השמנה בילדים קשורה ישירות ליותר בעיות בריאות מאשר חשבו תחילה; בריונות איומים והפחדה גורמים להשלכות נפשיות משמעותיות לילדים עם אוטיזם; הפרעת קשב וריכוז בקשישים – האם לאבחן? האם לטפל?

השמנה בילדים קשורה ישירות ליותר בעיות בריאות מאשר חשבו תחילה
Childhood Obesity Linked to More Immediate Health Problems than
 Previously Thought – Dr. Neal Halfon, a professor of pediatrics, public health and public policy at UCLA Journal Academic Pediatrics Jan, 2013

 במחקרים הרבים מאד שנערכו עד כה על השמנה בילדים, הזרקור הופנה בעיקר על ההשלכות לבעיות בריאות לטווח ארוך המתגלות בבגרות. ואילו המחקר החדש מתמקד במצבים רפואיים עכשוויים, המעידים שילדים שמנים(אובסיטי) נמצאים בסיכון גבוה יותר למצבים רפואיים ונפשיים משחשבו תחילה. המחקר הראה שילדים שמנים (אובסיטי) נמצאים בסיכון גבוה פי שניים או יותר שתהיה להם הפרעה התפתחותית או  נפשית, מאשר בילדים ללא עודף משקל. ילדים בעודף משקל (אוברווייט) הסיכון הוא פי 1,3 . החוקרים הופתעו ממספר המצבים הרפואיים הרב הקשור עם השמנה בילדים. לדעתם, זה צריך להדליק נורות אדומות בקרב רופאי הילדים, הורים ומורים, שיהיו מודעים יותר לסיכון בהשמנה בילדות, כדי לטפל בהם בזמן. כידוע יחד עם העלייה הדרמטית בהשמנה בילדים בשני העשורים האחרונים, חלה עלייה מקבילה במצבים רפואיים המתחילים בילדות, כמו הפרעת קשב וריכוז, ולקויות למידה. לראשונה מתבצע מחקר רחב היקף כזה המבוסס על אוכלוסיית גדולה של ילדים מארה"ב. נבדקו 43,300 ילדים בגיל 10-17 שנים. הם נבחנו בקשר בין השמנה (ע"י 21 אינדיקאטורים לבריאות כללית) לבין תפקוד פסיכו-סוציאלי והפרעות רפואיות ספציפיות, עם התאמה לפקטורים סוציו-דמוגרפיים.  תוצאות המחקר מספקות פרופיל לאומי מקיף על הקשר בין השמנה למצבים רפואיים ותחלואה נלווית שילדים סובלים בילדותם. נמצא כי ילדים עם משקל עודף סובלים: מבריאות לקויה; יותר לקויות רפואיות; יותר בעיות רגשיות והתנהגותיות; מצליחים פחות בלימודים; מחסירים לימודים ובעיות בבי"ס; הפרעת קשב וריכוז; הפרעת התנהגות; דיכאונות, לקויות למידה; איחור התפתחותי; בעיות בעצמות, מפרקים ושרירים; אסתמה; אלרגיות; כאבי ראש; ודלקות אוזניים. מסקנת החוקרים לאור תוצאות מחקרם כי יש בראש וראשונה לפעול במרץ למניעת השמנה בילדים, ולבדוק ילדים עם השמנת יתר לתחלואה נלווית ולטפל בהם בהתאם. מחקרים נוספים נדרשים כדי להוכיח האם השמנה בילדות גורמת לתחלואה נלווית, או שמא תחלואה נלווית גורמת להשמנה, או שניהם יכולים להיגרם ע"י פקטור שלישי בלתי נמדד. למשל חשיפה למתח נפשי קשה מתמשך יכולה לשנות תהליכים נוירו-רגולאטורים המשפיעים על פיקוח השליטה עצמית הנראית בהפרעת קשב וריכוז, כמו גם רגישות ללפטין היכולה לתרום לעלייה במשקל. החוקרים מסכמים שאם יהיה בידינו המידע לנתיבים הגורמים להשמנה, ייתכן ונוכל לטפל בדרכים יעילות יותר למנוע אותה.
הערותיי: מחקר חשוב המוכיח שהשמנה בילדים עלולה לגרום לנזק רפואי ונפשי רציני בילדים כבר בילדותם. מכאן החשיבות הרבה למודעות להשמנה, לאיתור גורמיה, למניעתה ולטיפול בה ובהפרעות הנלוות לה. הקשר בין השמנה להפרעת קשב וריכוז ידוע זה מכבר (פרטתי אותו גם באתרי). למשל, מחקרים שבדקו במרפאה לנערות עם השמנה מצאו יותר מחמישים אחוז מהן סובלות מהפרעת קשב וריכוז ו/או הפרעות נפשיות אחרות. וטיפול בהפרעת קשב  גרם בעקיפין גם לירידה במשקל. בשאלה האם השמנה בילדות גורמת לתחלואה נלווית או שמא תחלואה נלווית גורמת להשמנה, אני סבור ששני המצבים קיימים ואינם סותרים אחד את משנהו.   

