עדכונים על הפרעת קשב וריכוז מהספרות המקצועית אפריל – יולי 2012

Timing of ADHD Medication Affect Academic Progress
תזמון טיפול תרופתי משפיע על התקדמות בלימודים

פורסם ב-Pediatrics   יולי 2012, מבי"ס לרפואה מאונט סיני באיסלנד.
עבודה על 11872 ילדים בני 9-12 שנים עם הפרעת קשב וריכוז אשר אובחנו בכיתה ד'. אלה שקיבלו טיפול תרופתי תוך 12 חודשים מיום אבחונם – ציוני מתמטיקה שלהם ירדו רק ב 0.3% בכיתה ז' (חטיבת ביניים). לעומת ירידה בציוני מתמטיקה של 9.4% בילדים שלקחו טיפול תרופתי שנתיים עד שלוש שנים לאחר שאובחנו. בבנות היה שיפור  במתמטיקה, בבנים חל שיפור במתמטיקה ושפה. ההשפעה היתה גדולה יותר בבנות מבנים. השפעה גדולה יותר בילדים שהישגיהם הלימודים בכיתה ד' היו חלשים יותר. הטיפול התרופתי היה בעיקר עם סטימולנטים. מסקנת המחקר שטיפול בסטימולנטים משיגים שיפור בלימודים.
תגובתי: מסכים בהחלט למסקנות העבודה. אני נוכח בזה יום יום בקליניקה.

Memory Training Unlikely to Help in Treating ADHD
תירגול לזיכרון אינו משפיע על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

פורסם ב- Developmental Psychology יוני 2012, מאוניברסיטת אוסלו ואוניברסיטת קולג' בלונדון.
סרקו 23 מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות. נמצא כי תירגול זיכרון בילדים אינו משפיע על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז או דיסלקסיה. מאידך, לתירגול זיכרון בילדים ובוגרים בריאים יש השפעה חלקית על לימודים וכישורים קוגניטיביים. עקרון עבודת תירגול זיכרון, מבוסס על זה שאפשר לתרגל את המוח לביצועים טובים יותר. אולם מסקנת המחקר כפי שסוכמה ע"י החוקרים: "קשה להצדיק את השימוש בתירגול זיכרון לשם טיפול בהפרעות קריאה ושפה".
תגובתי: אני השתכנעתי ממחקרים רבים כאלה שהגיעו לאותן מסקנות.

What Do ADHD and Cancer Have in Common?  Variety
מה משותף להפרעת קשב וריכוז ולסרטן? הרב גוניות

פורסם ב- National Academy of Sciences אפריל 2012, מאוניברסיטת אורגון.
הם מסיקים שהפרעת קשב וריכוז אינה הפרעה אחת, אלא זו משפחה (קבוצה) כוללת של הפרעות, כמו תת-קבוצות רבות בסרטן. ההפרעה (המחלה) רב גונית שאין "מידה אחת המתאימה לכולם – one-size-fit-all" בגישה הטיפולית. יש שונות ורב-גוניות בתיפקודים ובביצועים של ילדים עם אותה אבחנת ADHD. המגמה המסתמנת  לאבחון ספציפי אנדיוידואלי. עדיין אין טסט אחיד לאבחון מצבים התפתחותיים פסיכיאטריים כמו הפרעת קשב וריכוז. החוקרים מצפים שתימצא דרך מדויקת לקטלוג ההפרעה לתת-קבוצות. ואז באבחון נידרש לקבוע את תת-קבוצה של ההפרעה בה הילד לוקה.
תגובתי: "ההשוואה" לסרטן צורמת ומיותרת. אני מסכים למסקנות החוקרים. מזה חמש שנים אני טוען שהפרעת קשב וריכוז הינה רב-גונית, וביטוייה שונים מילד לרעהו. לא כל ילד המאובחן ADHD דומה למשנהו בתפקודו ובאופן טיפולו. לאור זה סווגתי את הפרעת קשב וריכוז ל-7 תת-קבוצות על פי דרגת חומרתן, המחלות הנלוות, המשכיותן לבוגרים, והצורך בטיפול בהן. וזה להערכתי רק שלב ראשון "בפענוח" משפחת הפרעת קשב וריכוז. אני צופה שבעתיד יחולו שינויים משמעותיים בהגדרות, לאחר שנבין במדויק את כל סל ההפרעות הנכללות במחלת קשב וריכוז. נ.ב. ניתן לראות את הקלסיפיקציה שלי  ל- ADHD בהמשך.

