המורים באירלנד מתנגדים לטיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז בילדים; האם יש יותר ADHD בעונת החורף? האם עם הגיל גורמים סביבתיים משפיעים עלהפרעות קשב יותר מאשר הגנטיקה?

המורים באירלנד סבורים כי טיפול תרופתי ל ADHD הנו המוצא האחרון
Teachers in Ireland regard medication for ADHD as last resort

 British Psychological Society (BPS) 2013, April 8, Niamh Skelly, Juliet Foster, University of Cambridge

מסקנות מפתיעות בעבודה שפורסמה באפריל 2013 בעיתון של החברה הבריטית לפסיכולוגיה,ע"י חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', הן שהמורים באירלנד מתנגדים לטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז בילדי בי"ס יסודי, ורואים בו כמפלט אחרון. למרות שהמורים מתייחסים ל- ADHD כהפרעה עם בסיס ביולוגי. המחקר מראה כי המורים בבתי"ס יסודיים באירלנד מצדדים במגוון גישות שונות לניהול ADHD, שלדעתם הוכיחו יעילותן. המורים סבורים שילדים הנוטלים תרופות, נשלטים ע"י התרופות המהוות סיכון ניסיוני פוטנציאלי עם תופעות לוואי בלתי ידועות, ולכן יש להימנע מהן.
הערותיי: המורים בארץ בד"כ "מעודדים" הורי ילדים לגשת לאבחון הפרעת קשב וריכוז "בציפייה" שיקבלו טיפול תרופתי. יש מקרים שמורים אומרים להורים "בלי ריטלין הילד לא יכנס לבי"ס" (מה שכמובן אסור בתכלית). לעומת זאת, המורים באירלנד אינם רואים בעין יפה ואף מתנגדים לטיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז בילדים. כמו תמיד, כנראה האמת באמצע. הקצנה של מורים בישראל אינה נכונה, ומאידך אין לשלול טיפול תרופתי כשצריך. להערכתי, יש לטפל עם תרופות בילדי בי"ס יסודי הלוקים בהפרעת קשב וריכוז,כאשר אין ברירה.בכל מקרה לדון ולהחליט לגופו,כאשר הערכת חומרת הפרעת קשב וריכוז והפגיעה התפקודית אמורים  להילקח בחשבון. דבר  שבמחקר זה לא התייחסו לו,לדעתי זה חסרון בולט במחקר.

הקשר בין הפרעות נפשיות עיקריות (כולל ADHD) לעונות השנה
Seasonality in Seeking Mental Health Information on Google

American Journal of Preventive Medicine, Volume 44, Issue 5 (May 2013). John W. Ayers, James Niels Rosenquist, MD, PhD,  Massachusetts General Hospital, Benjamin Althouse,  Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health

