האם יש תפקיד משלים לפעילות ספורט כהגנה מפני הנטייה הגנטית ל- ADHD ?
Protection from Genetic Diathesis in Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: Possible Complementary Roles of Exercise, Anna-Sophie Rommel, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Article In Press
לדעת החוקרים, חומרת הפגיעה בתפקוד הפונקציונאלי ובהתפתחות תוצאות גרועות בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, מושפעים הדדית בין הגנטיקה והסביבה. כדי לקבוע אם פעילות ספורט יכולה להפחית את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז או את הפגיעה התפקודית, בוצעה סקירה מקיפה של ;16 מחקרים על השפעת הפעילות גופנית על ילדים עם ADHD.
במחקרים עם חיות נמצא כי פעילות גופנית מוקדמת, עשויה להועיל להפחתת סימפטומים של ADHD. מחקרים מעטים שבחנו את השפעת פעילות גופנית בילדים ומתבגרים עם ADHD מציעים שפעילות ספורט יכולה לשפר את סימפטומים התנהגותיים ואת התפקוד. אעפ"י שבמחקרים עם חיות הציעו שפקטור נויטרופיק המופק במוח (BDNF) משחק תפקיד בתיווך וויסות ההשפעה שבין BDNF ל- ADHD, אולם בבני אדם זה עדיין בלתי ברור.
מסקנת החוקרים: הפוטנציאל של פעילות ספורט להפחתת הסימפטומים של ADHD יכולה להבטיח לעתיד לבוא. לשם כך נדרשים מחקרים נוספים.
הערותיי: נושא זה חוזר על עצמו במספר עבודות לא רב, ומסקנות חד משמעיות עדיין אין, אולם בתחושתי ומניסיוני פעילות ספורט יכולה לתרום ולסייע לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. כמו שנאמר הספורט טוב לגוף ולנפש. בפרקטיקה אני ממליץ לכל ילד, מתבגר ובוגר שאני מאבחן עם ADHD לעשות פעילות גופנית.
ADHD IN ISRAEL - ד"ר שלומי ענתבי מומחה להפרעות קשב והיפראקטיביות. הפרעות הנלוות לה: אוטיזם, מרדנות, התנהגות, חרדה, דיכאון, אובססיביות, טיקים, אכילה, שינה, ולקות למידה 