מתי ניתן להפסיק טיפול תרופתי? מתי להפנות לפסיכיאטר? מה הן תוצאות של אי טיפול?

When to Seek Referral or Consultation with a Child Adolescent Psychiatrist
מתי על רופא ראשוני המטפל בהפרעת קשב וריכוז – להפנות ילד/נער להתייעצות לפסיכיאטר ילדים
כפי שפורסמו (2010) בקווים מנחים של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילד ומתבגר

רופא ילדים ראשוני צריך לשקול קריטריונים ספציפיים אלה להפנית ילד/מתבגר לפסיכיאטר ילדים :
1. ילד או מתבגר מציג בעיה רגשית התנהגותית, אשר כוללת איום בטיחותי על הילד או סביבתו, כמו התנהגות אובדנית, התנהגות אגרסיבית חמורה, הפרעות אכילה שיצאו משליטה, והתנהגות של הרס עצמי.
2. אם חל שינוי מהותי במצבו הרגשי, או בתפקוד ההתנהגותי כאשר אין מניע ברור לזה, כמו הימנעות מללכת לבי"ס, או ניסיון התאבדות.
3. ילד מציג הידרדרות בבעיות רגשיות התנהגותיות, בעוד הורה דכאוני,או הוריו בתהליך גירושין לוחמני.
4. ילד/מתבגר עם בעיה רגשית או התנהגותית הפוגעת משמעותית בתפקוד היום יומי שלו, כמו התקפי זעם קשים ללא סיבה נראית לעיין, או הילד מתאר הלוצינציות.
5. אם ילד/מתבגר אושפז בעברו בגלל בעיה נפשית.
6. ילד עם בעיה רגשית או התנהגותית אשר קיבל טיפול פסיכולוגי 8 שבועות ללא תוצאות משמעותיות.
7. ילד/מתבגר מציג הפרעה מורכבת עם הפרעות נפשיות נלוות, עם סוגיות נפשיות חוקיות מורכבות.
8. ילד שעבר הזנחה או התעללות בילדותו שבעטיים פונה מבית הוריו,עם סימפטומים כיום הנובעים מזה.
9.  לילד/מתבגר יש סיפור משפחתי פסיכיאטרי, כמו הפרעה בי-פולארית או סכיזופרניה, אזי טיפול בילד/מתבגר היפראקטיבי עם מתילפנידאט (ריטלין) עלול לגרום לתוצאה הפוכה.
10. ילד אינו מגיב לטיפול תרופתי או כאשר הוא עשוי להזדקק לשתי תרופות פסיכיאטריות.
11.  ילד מתחת לגיל 5 חווה הפרעות רגשיות או התנהגותיות קשות המצדיקות טיפול תרופתי פסיכיאטרי.
12. ילד עם בעיה רפואית כרונית, מדגים התנהגות אשר מפריעה לטיפולו בבעיה הרפואית.
תגובתי :  בארה"ב ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז מטופלים בהצלחה ע"י רופאים ראשונים, ילדים, ומשפחה, אולם יש מצבים בו מומלצת התייעצות והתערבות של פסיכיאטר לילד ולמתבגר. התערבות כזו תלויה במספר פקטורים: א. התמונה הקלינית של הילד/מתבגר.  ב. הכשרה, מיומנות וניסיון של הרופא הראשוני.  ג. המצב המשפחתי והסביבתי. ד. הזמינות של פסיכיאטר לילדים עם ניסיון רלוונטי.
לכן רופא ילדים אמור לקחת בחשבון הפניות לפסיכיאטר ילדים במצבים אלה: הפניה להערכה ולהמשך טיפול; הפניה להערכה ולטיפול התחלתי ולאחר מכן חזרה לרופא הראשוני; הפניה להתייעצות והערכה חד פעמית ללא המשך קבלת אחריות רפואית; התייעצות ללא הפציינט, לא פורמאלית, טלפונית, באימייל, היכולות להמשיך כהתייעצות רשמית. קווים מנחים אלה ישימים וטובים גם לארצנו. אני פועל לפיהם.

מה הן ההשלכות של אי טיפול בהפרעת קשב וריכוז ?

ללא טיפול ילד עם ADHD בדרגת חומרה קלה, עלול להידרדר בלימודים ולחוות קשיים גדולים עם חברים. פגיעה בחיים משפחתיים. הגדלת המתח בין הורים לילדיהם. והורים מתחילים להאשים את עצמם שאינם יכולים להתקשר עם ילדם. הם נעשים מתוסכלים שמאבדים שליטה. הנערים ביניהם הנם בסיכון לתאונות דרכים. מבוגרים מאבדים משרות ומתגרשים יותר. טיפול תרופתי יכול למנוע את כל התופעות האלה.
תגובתי :  "מדובר בהפרעה קלה" זו התוספת שלי, כי בהפרעה עם חומרה בינונית (עם ODD) והפרעה קשה (עם הפרעות נלוות) – השלכות אי הטיפול עלולות להיות מרחיקות לכת וחמורות מאד.

מתי אפשר להפסיק טיפול תרופתי לילד/מתבגר עם הפרעת קשב וריכוז
?When is it okay to stop taking ADHD medication

מה הם הסימנים בילד המצביעים על כך שניתן להפסיק אצלו את התרופות להפרעת קשב וריכוז?
1. הילד משוחרר מסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז יותר משנה כאשר הוא תחת טיפול תרופתי.
2. הילד משתפר יותר ויותר, אבל המינון התרופתי נשאר אותו הדבר.
3. התנהגות הילד בסדר למרות הפסקה בטיפול של מספר ימים.
4. הילד פיתח ומגלה יכולות חדשות לקשב וריכוז.
5. אם מחליטים להפסיק טיפול תרופתי יש נחיצות לתמיכה לילד מהורים ומשפחה לחיזוק התנהגות טובה.
תגובתי : לעיתים הורים תוהים ושואלים מתי אפשר להפסיק לילדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז את הטיפול התרופתי. כידוע ההפרעה נמשכת למבוגרים, ויש כאלה הנזקקים לתרופה גם בגיל בוגר. אצל אחרים ההפרעה נחלשת עם הזמן כשהם מתבגרים, והם לומדים לעשות התאמה ופיצוי (קומפנסציה) לסימפטומים ההתנהגותיים שלהם. עם הגיל בעיקר הסימפטומים ההיפראקטיביים מתמעטים ונחלשים. השאלה המרתיעה מאד את ההורים "האם הילד יקח את התרופה לכל החיים?"  ובכן בפרקטיקה התשובה היא לא במרבית המקרים. ואפשר להרגיע את ההורים.