מה על משרד הבריאות ומשרד החינוך לעשות על מנת למנוע פגיעה נוספת בילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובמשפחותיהם

מה על משרד הבריאות ומשרד החינוך לעשות כדי למנוע פגיעה נוספת
בילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובמשפחותיהם

הפרעת קשב וריכוז שכיחה מאד בילדים(בארץ 9.5%) ופוגעת קשה בתפקודי הילד. חוסר אבחון ואי טיפול במועד עלול לגרום להשלכות קשות לילדים ונזק לחברה. כיום שורר בלבול בציבור שאינו יודע למי לפנות לאבחון, לפסיכיאטר או לנוירולוג או למכונים או לבצע בדיקות. מוצעים לילדים בדיקות רבות שאינן נחוצות לאבחון. הציבור אובד עצות ונותר ללא מענה הולם. מערכות הבריאות והחינוך אינן ערוכות כנדרש לטפל בהפרעת קשב וריכוז בילדים. יש הכרח לפעול כדי לתקן את המצב הבלתי נסבל.
מהי אחריותו הרפואית הממלכתית של משרד הבריאות ?
א. כיום תור לרופא לאבחון הפרעת קשב וריכוז הוא חצי שנה ויותר. האם זה הגיוני?
ב. וכשאין מוצא פונים למכון פרטי בעלות 4,000 ₪ לאבחון רופא בשילוב בדיקה פסיכו דידקטית (שברוב המקרים  אין צורך בה). האם זה מוצדק?
ג. ואלה שכבר מגיעים לתורם לרופא מופנים במהירות לבדיקת Tova  ודומיה, שתיקבע אם הילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז. האם זה נכון?
ד. למרפאתי בראשל"צ מגיעים פציינטים אובדי עצות המחפשים מזור, למרות שהם גרים באילת, ברמת הגולן, בגליל העליון, בטבריה, חיפה והקריות ועוד. האם זה ראוי?
ה. תורים ארוכים ומרחק גיאוגרפי גדול לקבלת שרות רפואי – זה מנוגד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
ו. קופו"ח על אף מאמציהן אינן מצליחות לגייס די רופאים למתן טיפול זמין ועומדות בפני שוקת שבורה.
ז. על משרד הבריאות המחוקק ומפקח על שרותי בריאות בתוקף אחריותו לפתור בעיות אלה.
ח. חייבת להינתן הכשרה רצינית וראויה לרופאים שיטפלו בהפרעה,לפי תוכנית סדורה ומוגדרת (כולל לאבחון הפרעות נפשיות נלוות ל- ADHD). מספר רופאים שיוכשרו ייקבע לפי צרכים ולא גחמות.
ט. רופאים שיקבלו הכשרה נכונה ומתאימה יטפלו כראוי בילדים עם ADHD ויימנעו אבסורדים כנ"ל (א-ו).
י. על משרד הבריאות להכניס לסל הבריאות תרופות ריטלין LA, קונצרטה, ואמפטמינים. אלו הן תרופות חיוניות לטיפול בהפרעה כרונית המשבשת את התפקוד בחיי יום יום. יש הרבה מאד משפחות עם שניים-ארבעה במשפחה המטופלים שאין באפשרותם לרכוש את התרופות.
וכיצד על משרד החינוך לפעול?
א. רוב המורים/ות אין להם ידע בסיסי על ההפרעה. יש להעביר הכשרה מקיפה ומלאה על ההפרעה במסגרת הכשרתם להוראה, ולאחר מכן בהשתלמויות, קורסים וסדנאות.
ב. עימותי מורים עם הורים עלולים לערער ילדים ולפגוע בהם יותר. ניתן בנקל למנוע אותם.
ג. בתי"ס לא אמורים להמליץ לילד החשוד עם הפרעת קשב וריכוז, שיפנה לאבחון פסיכו דידקטי, ו/או בדיקת  TOVA וכד' , אלא להפנותו לרופא לאבחון קליני.
ד. אסור לאמר להורי ילד עם הפרעת קשב וריכוז שללא ריטלין ילדם לא יוכל להיכנס לכיתה. אין סמכות כזו לא למורה ואף לא לרופא.
ה. מאידך יש בנות ביחוד, שאינן מפריעות בכיתה העלולות להגיע לאיחור לימודי של שנה עד שנתיים אם לא מאבחנים אותן ולא מטפלים בהן. יש לשים לב אליהן ולהפנותם לרופא לאבחון נוסף, ולא להסתפק באבחון רופא שהסתמך על בדיקה ממוחשבת אשר שללה הפרעת קשב. (פונים אלי מקרים רבים כאלה ביוזמת הורים או יועצת בי"ס שהתחלפה).
משרד הבריאות המליץ  לאחרונה: "להעמיד את ADHD בסדר עדיפות גבוה בקביעת מדיניות הבריאות הלאומית". אולם טרם נעשה דבראי עשייה מתמשכת בתחום הפרעת קשב וריכוז, עלולה להביא לפגיעה נוספת בילדי ADHD ומשפחותיהם. תמה התנומה הגיעה עת העשייה.
ניתן לקבוע משנה סדורה במישור ארצי לאומי ע"י הפעלת  תוכנית אסטרטגית המתוארת בקישור הרצ"ב:
תוכנית אסטרטגית לטיפול מיטבי בהפרעת קשב וריכוז

