מה על משרד הבריאות ומשרד החינוך לעשות על מנת למנוע פגיעה נוספת בילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובמשפחותיהם

מה על משרד הבריאות ומשרד החינוך לעשות כדי למנוע פגיעה נוספת
בילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובמשפחותיהם

הפרעת קשב וריכוז שכיחה מאד בילדים(בארץ 9.5%) ופוגעת קשה בתפקודי הילד. חוסר אבחון ואי טיפול במועד עלול לגרום להשלכות קשות לילדים ונזק לחברה. כיום שורר בלבול בציבור שאינו יודע למי לפנות לאבחון, לפסיכיאטר או לנוירולוג או למכונים או לבצע בדיקות. מוצעים לילדים בדיקות רבות שאינן נחוצות לאבחון. הציבור אובד עצות ונותר ללא מענה הולם. מערכות הבריאות והחינוך אינן ערוכות כנדרש לטפל בהפרעת קשב וריכוז בילדים. יש הכרח לפעול כדי לתקן את המצב הבלתי נסבל.
מהי אחריותו הרפואית הממלכתית של משרד הבריאות ?
א. כיום תור לרופא לאבחון הפרעת קשב וריכוז הוא חצי שנה ויותר. האם זה הגיוני?
ב. וכשאין מוצא פונים למכון פרטי בעלות 4,000 ₪ לאבחון רופא בשילוב בדיקה פסיכו דידקטית (שברוב המקרים  אין צורך בה). האם זה מוצדק?
ג. ואלה שכבר מגיעים לתורם לרופא מופנים במהירות לבדיקת Tova  ודומיה, שתיקבע אם הילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז. האם זה נכון?
ד. למרפאתי בראשל"צ מגיעים פציינטים אובדי עצות המחפשים מזור, למרות שהם גרים באילת, ברמת הגולן, בגליל העליון, בטבריה, חיפה והקריות ועוד. האם זה ראוי?
ה. תורים ארוכים ומרחק גיאוגרפי גדול לקבלת שרות רפואי – זה מנוגד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
ו. קופו"ח על אף מאמציהן אינן מצליחות לגייס די רופאים למתן טיפול זמין ועומדות בפני שוקת שבורה.
ז. על משרד הבריאות המחוקק ומפקח על שרותי בריאות בתוקף אחריותו לפתור בעיות אלה.
ח. חייבת להינתן הכשרה רצינית וראויה לרופאים שיטפלו בהפרעה,לפי תוכנית סדורה ומוגדרת (כולל לאבחון הפרעות נפשיות נלוות ל- ADHD). מספר רופאים שיוכשרו ייקבע לפי צרכים ולא גחמות.
ט. רופאים שיקבלו הכשרה נכונה ומתאימה יטפלו כראוי בילדים עם ADHD ויימנעו אבסורדים כנ"ל (א-ו).
י. על משרד הבריאות להכניס לסל הבריאות תרופות ריטלין LA, קונצרטה, ואמפטמינים. אלו הן תרופות חיוניות לטיפול בהפרעה כרונית המשבשת את התפקוד בחיי יום יום. יש הרבה מאד משפחות עם שניים-ארבעה במשפחה המטופלים שאין באפשרותם לרכוש את התרופות.
וכיצד על משרד החינוך לפעול?
א. רוב המורים/ות אין להם ידע בסיסי על ההפרעה. יש להעביר הכשרה מקיפה ומלאה על ההפרעה במסגרת הכשרתם להוראה, ולאחר מכן בהשתלמויות, קורסים וסדנאות.
ב. עימותי מורים עם הורים עלולים לערער ילדים ולפגוע בהם יותר. ניתן בנקל למנוע אותם.
ג. בתי"ס לא אמורים להמליץ לילד החשוד עם הפרעת קשב וריכוז, שיפנה לאבחון פסיכו דידקטי, ו/או בדיקת  TOVA וכד' , אלא להפנותו לרופא לאבחון קליני.
ד. אסור לאמר להורי ילד עם הפרעת קשב וריכוז שללא ריטלין ילדם לא יוכל להיכנס לכיתה. אין סמכות כזו לא למורה ואף לא לרופא.
ה. מאידך יש בנות ביחוד, שאינן מפריעות בכיתה העלולות להגיע לאיחור לימודי של שנה עד שנתיים אם לא מאבחנים אותן ולא מטפלים בהן. יש לשים לב אליהן ולהפנותם לרופא לאבחון נוסף, ולא להסתפק באבחון רופא שהסתמך על בדיקה ממוחשבת אשר שללה הפרעת קשב. (פונים אלי מקרים רבים כאלה ביוזמת הורים או יועצת בי"ס שהתחלפה).
משרד הבריאות המליץ  לאחרונה: "להעמיד את ADHD בסדר עדיפות גבוה בקביעת מדיניות הבריאות הלאומית". אולם טרם נעשה דבר. אי עשייה מתמשכת בתחום הפרעת קשב וריכוז, עלולה להביא לפגיעה נוספת בילדי ADHD ומשפחותיהם. תמה התנומה הגיעה עת העשייה.
ניתן לקבוע משנה סדורה במישור ארצי לאומי ע"י הפעלת  תוכנית אסטרטגית המתוארת בקישור הרצ"ב:
תוכנית אסטרטגית לטיפול מיטבי בהפרעת קשב וריכוז