מחקר חדש שיפורסם בחודש מאי 2013 בכתב העת האמריקאי לרפואה מונעת, מצא לאור החיפושים בגוגל, קשר בין הפרעות נפשיות עיקריות לבין עונות השנה, יותר משסברו תחילה. מאז ומתמיד היה אתגר היסטורי לחוקרים לנטר אוכלוסייה הנוטה למחלות נפשיות, אולם לא היו נתונים בנמצא. ע"י ניטור פסיבי כיצד אנשים מחפשים און ליין בגוגל, יכלו החוקרים להיכנס לראש המחפשים כדי להבין את דפוסי בריאות הנפש של האוכלוסייה. בעזרת שימוש במתודולוגיה מתמטית מתקדמת, החוקרים איתרו את הקשיים בבריאות הנפש וזיהו מגמות.  כך הצליחו לנטר את קשיי בריאות הנפש בקרב אוכלוסיית ארה"ב ואוסטרליה בשנים 2006 עד 2010. וסווגו אותם להפרעות עיקריות: ADHD, חרדה, ביפולר, דיכאון, הפרעות אכילה, OCD, סכיזופרניה והתאבדות. החוקרים מצאו שהחיפושים בגוגל לכל ההפרעות הנפשיות הופיעו יותר בחורף מאשר בקיץ, בשתי המדינות. לדוגמא, בהפרעות אכילה פחתו החיפושים בקיץ ב- 37% – 42% באוסטרליה וארה"ב בהתאמה. וחיפושי ADHD פחתו בקיץ ב- 16%-17%. הממצאים על הקשר בין עונות השנה ומספר החיפושים להפרעות נפשיות בקרב אוכלוסיית ארה"ב ואוסטרליה, הפתיעו את החוקרים. במחקר נמצא שעונות השנה משפיעות בקביעות על מספר החיפושים להפרעות הנפשיות העיקריות. בחורף יש שיא חיפושים בכול ההפרעות ובקיץ יש ירידה. מדוע זה קורה? האם זה כמו ויטמין D (תוצר של חילוף חומרים לחשיפה לשמש)? ייקח עוד שנים עד שממצאי המחקר והמכניזם שלהם יתבהר, ותאפשר תוכנית לטיפול מונע. האם המכניזם הוא ביולוגי, סביבתי, או סוציולוגי, היכול להסביר את דפוסי בריאות הנפש?
הערותיי: לכאורה, במבט ראשון איזה מחקר הוא זה מגוגל? יותר חיפושים לכל ההפרעות הנפשיות בחורף? אולם במחשבה שניה לדעתי זה מחקר בסיסי הקובע עובדות יסודיות, שיאתגרו חוקרים לביצוע מחקרים נוספים להעמקת הבנת המכניזם של ההפרעות הנפשיות. עדיין רב הנסתר על הגלוי בהפרעות נפשיות. ומתעוררות שאלות, כמו האם אכן יש הבדלה או הפרדה מהותית משמעותית בהגדרת ההפרעות הנפשיות כפי שהן מוגדרות כיום, או שמא יש שתיים-שלוש הפרעות עיקריות (או פחות) וכל היתר הן תת-קבוצות? קטונתי מלהביע הערכה או אפילו רק דעה. אולם בדחילו ורחימו אומר רק זאת, מניסיוני בקליניקה כאשר אני מאבחן ילד עם ADHD אני שואל תמיד על הפרעות נפשיות נוספות במשפחה, ומוצא באחוז ניכר מהמשפחה הקרובה, הפרעות כמו חרדה, דיכאון , OCD, התאבדות ועוד, בייחוד במשפחות לילדים שאבחנתי כסובלים מ- ADHD בדרגת חומרה קשה-חמורה. מה זה אומר? האם זה "סמן" שילד עם ADHD למשפחה עם רקע כזה, יפתח בבגרותו הפרעות נפשיות נוספות? האם יש יותר משותף מהנבדל בהפרעות נפשיות שונות? 

יציבות גורמים גנטיים וסביבתיים על בעיות הקשב (AP) לאורך החיים
Genetic and Environmental Stability in Attention Problems Across the Lifespan: Evidence From the Netherlands Twin Register

Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry Volume 52, Issue 1 (January 2013) Kees Jan Kan, University of Amsterdam, the Netherlands

המחקר סרק את הפרעת קשב וריכוז (ADHD)  ואת בעיות קשב  (AP (attention problems בקרב  ילדים, מתבגרים ומבוגרים כפי שמצויים בהולנד. ידוע ממחקרים שעם הגיל ההיפראקטיביות פוחתת, בעוד בעיות קשב (AP) נמשכות לבגרות. במחקר נבדקה יציבות בעיות קשב (AP) לאורך החיים, הנובעת מהשפעות גנטיות וסביבתיות. ונמצא כי יציבות ההבדלים האנדוידואליים בבעיות קשב (AP) נובעים כתוצאה מגורמים גנטיים וסביבתיים, ואילו השינויים הפרטניים נבעו בעיקר מגורמים סביבתיים. לא ניכרו השפעות גנטית מגיל ילדות עד לבגרות. השונות הגנטית פוחתת באיטיות עם הזמן, בעוד השונות הסביבתית מתגברת באופן משמעותי, מילדות עד גיל 12 שנים. התוצאה שהמקדם התורשתי פוחת מילדות – להתבגרות ועד לבגרות.לאור עובדה זו שלהשפעות סביבתיות יש אפקט מתמשך על בעיות קשב (AP), יש חשיבות מכרעת לאבחון המוקדם.
הערותיי: פרטי המחקר המעניינים תוכלו לקרוא במחקר המלא במקור הנ"ל. לאחרונה יותר ויותר מחקרים מחזקים את ההערכה על השפעת הגורמים הסביבתיים על הפרעת קשב וריכוז. הוכחו סיבות גנטיות ביולוגיות ומבניות הגורמות להפרעת קשב וריכוז, אולם גורמים אלה אינם משתנים עם הגיל ולכן ייתכן ומשפיעים פחות על ההפרעה לאורך החיים.אולם השפעת הגורמים הסביבתיים נמשכת ומתגברת עם הגיל, וכאן ביכולתנו להשפיע ולמנוע.מכאן שוב חשיבות הדגש על האבחון המוקדם. אולם לדעתי בעייתנו בארץ שאיננו עושים די לשינוי הגורמים הסביבתיים, כדי שהשפעתן תשפר ולא תחמיר את הפרעת קשב וריכוז.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s