סטימולנטים בילדים עם ADHD גורמים לריבאונד מאוחר בגדילה (BMI) בהתבגרותם

סטימולנטים בילדים עם ADHD גורמים לריבאונד מאוחר בגדילה (BMI) בהתבגרותם

Child ADHD stimulant medication use leads to BMI rebound in late adolescence
Johns Hopkins University Bloomberg School of Public Health,  Brian S. Schwartz, MD, MS, Professor of Environmental Health Sciences, Pediatrics, March 18, 2014

 מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב- Pediatrics מאונברסיטת ג'ונס הופקינס, מצא שככל שמתחילים מוקדם יותר בילדים את הטיפול התרופתי להפרעת קשב וריכוז (ADHD), וככל שהתרופה נלקחת לתקופה ממושכת יותר – כך איטית יותר הגדילה (BMI) בילדותם המוקדמת, אולם יהיה להם ריבאונד של BMI חזק יותר מאוחר בהתבגרותם, אחרי הפסקת הטיפול בתרופות.
מחקר אנליטי על 163,820 ילדים מ-37 אזורי מגורים בפנסילבניה בגיל 3 עד 18 שנים. מספר זהה של בנים ובנות. 8.4% (13,789) אובחנו עם ADHD. מספר הילדים שקיבלו סטימולנטים  15,473.
המחקר הראה גדילה (BMI) איטית יותר בילדים עם ADHD שטופלו עם סטימולנטים, מאשר בילדים שלא אובחנו או לא טופלו, ובהתבגרותם נראה ריבואנד מהיר ב BMI שיכול להימשך גם להשמנה (OBESITY). החוקרים מסיקים כי השימוש בסטימולנטים, ולא אבחנת ADHD, זה מה שקשור להשמנה. ומכאן החוקרים מסיקים שלטיפול ממושך עם סטימולנטים בילדים יש השפעה ניכרת על התפתחותם של ילדים והשמנתם. החוקרים טוענים שיש לייחס לזה תשומת לב ביחוד לאור העלייה הדרמטית בעשור האחרון באבחנת הפרעת קשב בילדים והטיפול בסטימולנטים ובו בעת האפידמיה של השמנה בילדים, הקורים במקביל.
מחקרים קודמים הוכיחו שטיפול בסטימולנטים להפרעת קשב קשור עם חוסר או אחור בגדילה.
תוצאות מחקר זה מראים השפעה חזקה של הסטימולנטים על הגדילה BMI עם איחור בגדילה בילדות מוקדמת, וריבאונד חזק מאוחר בהתבגרות, עובדה היכולה להסביר את הקשר בין ADHD ל- OBESITY. המחקר הראה הוכחה מתמשכת שהפרעת קשב שאינה מטופלת קשורה עם BMI גבוה.
הפרעת קשב זו ההפרעה השכיחה ביותר בילדים, 9% מילדי ארה"ב עם ADHD. סטימולנט נמצא במקום השני כתרופה הנרשמת ביותר בקרב ילדי ארה"ב. גידול דרמטי ברישום סטימולנט לילדים עלה פי חמש.
"קבוצת בקורת" במחקר זה היתה של ילדים שמעולם לא אובחנו ADHD ולא קיבלו טיפול סטימולנטים, לעומת שלוש קבוצות: קבוצה ראשונה – אובחנו ADHD ללא מרשם לסטימולנטים. קבוצה שניה – נרשם להם סטימולנט ללא אבחנת ADHD. קבוצה שלישית – אובחנו ADHD וטופלו עם סטימולנטים. הילדים מקבוצה שלישית שאובחנו ADHD וטופלו בסטימולנטים הראו שעור גדילה איטי בילדות, ושיעור גדילה מהיר יותר בהתבגרות לעומת קבוצת הבקורת. הילדים מקבוצה ראשונה שאובחנו ADHD ולא לקחו סטימולנט הראו גדילה (BMI) מהירה אחרי גיל 10 שנים לעומת קבוצת בקורת, אולם בהשפעה קטנה.
לדעת החוקרים האיחור בגדילה בילדות וריבאונד גדילה חזק מאוחר בהתבגרות, יש לזה השלכות חשובות שיש לקחתן בחשבון כאשר מטפלים בסטימולנטים בילדים.
הערותיי: מחקר חשוב מבית המדרש של ג'ונס הופקינס, המשך לעבודות אחרות על השפעות הטיפול תרופתי בילדים עם ADHD. סוגיית אחור בגדילה עם טיפול בסטימולנטים להפרעת קשב העסיקה חוקרים רבים וטרם גובשה מסקנה חד משמעית ברורה. לפיכך, עלינו הרופאים לקחת זאת לתשומת ליבנו ולהיות זהירים ולטפל בילדים עם סטימולנטים רק במקרים של צורך רפואי. בוא בעת תוך מעקב רפואי לבחון אם אפשר להפסיק את הטיפול, או להפסיקו לתקופות מסוימות.

