האם שיעור השימוש בחומרים ממכרים גבוה יותר בנערים עם הפרעת קשב וריכוז? האם טיפול אנטי ADHD מפחית התמכרויות? סימפטומים של ADHD נמשכים למבוגרים גיל 65–80 שנה (שבדיה); אנשים עם ADHD מבצעים פחות פשעים אם הם מטופלים.

האם שיעור השימוש בחומרים ממכרים גבוה יותר בנערים עם הפרעת קשב וריכוז?
האם תרופות הניתנות כיום כנגד ADHD מפחיתות את הסיכון להתמכרויות במתבגרים?

Large Study Shows Substance Abuse Rates Higher in Teenagers With ADHD

Published online Feb. 11, 2013 in the Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry Brooke Molina, Ph.D., professor of psychiatry and psychology at the University of Pittsburgh, School of Medicine

מחקר חדש גדול רב-מרכזי בחן התמכרויות והטיפול במתבגרים עם ADHD. המחקר כלל 600 ילדים שהיו במעקב 8 שנים מילדות עד התבגרות, ובחן את ההיפותיזה שילדים עם ADHD נמצאים בסיכון מוגבר להתמכרות לחומרים ממכרים. המחקר ראשון מסוגו מצא שכיחות גבוהה יותר להתמכרויות לסיגריות וחומרים ממכרים אצל נערים עם היסטוריה של הפרעת קשב וריכוז, מאשר בנערים ללא ADHD. חוקרים מבי"ס לרפואה באוניברסיטת פיטסבורג יחד עם 6 מרכזים רפואיים מרחבי ארה"ב, מצאו בניגוד למחקרים קודמים,  שתרופות הניתנות כיום כנגד ADHD אינן מפחיתות את הסיכון להתמכרויות במתבגרים. זה מחקר ראשון המוכיח כי שיעור עישון סיגריות במתבגרים עם היסטוריה של  ADHD  גבוה יותר עם השימוש בחומרים אחרים כמו אלכוהול ומריחואנה.
35% מהנערים (ממוצע גיל 15 שנים) עם היסטוריה של ADHD השתמשו בחומרים ממכרים, לעומת 20% בנערים ללא היסטוריה של ADHD. לא היה שוני בשימוש בחומרים ממכרים בנערים שהיו בטיפול אנטי ADHD  לעומת נערים שלא היו בטיפול, ולדעת החוקרים זה ממצא חשוב המצריך לזהות גישות חדשות למניעת שימוש בחומרים ממכרים בנערים.
החוקרים עדיין בודקים מה הגורמים לכך שילדי ADHD נמצאים בסיכון גבוה להתמכרות. אם כי לדעתם, מחקרם הנוכחי תומך בהנחה שקבלת החלטות אימפולסיביות, כישלון בלימודים, וקשיים חברתיים הם התורמים ליותר התמכרויות בנערים. לסיכום: על הרופאים, הורים ובתי ספר לדעת להתמודד טוב יותר עם גורמי סיכון אלה השכיחים מאד בילדים עם ADHD.
הערותיי: מחקר חיוני לשיפור התנהלותנו הרופאים, הורים ומורים מול הילדים עם ADHD. טיפול מוקדם רב-מערכתי בהפרעת קשב וריכוז עשוי  להפחית את הסיכון להתמכרויות בנערים, מאידך אם יש כבר התמכרות לנער – טיפול אנטי ADHD עלול לא לעזור להתמכרויות.

