התנהגות עבריינית עם הפרעת קשב וריכוז פוחתת משמעותית בעת טיפול תרופתי (שוודיה)
Medication for Attention Deficit–Hyperactivity Disorder and Criminality
Henrik Larsson, Associate Professor at the Department of Medical Epidemiology and Biostatistics, Karolinska Institutet. in Sweden. New England Journal of Medicine, 2012
בעוד מחקרים בעבר הראו שבוגרים עם ADHD עלולים להיכנס לעבריינות (פשע) במהלך חייהם, עדיין לא בטוחים איך טיפול תרופתי משפיע על סיכון זה. לפיכך בוצע המחקר בו נבחנו מעל 25,000 בוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז בתקופה של 4 שנים (2009 – 2006), על מנת לבדוק את הקשר בין טיפול תרופתי ב- ADHD להתנהגות עבריינית (פשע). המחקר הוכיח בדרכים שונות את הקשר בין טיפול תרופתי ב- ADHD לבין הפחתת הסיכון לפשע. המחקר הוכיח ששכיחות הפשע היתה נמוכה באנשים שטופלו לעומת אלה שלא טופלו. כמו כן, הקטנת סיכון משמעותית להתנהגות של פשע ב- 32%, באותו איש בתקופה שלקח טיפול לעומת תקופה שלא טופל. לא נמצא הבדל בין המינים. החוקרים מפנים את תשומת הלב לתופעות לוואי בטיפול תרופתי, שיש לקחת אותו בחשבון ולהעריכו אצל כל יחיד במהלך חייו. החוקרים סבורים בהערכה גסה כי 30% -40% ממקרי הפשע זה אצל בוגרים עם ADHD , ואם טיפול תרופתי מפחית זאת ב- 32% , זה יכול להשפיע על המספר הכולל של הפשעים בכל מדינה.
הערותיי: עבודה חשובה מאד. נכונה, אמיתית, ומשכנעת. מעשית בקליניקה שלי אני חווה נערים עם ADHD קשה מלווה בהפרעת התנהגות, וכאשר אינם מטופלים (בד"כ אבות אינם מסכימים לטיפול) נגררים להתנהגות עבריינית ופשע. היו אצלי מקרים כאלה.
טיפול עם מתילפנידאט להפרעת קשב וריכוז במינון גבוה עלול לפגוע בהישגים לימודיים (ארה"ב)
Study Pinpoints Effects of Different Doses of an ADHD Drug; Finds Higher Doses May Harm Learning
Luis Populin, an associate professor of neuroscience at the University of Wisconsin-Madison School of Medicine and Public Health. Journal of Cognitive Neuroscience 2012.New research with monkeys sheds light on how the drug methylphenidate may affect learning and memory in children with attention deficit hyperactivity disorder
כבר ב-2007 נמצא שמינון גבוה של תרופות להפרעת קשב וריכוז מפחית היפראקטיביות אבל גם מקטין את הביצועים במבחן זיכרון. מאז תוצאות אלה אותגרו החוקרים לחזור על ניסיונות מחקר דומים, אולם לא צלחו. מחקר זה בוצע עם 3 קופים שבחנו אצלם זיכרון קצר, אימפולסיביות, ורצונם להשלים משימות. במחקר השתמשו במינונים שונים של מתילפנידאט (ריטלין). למינון התרופה היתה השפעה ברורה ובולטת על התנהלות הקופים: במינון נמוך של מתילפנידאט התוצאות היו טובות לאימפולסיביות ולריכוז והתמדה ולהשלמת מספר משימות. במינון גבוה של התרופה נצפתה בשלושת הקופים החלשה בביצוע המשימות, וחזרו על טעויות שוב ושוב. הזיכרון אמור להשתפר בעקיפין עם טיפול תרופתי, אולם אם לא חל שיפור במינון נמוך, אזי ככל שהעלו את מינון התרופה כך לא הצליחו לשפר את הזיכרון. אם אדם יכול להיות מרוכז מבלי שיופרע וללא שמחשבותיו יוסחו הוא יצליח במבחני זיכרון. ולהערכת החוקרים מינון נמוך של מתילפנידאט עוזר ליצור מצבי הצלחה אלה ללא שיפור בזיכרון עצמו. אמנם קופים אינם בני אדם, אולם קופים במחקר מזכירים ילדי בי"ס: עושים תנועות נמהרות, לא יבצעו משימה לפני שיתוגמלו על זה. למחקר זה יש מקבילה בעבודה היום יומית, כאשר מינון מתילפנידאט גבוה בילדים אמנם יכול להפחית את ההיפראקטיביות של הפרעת קשב מחד, אולם ילדים עלולים להתלונן שהטיפול עושה אותם פחות יצירתיים ופחות ספונטניים, יותר כמו רובוטים. ואם תחול פגיעה בלימודים, זו לא מטרתנו. הקופים במחקר שקיבלו מינון גבוה של מתילפנידאט התנהגו למעשה כמו רובוטים וביצועיהם נעשו באיטיות רבה. כדי להתקדם בעניין זה יש לעשות עבודה כזו בבני אדם. ומסקנת החוקרים היא שבשל העובדה שמיליוני ילדים ובוגרים מטופלים בתרופות להפרעת קשב וריכוז, יש לנהוג בזהירות במינון התרופתי על מנת שלא נגרום לשינויים התנהגותיים שאיננו רוצים בהם. והמחקר הוכיח שתרופות אינן משפרות זיכרון. ובמינון תרופתי גבוה מקבלים שיפור בהתנהגות על חשבון היכולת הקוגניטיבית.