לקט תגובות רופאים

עדיף שפסיכיטר לילדים יטפל בהפרעת קשב וריכוז 

שלום רב ד״ר ענתבי, אני נהנית מהעדכונים באתרך. דבר אחד חוזר וחורה לי: מדוע במקרים בהם ישנן בעיות התנהגות או חשד לתחלואה נלויות אינך ממליץ למטופלים לפנות לפסיכיאטר לצורך אבחון טיפול בתחלואה הנלווית?   ד״ר יעל סגל.   מומחית בפסיכיאטריה של הילד, המתבגר והמבוגר, מנהלת מרפאת הקשב והלמידה, היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, בי"ח ע״ש אדמונד ולילי ספרא.
 ד"ר יעל סגל היקרה, מודה לך על המשוב והערותייך. אם הינך עוקבת אחר אתרי תוכלי להבחין שאני דוגל בראש וראשונה שפסיכיאטריים לילד ומתבגר הם אלה האמורים לאבחן ולטפל בהפרעת קשב וריכוז ובהפרעות הנפשיות הנלוות. זה התחום שלכם ומקצועכם ולא של רופאים נוירולוגים,ילדים ומשפחה. אתם חוד החנית בתחום, אלא בגלל מחסור ברופאים פסיכיאטריים, רופאי ילדים ומשפחה שהתמחו בזה נותנים כתף למאמץ. לפני שנתיים המלצתי לאור ניסיוני הקליני, על מודל ייחודי למרפאה להפרעת קשב וריכוז עם רופאים ראשונים שיתמחו בתחום בשילוב יועצים רופאים פסיכיאטרים לילד ומתבגר. פרטתי בתוכניתי את מספרי רופאים הנדרשים ליישום המודל במישור הארצי. תוכלי למצוא אותה באתרי בנושא מודל אסטרטגי להפעלת תוכנית בישראל לטיפול מיטבי ללוקים בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים:
תוכנית אסטרטגית לטיפול מיטבי בהפרעת קשב וריכוז
וגם הכנסתי לאתרי את הנחיות האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר מתי להפנות להתייעצות לרופא פסיכיאטר. (הלינק רצ"ב).
When to Seek Referral or Consultation with a Child Adolescent Psychiatrist
שמחתי על הערותייך ואשמח לשיתוף פעולה איתך. בברכה, ד"ר שלומי ענתבי.

עדיף לתת ריטלין במינון הדרגתי נמוך ולעלות במינון עפ"י הצורך

 שלום שלומי, בפעמים האחרונות נדרשת מספר פעמים למינוני יתר של מתילפנידאט. באותה מידה שיש טיפול יתר – יש גם תת-טיפול בהעברה מתרופה לתרופה. אני מציע כי באחד העדכונים הקרובים שלך תסביר לקהל הרופאים את נושא המינון והמעברים בין סוגי התרופות השונות. מניסיוני,רופאים רבים אינם מבינים מה המשמעות  של למשל  RITALIN LA 20  מ"ג. 20 זה נשמע כפול  מ 10  אך באמת המשמעות היא מתן של כ 8  מ"ג X2  ולכן יש ירידה במינון. אני מציע כי תכין טבלה המסבירה מה המינון האפקטיבי של כל תכשיר. שבוע טוב, ד"ר אבי שכטר
ד"ר אבי שכטר, תודה על הארותיך. אמנם באתר שלי ניתן למצוא פרוט כנ"ל, אולם אעשה זאת שוב בפירוט כהצעתך. בברכה, ד"ר שלומי ענתבי.

מתן ריטלין להעצמה קוגניטיבית מיותר ועלול להזיק

ערב טוב ד"ר ענתבי, מאוד נהנית לקרוא את העדכונים החשובים שאתה מביא מכל העולם. בקשר להרצאה הקשורה למתן ריטלין למבוגרים לצורך העצמה קוגניטיבית, אני מסכימה איתך. דבריך חשובים וראוי שתכתוב אותם גם באתרי הרופאים המובילים. השתתפתי והרציתי בכנס התפתחות הילד בנובמבר 2012 ושם התקיים פנל בשם "ריטלין לכל דורש". מצרפת קישור. אף רופא ילדים בפנל לא הביע עמדה בעד ריטלין להעצמה קוגניטיבית. ד"ר בינדר גבריאלה
http://www.child-development.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-
%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94.html
ד"ר בינדר גבריאלה, שלום רב, כמו תמיד, תודה על הערותייך המחכימות. ד"ר שלומי ענתבי

  הרצאה לרופאי ילדים להכרת הפרעת קשב וריכוז

ראשית כיף לקרוא את ההערות שלך לגבי המאמרים השונים. שנית – אשמח שהרצאה כנ"ל תעבור גם בשרותי בריאות כללית בחיפה. מי הכתובת שהזמינה אותך? ד"ר יחיאל ארקין.
 הרצאה  על "הידוע כיום על הפרעת קשב וריכוז לאורך החיים מילדות לבגרות". תתקיים בהיכל התרבות נס-ציונה רח' השריון מספר1, בכיתת לימוד סטודיו א', ביום שני 7.1.2013, בשעות 12:30–14:30 . הרצאתי מיועדת לרופאי ילדים. מטרת ההרצאה להקנות לרופאים ידע עדכני על אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים.ולאפשר להם לבדוק ולבקר אבחון וטיפול (כולל מינון תרופתי) שנעשה ע"י רופא אחר, לילד הנמצא בטיפולם. קרוב לודאי שלשם השלמת הידע על הפרעת קשב וריכוז, אוסיף הרצאת המשך במועד נוסף (עליו נודיע בהמשך) באותה מסגרת. יש אפשרות לצרף להשתתפות בהרצאה עוד 20-25 רופאים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום. רופא המעוניין להשתתף (מכל קופות החולים) במפגש זה מתבקש לכתוב לדואר האלקטרוני שלי shlomiantebi@gmail.com ולציין פרטים אלה: שם ומשפחה, התמחות, מקום עבודה, וטלפון נייד. ואני אאשר השתתפותו בדואר חוזר. ד"ר שלומי ענתבי.
ד"ר יחיאל ארקין שלום רב, חן חן לך על המשוב. מי שהזמינה אותי להרצאה זו ד"ר איילת נבט, רכזת פדיאטרית של כללית. זה נעשה במסגרת השתלמויות רופאים מחוז מרכז של כללית המאורגן ע"י בי"ס ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אשמח מאד לתת הרצאה בחיפה בכל מסגרת רפואית שתתאפשר ושתוכל לארגן. אם ניתן לארגן כ- 50 רופאים (ילדים ומשפחה) להרצאה בחיפה על הפרעת קשב וריכוז, אנסה שחברת תרופות תיתן חסות לקיומה. אפשרי גם מבחינתי לתת סדנה מורחבת בת 5 שעות, על הפרעת קשב וריכוז. בברכה, ד"ר שלומי ענתבי

 