 

פקטורים מנבאים ליציבות והמשכיות אבחנת הפרעת קשב וריכוז בילדים

פקטורים מנבאים ליציבות והמשכיות אבחנת הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים

Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder in Young Children: Predictors of Diagnostic Stability, Division of Developmental Medicine; Clinical Research Center, Boston Children’s Hospital, Boston, Massachusetts; Harvard Medical School; Harvard Center on the Developing Child, Harvard University, Cambridge, Massachusetts E. C. Law, G. D. Sideridis, L. A. Prock, M. A. Sheridan. PEDIATRICS, 2014; 133 (4) 2013-3433

מחקר חדש רב מוסדי שפורסם לאחרונה העריך את יציבות אבחנת הפרעת קשב וריכוז בילדים בגיל 3 עד 6 שאובחנו עם ADHD בשנים 2003 – 2008, אשר נבדקו שוב (120 ילדים) בשנים 2012 – 2013.
תוצאות המחקר הראו כי  70.4% מהילדים היו להם עדיין קריטריונים דיאגנוסטים של ADHD.
מסקנות המחקר: ילדים קטנים שעברו טיפול התפתחותי רב מערכתי לפני שאובחנו באבחנת ADHD, וילדים של הורים עם פסיכופתולוגיה משפחתית, וילדים להורים מסטטוס סוציואקונומי נמוך, הם פקטורים מנבאים ליציבותה של אבחנת הפרעת קשב בילדים. לדעת החוקרים הפקטורים המנבאים מהווים פוטנציאל לבניית תכנית טיפולית בילדים עם הפרעת קשב לפני גיל 7 שנים.
הערותיי: מחקר חשוב מהיבט חיזוי המשכיותה של הפרעת קשב וריכוז. הורים רבים שואלים לאחר שילדם אובחן ADHD: "דוקטור, הגד לי האם הפרעת קשב תלווה את הילד כל חייו?" תשובת רופא בעניין זה אינה פשוטה. אני נוהג להסביר להורים על 3  מצבים עיקריים: א. אם אבחנתי ילד עם הפרעת קשב קשה מלווה בהפרעות נפשיות נוספות, ויש במשפחה הקרובה הפרעות נפשיות כרוניות המטופלות בתרופות – אזי אלה גורמים מנבאים להמשכיות ההפרעה. ב. אם אבחנתי ילד הלוקה בהפרעת קשב וריכוז קלה שעיקר ביטוייה ופגיעתה בתחום רגשי חברתי ולימודים, ואין הסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות, אף אם הייתה בילדותו פגיעה התפתחותית שטופלה בהצלחה – אזי סיכוי סביר שהפרעת קשב  לא תימשך לבגרות. ג. ילד שאבחנתי עם קשיי קשב קלים ולקות למידה – אזי הפרעת קשב הקלסית לא תימשך לבגרות, אולם כשיהיה סטודנט באוניברסיטה ייתכן ויזדקק אם ירצה לטיפול בתקופת לימודיו.

האם יש שפור בסימפטומים של ADHD בטיפול בנוירופידבק

 האם יש שפור בסימפטומים של הפרעת קשב (ADHD) בטיפול בנוירופידבק

In-School Neurofeedback Training for ADHD: Sustained Improvements from a Randomized Control Trial, Naomi J. Steiner MD, Pediatrics, March 2014 pp. 483 -492

המחקר ביקש להעריך את התמדת השפור בסמפטומים של הפרעת קשב במשך 6 חודשים ואחרי 40 ססיות, של תרגול נוירופידבק או טיפול קוגניטיבי (CT) בילדים עם הפרעת קשב (ADHD) בגיל 7 עד 11 שנים. 104 ילדים נבחרו אקראית לקבל נוירופידבק, טיפול קוגניטיבי, וקבוצת בקורת.
תוצאות המחקר הצביעו על שיפור בסימפטומים של הפרעת קשב (ADHD) אשר התמידו גם 6 חודשים אחרי סיום הטיפול. שיפור זה גדול יותר מאשר בטיפול קוגניטיבי, ובקבוצת הבקורת. מכאן מסיקים החוקרים שהטיפול בנוירופידבק מבטיח, ע"י תרגול לקשב בילדים עם ADHD.
הערותיי: עוד מחקר מיני רבים המצביע כי טיפול בנוירופידבק משפר את הסימפטומים בילדים עם ADHD. מחקר זה מראה שיש המשכיות לשיפור הסימפטומים גם חצי שנה לאחר גמר הטיפול, מה שרוב המחקרים בעבר לא הוכיחו זאת. נניח שזה כך, מה קורה אחרי חצי שנה? לצערי הניסיון בקליניקה אצלי שונה, עשרות ילדים שהגיעו למרפאתי לאחר טיפול בנוירופידבק לא ספרו לי על שיפור בסמפטומים. ייתכן ונוירופידבק מבטיח לעתיד, אולם כיום ישנן ספקות רבות על יעילות ותועלת הטיפול.