הסימפטומים של ADHD נמשכים גם לגילאי 65 – 80 שנה (שבדיה)
ADHD symptoms  in a population based Swedish sample aged 65 to 80

 ldberg-Kjär T, Department of Psychology, University of Gothenburg, Sweden
Int. Psycho-geriatrics. 2012 Dec 14:1-9
מטרת המחקר לבדוק אם סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז מתמידים גם לגיל מבוגר 80-65 שנים. הסימפטומים של ADHD נבדקו אצל 1,599 אנשים מבוגרים (80-65 שנים) בעזרת שאלוני וונדר יוטה, ונשאלו גם על בריאותם, זיכרונם, ובעיות בילדותם. הממצאים הצביעו על הימשכות סימפטומים משמעותיים  של ADHD גם לאנשים מבוגרים בגיל 65-80 שנים. מסקנת החוקרים: נדרשים מחקרים נוספים על ADHD באנשים מבוגרים.
הערותיי: הפרעת קשב וריכוז קיימת גם בקשישים פעילים אשר מקשה על תפקודם היומיומי וטיפול תרופתי עוזר גם להם. אולם ADHD בקשישים עדיין בחיתוליו ונדרשים מחקרים נוספים להערכה אבחונית ולצורך בטיפול בקשישים. בטיפולי נמצאים 2 קשישים (גילאי 72 , 75 שנים) אשר אובחנו על ידי וטיפול משפר מאד את תפקודם בתחומים רבים.

 אנשים עם ADHD מבצעים פחות פשעים אם הם מטופלים בתרופות
Adults With ADHD Commit Fewer Crimes When On Medication
Paul Lichtenstein, Henrik Larsson, Medical Epidemiology and Biostatistics, Karolinska Institutet

 התנהגות אלימה באנשים עם ADHD פוחתת משמעותית בתקופה בה הם מטופלים תרופתית. זאת לפי מחקר שבדי חדש שכלל 25,000 אנשים במשך 4 שנים (2009-2006) ופורסם ב NEJM. מחקרים קודמים הראו שאנשים עם ADHD נוטים יותר לפשיעה, ומחקר זה בחן איך טיפול תרופתי ל- ADHD משפיע על הסיכון לפשיעה. במחקר הוכח שטיפול תרופתי מפחית משמעותית את ההתנהגות האלימה באנשים עם ADHD. אם כי לדעת החוקרים יש תופעות לוואי לטיפול התרופתי שיש לקחת אותן בחשבון.מסקנת החוקרים: 40-30 אחוז ממבצעי הפשיעה הם עם ADHD, ואם טיפול תרופתי מפחית אותם ב- 30% זה משמעותי מאד לחברה.
הערותיי: מחקר חשוב שעלינו ליישמו בקליניקה כדי להפחית את מקרי העבריינות, אלימות ופשיעה בקרב בני הנוער בארצנו גם כן.

 האם יש קשר בין השמנה בילדות לבין ADHD, לקויות למידה?

?Is There a Link Between Childhood Obesity and ADHD, Learning Disabilities

Gregory G. Freund, Methylphenidate prevents high-fat diet (HFD)-induced learning/memory impairment in juvenile mice. Psychoneuroendocrinology, Fev. 19, 2013.

 במחקר חדש פורסם ב- 19 פברואר 2013 שבוצע באוניברסיטת אילינוי נמצא קשר בין תזונה עתירת שומן לבין מצבים מוחיים כמו ADHD ולקויות למידה. בניסוי עם עכברים צעירים שניזונו מדיאטה עשירת שומן נמצאו כבר לאחר שבוע ניסוי שינויים בהתנהגות עוד לפני שעלו במשקלם. כמו כן הופיעה חרדה, קשיי זיכרון ולמידה. החלפת הדיאטה מעשירה שומן לדל שומן החזיר את הזיכרון תוך שבוע ימים, ורמת הדופמין במוח חזרה לנורמאלי. מסקנת החוקרים: תזונה עתירת שומן משפיעה על המטבוליזם במוח, ומהווה טריגר להתפתחות חרדה, קשיי התנהגות וקשיי למידה. כאשר קבלו טיפול עם ריטלין (מתילפנידאט) קשיי הלמידה חלפו.
הערותיי: אמנם מחקר עם עכברים, אולם יש סבירות שתוצאותיו דומות גם לבני אדם. אולם זה סיפור של הביצה והתרנגולת. כי ההסבר המקובל כיום שקשיים בהתנהגות, למידה וחרדה (תופעות של ADHD) בנערים/ות גורם להם לרצות לאכול מזון עתיר שומנים המספק באופן עקיף דופמין, ואם מטפלים בהם עם ריטלין זה משפר סימפטומים אלה.