גורמי ניבוי להתפתחות ADHD

שלום דר' ענתבי,אני מעריכה מאד את העמידה הנחושה והאיתנה שלך בנושא אותו אתה מנסה לקדם.אני רואה הניסיונות שלך לעורר את מערכות בריאות וחינוך לעשות מה שחשוב עבור ילדי ADHD ומשפחותיהם.
אני מתחברת אליך אך מהכיוון של התחלת התפתחות הליקוי בגיל הרך. נראה לי שאם נאחד כוחות ונפעל ביחד אולי נצליח יותר. בעבודתי בטיפות חלב משנת 1995 (לאחר שהקמתי וניהלתי מכון להתפתחות הילד של מאוחדת בהרצליה בין השנים 1992-1994) עקבתי אחר התפתחות ליקויי קשב וריכוז וליקויי שפה ותקשורת משנת החיים הראשונה. בעבודת מחקר שפורסמה על ידי יחד עם יעל לייטנר תארנו את גורמי הניבוי להתפתחות ADHD. עבודה יסודית ומקיפה צריכה להתחיל בהתערבות מוקדמת בטיפות חלב ושם מתחילה האחריות של משרד הבריאות בנושא. אם נפתור בעיות מוקדמות נמנע או נצמצם התפתחות וחומרת הליקויים. כשאנו עובדים כל אחד בנפרד אנחנו עומדים כמו במלחמת דון קישוט במערכת, איש לא מתייחס לחומרת הבעיה ולהיקפה וכנראה שגם כלום לא יקרה.דרך אגב, במקביל לעליה זו בהפרעות הקשב והריכוז ישנה עליה גם בהשמנה, באוטיזם ובאלימות ויש כמובן קשר בין כל אלה. אני מעבירה לך כנספח את המאמר שפורסם השנה ותאור משפחות שאצלם היו מספר ילדים עם ליקויים נוירו-התנהגותיים ומה אפיין אותם בגיל הרך. בהצלחה, ד"ר מינה גורביץ.
ד"ר גורביץ שלום רב, תודה על הערותייך. דברייך נכונים. אני מוקיר את עבודתך הברוכה. את עושה עבודה חשובה ומקדישה מאמצים כנים וניכרים לקידום הטיפול המונע  בגיל הרך, ותרומתך ראויה לכל שבח. באשר אלי, האתגר להוביל לדרך סלולה ומיטבית את נושא הפרעת קשב וריכוז בישראל בוער בעצמותי. יש לי מחשבות כיצד אוכל לבצע זאת, ולסייע לילדים והמשפחות חסרי האונים. ואני אעשה זאת תוך דילוג על כל מכשול. בבוא העת אשמח לשתף אותך ולצרף אותך איתי, תרומתך תהיה חיונית.  ד"ר שלומי ענתבי.

.

טעות באבחון הפרעת קשב וריכוז במקום הפרעה כפייתית טורדנית גורם לתוצאות חמורות

Mistaking OCD for ADHD has serious consequences

Journal of Neuropsychology 18 Dec 2012

 טעות באבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) במקום הפרעה כפייתית טורדנית (OCD) עלול לגרום לתוצאות חמורות. זאת על פי מחקר של פרופ. ראובן דר מהפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ודר' אמיתי אברמוביץ (עבודת דוקטורנט). המחקר נעשה בשלוש קבוצות: 30 עם הפרעת קשב, 30 עם הפרעה כפייתית, ו- 30 ללא הפרעה נפשית.
הפרעה כפייתית טורדנית (OCD) והפרעת קשב וריכוז (ADHD) נראות דומות מאד בפגיעתן בקשב, בזיכרון, ובשליטה עצמית. אולם במחקר נטען שלמרות הדמיון, אלה שתי הפרעות נוירו-פסיכיאטריות שבסיסן וביסודן שונות מאד, ועלולות להיגרם השלכות חמורות אם טועים אחת בשנייה. אם ריטלין יינתן בהפרעה כפייתית טורדנית, זה רק יחמיר את הסימפטומים.  הרושם ששתי הפרעות אלה דומות במישור ההתנהגותי, אולם המכניזם העומד מאחורי שתי ההפרעות שונה במהותו. חולי הפרעת קשב וריכוז אימפולסיביים הלוקחים סיכונים ואינם מודעים לתוצאות פעילותם. לעומתם חולי הפרעה כפייתית טורדנית מודעים ומודאגים מתוצאות מעשיהם מה שגורם להם להססנות וקושי בלקיחת החלטות, ולכן נוטים לתכנן ולבדוק שוב ושוב את מעשיהם. הטיפול בשתי ההפרעות שונה לחלוטין, ובלבול בין שתי ההפרעות מכשיל את הטיפול. פסיכו-סטימולנט ריטלין הנרשם להפרעת קשב וריכוז, עלול להחמיר את התנהגות הילדים עם הפרעה כפייתית טורדנית. נתינת ריטלין לילדים כפייתיים טורדניים (OCD) מחמיר את הסימפטומים.
דוגמא לבלבול מדוע סימפטומים של הפרעה כפייתית טורדנית (OCD) עלולים להיחשב ולהיות מאובחנים כהפרעת קשב וריכוז (ADHD) : תלמיד/סטודנט יכול להיות לא קשוב וחסר מנוחה ויאובחן כהפרעת קשב וריכוז. בעוד למעשה דעתו של התלמיד מוסחת ממחשבות טורדניות, או בגלל התנהגות כפייתית הנראית כמו חוסר מנוחה וקוצר רוח. זה גם עלול לקרות שתלמיד יאובחן עם הפרעת קשב ולא הפרעה אובססיבית, מפני שמורים רואים הרבה תלמידים עם הפרעת קשב ופחות מודעים להפרעה אובססיבית. (כידוע בארה"ב 5.2 מיליון ילדים בגילאי 3-17 שנים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז עפ"י המרכז לפיקוח ולמניעת מחלות). אם רופאים המאבחנים הפרעת קשב וריכוז לא בוחנים היטב עלולים אף הם לטעות. החוקרים מסכמים שאבחון מדויק ונכון הוא קריטי לרווחת ולנתיב העתידי של המתבגר. ולא רק לבחירת התרופה המתאימה אלא גם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי פסיכולוגי, ולמודעות ולהדרכת משפחות ומורים.