לקט תגובות רופאים

עדיף שפסיכיטר לילדים יטפל בהפרעת קשב וריכוז 

שלום רב ד״ר ענתבי, אני נהנית מהעדכונים באתרך. דבר אחד חוזר וחורה לי: מדוע במקרים בהם ישנן בעיות התנהגות או חשד לתחלואה נלויות אינך ממליץ למטופלים לפנות לפסיכיאטר לצורך אבחון טיפול בתחלואה הנלווית?   ד״ר יעל סגל.   מומחית בפסיכיאטריה של הילד, המתבגר והמבוגר, מנהלת מרפאת הקשב והלמידה, היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, בי"ח ע״ש אדמונד ולילי ספרא.
 ד"ר יעל סגל היקרה, מודה לך על המשוב והערותייך. אם הינך עוקבת אחר אתרי תוכלי להבחין שאני דוגל בראש וראשונה שפסיכיאטריים לילד ומתבגר הם אלה האמורים לאבחן ולטפל בהפרעת קשב וריכוז ובהפרעות הנפשיות הנלוות. זה התחום שלכם ומקצועכם ולא של רופאים נוירולוגים,ילדים ומשפחה. אתם חוד החנית בתחום, אלא בגלל מחסור ברופאים פסיכיאטריים, רופאי ילדים ומשפחה שהתמחו בזה נותנים כתף למאמץ. לפני שנתיים המלצתי לאור ניסיוני הקליני, על מודל ייחודי למרפאה להפרעת קשב וריכוז עם רופאים ראשונים שיתמחו בתחום בשילוב יועצים רופאים פסיכיאטרים לילד ומתבגר. פרטתי בתוכניתי את מספרי רופאים הנדרשים ליישום המודל במישור הארצי. תוכלי למצוא אותה באתרי בנושא מודל אסטרטגי להפעלת תוכנית בישראל לטיפול מיטבי ללוקים בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים:
תוכנית אסטרטגית לטיפול מיטבי בהפרעת קשב וריכוז
וגם הכנסתי לאתרי את הנחיות האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר מתי להפנות להתייעצות לרופא פסיכיאטר. (הלינק רצ"ב).
When to Seek Referral or Consultation with a Child Adolescent Psychiatrist
שמחתי על הערותייך ואשמח לשיתוף פעולה איתךבברכה, ד"ר שלומי ענתבי.

עדיף לתת ריטלין במינון הדרגתי נמוך ולעלות במינון עפ"י הצורך

 שלום שלומי, בפעמים האחרונות נדרשת מספר פעמים למינוני יתר של מתילפנידאט. באותה מידה שיש טיפול יתר – יש גם תת-טיפול בהעברה מתרופה לתרופה. אני מציע כי באחד העדכונים הקרובים שלך תסביר לקהל הרופאים את נושא המינון והמעברים בין סוגי התרופות השונות. מניסיוני,רופאים רבים אינם מבינים מה המשמעות  של למשל  RITALIN LA 20  מ"ג. 20 זה נשמע כפול  מ 10  אך באמת המשמעות היא מתן של כ 8  מ"ג X2  ולכן יש ירידה במינון. אני מציע כי תכין טבלה המסבירה מה המינון האפקטיבי של כל תכשיר. שבוע טוב, ד"ר אבי שכטר
ד"ר אבי שכטר, תודה על הארותיך. אמנם באתר שלי ניתן למצוא פרוט כנ"ל, אולם אעשה זאת שוב בפירוט כהצעתךבברכה, ד"ר שלומי ענתבי.

מתן ריטלין להעצמה קוגניטיבית מיותר ועלול להזיק

ערב טוב ד"ר ענתבי, מאוד נהנית לקרוא את העדכונים החשובים שאתה מביא מכל העולם. בקשר להרצאה הקשורה למתן ריטלין למבוגרים לצורך העצמה קוגניטיבית, אני מסכימה איתך. דבריך חשובים וראוי שתכתוב אותם גם באתרי הרופאים המובילים. השתתפתי והרציתי בכנס התפתחות הילד בנובמבר 2012 ושם התקיים פנל בשם "ריטלין לכל דורש". מצרפת קישור. אף רופא ילדים בפנל לא הביע עמדה בעד ריטלין להעצמה קוגניטיבית. ד"ר בינדר גבריאלה
http://www.child-development.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-
%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94.html