ילדי גן עם ADHD – האם טיפול תרופתי עוזר או לא? פסיכותראפיה כקו טיפול ראשון בילדי גן.

הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז בילדים קטנים נמשכים למרות הטיפול

ADHD Symptoms Persist for Most Young Children despite Treatment

The Preschool Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder Treatment Study (PATS) 6-Year Follow-Up

 Mark Riddle, M.D., a pediatric psychiatrist at Johns Hopkins. Published Feb. 11, Article in Press – Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry

כידוע יותר מ- 7% מהילדים בארה"ב מטופלים בתרופות כנגד ADHD. מחקר רב-מרכזי הגדול והארוך ביותר עד כה על ילדי גן (3-5 שנים) עם ADHD, שהוביל אותו המרכז הרפואי לילדים מבי"ח ג'ונס הופקינס (יחד עם אוניברסיטאות קולומביה, דיוק, קליפורניה LA, ניו יורק, ומכון נתן קליין). המחקר הוכיח כי  9 מתוך 10 ילדי גן עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בינונית עד קשה, המשיכו לסבול מסימפטומים רציניים וחמורים  פלוס קשיים בתפקוד, 6 שנים לאחר אבחונם (בגיל 9-12 שנים), למרות הטיפול התרופתי. לאור זה החוקרים מסיקים כי הפרעת קשב וריכוז בילדי גן היא כרונית ומצב עקשני מתמיד, אשר מצריך טיפול התנהגותי ותרופתי טוב יותר ממה שיש לנו היום. במחקר נמצא כי 90% מתוך 186 ילדים (75% בנים) המשיכו לסבול מתסמינים של הפרעת קשב וריכוז 6 שנים לאחר שאובחנו לראשונה. והמחקר הוכיח כי בילדים שקיבלו טיפול תרופתי נשארו אותם סימפטומים קשים של ADHD כמו בילדים שלא טופלו.
במחקר נכללו ילדים בגילאים 3 עד 5 שנים אשר עברו תהליך קליני מלא לאבחון ADHD, שטופלו מספר חודשים במרכז רפואי ואח"כ הועברו להמשך טיפול  ומעקב לרופאי הילדים בקהילה. בתום המחקר אחרי 6 שנים החוקרים אבחנו שוב את הילדים בגילאים 9 עד 12 שנים, וקיבלו דיווחים על הילדים מההורים והמורים, ועקבו אחר התנהגותם, הישגיהם הלימודיים, שכיחות וחומרת הסימפטומים של ADHD – חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
65% מהילדים שלקחו טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז נשארו עם סימפטומים חמורים של חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, בהשוואה ל 62% מהילדים שלא נטלו תרופות. לדברי החוקרים הם אינם יודעים להסביר את חוסר היעילות בטיפול תרופתי: אם בחירת התרופה לא היתה אופטימאלית; אם לא היתה דביקות בהוראות הרפואיות; או שטיפול תרופתי כשלעצמו אינו יעיל; או כל סיבה אחרת. המחקר לא תוכנן ולא יועד לענות על שאלות אלה, אולם החוקרים מודאגים שגם ילדים שמטופלים תרופתית ממשיכים לסבול מסימפטומים של  ADHD והשאלה מדוע זה קורה וכיצד ניתן לעשות טוב יותר.
בילדים עם מרדנות מתנגדת (ODD) או הפרעת התנהגות (CD) בנוסף ל ADHD נמצא לאחר שש שנים ממועד אבחונם, יותר ב- 30% סימפטומים עקשניים של ADHD מאשר ילדים שהיה להם רק ADHD.
מסקנות החוקרים: ADHD בילדי גן זו הפרעה כרונית יציבה לאחר 6 שנים למרות הטיפול התרופתי. יש מקום לפתח אסטרטגיה להתערבות טיפולית יותר אפקטיבית לילדי גן עם ADHD.