תגובתי:  עבודה חשובה, ראויה ומלמדת, וכל הכבוד לצוות הישראלי שביצע אותה.
א. כל רופא מנוסה בתחום הפרעת קשב וריכוז נתקל בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז שריטלין לא עוזר להם. ואז מה עושים מגדילים את מינון ריטלין "המתאים לפיל" וגם זה לא עוזר. בעוד ילדים כאלה עלול להיות שסובלים מהפרעה כפייתית טורדנית (OCD) ולא הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
ב. שכיחות OCD בילדים ומתבגרים 2% – 3%. כמחצית מהילדים יש להם הפרעה נפשית נלווית נוספת כמו חרדה, מצבי רוח, טיקים, והפרעת התנהגות. עפ"י מחקר זה משתמע כי ADHD אינה נלווית להפרעה כפייתית טורדנית (כפי שמחקרים הראו בעבר). זו נקודה קריטית שודאי תלובן במחקרים נוספים.
ג. כיום הקווים המנחים המקובלים: במידה ויש שתי הפרעות נפשיות בילד/מתבגר,יש לטפל קודם בהפרעה הנפשית הראשונית הדומיננטית ולאחר שמשתלטים עליה מטפלים בהפרעה המשנית במידת הצורך.
ד. ראוי להדגיש שוב ושוב שרק שליש מהילדים והמתבגרים לוקים בהפרעת קשב וריכוז "טהורה" ללא הפרעה נפשית נלווית. זה ילד עם קשיי קשב וריכוז, רגיש, פגיע חברתית, המתקשה בלימודים ומתוסכל שלא מצליח. יש הסבורים שמקרים אלה אין לאבחנם כ ADHD, אלא להכלילם בסל הגדול של לקויות למידה. אני מסכים לעמדה זו לאור ניסיוני. דרוגי להפרעת קשב וריכוז מקל על המאבחן בסוגיה זו.
ה. מאידך, לשני שליש הילדים עם הפרעת קשב וריכוז 'האמיתית' יש הפרעה נפשית נלווית נוספת, ויש לדעת לאבחן אותן. לפיכך כבר מזה 7 שנים שאני מתריע  שכל רופא (בין אם הוא נוירולוג או רופא ילדים ומשפחה) המטפל בהפרעת קשב וריכוז חייב לדעת לאבחן הפרעות נפשיות הנלוות לה. אני משתומם שעדיין מלמדים רופאים לאבחן הפרעת קשב וריכוז מבלי ללמד אותם על הפרעות נפשיות הנלוות לה, ולעומת זאת מקדישים שעות של מאמץ רב כדי ללמד  לפענח בדיקות ממוחשבות כמו "Tova"… חלם.

על טיפול בהפרעת קשב וריכוז עם הפרעה כפייתית טורדנית כפי שפרסמתי באתר שלי  ביום 20 יוני 2012 – פתח קישור זה —>
לינק לטיפול ADHD + OCD 

 האם טוב לתת ריטלין לכל מבקש?

ביום רביעי האחרון  19.12.2012 התקיים כינוס רפואי בת"א, ואחת ההרצאות היתה על מתן ריטלין לבוגרים להעצמה קוגניטיבית, ללא אבחון הפרעת קשב וריכוז. הגעתי במיוחד רק להרצאה זו כדי לוודא במו עיניי ואוזניי האומנם יש המטיפים לזה? ואם כן, אגיב בהתאם. הרצאה זו נתן רופא נוירולוג. הוא טרח לפרט ולהסביר לרופאי משפחה (כנראה רובם אינו עוסק בתחום), על הצורך במתן ריטלין להעצמה קוגניטיבית. וציטט "פרסומים" המחזקים את דעתו, בעיקרם מעיתונות יומית בארה"ב. וכדי לחזק את נימוקיו ולשכנע את הרופאים, הוא הציג את "נייר העמדה של הר"י" ואמר ראו הר"י תומך בזאת. כידוע נייר העמדה היה של יו"ר ועדת האתיקה של הר"י שהוציא על דעתו האישית, והפיצו בהתלהבות רבה בכל אמצעי התקשורת. ובקושי רב הורד בצדק מסדר היום. לא יכולתי להגיב על הרצאתו, מכיוון ששאלות היו אמורות להישאל רק בסוף המושב (לא התאפשר לי להישאר). ולכן אני כותב זאת באתרי. מתן ריטלין להעצמה קוגניטיבית ללא אבחון הפרעת קשב וריכוז נשלל מן היסוד ע"י כל הגופים הרפואיים המוכרים בארה"ב. ובשעתו כשצץ נייר העמדה הזדמן לי לשוחח בעניין זה עם מספר רופאים מארה"ב המובילים בתחום, הם פסלו זאת על הסף מנימוקים רפואיים ברורים. מצער שכינוסים רפואיים המאורגנים ע"י חברות פרטיות למטרת רווח, במימון חברות תרופות, עלולים להכשיל רופאים "תמימים" בהרצאות לא מבוקרות.

הרצאה לרופאי ילדים להכרת הפרעת קשב וריכוז

נתבקשתי ע"י רכזת פדיאטריה במחוז מרכז של שרותי בריאות כללית להרצות על "הידוע כיום על הפרעת קשב וריכוז לאורך החיים מילדות לבגרות". נעניתי ברצון.
הרצאתי תתקיים בהיכל התרבות נס ציונה רח' השריון מספר1, יום שני 7.1.2013, בשעות 12:30–14:30
 הרצאתי מיועדת לרופאי ילדים ולרופאי משפחה. מטרת ההרצאה להקנות לרופאים ידע עדכני על אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים. וגם כדי לאפשר להם לבדוק ולבקר את האבחון והטיפול (כולל מינון תרופתי) שנעשה ע"י רופא אחר, לילד/בוגר הנמצא בטיפולם. קרוב לודאי שלשם השלמת הידע על הפרעת קשב וריכוז, אוסיף הרצאת המשך במועד אחר (עליו אודיע בהמשך) באותה מסגרת.
יש אפשרות לצרף להשתתפות בהרצאה עוד 20-25 רופאים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום.
רופא המעוניין להשתתף (מכל קופות החולים) במפגש זה מתבקש לכתוב לדואר האלקטרוני שלי shlomiantebi@gmail.com ולציין פרטים אלה: שם ומשפחה, התמחות, מקום עבודה, וטלפון נייד. ואני אאשר השתתפותו בדואר חוזר.
ד"ר שלומי ענתבי.

מהי האסטרטגיה הפרמקולוגית בטיפול במקרי ADHD קשים? האם יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז ומניעת חמצן לפני לידה?