הערותיי: עבודה חשובה מאד, מלמדת, נכונה ומעשית לעבודה הקלינית היום יומית. מניסיוני, הצלחה טיפולית קוצרים במתן מינון הדרגתי נמוך במתילפנידאט לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. לדוגמא, לפני 3 שבועות הגיעה אלי להתייעצות ילדה מתל-אביב בת 15 שנים, שוקלת 58 ק"ג, שאובחנה לאחרונה עם הפרעת קשב, במרפאה פרטית של רופאה פסיכיאטרית ילדים מוכרת. הרופאה המליצה להתחיל בטיפול תרופתי עם ריטלין 60 מג' LA ( שני כדורים של ריטלין 30 מג' LA בכל יום). כתוצאה מהטיפול הילדה נעשתה זומבית רובוטית ועם תופעות לוואי רבות, ולכן הגיעה אלי להתייעצות.
זו טעות גדולה להתחיל בטיפול אצל הילדה עם מינון התחלתי של מעל 0.5 מ"ג/ק"ג. אני נוהג להתחיל בטיפול עם ריטלין 0.2 מ"ג/ק"ג (ליחידת זמן של 4 שעות) ובהדרגה לפי הצורך עולה למינון של 0.3 עד 0.4 מ"ג/ק"ג, ולא עולה יותר במינון. מניסיוני ככל שההפרעה קלה כך מינון נמוך של מתילפנידאט עוזר. אם ההפרעה גורמת רק לקשיי לימוד, אזי מינון נמוך של 0.2 מ"ג/ק"ג בדר"כ מספק. וכאשר ההפרעה בינונית עד קשה המינון הנדרש גבוה יותר עד 0.4 מ"ג/ק"ג. במקרים נדירים ובודדים שמינון זה לא משפיע ולילד יש הפרעת התנהגות בולטת אני מעלה את המינון ל 0.5 מ"ג/ק"ג בניסיון למנוע תחילת טיפול עם ריספרדל.
לילדה זו לא היתה הפרעת התנהגות, והריטלין ניתן בעיקר לצורך לימודי. וכפי שאנו רואים במחקר הנ"ל מינון גבוה של מתילפנידאט דווקא פוגע בהישגים הלימודיים. התחלתי בטיפול בילדה במינון של 0.2 מ"ג/ק"ג (12 מ"ג לכל 4 שעות) עם קונצרטה 45 מ"ג. במשוב שקיבלתי יש הצלחה בטיפול זה.
דוגמא נוספת של ילד שהגיע אלי להתייעצות לפני כחודשיים, בן 7 שנים ושוקל 32 ק"ג. אובחן ע"י אותה רופאה והומלץ לו לקחת טיפול עם קונצרטה 54 מ"ג (מינון של 0.5 מ"ג/ק"ג). הילד לקח את התרופה כשבועיים והפסיק לאחר תופעות לוואי קשות. לאחר אבחונו המלצתי לעבור לטיפול עם ריטלין 20 מ"ג LA ( מינון של 0.3 מ"ג/ק"ג ), וטיפול זה למשך 8 שעות עוזר לו מאד ומספק היטב את צרכיו.
אני נתקל לעיתים קרובות בילדים המקבלים כבר בהתחלה מינון יתר עם מתילפנידאט שעושה להם רע. לפיכך המלצתי לרופאי ילדים, גם אלה שאינם עוסקים בהפרעת קשב וריכוז, שיהיו ערניים למינון תרופות להפרעת קשב וריכוז בילדים , ברישום מרשמים על פי המלצת היועץ. ניתן ללמוד זאת בקלות, ואני עומד לרשות כל רופא להתייעץ איתי טלפונית.אני סבור שראוי לקיים סדנה מיוחדת בת יום לרופאי ילדים ורופאי משפחה שאינם מאבחנים את ההפרעה,אולם אחראים לרישום מירשמי תרופות. אזום ואתכנן סדנה כזו.