הערותיי: אין ספק מחקר חשוב וחיוני המשליך על עבודת רופא בקליניקה. בי"ח ג'ונס הופקינס הוביל את המחקר יחד עם מרכזים רפואיים אקדמאיים נוספים, וזה מייחס למחקר עומק ורצינות. (הופקינס נחשב כיום לבי"ח הטוב ביותר בארה"ב ומזה מספר שנים מדורג במקום הראשון, אני מכיר את איכויותיו הרפואיות הגבוהות היטב). אבחון ילדי גן (3-5 שנים) ל ADHD וטיפול בהם התבסס בעשור האחרון, ופורסמו מחקרים רפואיים המעידים על הצלחות הטיפול בילדי גן.
ידוע שכיום אין אישור FDA לטיפול תרופתי להשפעה ארוכת טווח של 12 שעות לילדי גן.למרות זאת קבוצה מובילה מניו-יורק טיפלה בילדי גיל הרך עם תרופות אנטי ADHD קצרות טווח השפעה ל- 4 שעות, אשר ניתן לילדים 3 פעמים ביום בבוקר, צהריים ואחה"צ (כדי להשיג טווח השפעה של 12 שעות) עם תוצאות טובות. העבודה זכתה בהתלהבות הרופאים בכנס (שנוכחתי בו) של האקדמיה לפסיכיאטריה לילד ומתבגר. ואילו אני הסתייגתי מעבודה זו, כי לדעתי לא כל ילדי גן המאובחנים ADHD זקוקים לטיפול תרופתי, וודאי לא כולם זקוקים להשפעה של 12 שעות. העזתי ושאלתי בכנס על כך, אם כי הערכתי מראש מה תהיה תגובתם ואכן התשובה שקיבלתי: "ילד עם ADHD מטפלים בו לכל היום". זאת למרות הנחיות קליניות של APA ו- AACAP המציינות שבגיל הרך קודם יש לנסות טיפול לא תרופתי.
סבורני שילדים בגיל הרך, מותר להם להשתולל בגן, להפריע, לקשקש, ולא להיות קשובים ומרוכזים, וגם אז אין צורך לטפל בהם. בפועל במרפאתי לאחר שאני מאבחן ילדי גן עם ADHD אמירה שגורה בפי לילד: "אמור לגננת שד"ר שלומי אמר לך שאתה 'עשר' ושתהיה לגננת יותר סבלנות אליך".
מאידך, המלצותיי לשקול טיפול בילדים בגיל הרך רק אם בנוסף ל ADHD מאובחנת הפרעת התנהגות קשה, מכה ילדים, אלימות בגן ובבית וכד'. במקרים כאלה יש להפנות לפסיכיאטר ילדים הממליץ במידת הצורך על טיפול עם ריספרדאל (לאחר שריטלין לא עוזר). אגב, ילדים אוטיסטים בני 3 שנים שבנוסף יש להם ADHD והפרעת התנהגות (CD) מטופלים בגלל התנהגות קשה עם ריספרדאל. ילדים נוספים שיש לשקול טיפול תרופתי בגיל 5+ שנים בגן חובה עם ADHD וקשיים לימודיים ניכרים שבעטיים לא יוכלו להיות מוכנים לימודית ולעלות לכיתה א' (וחלקם נשארו כבר שנה נוספת בגן חובה/חטיבה צעירה).  פרט למקרים אלה אין לדעתי מקום להמליץ על טיפול תרופתי לילדי גן, וגם לא ילדים בכיתה א' -ג', אלא אם יש הפרעת התנהגות קשה או איחור ניכר בלימודים. להערכתי כך נוהגים מרבית הרופאים המטפלים בארץ.
מהמחקר הנ"ל לא ברור אם במהלך 6 שנות טיפול חל שפור בילדים בתפקודם בתחום הרגשי, חברתי, לימודי והתנהגותי.  ואין לצפות שטיפול תרופתי ירפא ויעלים את הסימפטומים.  אם תוך כדי לקיחת טיפול לא חל שיפור בסימפטומים, אזי יש אכן בעיה כפי שהחוקרים הסיקו במחקרם.
לסיכום, להערכתי עלינו הרופאים להתייחס במשנה זהירות ובכובד ראש לטיפול תרופתי בילדי גן וכיתות א'-ג' ולצמצמו למינימום הכרחי. עדיפה כאן נקיטת גישה טיפולית שמרנית, ולא טיפול תרופתי שאינו הכרחי , לא יועיל ועלול להזיק.