מהי האסטרטגיה הפרמקולוגית בטיפול במקרי ADHD קשים

 Pharmacological Strategies in Treatment Refractory ADHD
מפגש שנתי של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטרית ילד ומתבגר נוב. 2012, טימוטי ווילנס,בוסטון

הגידול הרב במקרים מסובכים של הפרעת קשב וריכוז, מחייב פסיכיאטר לילדים ללמוד אסטרטגיות חדשות לטיפול מתקדם במצבים אלה. לשם כך נסקרו מחקרים עדכניים אחרונים וגם מחקרים שטרם התפרסמו. בהסתמך על הספרות וניסיון קליני נמצא כי נקיטת צעדים אלה מגבירה את ההצלחה הטיפולית בהפרעת קשב וריכוז. 1. שינוי טיפול מסטימולנטים מסורתיים לטיפול בצורות שחרור חדשות הקיימות כיום. 2. אטומוקסטין (סטראטרה). 3. אלפה אגוניסט. 4. שימוש ברפואה משלימה. 5. שילוב תרופות. 6. טיפול בהפרעות נפשיות נלוות מוכיח יעילות בטיפול מונו-תראפי ספציפי, וגם בקומבינציה פרמקו-תראפית.

טיפול פסיכו-פרמקולוגי מתקדם בהפרעת חרדה כללית בילדים (GAD) –ג'פרי סטרואן מסינסינטי.
Advances in the Psychopharmacologic Treatment of Pediatric Anxiety Disorder

הפרעת חרדה כללית בילדים גורמת לקשיים תפקודיים אופייניים, ועם סיכון גדול לניסיונות אובדניים. נסקרה ספרות עדכנית על הטיפול הפסיכו פרמקולוגי למצבי חרדה שונים בילדים. ונמצא שכיום הטיפול היעיל לחרדה (AD) הוא SSRIs בשלוב פסיכו-תראפיה. לחרדה כללית (GAD) הטיפול היעיל בבנלפקסין XR. בחרדה בגלל טראומה (PTSD) הטיפול היעיל הוא פסיכותראפיה ולא SSRIs .

פרמקו-תראפיה להפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) בילדים – דניאל גלר מניוטון.
Pharmacotherapy of OCD with a Focus on Treatment Refractory Cases

שכיחות OCD בילדים 2-3%. עלולה להמשיך למתבגרים ולמבוגרים. כמחצית הילדים OCD מלווה בהפרעה נוספת כמו קשב וריכוז, חרדה, טיקים ומצבי רוח. מומלץ טיפול משולב תרופתי ונפשי: 1. כדי להפחית את הסימפטומים בחרדה קשה. 2. הפרעות נלוות זקוקות לטיפול ספציפי. 3. תרופת הבחירה SSRIs. י4. טיפול תרופתי אינו משפיע טוב בילדים שהפרעה החלה בגיל מוקדם, וגם בילדים עם סיפור משפחתי של OCD או TD. לסיכום שילוב של SSRIs + CBT זו גישה טיפולית מבטיחה.

טיפול בהפרעות פסיכוטיות בילדים ומתבגרים, בהפרעת טיקים נלווית, בדיכאון קשה, בהפרעה ביפולרית, ובהתמכרויות – אותם כללים כנ"ל

הערותיי:  1.  לא פלא שהקדישו במפגש השנתי הנחשב והמוביל בעולם של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר (שהתקיים בחודש שעבר בסן-פרנסיסקו) יום שלם לנושא הפרעות נפשיות נלוות ל- ADHD (ההופכות את המקרים לקשים) והטיפול העדכני בהן נכון להיום. כמו בהפרעות חרדה, ואובססיה כפייתית (שתי הדוגמאות הנ"ל), וגם הפרעות דיכאון, הפרעה ביפולרית, והתמכרויות.
2. באבחון הפרעת קשב וריכוז עלינו להיות ערניים ולאבחן הפרעה נפשית נלווית שייתכן והיא הדומיננטית ולא הפרעת קשב וריכוז. ואם זה המקרה, ההפרעה הראשונית היא זו הגורמת לקשיי קשב וריכוז. במקרים כאלה יש לטפל בהפרעה הראשונית בראש וראשונה לפני טיפול בהפרעת קשב וריכוז. לכן לאור חשיבות הנושא, על כל רופא המאבחן הפרעת קשב וריכוז להיות מודע להפרעות הנפשיות ולדעת לאבחן אותן בכללי על מנת לא ליפול בפח. בדיקה ממוחשבת כמו  Tova ואחרות אינה בודקת הפרעות נפשיות נלוות, ועלולה להכשיל את האבחון הרפואי ואסור להסתמך עליה אלא רק על האבחון הקליני. 
3.  בקליניקה אצלי אני נתקל במקרים רבים מידי של טעויות אבחון. לדוגמא, הגיעה אלי לאחרונה להתייעצות נערה בת 16 שנים אשר אובחנה עם ADD וקשיים לימודיים והומלץ לה על טיפול עם ריטלין 70 מג' LA  (י30 מג' + 40 מג'), כלומר 0.7 מג'/ק"ג. "מינון לפיל" כפי שהורים נוהגים לכנות זאת. ועוד, בשעת אחה"צ תוספת של 20 מג' ריטלין רגיל IR. משקלה 55 ק"ג. הטיפול לא היה טוב לה. אבחנתי אותה עם חרדה ודכאון והתמכרות מסוימת לאלכוהול ועישון, כהפרעה ראשונית שהיא הגורמת לקשיי קשב וריכוז. זה הסביר מדוע מינון גבוה עם סטימולנטים לא עזר לנערה. הורדתי  דרסטית את המינון של ריטלין והמלצתי לשלב טיפול עם SSRI +CBT.
4.  אצל כל רופא בקליניקה יש כעשרה אחוזים ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, זו הפרעה כרונית הממשיכה למתבגרים ומבוגרים. לפיכך ראוי שלכל רופא ילדים אף אם אינו מטפל בהפרעת קשב וריכוז יהיה הידע הבסיסי לאבחון וטיפול בהפרעה (ידיעת הסטימולנטים ומינונם המומלץ). כך שגם אם ילד שבטיפולו מאובחן ע"י רופא אחר שהמליץ על טיפול תרופתי, ראוי שרופא הילדים המטפל יידע להעריך את אבחון המומחה ולבחון את המינון התרופתי . כי זו גם אחריותו המדיקולגלית לשיקול דעתו כרושם המרשמים.
5. כדי לסייע לרופאי הילדים בתחום חיוני זה, בדעתי לקיים סדנאות בסיסיות לרופאי ילדים על אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז, על מנת להקנות להם את הידע והיכולת לבקר את האבחונים ואת מינוני התרופות.

