אלגוריתם לטיפול בילדים עם הפרעת טיקים והפרעת קשב וריכוז ADHD/Tics/TD Treatment Algorithm
מחקרים משנות ה-80 קבעו שסטימולנטים מגבירים את הפרעת הטיקים (Lowe 1980 ). מזה 15 שנים גובשה העמדה שטיפול בסטימולנטים אינו מחמיר את הטיקים (קסטלאנוס 1997). מחקרים חדשים הראו שילדים עם הפרעת טיקים וADHD טיפול תרופתי עם מתילפנידאט יכול לעזור להם (Gadow 2007).
קשר דו-כיווני בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) להפרעת טיקים (TD):
1. שכיחות ADHD בילדים עם הפרעת טיקים היא 50%-75% . שכיחות TD בילדים עם ADHD הינה 34%
2. הרמיסיה בהפרעת קשב וריכוז 20%, ואילו בטיקים 65% (במהלך 4 שנים).
3. הרמיסיה בטיקים אינה תלויה במהלך ADHD. ואילו הפרעת טיקים אינה משפיעה על מהלך ADHD.
4. הטיפול פרטני ומכוון לסימפטומים הבולטים. לעיתים נחוץ לטפל בוא בעת בהפרעת קשב וריכוז (סטימולנט) ובהפרעת טיקים (קלונידין).
האלגוריתם המבוסס לטיפול בילדים עם ADHD + TD הוא כלהלן:
אם TD היא הפרעה הראשונית (המצריכה טיפול) נותנים אלפה-אגוניסט כמו קלונידין ודומיו. אם ADHD זו הפרעה ראשונית ו- TD זו ההפרעה הנלווית, מטפלים עם סטימולנטים. אם הטיקים מחמירים, אזי מוסיפים לסטימולנטים גם אלפה-אגוניסט. אם זה לא עוזר לטיקים, עוברים לטיפול באטומוקסטין (סטראטרה). ואם גם זה לא משפר את הטיקים שוקלים טיפול עם טריציקלים TCA.