פרספקטיבה של קלינאים על DSM-5

פרספקטיבה של קלינאים על DSM-5
Clinician Perspective on DSM-5

Tristan L. Gorrindo MD, Director Postgraduate Education Massachusetts General Hospital. Jerrold F. Rosenbaum, MD. Chief of Psychiatry. Massachusetts General Hospital. Ken Kramer, PhD. SVP, Medical Director Haymarket Medical Education

פרסום מהדורה חמישית של DSM-5 במאי 2013 מבטיח לשנות את הפרקטיקה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה. לאור החשיבות הקריטית של נושא זה האקדמיה לפסיכיאטריה של בי"ח כללי מסצ'וסטס, ערכו סקר רופאים על DSM-5, שכללו 91.6%  פסיכיאטריים, 8.4% רופאי משפחה וילדים. הסקר נערך בתקופה דצמבר 2012  עד ינואר 2013. השתתפו בסקר 2804 רופאים. הרופאים נתבקשו להביע את עמדתם והשקפתם על  DSM-5ודאגתם לשינויים בקריטריונים לאבחון, וכיצד הם חושבים שזה ישפיע על הקליניקה שלהם, ועל האתגרים שהם עומדים בפניהם. מרבית הרופאים שהשתתפו בסקר עם ניסיון רפואי  מעל 7 שנים, 25% מהרופאים עם וותק מעל 30 שנים.
הדגשים עיקריים מתוצאות סקר הרופאים:
42% מהרופאים יש להם ציפיות גדולות לשחרור DSM-5.
66% מהרופאים הביעו דאגה מסוימת על הבנת השינויים בקריטריונים לאבחון ההפרעות.
40% מהרופאים מודאגים מזה שייקח להם זמן להבין את השינויים ב- DSM-5 ולהטמיע אותם בפרקטיקה.
15% מהרופאים הביעו דאגה גדולה מאד לעומת 2% מקבוצת הלא-רופאים.
35.4% מהרופאים מודאגים מהשלכות הטיפוליות על ADHD ב- DSM-5
47.9% מהרופאים מודאגים מהשלכות הטיפוליות על ASD ב- DSM-5.
30% מהרופאים אינם מודאגים מהשלכות DSM-5 על הקליניקה שלהם.
לסיכום: פיתוח של DSM-5 עורר ספקנות (סקפטיות) והשקפות שונות בכל פינת שדה בריאות הנפש. ישנה דאגה מוקדמת על השינויים בקריטריונים הדיאגנוסטיים של הפרעות עם פרופיל גבוה כמו ADHD ו- AUTISM. בסופו של דבר, המדריך והדרך בה הקלינאים ממלאים אחרי ההנחיות, משפיעים על כל פציינט המטופל בבריאות הנפש בקהילה.
הערותיי: סקר זה שהובילו אנשי בוסטון, והועבר בבהילות אלי היום 27.04.2013 כחבראצלם. זאת בטרם יבשה הדיו על DSM-5 שדיין לא פורסם, וכבר יש "התנפלות" עליו. יש רופאים שאינם מסכימים לשינויים שיתחוללו באבחון הפרעות נפשיות, יש רופאים החוששים מהבנתו והטמעת הקריטרונים בפרקטיקה, ויש רופאים החוששים שהם עלולים להסתבך ב DSM-5 . תחום הפסיכיאטריה רחוק מלהיות מובן וברור לחלוטין, ותמיד יהיו דעות לכאן ולכאן, פסיכיאטר אחד יאבחן ילד באבחנה מסויימת ופסיכיאטר אחר ייתן אבחנה אחרת. המדריך של DSM-5 נותן הנחיות ומהווה כלי עזר לרופא לאבחון. הוא כמעט כמו התנ"ך של הפסיכיאטריה, אבל הוא לא תנ"ך, כי תמיד נותר כר נרחב לאבחון הרופא גם על פי הערכתו ולאור ניסיונו. וזה בהחלט נכון ומוצדק. DSM-5  כנראה לא יהיה מושלם, כי לא יכול להיות בפסיכיאטריה מוצר מושלם. לי נראה שישנם אינטרסים שונים של קבוצות שונות המותחות בקורת על DSM-5 עוד טרם פורסם. חוקרי בוסטון הנ"ל אינם מרפים וממשיכים לבקש מרופאים להעביר להם את הערותיהם ובקורתם על DSM-5.