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז ומניעת חמצן לפני לידה
דריוס גטאהון, קייזר פרמננט, PEDIATRICS Dec.10.1012

במחקר נמצא שילדים אשר נחשפו ברחם למצבים של איסכמיה היפוקסית בו למוח היה חסר בחמצן, ישנה סבירות גבוהה יותר שיפתחו הפרעת קשב וריכוז, יותר מילדים אחרים שלא נחשפו לזה. וממצא זה מעל ומעבר לאתיולוגיה המשפחתית והגנטית הידועה כיום על ADHD. במחקר זה נבחנו תיקים רפואיים של 82,000 ילדים בגיל 5 שנים ונמצא שילדים שסבלו מאספיקסיה בלידה, מסינדרום מצוקה נשימתית ביילוד, ופרה-אקלמפסיה – היו בסיכון גבוה יותר פי 16% לפתח הפרעת קשב וריכוז (ADHD). באספיקסיה הסיכון היה גדול פי 26%, בסינדרום מצוקה נשימתית ביילוד פי 47%, בפרה- אקלמפסיה עם ל.ד. גבוה בהיריון פי 34%. לא היה שוני בגזע וקבוצות אתניות. לדעת החוקרים בתקופות קריטיות של התפתחות האברים בעובר, בחוסר חמצן מזין המועבר מדם האם למחזור העובר, התוצאה תהיה אספקת חמצן לרקמות ירודה ותוביל לסיבוכים צרברו- וסקולריים ולבעיות תפקודיות כולל הפרעת קשב וריכוז.
הערותיי: עובדות אלה אינן חדשות והצביעו על כך מחקרים אחרים בעבר. יש צורך לחקור ביתר יסודיות תופעה זו שביסודה נראית הגיונית.

האם יש שימוש מופרז בתרופות פסיכיאטריות בארה"ב בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז והפרעות נפשיות נלוות?

האם יש שימוש מופרז בתרופות פסיכיאטריות בארה"ב בילדים עם הפרעות נפשיות?

 Study Examines Psychotropic Medication Use Among U.S. Adolescents With Mental Disorders. The study by Merikangas KR . Olfson M.  Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, Dec. 2012 (JAMA publication).

לטענת חוקרי עבודה הנ"ל, קיימת דאגה בארה"ב לגידול הרב ובלתי הולם במתן מרשמים לתרופות פסיכיאטריות לילדים ומתבגרים, משמע טיפול יתר ושימוש לרעה בתרופות  פסיכיאטריות לילדים. אולם לדעתם זה מבוסס על תוצאות מחקרים קליניים בקבוצות קטנות או אנליזה למספר גדול של נתונים על מרשמים, וללא המידע הקליני. לכן החליטו לבחון במחקרם זה 10,123 מתבגרים גילאי 13 – 18 שנים, את ההפרעות הנפשיות לפי שכיחות, דמוגרפיה, קליניקה, וסוגי  תרופות פסיכיאטריות שקיבלו הילדים
תוצאות המחקר: נמצא שטיפול תרופתי קיבלו רק 14.2% מתוך כלל הילדים שאובחנו עם הפרעה נפשית. השימוש בתרופות הגדול ביותר היה במתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ועמד על 31%. בהפרעת מצבי רוח – 19.7%. בהפרעות אכילה – 19.3%. בהפרעת התנהגות – 19.3%. בשימוש בחומרים ממכרים – 14.4%. ובהפרעת חרדה – 11.6%. תרופות נוגדות דיכאון ניתנו ל- 14.1%. סטימולנטים – 20.4%. תרופות אנטי פסיכוטיות היו נדירות. לדעת החוקרים תוצאות מחקרם מפריך את הדעה הרווחת כיום שיש שימוש מוגזם ברישום תרופות פסיכיאטריות במתבגרים בארה"ב. ולטענתם, לא נמצאה הוכחה לשימוש יתר או שימוש לרעה בתרופות. מכיוון שרק 14.2% מהמתבגרים שאובחנו בהפרעה נפשית עם השלכות קשות על תפקוד והתנהגות נטלו תרופות פסיכיאטריות. מסקנת המחקר, למרות שיעור גבוה של מתבגרים בארה"ב שאובחנו עם הפרעות נפשיות (כולל הפרעת קשב וריכוז) רק מעטים מהם טופלו תרופתית

ד"ר דייויד רובין מג'ונס הופקינס – Editorial: Conflicting Data on Psychotropic Use by Children
ידוע במחקריו על נתונים מנוגדים לנטילת תרופות פסיכיאטריות בילדים, ובשאלה האם יש תת-שימוש או יתר-שימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים. הוא מבקר את המאמר הנ"ל שפורסם החודש, אשר נוגד לדבריו עבודות אנליטיות שנעשו המבוססות על מספר אוכלוסין גדול אשר פורסמו לאחרונה, ומצאו שיעור גבוה של שימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים בארה"ב. לדבריו החוקרים בארה"ב חלוקים בסוגיה זו לשני מחנות, במחנה אחד חושבים שיש בעיה רצינית של שימוש יתר בתרופות פסיכיאטריות בילדים, והמחנה השני של החוקרים חושבים שהבעיה נופחה מעבר לכל פרופורציה. כל מחנה מדגיש חסרונות וסדקים במחקר של המחנה השני. האמת היא שאף מחנה אינו יכול להסביר ולענות על הנושאים הקריטיים בסוגיה זו המעסיקה את כולם. ייתכן וההסבר בשוני בשימוש בתרופות פסיכיאטריות באוכלוסיות שונות: אצל מתבגרים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה עם ביטוח בריאות פרטי  השימוש בתרופות פסיכיאטריות הוא פחות מאשר אצל המעמד הנמוך עם ביטוח בריאות ציבורי. ולטענתו אוכלוסיית המחקר הנ"ל של אולפסון אינה משקפת את כלל אוכלוסיית המתבגרים של ארה"ב.
הערותיי: סוגיית הנטייה הלאומית בארה"ב לשימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים שנויה במחלוקת ומרתקת. מחקר קודם של אולפסון כמו מחקרים רבים אחרים הראו עלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטרית בילדים במהלך השנים האחרונות. 1.4% מהילדים בארה"ב טופלו תרופתית בשנת 1987, ומספרם עלה ל- 3.9% בשנת 1996 . השימוש הגדול ביותר היה בסטימולנטים, בגילאי 4-16 שנים, ועמד בשנת 1987 על 1.5%, ואשר עלה ל- 4.1% בשנת 1996(עבודת אולפסון). דייויד רובין (מבקר עבודתו של אולפסון) מצא במחקרו האחרון כי בשנת 2002 היו 8.9% מילדי ארה"ב שהשתמשו בתרופות פסיכיאטריות, ועלה ל- 11.8% בשנת 2007. ובמחקר אחר שפורסם לאחרונה נמצא כי 10.1% מילדי  דרום קרוליינה מקבלים טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז ו- 7.4% מילדי אוקלהומה. (אגב, נמצא שרק 39.5% מילדי דרום קרוליינה ו- 28.3% מילדי אוקלהומה שקבלו תרופות ואשר עומדים בקריטריונים של הגדרת הפרעת קשב וריכוז). אכן שיעורים שונים במחקרים שונים ועדיין אין מענה לשיעור השימוש הכלל ארצי בארה"ב. להערכתי אם ייעשה סקר אצלנו בארץ ימצאו גם אחוזי שימוש שונים התלויים במשתנים כמו: אוכלוסיות שונות (עדות, מצב כלכלי, השכלה, מקצוע ותחום עיסוק), באזורי ארץ שונים, בזמינות שרותי בריאות הנפש, ועוד.

