האם הפרעת קשב וריכוז בילדות מנבאת הפרעות נפשיות בבגרות? טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) מפחית חרדה בילדים. מהי שכיחות הפרעות נפשיות בילדים לאמהות עם דיכאון המטופלות? מהי שכיחות הפרעת קשב וריכוז בילדים שינקו מחלב אם לעומת ילדים שלא ינקו? האם טיפול במתילפנידאט משפיע לרעה על הגדילה לגובה ועל המשקל?

האם הפרעת קשב וריכוז בילדות מנבאת הפרעות נפשיות בבגרות?

 -Does Childhood ADHD Predict Risk-Taking and Medical Illnesses in Adulthood
F.Xavier Castellanos, M.D

מטרת המחקר לבדוק אם הפרעת קשב וריכוז בילדים ללא הפרעת התנהגות (conduct disorder – CD)  מנבאת לקיחת סיכונים, תאונות, והפרעות נפשיות בבגרות. ואם CD + ADHD משפיע על לקיחת סיכונים. ואם נטילת סטימולנטים מנבאת מחלות קרדיוווסקולריות בבגרות. הנחת החוקרים שיש קשר בין הפרעת קשב וריכוז בילדים לבין נהיגה, מין בסיכון, והפרעות נפשיות בבגרות.
המחקר נעשה במעקב במשך 33 שנים אחר 135 ילדים לבנים עם ADHD בילדותם, ללא CD וקבוצת בקורת של 136 בוגרים (שנים M=41 ) ללא ADHD.
תוצאות המחקר הצביעו שילדים עם ADHD מנבא בגיל בגרות יותר: נהיגה מסוכנת, מין בסיכון, פציעות ראש, קבלות לחדר מיון ויותר תמותה. ילדים עם ADHD + CD מנבא לקיחת סיכונים והתנהגות מסוכנת בבגרות. טיפול בפסיכו סטימולנטים בילדות אינו מנבא מחלות לב בבגרות.
הערותיי: מחקר ארוך טווח ורציני של קסטלאנוס מניו יורק, מהמומחים הידועים והמובילים בארה"ב (הבולט שביניהם) בתחום ADHD. המחקר יתפרסם בינואר 2013 בירחון הנחשב של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (JAACAP). המחקר מספק הוכחה חותכת שהפרעת קשב וריכוז בילדים ככל שהיא בדרגת חומרה בינונית וקשה (ADHD+ODD ובהקבלה ADHD+CD עפ"י הקלסיפיקציה שלי להפרעת קשב וריכוז) מנבאת המשכיות ההפרעה למבוגרים עם פגיעה תפקודית ניכרת בחיי היום יום שלהם. רופאים המאבחנים ילד עם הפרעת קשב וריכוז בינונית-קשה נתקלים במבוגרים כאלה באחד מהורי הילד. לפיכך יש לאבחן הורים/מבוגרים ולטפל בהם לפי הצורך. בקליניקה שלי אני נוכח בזה יום- יום וממליץ לאבחן ולטפל בהורה לפי הצורך. וממצא נוסף חשוב ומרגיע במחקר זה, שלא נמצאה פגיעה לבבית בטיפול עם סטימולנטים לאחר 33 שנים. אהבתי את המחקר.

 טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT)מפחית חרדה בילדים עם ASD/ADHD

The Effect of Cognitive-Behavioral Therapy versus Treatment as Usual for Anxiety in Children with Autism Spectrum    Eric A. Storch, PhD.Tanya K. Murphy, M.D. Article in Press, JAACAP

