האם יש שימוש מופרז בתרופות פסיכיאטריות בארה"ב בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז והפרעות נפשיות נלוות?

האם יש שימוש מופרז בתרופות פסיכיאטריות בארה"ב בילדים עם הפרעות נפשיות?

 Study Examines Psychotropic Medication Use Among U.S. Adolescents With Mental Disorders. The study by Merikangas KR . Olfson M.  Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, Dec. 2012 (JAMA publication).

לטענת חוקרי עבודה הנ"ל, קיימת דאגה בארה"ב לגידול הרב ובלתי הולם במתן מרשמים לתרופות פסיכיאטריות לילדים ומתבגרים, משמע טיפול יתר ושימוש לרעה בתרופות  פסיכיאטריות לילדים. אולם לדעתם זה מבוסס על תוצאות מחקרים קליניים בקבוצות קטנות או אנליזה למספר גדול של נתונים על מרשמים, וללא המידע הקליני. לכן החליטו לבחון במחקרם זה 10,123 מתבגרים גילאי 13 – 18 שנים, את ההפרעות הנפשיות לפי שכיחות, דמוגרפיה, קליניקה, וסוגי  תרופות פסיכיאטריות שקיבלו הילדים
תוצאות המחקר: נמצא שטיפול תרופתי קיבלו רק 14.2% מתוך כלל הילדים שאובחנו עם הפרעה נפשית. השימוש בתרופות הגדול ביותר היה במתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ועמד על 31%. בהפרעת מצבי רוח – 19.7%. בהפרעות אכילה – 19.3%. בהפרעת התנהגות – 19.3%. בשימוש בחומרים ממכרים – 14.4%. ובהפרעת חרדה – 11.6%. תרופות נוגדות דיכאון ניתנו ל- 14.1%. סטימולנטים – 20.4%. תרופות אנטי פסיכוטיות היו נדירות. לדעת החוקרים תוצאות מחקרם מפריך את הדעה הרווחת כיום שיש שימוש מוגזם ברישום תרופות פסיכיאטריות במתבגרים בארה"ב. ולטענתם, לא נמצאה הוכחה לשימוש יתר או שימוש לרעה בתרופות. מכיוון שרק 14.2% מהמתבגרים שאובחנו בהפרעה נפשית עם השלכות קשות על תפקוד והתנהגות נטלו תרופות פסיכיאטריות. מסקנת המחקר, למרות שיעור גבוה של מתבגרים בארה"ב שאובחנו עם הפרעות נפשיות (כולל הפרעת קשב וריכוז) רק מעטים מהם טופלו תרופתית

ד"ר דייויד רובין מג'ונס הופקינס – Editorial: Conflicting Data on Psychotropic Use by Children
ידוע במחקריו על נתונים מנוגדים לנטילת תרופות פסיכיאטריות בילדים, ובשאלה האם יש תת-שימוש או יתר-שימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים. הוא מבקר את המאמר הנ"ל שפורסם החודש, אשר נוגד לדבריו עבודות אנליטיות שנעשו המבוססות על מספר אוכלוסין גדול אשר פורסמו לאחרונה, ומצאו שיעור גבוה של שימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים בארה"ב. לדבריו החוקרים בארה"ב חלוקים בסוגיה זו לשני מחנות, במחנה אחד חושבים שיש בעיה רצינית של שימוש יתר בתרופות פסיכיאטריות בילדים, והמחנה השני של החוקרים חושבים שהבעיה נופחה מעבר לכל פרופורציה. כל מחנה מדגיש חסרונות וסדקים במחקר של המחנה השני. האמת היא שאף מחנה אינו יכול להסביר ולענות על הנושאים הקריטיים בסוגיה זו המעסיקה את כולם. ייתכן וההסבר בשוני בשימוש בתרופות פסיכיאטריות באוכלוסיות שונות: אצל מתבגרים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה עם ביטוח בריאות פרטי  השימוש בתרופות פסיכיאטריות הוא פחות מאשר אצל המעמד הנמוך עם ביטוח בריאות ציבורי. ולטענתו אוכלוסיית המחקר הנ"ל של אולפסון אינה משקפת את כלל אוכלוסיית המתבגרים של ארה"ב.
הערותיי: סוגיית הנטייה הלאומית בארה"ב לשימוש בתרופות פסיכיאטריות בילדים שנויה במחלוקת ומרתקת. מחקר קודם של אולפסון כמו מחקרים רבים אחרים הראו עלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטרית בילדים במהלך השנים האחרונות. 1.4% מהילדים בארה"ב טופלו תרופתית בשנת 1987, ומספרם עלה ל- 3.9% בשנת 1996 . השימוש הגדול ביותר היה בסטימולנטים, בגילאי 4-16 שנים, ועמד בשנת 1987 על 1.5%, ואשר עלה ל- 4.1% בשנת 1996(עבודת אולפסון). דייויד רובין (מבקר עבודתו של אולפסון) מצא במחקרו האחרון כי בשנת 2002 היו 8.9% מילדי ארה"ב שהשתמשו בתרופות פסיכיאטריות, ועלה ל- 11.8% בשנת 2007. ובמחקר אחר שפורסם לאחרונה נמצא כי 10.1% מילדי  דרום קרוליינה מקבלים טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז ו- 7.4% מילדי אוקלהומה. (אגב, נמצא שרק 39.5% מילדי דרום קרוליינה ו- 28.3% מילדי אוקלהומה שקבלו תרופות ואשר עומדים בקריטריונים של הגדרת הפרעת קשב וריכוז). אכן שיעורים שונים במחקרים שונים ועדיין אין מענה לשיעור השימוש הכלל ארצי בארה"ב. להערכתי אם ייעשה סקר אצלנו בארץ ימצאו גם אחוזי שימוש שונים התלויים במשתנים כמו: אוכלוסיות שונות (עדות, מצב כלכלי, השכלה, מקצוע ותחום עיסוק), באזורי ארץ שונים, בזמינות שרותי בריאות הנפש, ועוד.