האם הפרעת קשב וריכוז בילדות מנבאת הפרעות נפשיות בבגרות? טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) מפחית חרדה בילדים. מהי שכיחות הפרעות נפשיות בילדים לאמהות עם דיכאון המטופלות? מהי שכיחות הפרעת קשב וריכוז בילדים שינקו מחלב אם לעומת ילדים שלא ינקו? האם טיפול במתילפנידאט משפיע לרעה על הגדילה לגובה ועל המשקל?

האם הפרעת קשב וריכוז בילדות מנבאת הפרעות נפשיות בבגרות?

 -Does Childhood ADHD Predict Risk-Taking and Medical Illnesses in Adulthood
F.Xavier Castellanos, M.D

מטרת המחקר לבדוק אם הפרעת קשב וריכוז בילדים ללא הפרעת התנהגות (conduct disorder – CD)  מנבאת לקיחת סיכונים, תאונות, והפרעות נפשיות בבגרות. ואם CD + ADHD משפיע על לקיחת סיכונים. ואם נטילת סטימולנטים מנבאת מחלות קרדיוווסקולריות בבגרות. הנחת החוקרים שיש קשר בין הפרעת קשב וריכוז בילדים לבין נהיגה, מין בסיכון, והפרעות נפשיות בבגרות.
המחקר נעשה במעקב במשך 33 שנים אחר 135 ילדים לבנים עם ADHD בילדותם, ללא CD וקבוצת בקורת של 136 בוגרים (שנים M=41 ) ללא ADHD.
תוצאות המחקר הצביעו שילדים עם ADHD מנבא בגיל בגרות יותר: נהיגה מסוכנת, מין בסיכון, פציעות ראש, קבלות לחדר מיון ויותר תמותה. ילדים עם ADHD + CD מנבא לקיחת סיכונים והתנהגות מסוכנת בבגרות. טיפול בפסיכו סטימולנטים בילדות אינו מנבא מחלות לב בבגרות.
הערותיי: מחקר ארוך טווח ורציני של קסטלאנוס מניו יורק, מהמומחים הידועים והמובילים בארה"ב (הבולט שביניהם) בתחום ADHD. המחקר יתפרסם בינואר 2013 בירחון הנחשב של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (JAACAP). המחקר מספק הוכחה חותכת שהפרעת קשב וריכוז בילדים ככל שהיא בדרגת חומרה בינונית וקשה (ADHD+ODD ובהקבלה ADHD+CD עפ"י הקלסיפיקציה שלי להפרעת קשב וריכוז) מנבאת המשכיות ההפרעה למבוגרים עם פגיעה תפקודית ניכרת בחיי היום יום שלהם. רופאים המאבחנים ילד עם הפרעת קשב וריכוז בינונית-קשה נתקלים במבוגרים כאלה באחד מהורי הילד. לפיכך יש לאבחן הורים/מבוגרים ולטפל בהם לפי הצורך. בקליניקה שלי אני נוכח בזה יום- יום וממליץ לאבחן ולטפל בהורה לפי הצורך. וממצא נוסף חשוב ומרגיע במחקר זה, שלא נמצאה פגיעה לבבית בטיפול עם סטימולנטים לאחר 33 שנים. אהבתי את המחקר.

 טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT)מפחית חרדה בילדים עם ASD/ADHD

The Effect of Cognitive-Behavioral Therapy versus Treatment as Usual for Anxiety in Children with Autism Spectrum    Eric A. Storch, PhD.Tanya K. Murphy, M.D. Article in Press, JAACAP

מטרת המחקר לבדוק את יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) בחרדה בילדים, לעומת טיפול רגיל. במחקר השתתפו 55 ילדים בגיל 7-11 שנים שלוקים באוטיזם, עם אבחנה קלינית מובהקת של חרדה. הם טופלו CBT  אחת לשבוע במשך 16 שבועות, לעומת קבוצת בקורת זהה שטופלה כרגיל במשך 16 שבועות. לאחר מעקב של 3 חודשים הראו 75% ילדים מהקבוצה שטופלה CBT שיפור משמעותי ממשי בהקטנת הסימפטומים של חרדה, בהשוואה ל- 14% בקבוצת הביקורת שקיבלו טיפול רגיל.
הערותיי: מחקר זה מחזק מחקרים אחרים שנעשו בעבר המדגימים גם הם יעילות הגישה הטיפולית עם CBT לחרדה בילדים אוטיסטים, וגם בילדים הלוקים ב- ADHD עם חרדות. בקליניקה מאובחנים ילדים רבים עם ADHD + חרדה, והצורך שיקבלו טיפול רפואי משולב: תרופתי עם מתילפנידאט וטיפול דוגמת CBT לחרדות. לטיפול CBT בילדים קטנים נדרשות מיומנויות מיוחדות לפסיכולוגיים אשר יתמקצעו רק בטיפול בילדים קטנים, ולצערנו כאלה יש מעט בארץ.