 

למתבגרים עם ADHD ו- ASD יש סיכוי גדול יותר לרצות להיות ממין אחר

 למתבגרים עם ADHD ו- ASD יש סיכוי גדול יותר לרצות להיות ממין אחר
Gender Variance in ASD and Attention Deficit Hyperactivity Disorder, Archives of Sexual Behavior, John Strang, Children's National Medical Center in Washington, DC, USA.  Wishing to be another gender: Links to ADHD ,ASD. March 12, 2014

למתבגרים עם ADHD ו- ASD יש סיכוי לרצות יותר להיות ממין אחר – זו מסקנת מחקר ראשון מסוגו בראשות ד"ר ג'ון סטרנג שנעשה במרכז הלאומי הרפואי לילדים שבוושינגטון, שהשווה את השונות בנושא הזהות המינית בילדים ומתבגרים עם וללא הפרעה התפתחותית-נוירולוגית (ADHD, ASD). השתתפו במחקר ילדים בגיל 6-18 שנים. המחקר מצא כי בילדים עם ADHD  ו- ASD יש רצון פי 6.64 , 7.59 (בהתאמה) יותר פעמים להיות ממין אחר (שונות מינית),מאשר אצל ילדים ללא הפרעה נוירו-התפתחותית.
ילדים עם ADHD הרוצים להיות ממין אחר סובלים יותר מבעיות התנהגות, ומחרדה ודכאון ׁ(זה לא המצב בילדים עם ASD). מסבירים נטייה זו בילדי ADHD בפגיעה בכוונה חברתית העושה אותם לא מודעים ללחצים החברתיים נגד אי התאמה (זהות) מינית.
הערותיי: מחקר מעניין והגיוני. זה היבט נוסף שעלינו לבחון בבואנו לאבחן ולטפל בילדי ADHD , ASD.

בחור בן 34 וילדה בת 12 סובלים מהפרעת קשב, טיפול בריטלין גרם לתופעות לוואי- במה לטפל?

בחור סובל מהפרעת קשב וקשיי למידה, טופל בסוגי ריטלין שלא הטיבו עמו – במה לטפל?