   בריונות איומים והפחדה גורמים להשלכות נפשיות משמעותיות לילדים עם אוטיזם

Bullying Causes SignificantShort-Term Emotional and Physical Consequences for Children with Autism. Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics Paul Law director of the Interactive Autism Network at Kennedy Krieger Institute, Johns Hopkins. Jan. 10, 2013

מחקר אחרון מינואר 2013 שפורסם ע"י קבוצת מכון קנדי קריגר מבי"ח ג'ונס הופקינס, בולטימור ארה"ב, המוביל בארה"ב בתחום אוטיזם (מכון המוכר לי היטב), מצא שקרוב ל- 70% מהילדים הלוקים בהפרעת ספקטרום אוטיסטי (ASD) חווים טראומה נפשית כתוצאה מכך שהיו תחת בריונות איומים והפחדה מכוונת. לחלק נכבד מהם היתה דאגה לביטחונם בבי"ס. במחקר השתתפו 47 מדינות והוא הגדול ביותר בעולם במספר ילדי אוטיזם והנתונים שנאספו בו. ידוע עפ"י מחקרים אחרונים שילדים בחינוך מיוחד נמצאים בסיכון גדול יותר להפוך לקורבנות ניצול ופגיעה, מאשר ילדים בבי"ס רגיל. ואילו מחקר זה מוכיח שלבריונות הפחדה ואיומים על ילדים אוטיסטים יש השפעה נפשית משמעותית לטווח קצר וגם לטווח ארוך. במחקר זה הראו על המאפיינים בילדים אוטיסטים שהיו נתונים לבריונות איומים והפחדה: השלכות מיידיות של טראומה רגשית; פגיעה פיזית; חוששים לביטחונם העצמי; חלקם נאלצו להיאבק כדי להגן על עצמם; 9% מהאוטיסטים הם עצמם איימו והפחידו אחרים; ילדים אוטיסטים עם ADHD ודכאון היו מועדים יותר להיות קורבנות; ילדים אוטיסטים עם הפרעת התנהגות CD ו-  ODD היו אמנם נתונים יותר לאיומים, אולם בחלקם גם התנהגותם היתה מאיימת ומפחידה אחרים. מסקנת המחקר שיש השלכות רפואיות נפשיות משמעותיות לטווח הקצר, וגם השלכות עתידיות על רווחת האוטיסטים, ואף השפעה לגיל מבוגר לסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעות נפשיות. המחקר יעזור למורים להבחין בילדים עם אוטיזם ההופכים לקורבנות או שהם בעצמם מאיימים על אחרים. מחוץ לבי"ס זה באחריות ההורים להסביר לילדיהם כיצד להתמודד עם התנהגות בריונית. צריך שיתוף פעולה של רופאים, מורים והורים כדי לספק הגנה טובה לאוכלוסיית ילדים פגיעה זו.
הערותיי: הדברים נראים כאילו ברורים מאליהם, אולם כעת יש הוכחה חותכת לזה, ממחקר רב היקף ומשתתפים (מבית אולפנה לאוטיזם המוביל בארה"ב –  מכון קנדי קריגר בבי"ח ג'ונס הופקינס). בארצות הברית עושים כמעט הכול למען ילדים אוטיסטים, ואילו בארצנו נעשה מעט מידי.   

הפרעת קשב וריכוז בקשישים – האם לאבחן? האם לטפל?