ד"ר בינדר גבריאלה, שלום רב, כמו תמיד, תודה על הערותייך המחכימות. ד"ר שלומי ענתבי

  הרצאה לרופאי ילדים להכרת הפרעת קשב וריכוז

ראשית כיף לקרוא את ההערות שלך לגבי המאמרים השונים. שנית – אשמח שהרצאה כנ"ל תעבור גם בשרותי בריאות כללית בחיפה. מי הכתובת שהזמינה אותך? ד"ר יחיאל ארקין.
 הרצאה  על "הידוע כיום על הפרעת קשב וריכוז לאורך החיים מילדות לבגרות". תתקיים בהיכל התרבות נס-ציונה רח' השריון מספר1, בכיתת לימוד סטודיו א', ביום שני 7.1.2013, בשעות 12:30–14:30 . הרצאתי מיועדת לרופאי ילדים. מטרת ההרצאה להקנות לרופאים ידע עדכני על אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים.ולאפשר להם לבדוק ולבקר אבחון וטיפול (כולל מינון תרופתי) שנעשה ע"י רופא אחר, לילד הנמצא בטיפולם. קרוב לודאי שלשם השלמת הידע על הפרעת קשב וריכוז, אוסיף הרצאת המשך במועד נוסף (עליו נודיע בהמשך) באותה מסגרת. יש אפשרות לצרף להשתתפות בהרצאה עוד 20-25 רופאים. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום. רופא המעוניין להשתתף (מכל קופות החולים) במפגש זה מתבקש לכתוב לדואר האלקטרוני שלי shlomiantebi@gmail.com ולציין פרטים אלה: שם ומשפחה, התמחות, מקום עבודה, וטלפון נייד. ואני אאשר השתתפותו בדואר חוזר. ד"ר שלומי ענתבי.
ד"ר יחיאל ארקין שלום רב, חן חן לך על המשוב. מי שהזמינה אותי להרצאה זו ד"ר איילת נבט, רכזת פדיאטרית של כללית. זה נעשה במסגרת השתלמויות רופאים מחוז מרכז של כללית המאורגן ע"י בי"ס ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אשמח מאד לתת הרצאה בחיפה בכל מסגרת רפואית שתתאפשר ושתוכל לארגן. אם ניתן לארגן כ- 50 רופאים (ילדים ומשפחה) להרצאה בחיפה על הפרעת קשב וריכוז, אנסה שחברת תרופות תיתן חסות לקיומה. אפשרי גם מבחינתי לתת סדנה מורחבת בת 5 שעות, על הפרעת קשב וריכוז. בברכה, ד"ר שלומי ענתבי

 
גורמי ניבוי להתפתחות ADHD

שלום דר' ענתבי,אני מעריכה מאד את העמידה הנחושה והאיתנה שלך בנושא אותו אתה מנסה לקדם.אני רואה הניסיונות שלך לעורר את מערכות בריאות וחינוך לעשות מה שחשוב עבור ילדי ADHD ומשפחותיהם.
אני מתחברת אליך אך מהכיוון של התחלת התפתחות הליקוי בגיל הרך. נראה לי שאם נאחד כוחות ונפעל ביחד אולי נצליח יותר. בעבודתי בטיפות חלב משנת 1995 (לאחר שהקמתי וניהלתי מכון להתפתחות הילד של מאוחדת בהרצליה בין השנים 1992-1994) עקבתי אחר התפתחות ליקויי קשב וריכוז וליקויי שפה ותקשורת משנת החיים הראשונה. בעבודת מחקר שפורסמה על ידי יחד עם יעל לייטנר תארנו את גורמי הניבוי להתפתחות ADHD. עבודה יסודית ומקיפה צריכה להתחיל בהתערבות מוקדמת בטיפות חלב ושם מתחילה האחריות של משרד הבריאות בנושא. אם נפתור בעיות מוקדמות נמנע או נצמצם התפתחות וחומרת הליקויים. כשאנו עובדים כל אחד בנפרד אנחנו עומדים כמו במלחמת דון קישוט במערכת, איש לא מתייחס לחומרת הבעיה ולהיקפה וכנראה שגם כלום לא יקרה.דרך אגב, במקביל לעליה זו בהפרעות הקשב והריכוז ישנה עליה גם בהשמנה, באוטיזם ובאלימות ויש כמובן קשר בין כל אלה. אני מעבירה לך כנספח את המאמר שפורסם השנה ותאור משפחות שאצלם היו מספר ילדים עם ליקויים נוירו-התנהגותיים ומה אפיין אותם בגיל הרך. בהצלחה, ד"ר מינה גורביץ.
ד"ר גורביץ שלום רב, תודה על הערותייך. דברייך נכונים. אני מוקיר את עבודתך הברוכה. את עושה עבודה חשובה ומקדישה מאמצים כנים וניכרים לקידום הטיפול המונע  בגיל הרך, ותרומתך ראויה לכל שבח. באשר אלי, האתגר להוביל לדרך סלולה ומיטבית את נושא הפרעת קשב וריכוז בישראל בוער בעצמותי. יש לי מחשבות כיצד אוכל לבצע זאת, ולסייע לילדים והמשפחות חסרי האונים. ואני אעשה זאת תוך דילוג על כל מכשול. בבוא העת אשמח לשתף אותך ולצרף אותך איתי, תרומתך תהיה חיונית.  ד"ר שלומי ענתבי.

.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s