שלומי שלום, שאלה נוספת בנושא טיפול תרופתי ב-ADHD במבוגרים הופנתה לאתר "מענה לרופא" (כמו שכתבתי לך, אתר המבצע סקירות רפואיות על שאלות קליניות של רופאים מהכללית).
שאלת רופא: "מטופל בן 34 נמצא בטיפולי מזה כ 3 שנים, עבר אלי מקופה אחרת. סובל מדיכאון וחרדות וטופל עד לא מזמן בציפרלקס וולבוטרין. סובל מהפרעת קשב וריכוז והפרעת למידה, לקח מינונים שונים של ריטלין וגם ניסה לקחת קונצרטה. הגיע למינון מקסימלי של ריטלין על פי משקלו, 85 ק"ג בצורות שונות 30+30+30 מ"ג , כדורים של 10 מ"ג בבת אחת 30 מ"ג ביחד בשעות היום השונות ועוד וריאציות שונות, אולם כל הניסיונות גרמו לו להרגשה מאד קשה לאחר חלוף השפעת הכדור. מרגיש נפילת מתח וירידה ביכולת התפקוד בבית. יש לו שני ילדים קטנים בבית והוא נדרש לתפקד במלא חושיו. השאלה אם יש תכשירים אחרי שבהם ניתן לטפל בו , שניתן להשיגם בארץ , תרופתיים או צמחיים. (ניסה גם ריכוזית ועוד תכשירים שלא כל כך עזרו לו) האם יש תכשירים תרופתיים בארץ שיכולים לעזור לו ללא תופעות לוואי?"
ד"ר דקלה אגור כהן: האם תרצה להוסיף יעוץ פרקטי מהשטח, על התרופות הרלוונטיות לארץ, כולל התרופות הדורשות 29 ג', אך ניתן לרכושן בארץ? תודה, דקלה.
מומחית ברפואת המשפחה, מנהלת מרפאת יוקנעם אלונים, שרותי בריאות כללית. רכזת התוכנית להתמחות ברפואת משפחה בטכניון, המחלקה לרפואת משפחה בחיפה.
תשובת ד"ר שלומי ענתבי: שלום ד"ר דיקלה, תודה על הפניית שאלתך.
מדובר בגבר בן 34 שנים, הסובל מדיכאון וחרדה שטופל בציפרלקס וולבוטרין, ולוקה בהפרעות קשב ולמידה, שטופל בכל סוגי מתילפנידאט, וסבל מריבאונד קשה לאחר סיום השפעת התרופה שפגעה בתפקודו במשפחה ובבית. המלצתי לטיפול בגבר זה בנקיטת צעדים אלה:
1. נדרש לבצע רה-אבחון על מנת להעריך מה כיום עיקר בעיתו וסבלו של הבחור: האם זו הפרעות קשב ולימוד, או שמא חרדה ודיכאון, או שניהם במידה שווה. 2. ראוי לציין כי בוגרים שבצעירותם סבלו מהפרעת קשב, חלקם עובר עם בגרותם לסבול יותר מהפרעת דכאון וחרדה מאשר מהפרעת קשב.
3. אם נצא מנקודת הנחה שעיקר בעייתו של הבחור זו הפרעת קשב ולמידה, ממליץ לנסות טיפול בשלבים:
א. לעבור לטיפול בבחור עם תרופה שלא בסל הבריאות וניתן לרכוש בבית מרקחת פרטית בטופס 29ג' – האמפטמין ויאונס(VYVANSE) משפיע ל 12 שעות מלאות ופחות תופעות לוואי ופחות ריבאונד. ממליץ להתחיל אצלו מינון של 50 מג' ויואנס ואם לא יספק לעבור למינון של 60 מג' ועד 70 מג'.
ב. אם ויואנס לא עוזר ממליץ לעבור לטיפול עם תרופת נוראפינפרין: אטומוקסטין=סטרטרה. טווח השפעה של 24 שעות, שזה ייטיב עמו, ומשפיע גם על חרדה ודכאון.(להשיג בטופס 29ג') מינון הדרגתי של סטרטרה המתאים לו זה 40 מג' וא"כ עובר ל 60 מג' ואפשר להגדיל עד 80 מג'.
ג. אם סרטרה לא יספיק לשפור קשב אפשר להוסיף לטיפול בסטרטרה גם ריטלין ארוך טווח.
4. במידה ועדיין יש לבחור חרדה ודכאון עם הפרעת קשב ולימוד אפשר לתת סטרטרה + תרופת SSRI.
5. עם כל טיפולי התרופות הנ"ל רצוי לשלב טיפול פרטני פסיכולוגי כדוגמת CBT אם סובל מחרדה ודכאון.
הערה: במקרה כזה אין טעם לתת ריטלין רגיל קצר 30 מג' שלוש פעמים ביום, כפי שקיבל הבחור, זה גרוע ועלול להחמיר את חרדתו ודכאונו, בנוסף לריבאונד קשה שחווה. אני מבין שנוסה גם ריטלין ארוך טווח (קונצרטה) שלא התאים לו. ידוע כי במבוגרים הצלחת טיפול עם ריטלין פחותה מההצלחה בילדים.לצערנו האמפתמינים אינם בסל הבריאות ועלותם גבוהה למי שאין ידו משגת או שאין לו ביטוח תרופות מתאים.
מקווה שהבהרתי את התמונה. אשמח להשיב על שאלות נוספות שתתעוררנה בעניין.  ד"ר שלומי ענתבי.
שלומי, תודה רבה על יעוצך המפורט, אוסיפו לסקירת הספרות שאני עושה. היעוץ שלך מאד יעזור לטיפול ספציפי במטופל זה וגם כדוגמא למקרים דומים. שוב תודה על היענותך יוצאת הדופן לסייע. תודה! ד"ר דקלה אגור כהן.

ילדה בת 12 המטופלת עם ריטלין בהצלחה אולם סובלת מכאבי בטן – מה התכשיר החלופי?