ADHD is over – Diagnosed
יתר – אבחון של הפרעת קשב וריכוז

פורסם ב- Journal of Consulting and Clinical Psychology אפריל 2012, מאוניברסיטת באזל ואוניברסיטת בוכוס.
473 פסיכיאטרים לילדים ומתבגרים השתתפו במחקר זה. נמצא שפסיכיאטרים נוטים לאבחן הפרעת קשב וריכוז בשיטה ההאוריסטית חקירתי למציאת פתרון על פי עקרונות מנחים, ופחות נצמדים לקריטריונים המוכרים ומקובלים לאבחון ההפרעה. בסקר פסיכיאטרים שאבחנו ADHD נמצא שרק 25% שאובחנו על ידם מלאו אחר כל הקריטריונים הנדרשים לאבחון. The "prototype" makes the difference – קורה כאשר שני מקרים זהים מאובחנים אחרת: "לאון" (זכר) אובחן ADHD ואילו "לאה" (נקבה) לא. אין לסמוך על האינטואיציה של המאבחן. בגרמניה משנת 1989 עד 2001 חלה עליה של 381% (!) באבחון ADHD. הטיפול במתילפנידאט גדל פי 9 בשנים 1993-2003. מרשמים למתילפנידאט עלו ב-30% בילדים בגיל 6-18 שנים. והמינון היומי גדל ב-.10%. מסקנתם שיש אינפלציה באבחונים, מקבלים יותר תרופות, ובמינון יומי גבוה. Diagnostic inflation, more medication, higher daily doses.
לדעתם יש חסר משווע במחקרים עדכניים בסוגיה זו.

Diagnosis of ADHD on the Rise
אבחון הפרעת קשב וריכוז בעליה

פורסם ב- Journal Academic Pediatrics אפריל 2012,  Northwestern University 
בעשר השנים האחרונות (2000-2010) גדל בארה"ב ב- 66% מספר הילדים (מתחת לגיל 18 שנים) היוצאים מקליניקת רופא עם אבחנת ADHD. מסבירים זאת במודעות גדולה ל- ADHD שגרם ליותר רופאים להכיר ולאבחן את ההפרעה. על פי המחקר, בשנת 2010 בארה"ב אובחנו 10.4 מיליון ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 שנים ע"י רופאים ראשונים בקהילה, בהשוואה ל- 6.2 מיליון שאובחנו בשנת 2000. הרוב המכריע מאובחנים ומטופלים ע"י רופאי ילדים בקהילה. אולם בשנים האחרונות יש מגמה לאבחון ע"י פסיכיאטרים, כי מסתמנת רתיעה של רופאים ראשונים לטפל ב ADHD ומעדיפים להפנותם לפסיכיאטרים. אולם לאור המחסור בפסיכיאטרים לילדים התעוררה בעיה, ולכן החלו בארה"ב להכשיר את רופאי הילדים ב"מיני פלושיפ" לתוכנית התמחות ולטיפול תרופתי פסיכיאטרי בילדים. הטיפול התרופתי בשנת 2010 היה 87% בסטימולנט, לעומת 96% בשנת 2000.
תגובתי: מה עלינו לעשות כדי לא ליפול בפח? א. סוגית אבחון יתר שנויה במחלוקת. לאור העלייה הגבוהה בארץ אני נוטה להעריך שיש דברים בגו. כנראה שיש אבחון יתר מסוים, ואנו כנראה נוטים לתת יותר תרופות, ורובנו מעדיפים מינון יומי גבוה יותר. ב. באשר למינון גבוה אני נוכח בזה בעבודתי בקליניקה, כאשר מגיעים אלי ילדים קטנים עם מינון גבוה שעשה להם רע ולכן הפסיקו את הטיפול. תמיד דגלתי ואני ממשיך לדגול וללמד שיש להתחיל במינון תרופתי הדרגתי נמוך. רוב מטופלי מקבלים טיפול נמוך-בינוני עם הצלחה טיפולית. ג. כדי למנוע טעויות באבחון, יש לבצע בדייקנות את תהליך האבחון במלואו בהתאם לכל הקריטריונים הנדרשים. ד. כדי למנוע טיפול שלא לצורך, עלינו להיות ערים ולנקוט במשנה זהירות ולא לטפל בילד שאבחנו עם ADHD, אלא לטפל רק כשהוא סובל מפגיעה תפקודית ניכרת. ה. חיוני לשתף את הורי הילדים בכל תהליך האבחון, ולדון איתם על האפשרויות הטיפוליות, ולהציג בפניהם את הערכותינו והתלבטויותנו באשר לטיפול בילדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s