 פסיכותראפיה כקו טיפול ראשון לילדי גן עם חרדה ו/או דכאון

Treatment of Anxiety and Depression in the Preschool Period

•  Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Joan L. Luby, M.D Washington University School of Medicine. Published online 06 February 2013
  

מחקרים קודמים קבעו שהפרעות חרדה ודכאון יכולות להתחיל והן קיימות כבר בגיל 3 שנים. במחקר זה פותח טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לילדי גן עם הפרעות נפשיות, ונמצא מבטיח. גם טיפול של אינטראקציה בין הורה לילד (PCIT) נמצאה כמסייעת ומשפרת. ואמנם פסיכותראפיה צריכה להיות קו טיפולי ראשון בילדי גן (3-5 שנים)

מקרים מלמדים מהקליניקה של ד"ר שלומי ענתבי; מתילפנידאט ארוך טווח נוזלי; תרופות ADHD השימושיות ביותר בארה"ב.

מקרים מלמדים מהקליניקה של ד"ר שלומי ענתבי

3 ילדים בני 6-6.5 שנים עם לקות למידה ומנת משכל נמוכה (IQ: 87, 91, 93), ובנוסף קשיי קשב וריכוז –האם ניתן לעזור להם?

לאחרונה, הגיעו אלי 3 ילדים בנפרד (באותו שבוע) לאבחון ולהערכת קשיים בקשב וריכוז. שני בנים ובת, גילאי 6-6.5 שנים. שלושתם לומדים בכיתה א' (מבתי ספר שונים באותה עיר). שלושתם עם לקות למידה, ולומדים בכיתה קטנה. שלושתם עם מנת משכל נמוכה ( IQ:  87, 91, 93 ). משפחות הילדים ממעמד חברתי-כלכלי ממוצע עד טוב. שלושת הילדים ביצעו בדיקות רבות ואבחונים רבים ע"י רופאים, אשר שייכו את כל קשייהם התפקודיים ללקות למידה ולמנת משכל נמוכה, ולכן לא הומלץ על טיפול רפואי. בצר להם פנו לטיפולים אלטרנטיביים רבים שלא נשאו פרי.
באבחון קליני זהיר שלי נוכחתי שכל אחד משלושת הילדים סובל מסימפטומים ברורים של קשיי קשב וריכוז. במקרים כאלה ניתן לייחס את הפרעת קשב וריכוז שלהם, כתוצאה מלקות למידה ומנת משכל נמוכה. אולם כשבוחנים דקויות אבחונם הקליני, ניתן להסיק שהפרעת קשב וריכוז שהם לוקים בה, עומדת בפני עצמה ללא קשר ללקות למידה ולמנת משכל. ואמנם הפרעת קשב וריכוז שלהם מחמירה יותר את קשיי תפקודם בלימודים, רגישות/תסכול, בחברה ובהתנהלות. לאחר הסבר מפורט להורים ושיתופם המלא בהערכותיי והמלצותיי הרפואיות, סיכמנו להתחיל לניסיון בטיפול עם ריטלין.אמנם חלפה תקופה קצרה לטיפול,אולם בינתיים המשוב על תוצאות טיפול חיוביות.היו לי כבר ילדים כאלה המצליחים בטיפול תרופתי. בספרות ידוע על הפרעת קשב וריכוז בילדים עם IQ נמוך (פורסם באתרי). מסקנות:לבחון היטב ילדים כאלה כי ביכולתנו לעזור להם רפואית בשילוב סיוע אינטנסיבי בלימודים שהם מקבלים,יביא לשיפור ניכר בתפקודיהם.