שלומי שלום, מה שלומך? אני חברה בצוות "מענה לרופא", צוות רופאי משפחה שעורך סקירות ספרות במענה על שאלות קליניות של רופאים מהכללית. מכיר? לעיתים, אנו מצרפים גם יעוץ של מומחה בתחום.
הופנתה אלינו השאלה הבאה: "הגיעה למרפאה ילדה בת 12 הנוטלת ריטלין 10 מ"ג ומרוצה מאוד מתוצאות הטיפול. עם זאת, מתלוננת על כאבי בטן קשים ובלתי נסבלים. מהו התכשיר החלופי המומלץ?"
ד"ר ניר לויתן שענה על השאלה לא מצא הרבה מידע ספציפי בספרות לגבי שאלה זו, והפניתי אותו לאתר שלך, שם מצא שתי התייחסויות המתאימות לשאלה. מצרפת את תשובתו (הכוללת ציטוטים שלך מהאתר)
האם תרצה להוסיף יעוץ ספציפי לשאלה לפרסום? תודה רבה, ד"ר דקלה אגור כהן.
תשובת ד"ר שלומי ענתבי: דקלה שלום רב לך, תודה על פנייתך אלי.  אני מעריך מאד את אופן הדרכתך לעבודה עצמית של הרופאים. בעידן של היום רופא המתעדכן בלימוד עצמי יצליח. הפנית רופא המשפחה לעיין באתרי כדי למצוא מענה לשאלה שנשאלה על ילדה בת 12 שמקבלת ריטלין רגיל 10 IR המרוצה מהתוצאות אולם סובלת מכאבי בטן. ד"ר ניר לוייתן עשה עבודה טובה ונתן תשובה הולמת. אנסה להשלים ולהבהיר מעט יותר את הסוגייה החשובה שנתקלים בה הרבה בעבודה היום יומית. חסרים נתונים על כאבי הבטן, על מאפייניהם, חוזקם, מיקומם, רגישותם, תדירותם, באיזה שעות ביום זה קורה, כמה זמן הם נמשכים כבר, האם ישנן גם בחילות הקאות וכאבי ראש, בדיקת הבטן, אנמנזה, סיפור משפחתי ועוד.
1. אם נצא מנקודת הנחה שכאבי בטן נגרמים כתופעת לוואי של ריטלין שבהחלט יכול להיות והילדה אינה אוכלת ארוחת בוקר אזי ממליץ שתאכל ארוחת בוקר ונצפה מה קורה, אם כאבי בטן חולפים – מה טוב.
2. אם לא? הייתי מנסה טיפול עם ריטלין 20 מג' LA, ייתכן וזה יפתור את הבעייה. בכל מקרה לא מומלץ לתת לילדה בת 12 ריטלין קצר טווח העלול לגרום יותר תופעות לוואי. 3. אם כאבי בטן ימשיכו ויהיו בלתי נסבלים, בהחלט הייתי ממליץ להפסיק את הריטלין ולעבור לטיפול עם אדרל קצר 5 מג' (ADDERALL) המשפיע לחמש – שש שעות, ויש סיכוי טוב שיפתור את הבעייה. ו..אם לא אפשר לעבור לתרופה אחרת.
הערה: יש תמיד לבדוק תופעות לוואי של תרופה מול יעילות ותועלתה, ואם המאזן לטובת התועלת הוא מכריע אפשר לתקופה מסויימת לספוג את כאבי בטן ולהקל עליהם בעזרת תרופה וייתכן והם ייפחתו או ייעלמו. צריך לשים לב שבגלל כאבי הבטן לא יגרמו לירידה במשקל, כי אז יש מייד להפסיק את הריטלין ולעבור לאדרל. לזכור שלאמפטמינים יש גםתופעות לוואי כמו ריטלין אולם בד"כ פחות.
מקווה שהשלמתי את התשובה. אשמח לענות על כל שאלות המשך, ד"ר שלומי ענתבי.
שלומי תודה רבה על ההתייחסות הרצינית – כמו תמיד… היעוץ בהחלט משלים את התמונה וברשותך נוסיף אותו לתשובתו של ניר בשמך. שוב תודה וערב טוב, ד"ר דקלה אגור כהן

נער בן 16 מגרמניה עם לקות למידה וקשיי קשב קלים – האם לטפל? ילד בן 8 מהולנד עם ADHD+ODD וריטלין LA לא עוזר

נער בן 16 מגרמניה עם לקות למידה וקשיי קשב קלים – האם לטפל?

נער בן 16, בכיתה ט' חלה נסיגה בלימודים השנה. קשיים בהבנה, קריאה, הבנת הנקרא, וחשבון כבר מכיתה א'-ב' (משמע לקות למידה). טופל עם מרפאה בעיסוק. אח 8 שנים. גרים בברלין. שוקל 55 ק"ג. באבחון קליני אבחנתי נער עם לקות למידה והפרעת קשב קלה. פגיעה תפקודית בתחום רגשי/תסכול, התנהלות, ובייחוד לימודים. בדרגת חומרה קלה של הפרעת קשב וריכוז ADHD.
הסבר מפורט לאם על קשיי הנער ועל האפשרויות הטיפוליות. המלצתי על טיפול רפואי משולב, טיפול תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי: טיפול רגשי פרטני התנהגותי פסיכולוגי; טיפול הדרגתי לניסיון עם ריטלין 20 מג' LA, ואחר חודש לעבור לטיפול עם 30 מג' LA, במידה וריטלין יגרום לתופעות בלתי נסבלות ממליץ לעבור לטיפול עם אדרל XR 10 מג'.  מתן התאמות/הקלות בלימודים: הארכת זמן מבחנים, הקראת מבחנים, מחשבון, ומילונית; השתתפות בפעילות ספורט;  מעקב ובקורת רפואית על תוצאות הטיפול.                                                            DY.  ADD ,  LEARNING DISORDER