מטרת המחקר לבדוק את יעילות טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) בחרדה בילדים, לעומת טיפול רגיל. במחקר השתתפו 55 ילדים בגיל 7-11 שנים שלוקים באוטיזם, עם אבחנה קלינית מובהקת של חרדה. הם טופלו CBT  אחת לשבוע במשך 16 שבועות, לעומת קבוצת בקורת זהה שטופלה כרגיל במשך 16 שבועות. לאחר מעקב של 3 חודשים הראו 75% ילדים מהקבוצה שטופלה CBT שיפור משמעותי ממשי בהקטנת הסימפטומים של חרדה, בהשוואה ל- 14% בקבוצת הביקורת שקיבלו טיפול רגיל.
הערותיי: מחקר זה מחזק מחקרים אחרים שנעשו בעבר המדגימים גם הם יעילות הגישה הטיפולית עם CBT לחרדה בילדים אוטיסטים, וגם בילדים הלוקים ב- ADHD עם חרדות. בקליניקה מאובחנים ילדים רבים עם ADHD + חרדה, והצורך שיקבלו טיפול רפואי משולב: תרופתי עם מתילפנידאט וטיפול דוגמת CBT לחרדות. לטיפול CBT בילדים קטנים נדרשות מיומנויות מיוחדות לפסיכולוגיים אשר יתמקצעו רק בטיפול בילדים קטנים, ולצערנו כאלה יש מעט בארץ.

 מהי שכיחות הפרעות נפשיות בילדים לאמהות עם דיכאון המטופלות

Lisa A. Batten, M.A. Study University of Ottawa Institute of Mental Health Research Carleton University, Ottawa. JAACAP, Volume 51, Issue 11 , Pages 1185-1196, November 2012

מטרת המחקר להעריך את שכיחות הפרעות פסיכיאטריות בקרב ילדים ומתבגרים לאמהות המטופלות כנגד דיכאון. במחקר השתתפו 82 נשים הסובלות מהפרעה דיכאונית בולטת (MDD) ונבחנו 145 הילדים שלהן. תוצאות המחקר הראו ש- 42% מהילדים אובחנו עם לפחות הפרעה נפשית אחת: רגשי – 15%, חרדה – 19%, התנהגות – 25%, ושימוש בחומרים ממכרים – 2%. מסקנת החוקרים שדיכאון באמהות, מנבא שיעור גבוה יותר להימצאות הפרעה נפשית בילדיהן. דיכאון קשה באם מנבא בעיות התנהגות בילד (צאצא).
הערותיי: עבודה חשובה. ישנן עבודות נוספות לאחרונה המוכיחות קשר בין הפרעת דיכאון באמהות המטופלות, לבין היתכנות קיום הפרעות נפשיות בצאצאיהן. מזה 5 שנים שעובדות אלה, אני נוכח בהן בעבודה הקלינית. לכן המלצתי כשמבצעים אבחון ADHD לילד, רצוי לנהוג ולשאול על הפרעות נפשיות אצל הורים ובמשפחה הקרובה. ובמידה ויש להורה הפרעה נפשית קשה כלשהיא, זה מנבא התפתחות הפרעת קשב וריכוז עם קומורבידיטי בצאצא.

 שכיחות הפרעת קשב וריכוז בילדים שינקו חלב אם לעומת ילדים שלא ינקו

ד"ר רחל גולדברג וחב' מניו יורק – AACAP Dec. 2012

מכיוון שחלב אם עשיר בחומצות שומן חיוניות להתפתחות המוח יותר מאשר פורמולה, ומכיוון שילדי ADHD נהנים מתועלת קלינית מסוימת מחומצות שומן חיוניות, התעוררה השאלה אם ילדים עם ADHD שונים מקבוצת בקורת (ילדים ללא ADHD) בעניין הנקה שלהם בילדות. המחקר בדק את שכיחות ההנקה בילדים בגיל 3-5 שנים הלוקים ב- ADHD לעומת ילדים ללא ADHD.נתוני המחקר נלקחו מסקר לאומי (2007)
תוצאות המחקר הראו ש 46% מהילדים עם ADHD לא ינקו, ואילו רק  22% מהילדים ללא ADHD לא ינקו. 57% מילדי ADHD ינקו חודש אחד בלבד, ו- 20% ינקו 1-5 חודשים ו- 22% ינקו יותר מ- 6 חודשים. בקבוצת הבקורת של ילדים ללא ADHD : רק 26% ינקו פחות מחודש אחד, 28% ינקו 1-5 חודשים, ו- 46% ינקו יותר מ-6 חודשים. מסקנת החוקרים שאמהות לילדי ADHD פחות הניקו את ילדיהם מאלה בקבוצת הביקורת, וכשכבר הניקו עשו זאת פחות מחודש אחד.
הערותיי: המחקר הוצג במפגש האחרון 12/2012 של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר. נחמד, לא מעבר לזה. במחקר זה לא נלקחה בחשבון התורשתיות המשפחתית שהיא המשפיעה העיקרית והדומיננטית על התפתחות הפרעת קשב וריכוז והפרעות נפשיות אחרות בצאצאים, יותר מהשפעת חומצות האמינו החיוניות. ידועה לנו החשיבות הבריאותית והרפואית הגדולה של ההנקה, ואם מחקר זה יתרום בעקיפין לעודד יותר אמהות שתנקנה את ילדיהן לתקופת הנקה סבירה – המחקר עשה את שלו.