ילדה בת 14 שנים שאובחנה ADD שוקלת 50 ק"ג –כיצד לטפל בה?

הגיעה אלי בשבוע שחלף להתייעצות ילדה בת 15 שנים ששבועיים לפני בואה אלי אובחנה עם ADD המקשים על לימודיה. ניתן לה (ע"י רופאה פסיכיאטרית ילדים מת"א) כטיפול ראשוני התחלתי ריטלין 50 מג' LA (קפסולה של 30 מג' + קפסולה של 20 מג') ובנוסף ריטלין רגיל 20 מג' IR (שני כדורים של ריטלין 10 מג'). כל ארבעת כדורים אלה לקחה יחדיו בבוקר. מינון זה הניב תוצאות גרועות מאד עם תופעות לוואי, לכן אחרי מספר ימים הפסיקה את הטיפול. לאחר אבחוני המלצתי לעבור לטיפול תחילתי עם ריטלין 30 מג' LA בלבד. מסקנות: א. הילדה קיבלה ל- 4 שעות ראשונות 45 מג' ריטלין (ריטלין רגיל 20 מג' של 4 שעות + 25 מג' ריטלין LA), כלומר ריטלין במינון 0.9 מ"ג/ק"ג  ( 45 מג' : 50 ק"ג ). טיפול התחלתי עם ריטלין במינון גבוה כזה אינו מקובל ואינו נכון ואף מזיק רפואית.  ב. ידוע בספרות כי להפרעת קשב וריכוז הגורמת לקשיים לימודיים עדיף מינון נמוך של ריטלין (פורסם באתרי).  ג. תמיד ראוי להתחיל טיפול במינון נמוך ולאחר טיטרציה לקבוע את המינון המתאים.  ד. לקיחת ריטלין IR  בשילוב עם ריטלין LA כמנה יומית בבוקר, אינו מקובל ואין צורך "להעצים" את ריטלין LA. יש מקרים נדירים מאד שריטלין LA מתחיל להשפיע רק לאחר שעתיים (במקום 30-45 דקות כרגיל) ואז אפשר לשקול הוספת ריטלין IR אולם לא מיד עם התחלת טיפול. ה. זו דוגמא אחת מיני רבות המצביעה על צורך מדיקולגלי שרופאי ילדים הרושמים מרשמים ל- ADHD שהומלצו ע"י רופאים מקצועיים, יהיה בידיהם המידע הנחוץ והבנה על התרופות ויכולת בקורת על המינונים.