הערותיי: נער שעיקר בעייתו לקות למידה עם קשיי קשב וריכוז קלים. פגיעתו התפקודית בעיקר בלימודים הנגרמים קרוב לוודאי בגלל לקות למידה, ואילו קשיי קשב הקלים מחמירים אותה. מחד, אין הכרח לטיפול תרופתי. מאידך, שילוב לקות למידה עם קשיי קשב קלים בילד טיפול תרופתי עשוי לעזור בלימודים. במצב זה יש להתחשב ברצונות הנער והוריו. הנער והוריו מבקשים לנסות טיפול תרופתי, מכיוון שלנער קשה מאד. הוא נשאר שנה נוספת בכיתה ט' למרות העזרה המרבית בלימודים אותה קיבל. הנער החזיק מעמד בלימודים עד כיתה ט' ומבקש להצליח בלימודים ולהקל עליו. לאחר הסבר מפורט ודיון ממצה סוכם לנסות טיפול תרופתי. הובהר לי כי בברלין מוסדות הרפואה לא הסכימו לעסוק בזה וטענו שהכל יסתדר ללא טיפול. כנראה בתחום זה בגרמניה נוקטים בגישה שמרנית, ייתכן והם צודקים – מי יודע? סוגיה שאני מתלבט בה כל העת ודן בה ומשתף את ההורים בהתלבטויות. נקיטת גישה שמרנית כזו הייתה מותירה את שכיחות הפרעת קשב בילדים על 5%, ואילו בגישה ליברלית אנו עלולים להתקדם במהרה לשכיחות 15%-20% בתיכוניסטים וסטודנטים כפי שקורה בארה"ב. נראה כי שביל הביניים הוא הטוב גם בנושא זה.

 

ילד בן 8  מהולנד עם ADHD + ODD וריטלין LA לא עוזר

ילד בן 8. נחמד ונבון ושתף פעולה אתי, בכיתה ג', אין בעיה בלימודים. התפתחות פסיכו-מוטורית תקינה. בכיתה א' אובחן (בארץ) וטופל עםריטלין, כיום מקבל ריטלין 30 מג' LA . קשיי התנהגות החמירו השנה. שוקל 25 ק"ג. אח 6 שנים תזזיטי. קשיי קשב – ADD: דעתו מוסחת בקלות, מאבד ריכוז בקלות, מתנתק בשיעור וחולם בהקיץ, מתקשה להקשיב ולעקוב אחר הדרכה, מתקשה להיות קשוב ומרוכז לאורך זמן, מקשיב חלקית לדברים הנאמרים לו. HYPER: מתנועע ומזיז רגליו בישיבה, משחק בידיו , יוצא לשירותים בשיעור, קם מכיסאו ומסתובב, מתקשה להיות בשקט לאורך זמן, חסר מנוחה, דברן, מפטפט בשיעור, מייצר רעש סביבו, מתפרץ לדברים, מתחכם, מתקשה להמתין לתורו, חסר סבלנות, רגזן כעסן. אימפולסיבי. רגיש, נפגע בקלות, מתוסכל בנקל, בטחון עצמי חלש, קושי חברתי. מתקשה להירדם. מצב רוח טוב, שינויים במצבי רוח, חרדתי, אין דיכאון. אין טיקים. ODD: מרדן, מתווכח בבית, עונה בחוצפה, לא ממושמע, התפרצויות כעס, טורק דלתות וזורק חפצים. בהתפרצות מאבד שליטה עצמית, נוטה לריב, מציק לאחיו, קשה אתו בבית.
באבחון קליני לילד יש קשיי קשב וריכוז מלווה בהפרעה מרדנית (ODD), עם פגיעה תפקודית בתחום רגשי/תסכול, חברתי, התנהלות, והתנהגות .בדרגת חומרה בינונית להפרעת קשב וריכוז ADHD. הסבר מפורט לאם על קשיי הילד ועל האפשרויות הטיפוליות. המלצתי על טיפול רפואי משולב, טיפול תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי: טיפול רגשי פרטני התנהגותי פסיכולוגי; תכנית לטיפול תרופתי לניסיון עם קונצרטה 27 –36 מג'. (אפשר יהיה להחליף למדבקת דייטרנה),  אם לא יעזור ממליץ לעבור לטיפול עם סטרטרה 10 מג' וניתן לעלות למינון של סטרטרה 20 מג'.; השתתפות בפעילות ספורט, שחייה טיפולית, ורכיבה טיפולית; מעקב רפואי על תוצאות הטיפול.
מסקנות: ילד עם הפרעת קשב אשר החמירה לבעיית התנהגות. מקרה שגרתי שרואים כמותו כל יום בקליניקה. יעשה ניסיון עם ריטלין ארוך טווח כולל מדבקת ריטלין. אם לא יעזור המלצתי לעבור לטיפול עם סטרטרה המשפיעה גם על התנהגות. מקווה שבעית התנהגות לא תחמיר ואז יהיה צורך לשקול טיפול עם ריספרדל או דומיו. לא ברור אם שרותי הבריאות בהולנד אינם מוצאים צורך לטפל בילדים כאלה, או שמא אינם נוהגים להמליץ על טיפול תרופתי מעבר לריטלין בילדים כאלה. מעניין לברר עניין זה איתם.