האם טיפול במתילפנידאט משפיע לרעה על הגדילה לגובה ועל המשקל?

ד"ר אנדרה לודורף וחב' פסיכיאטריה גרמניה. AACAP Dec. 2012

 עדיין ישנן ספקות באשר להשפעת מתילפנידאט על הגדילה בילדים. המחקר בדק רטרוספקטיבית 111 ילדים ומתבגרים (13 בנות, 98 בנים). ממוצע גיל הילדים 9.9 שנים (טווח 5-16 שנים), ובממוצע משך הטיפול עמד על שנתיים (70 ימים עד 5.5 שנים). כל ילדי קבוצת ADHD  י(111 מספרם) היו מלכתחילה גבוהים יותר ובמשקל גדול יותר מהממוצע הגרמני, עוד טרם החלו טיפול בסטימולנטים. תוצאות המחקר הוכיחו שהעלייה בגובה ובמשקל פחתו בשנת הטיפול הראשונה, וזה לא חזר על עצמו בשנה השנייה והשלישית של הטיפול. המשקל פחת יותר בילדים ומתבגרים, אשר טופלו במינון גבוה של מתילפנידאט (> 0.65 מ"ג/ק"ג משקל הגוף). דבר המצביע על השפעת מינון גבוה על המשקל. מאידך, לא נמצאה השפעה של מינון גבוה עם מתילפנידאט על קצב הגדילה לגובה. מסקנת החוקרים שלטיפול במתילפנידאט יש השפעה על קצה הגדילה לגובה והעלייה במשקל,עם ההשפעה החזקה ביותר בשנת הטיפול הראשונה.
הערותיי: מחקר נוסף וראוי בעניין זה. הנסיגה בגובה בטיפול במתילפנידאט זה נושא רגיש הגורם לחששות הורים. רוב העבודות עד כה מצביעות שעיקר הנסיגה לגובה קורה בשנת הטיפול הראשונה. חלק מהעבודות טוענות שלאחר שנה יש הדבקת הפער, ואילו עבודות אחרות אומרות שיש לעשות מחקרים ארוכי טווח כדי לבדוק זאת. מחקר זה מגרמניה אינו מצביע על זה שלאחר שנת טיפול במתילפנידאט יש הדבקת הפער. מעניין. יש נקודות תורפה למחקר זה, למשל שחלק מהילדים טופלו רק 70 ימים. לדעתי טיפול ארוך טווח של שנים ייתכן וישפיע אחרת על הגובה מאשר טיפול קצר מועד כזה. מצא חן בעיני בשולי מחקר זה, שהגרמנים דוגלים ב- ICD-10 הקובע שתי קטגוריות אבחון:  1.  Hyperkinetic Conduct Disorder
2.  Attention Deficit Disorder without Hyperkinetic Disorder
זה שונה מהחלוקה המקובלת האמריקאית של הפרעת קשב וריכוז ל- ADD ו- ADHD. ב- DSM-5 שיפורסם בינואר 2013, כנראה יחול שוני מסוים בהגדרת הפרעת קשב וריכוז בכיוון זה 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s