תרופת סטימולנט-מתילפנידאט ארוך טווח נוזלי –  QUILLIVANT XR

תרופת סטימולנט מתילפנידאט ארוך טווח נוזלי יצא בינואר בארה"ב וניתן כבר לרכוש אותו בארץ. הפטנט של Tris Pharma פותח ומיוצר ע"י  NextWave Pharmaceuticals עבור חברת Pfizer . התרופה יוצרה מלכתחילה עבור ילדים עד גיל 12 שנים שאינם בולעים כדורים (לטענת חברת פייזר שליש מהילדים בגיל זה אינם בולעים כדורים). ולדעתם יתרון נוסף לסטימולנט נוזלי שניתן לעשות טיטרציה עדינה למינון התרופה מה שלא ניתן לעשות בכדורים או בקפסולות ריטלין. אושר לטיפול ע"י FDA לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, בילדים מעל גיל 6 שנים, במתבגרים ובוגרים, להגברת קשב וריכוז ולהפחתת היפר אקטיביות. במחקר: התחילו בטיפול יומי בבוקר במינון 20 מג' תוך טיטרציה והגיעו למינון מקסימאלי עד 60 מג', תוך התאמה לכל ילד. שיפור משמעותי בסימפטומים הוכח החל מ- 45 דקות לאחר קבלת התרופה עד 12 שעות.
התכשיר  QUILLIVANT XR (methylphenidate) 5mg/1ml syrup מגיע בבקבוקים עם ארבעה נפחים: 60 מל', 120 מל', 150 מל', 180 מל'. חברה יבואנית מהארץ מציעה מחיר אחיד של 1200 ₪ לכל בקבוק. קבלת המרשם בטופס 29ג'.
הערותיי: עיקר הבעיה לבליעת תרופות זה בילדים מתחת לגיל 6 שנים אולם התרופה אינה מאושרת לילדים מתחת לגיל 6. ומעל לגיל 6 שנים בד"כ ניתן ללמד את הילד לבלוע כדורים. כך שיתרון מתן התרופה לגיל צעיר אינו רלוונטי, מה עוד שמחיר התרופה גבוה מידי. יתרון התרופה בטיטרציה למינון דייקני יותר – לעיתים יכול לסייע, אם כי ניתן להסתדר גם בלעדיו. אולם שוב יש לשקול עלות מול תועלת.

25 התרופות השימושיות ביותר בארה"ב להפרעת קשב וריכוז והפרעות נפשיות לשנת 2011

מהטבלה הרצ"ב אנו נוכחים שיש גידול משמעותי בצריכת תרופות להפרעת קשב וריכוז מקבוצות האמפטמינים ומתיל פנידאט. ביחוד חלה עלייה ניכרת באמפטמינים ובויואנס. כידוע אצלנו תרופות אמפטמיניות אינן בסל השרותים.
. http://psychcentral.com/lib/2012/top-25-psychiatric-medication-prescriptions-for-2011/

האם ניתן לזהות סימנים מקדימים בעבריינים צעירים לפני שהם עוברים לדפוס של התנהגות פושעת? חשיפה לתרופות אנטי אפילפטיות בעובר קשורה לסיכון באוטיזם

האם ניתן לזהות סימנים מקדימים בעבריינים צעירים לפני שהם עוברים לדפוס של התנהגות פושעת?

Can we identify early warning signs in juvenile offenders before they turn into a pattern of criminal behavior? Matt DeLisi Iowa University, Journal of Criminal Justice, Jan.29, 2013

מספר ימים לאחר אירוע טרגי כמו ירי בהמונים שקרה בבי"ס בארה"ב, קל להכיר בדגלים אדומים, אולם השאלה האם ניתן לזהות סימנים מקדימים בעבריינים צעירים לפני שהם עוברים לדפוס של התנהגות פושעת. לדעת החוקרים קשה להבין מה מוביל להתנהגות פושעת בצעירים, ולכן המטרה לדעת מה הגורמים לזה כדי לתקן זאת מוקדם יותר. לקשיים כלכליים יש השפעה רעה על רווחת המשפחה ומגבירים סיכון למתח נפשי.קשיים כלכליים בילדים בגיל 3-5 שנ' משליכים על בריאות נפשית בילדים  6-13 שנים. במקרים קיצוניים,  ילדים בני 5 שנים מבצעים פשעים. כך שילד כזה כשמתבגר מסתמן שיש לו כבר רישום פלילי. סימנים ראשונים להתנהגות פושעת בילד קטן מהווים אינדיקציה עד כמה חמורה תהיה בעייתו בגיל בוגר. כמו שילד מתחיל לקרוא בגיל 2 או 3 שנים זה סימן לאינטליגנציה גבוהה, כך מגע עם משטרה או מעצר ראשון של צעיר מהווה אינדיקציה חזקה ביותר לבעיות עתידיות. במחקר נמצא כי ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) וילדים עם הפרעת התנהגות (CD) נכנסים לצרות עם המשטרה בגיל צעיר יותר (14 שנים) מאשר ילדים ללא ADHD. לפיכך יש צורך בהבנת הדינאמיקה המשפחתית ובהתערבות מוקדמת ונקיטת אמצעים מניעתיים בילדי ADHD ובילדים עם CD כדי להפחית את התנהגותם העבריינית העתידה.
הערותיי: מניסיוני בקליניקה אני נוכח שילדים עם הפרעת קשב וריכוז קשה (+ הפרעה נפשית נלווית) וילדים עם הפרעת התנהגות (CD) שאינם מטופלים רפואית עלולים להיגרר לעבריינות יותר מילדים אחרים. ילדים אלה מגיעים יותר ממשפחות במצב חברתי כלכלי נמוך.לכן אני מרתיע שוב ושוב שיש לטפל בילדים אלה, כי חלקם מאובחן ולא מטופל, וחלקם אינו מגיע לאבחון, מכיוון שהוריהם אינם מעוניינים באבחון או בטיפול.