ילדים עם ADHD נמצאים בסיכון להיות שמנים בהתבגרותם; 30% מבוגרים עם ADHD דווחו על התעללות פיזית בילדותם

ילדים עם ADHD נמצאים בסיכון להיות שמנים ולא פעילים גופנית בהתבגרותם 

Childhood ADHD Symptoms Are Risk Factors for Obesity and Physical Inactivity in Adolescence. Imperial College London, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2014

מחקר חדש שעקב אחר 7000 ילדים בפינלנד כשמונה אחוז מהם אובחנו ADHD. המחקר הראה כי ילדים בגיל 8 שנים עם ADHD נוטים יותר להיות שמנים ופחות פעילים גופנית כשנבדקו בגיל 16 שנים ומעלה.
מחקרים קודמים הראו קשר בין ADHD להשמנה אבל אם אחד מוביל את השני לא היה ברור. גם הפרעת התנהגות (CD) מעלה את הסיכון להשמנה בהתבגרות. השמנה בילדים ומתבגרים קשורה בסיכוני בריאות לטווח קרוב ורחוק כמו מחלות לב, סוכרת, ומצבי בריאות מנטליים.
במחקר מצויין כי הפרעת קשב פוגעת ב 2%-5% מתלמידי בריטניה, הקשור בפגיעה בביצוע הלימודי ובהתנהגות, עם סימפטומים עיקריים של חוסר קשב, היפראקטיביות ואמפולסיביות.
מסקנת החוקרים: בגלל הסיכון להשמנה חשוב להמריץ את ילדי ADHD לעשות פעילות ספורט אשר מסייע לשמור על משקל נכון ועשויה גם לשפר את בעית התנהגותם. יש לבצע מחקרים להוכחת תאוריה זו.
הערותיי: למרות שהמחקר פורסם החודש ב JAACAP ירחון רפואי אמריקאי נחשב, אין חידוש בעבודה זו. הנושא נאמר אולם טרם מבצעים. בהדרכה לילד מאובחן ADHD אני נוהג להמליץ לעסוק בפעילות גופנית.

30% מבוגרים עם ADHD דווחו על התעללות פיזית בילדותם
Thirty percent of adults with attention deficit disorder report childhood physical abuse
Establishing a Link Between ADHD  and Childhood Physical Abuse. Journal of Aggression Maltreatment & Trauma, 2014

מחקר חדש מאוניברסיטת טורונטו שבדק 13.054 בוגרים מעל גיל 18 שנים מצא כי שלושים אחוז מהבוגרים עם הפרעת קשב חוו התעללות פיזית בילדותם (עד גיל 18 שנים), בהשוואה לשמונה אחוז לאלה שאין להם ADHD. תוצאת המחקר מלמדת כי יש לבחון ילדי ADHD  אם הם חווים התעללות פיזית. ממצאי המחקר על קשר בין הפרעת קשב להתעללות פיזית אינם מוסברים עם מאפיינים דמוגרפיים שונים. המחקר לא יכל לענות על הסוגיה שהורים לילד עם הפרעת קשב נמצאים בסטרס גדול ומכאן קורה התעללות. מסקנת החוקרים: הפרעת קשב זה מרקר להתעללות.
הערותיי: עבודה חשובה הראוייה לתשומת לב. כחלק מפתרון הבעייה שהציג המחקר, הצעתי לפני מספר שנים (הצגתי בכנסים), לאבחן ולטפל בהורה עם ADHD ואזי תוצאת הטיפול בילד משתפרת כחלק משינוי לטובה של התנהגות הורה מול ילדו.