 מהי שכיחות הפרעות נפשיות בילדים לאמהות עם דיכאון המטופלות

Lisa A. Batten, M.A. Study University of Ottawa Institute of Mental Health Research Carleton University, Ottawa. JAACAP, Volume 51, Issue 11 , Pages 1185-1196, November 2012

מטרת המחקר להעריך את שכיחות הפרעות פסיכיאטריות בקרב ילדים ומתבגרים לאמהות המטופלות כנגד דיכאון. במחקר השתתפו 82 נשים הסובלות מהפרעה דיכאונית בולטת (MDD) ונבחנו 145 הילדים שלהן. תוצאות המחקר הראו ש- 42% מהילדים אובחנו עם לפחות הפרעה נפשית אחת: רגשי – 15%, חרדה – 19%, התנהגות – 25%, ושימוש בחומרים ממכרים – 2%. מסקנת החוקרים שדיכאון באמהות, מנבא שיעור גבוה יותר להימצאות הפרעה נפשית בילדיהן. דיכאון קשה באם מנבא בעיות התנהגות בילד (צאצא).
הערותיי: עבודה חשובה. ישנן עבודות נוספות לאחרונה המוכיחות קשר בין הפרעת דיכאון באמהות המטופלות, לבין היתכנות קיום הפרעות נפשיות בצאצאיהן. מזה 5 שנים שעובדות אלה, אני נוכח בהן בעבודה הקלינית. לכן המלצתי כשמבצעים אבחון ADHD לילד, רצוי לנהוג ולשאול על הפרעות נפשיות אצל הורים ובמשפחה הקרובה. ובמידה ויש להורה הפרעה נפשית קשה כלשהיא, זה מנבא התפתחות הפרעת קשב וריכוז עם קומורבידיטי בצאצא.

 שכיחות הפרעת קשב וריכוז בילדים שינקו חלב אם לעומת ילדים שלא ינקו

ד"ר רחל גולדברג וחב' מניו יורק – AACAP Dec. 2012

מכיוון שחלב אם עשיר בחומצות שומן חיוניות להתפתחות המוח יותר מאשר פורמולה, ומכיוון שילדי ADHD נהנים מתועלת קלינית מסוימת מחומצות שומן חיוניות, התעוררה השאלה אם ילדים עם ADHD שונים מקבוצת בקורת (ילדים ללא ADHD) בעניין הנקה שלהם בילדות. המחקר בדק את שכיחות ההנקה בילדים בגיל 3-5 שנים הלוקים ב- ADHD לעומת ילדים ללא ADHD.נתוני המחקר נלקחו מסקר לאומי (2007)
תוצאות המחקר הראו ש 46% מהילדים עם ADHD לא ינקו, ואילו רק  22% מהילדים ללא ADHD לא ינקו. 57% מילדי ADHD ינקו חודש אחד בלבד, ו- 20% ינקו 1-5 חודשים ו- 22% ינקו יותר מ- 6 חודשים. בקבוצת הבקורת של ילדים ללא ADHD : רק 26% ינקו פחות מחודש אחד, 28% ינקו 1-5 חודשים, ו- 46% ינקו יותר מ-6 חודשים. מסקנת החוקרים שאמהות לילדי ADHD פחות הניקו את ילדיהם מאלה בקבוצת הביקורת, וכשכבר הניקו עשו זאת פחות מחודש אחד.
הערותיי: המחקר הוצג במפגש האחרון 12/2012 של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר. נחמד, לא מעבר לזה. במחקר זה לא נלקחה בחשבון התורשתיות המשפחתית שהיא המשפיעה העיקרית והדומיננטית על התפתחות הפרעת קשב וריכוז והפרעות נפשיות אחרות בצאצאים, יותר מהשפעת חומצות האמינו החיוניות. ידועה לנו החשיבות הבריאותית והרפואית הגדולה של ההנקה, ואם מחקר זה יתרום בעקיפין לעודד יותר אמהות שתנקנה את ילדיהן לתקופת הנקה סבירה – המחקר עשה את שלו.

האם טיפול במתילפנידאט משפיע לרעה על הגדילה לגובה ועל המשקל?

ד"ר אנדרה לודורף וחב' פסיכיאטריה גרמניה. AACAP Dec. 2012

 עדיין ישנן ספקות באשר להשפעת מתילפנידאט על הגדילה בילדים. המחקר בדק רטרוספקטיבית 111 ילדים ומתבגרים (13 בנות, 98 בנים). ממוצע גיל הילדים 9.9 שנים (טווח 5-16 שנים), ובממוצע משך הטיפול עמד על שנתיים (70 ימים עד 5.5 שנים). כל ילדי קבוצת ADHD  י(111 מספרם) היו מלכתחילה גבוהים יותר ובמשקל גדול יותר מהממוצע הגרמני, עוד טרם החלו טיפול בסטימולנטים. תוצאות המחקר הוכיחו שהעלייה בגובה ובמשקל פחתו בשנת הטיפול הראשונה, וזה לא חזר על עצמו בשנה השנייה והשלישית של הטיפול. המשקל פחת יותר בילדים ומתבגרים, אשר טופלו במינון גבוה של מתילפנידאט (> 0.65 מ"ג/ק"ג משקל הגוף). דבר המצביע על השפעת מינון גבוה על המשקל. מאידך, לא נמצאה השפעה של מינון גבוה עם מתילפנידאט על קצב הגדילה לגובה. מסקנת החוקרים שלטיפול במתילפנידאט יש השפעה על קצה הגדילה לגובה והעלייה במשקל,עם ההשפעה החזקה ביותר בשנת הטיפול הראשונה.
הערותיי: מחקר נוסף וראוי בעניין זה. הנסיגה בגובה בטיפול במתילפנידאט זה נושא רגיש הגורם לחששות הורים. רוב העבודות עד כה מצביעות שעיקר הנסיגה לגובה קורה בשנת הטיפול הראשונה. חלק מהעבודות טוענות שלאחר שנה יש הדבקת הפער, ואילו עבודות אחרות אומרות שיש לעשות מחקרים ארוכי טווח כדי לבדוק זאת. מחקר זה מגרמניה אינו מצביע על זה שלאחר שנת טיפול במתילפנידאט יש הדבקת הפער. מעניין. יש נקודות תורפה למחקר זה, למשל שחלק מהילדים טופלו רק 70 ימים. לדעתי טיפול ארוך טווח של שנים ייתכן וישפיע אחרת על הגובה מאשר טיפול קצר מועד כזה. מצא חן בעיני בשולי מחקר זה, שהגרמנים דוגלים ב- ICD-10 הקובע שתי קטגוריות אבחון:  1.  Hyperkinetic Conduct Disorder
2.  Attention Deficit Disorder without Hyperkinetic Disorder
זה שונה מהחלוקה המקובלת האמריקאית של הפרעת קשב וריכוז ל- ADD ו- ADHD. ב- DSM-5 שיפורסם בינואר 2013, כנראה יחול שוני מסוים בהגדרת הפרעת קשב וריכוז בכיוון זה