  

האם חשיפה לתרופות אנטי אפילפטיות בעובר קשורה לסיכון באוטיזם?
 Exposure to Antiepileptic Drug in Womb Linked to Autism Risk

 The prevalence of Neuro-developmental disorders in children prenatally exposed to antiepileptic drugs. Rebecca Louise Bromley,  Liverpool and Manchester Neuro development Group. Journal of Neurology Neurosurgery and  Psychiatry ,Jan. 30, 2013

מחקר מאנגליה שהתפרסם בימים אלה מצא כי ילדים שהאמהות שלהם לקחו בעת הריונם טיפול אנטי אפילפטי (sodium valproate) נמצאים בסיכון גבוה משמעותי לאוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות. הילדים שנולדו נבדקו פיסיקלית והתפתחותית בגיל שנה, 3 שנים ו- 5 שנים. ומידע נלקח מהאמהות על התנהגות הילד, התפתחותו, קצב חינוכו ותוצאות בדיקת רופאים מומחים. מתוך 415 ילדים שנבדקו 19 ילדים אובחנו עם הפרעה נוירו-התפתחותית. מתוכם 12 אובחנו עם אוטיזם, 3 אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), ו- 4 אובחנו עם דיספרסיה (קושי לבצע תנועות מותאמות וכבדות קיצונית). בעיות נוירו-התפתחותיות היו יותר בילדים שאמהותיהם עם אפילפסיה לעומת אמהות ללא אפילפסיה (7.46% לעומת 1.87%). ויותר באופן משמעותי – פי שש באמהות אפילפסיות שלקחו בהריונם טיפול אנטי אפילפטי . 12% – 15% מהילדים שאמהותיהם לקחו טיפול פיתחו הפרעה נוירו-התפתחותית. אף ילד לא נולד עם הפרעה התפתחותית לאם עם אפילפסיה שלא קיבלה טיפול תרופתי. בנים אובחנו עם הפרעה נוירו-התפתחותית פי שלוש יותר מבנות.לא נמצא קשר משמעותי לגיל האם,מנת המשכל שלה,משך ההיריון, וסוג התקפי האפילפסיה. מסקנת החוקרים: יש להסביר לאמהות על סיכון בנטילת תרופות אנטי אפילפטיות בהיריון כדי שתקבלנה החלטה, ויש לנטר במעקב צמוד אחר ילדים לאמהות שנטלו תרופות.
הערותיי: מחקר אחד מיני רבים על הסיכון בנטילת תרופות מסוימות בתקופת הריון. אגב, גם טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז ולהפרעות נפשיות נלוות אינו רצוי לאם בתקופת הריונה אלא אם כן יש הכרח בדבר.