בעשור האחרון ובייחוד בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במודעות להפרעת קשב וריכוז במבוגרים ובצורך באבחון וטיפול. וזאת כדי לטפל בקשיי התפקוד בחיי היום יום במבוגרים בעבודה, במשפחה, בזוגיות, בחברה ובלימודים (בייחוד אלה המעוניינים להמשיך וללמוד, או אלה שלא הצליחו ללמוד בצעירותם ומבקשים לרכוש בבגרותם השכלה אקדמית). אוכלוסייה זו מתפרסת על טווח גילים בין 30 – 60 שנים. בגילאים אלה מגיעים הרבה מבוגרים שלאחר אבחון וטיפול לפי צרכיהם,משיגים תוצאות מרשימות. חלק ממבוגרים אלה הנם הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, שבעת אבחון ילדם חשים שכאלה סימפטומים בדיוק היה להם בצעירותם ונמשכים עד היום. ואומרים שבגללם: לא הצליחו ללמוד טוב, אינם מצליחים בעבודה בעוד לדעתם הם מסוגלים להרבה יותר, מרגישים עומס בעבודה, קשה להם לבצע מספר משימות באותה עת, הנם מפוזרים בעבודה (אצל רופאים אי סדר בקליניקה), אינם משלימים משימות ועוברים ממשימה למשימה, אין להם חשק ורצון לעשות דברים שאין להם עניין בהם, קשה להם לנהל משק בית וכספים,אין להם סבלנות לילדים לבן/בת זוג, מתפרצים בכעס וחמה שלא מתאים לסיטואציה, נוהגים בפזיזות, שוכחים (היכן הניחו מפתחות ומשקפיים) ומאבדים דברים, מאבדים מהר עניין במפגשים או בקריאת ספרים, ועוד. כך מגיעים לאבחון מבוגרים שחלקם ניסו תרופה של ילדם. בתהליך אבחון נכון מאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז ומטופלים בהתאם עם תוצאות מצוינות. בד"כ מקרים כאלה הם בתחום הפרעה קלה. אולם יש גם מקרים קשים, ולכן בעת אבחון מבוגר יש להקפיד ולאבחן הפרעות נפשיות נלוות השכיחות במבוגרים, כמו חרדה ודכאון. לעיתים הפרעות נפשיות במבוגרים הן ראשוניות שגורמות לקשיי קשב וריכוז, ולכן יש לטפל בהן ראשונה. דוגמאות להצלחת טיפול במבוגרים כוללת מכל קצוות הקשת הסוציאלית והמקצועית. כדוגמת: רופא שלא האמין שהקליניקה שלו נעשתה מאורגנת ומסודרת; מרצה באוניברסיטה שנעשה לה קל להכין מצגות להרצאות; נהגת מונית העובדת קשה למחייתה (אישה בת 62 שנים) שהנהיגה הוקלה ונינוחה יותר; קבלן שבנה קודם בית בודד וכעת בונה מספר בניינים יחדיו; אישה שעובדת במחשבים שתפוקתה גדלה ללא הכר; מזכירה רפואית שתפקודה במשרד השתפר מאד וחבריה לעבודה אינם מבינים כיצד זה קרה; ועוד דוגמאות רבות. אולם מדובר במבוגרים בגיל לפני פרישתם לגמלאות. השאלה מה קורה עם מבוגרים לאחר פרישה בגיל 70 שנים פלוס. מה לעשות איתם אם הם מבקשים לאבחן אותם ולטפל בהם. יש מבוגרים כאלה שמנסים תרופה של נכדים שלהם… וראו כי טוב. כתבתי לפני מספר חודשים באתר שלי על אדם בן 72 שנים שהחל לכתוב ספרים, שאבחנתי אותו עם הפרעת קשב וריכוז ברורה ופגיעה תפקודית. התקשיתי מאד להמליץ על טיפול תרופתי, ורק לאחר שיחה ארוכה ובירור לעומק בשיתוף אשתו השתכנעתי שטיפול יועיל מאד לעיסוקו כיום כתיבת ספרים שזה כל עולמו. ואכן הטיפול מצליח מאד. לאחרונה פנה אלי חקלאי בן 75 שנים (!) שעדיין עובד במשק שלו. בילדותו היה דיסלקטי, והתקשה בלימודים. בטלפון הראשוני תחקרתי אותו ואת אשתו מה המניעים שהוא מבקש להגיע אלי לאבחון. מסתבר שניסה תרופה של נכדו שעזרה לו.  האבחנה ברורה עם קשיי תפקוד בכל התחומים, והוא אינו מסוגל יותר. הוא מכה על חטא מדוע לא פנה לעזרה עד כה. ולדעתו זה לא מאוחר כעת. לאחר דיונים ממושכים עם בני הזוג השתכנעתי והמלצתי על טיפול, שעד כה מצליח יפה. שני מבוגרים אלה בריאים ואין להם בעיה קרדיאלית, בכ"ז לפני תחילת טיפול בקשתי לקבל הערכת קרדיולוג. אגב, במבוגרים כאלה מספיק טיפול במינון נמוך. לאחרונה פורסמו בספרות עבודות מפינלנד על טיפול בגיל 85 שנים. לסיכום, אבחון וטיפול בקשישים זו דילמה קשה ויש לדון בכובד ראש ובזהירות המרבית בכל מקרה לגופו.