הרצאה בנושא: "ADHD" לרופאי ילדים – הצגת מקרים מורכבים של ילדי ADHD

 לכבוד  ד"ר שלומי ענתבי, מומחה להפרעת קשב וריכוז בילדים ובוגרים, תל אביב.
ד"ר ענתבי הנכבד,
אנו מודים לך על הסכמתך להרצות בפני רופאי הילדים של שירותי בריאות כללית מחוז מרכז במסגרת בי"ס ללימודי המשך ברפואה – אוניברסיטת בן גוריון. ההשתלמות תתקיים בקריית התרבות רח' השריון 1, נס ציונה. כפי שסוכם עמך ההרצאה תתקיים ביום שני בתאריך 10.03.14 בשעות 12:30-14:30.
ההרצאה בנושא: "ADHD" תעסוק בהצגת מקרים יותר מורכבים של ילדי ADHD. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז והפרעות נלוות כמו: טיקים (TD),הפרעה מרדנית מתנגדת (ODD), הפרעת התנהגות (CD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), והפרעה אוטיסטית (ASD). והטיפול במקרים קשים ומורכבים אלה. כיצד להשתמש בתרופות, באיזה מינונים, וכיצד לאזן את הילדים עם תרופות שבסל (ריטלין) ואלה שאינם בסל הבריאות (אדרל, וייואנס, סטראטרה, דייטרנה), וריספרדל. ומה הן תופעות הלוואי של התרופות.
ההרצאה תינתן במסגרת ביה"ס ללימודי המשך ברפואה – אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
 תודה רבה ולהתראות,
ד"ר איילת נבט-פז, רכזת השתלמות רופאי ילדים.         עירית מורי, השתלמות רופאים, מחוז מרכז.         נ.ב. רופאי ילדים המעוניינים להשתתף בהרצאה מתבקשים לפנות ישירות אלי – ד"ר שלומי ענתבי.                            

                                                                                                                     

                                                                                                   

                                 

 

חשיפה פרינטלית לניקוטין יכולה לגרום להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בדורות הבאים; לקיחת אצתהמינופן בהריון קשור עם ADHD בילדים

חשיפה פרינטלית לניקוטין יכולה לגרום להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בדורות הבאים
Prenatal Nicotine Exposure May Lead to ADHD in Future Generations
J. Zhu, T. J. Spencer, J. Biederman, P. G. Bhide. Trans generational Transmission of Hyperactivity in a Mouse Model of ADHD. Neuroscience, 2014; 34 (8): 2768

מחקר חדש שנעשה בבי"ס לרפואה של אוניברסיטת פלורידה מצא כי חשיפה פרינטלית לניקוטין עלולה להוביל להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בדורות הבאים. המחקר מצא הוכחה כי ל- ADHD יש קשר עם ניקוטין היכול לעבור לדורות הבאים. במילים אחרות, הפרעת קשב בילד יכולה להיות כתוצאה מהשפעה סביבתית הגורמת למצב בריאותי בילד שעבר מסבתה שלו, אשר עישנה סיגריות בתקופת היריון לפני שנים רבות. והעובדה שאם הילד לא עישנה בתקופת ההיריון אינה רלוונטית להפרעת הקשב בילד.
החוקרים טוענים כי מחקרם הראה כי שינויים מסוימים בגנום אשר נגרמו ע"י תרופות וגורמים סביבתיים יכולים לעבור גם לנכדים. החוקרים השתמשו במודל עכברים לבחון את ההיפותזה על הקשר בין חשיפה לניקוטין בהיריון לבין היפראקטיביות בעכברים.
לדעת החוקרים גורם אפשרי לתרומה (החייב הוכחה), שהעלייה הגדולה בשנים האחרונות במקרי ADHD בילדים ניתן לייחסה לגידול במספר הנשים המעשנות סיגריות בתקופת היריון. מחקר אחר הראה את הקשר הגבוה בין עישון כבד בהיריון לבין היתכנות מקרי הילדים עם ADHD.
לדעת החוקרים, החשיבות של המחקר היא ששינויים בגנום אצל הסבתה בגלל עישון בהיריון עובר לנכד. ולדעתם יש להתייחס בזהירות למחקר שנעשה בעכברים ולהיקשו לבני אדם. נשאלות השאלות: מה המכניזם לזה? ואם מטפלים בהצלחה באינדיבידואל האם זה יעצור את המעבר לדורות הבאים?

לקיחת אצתהמינופן בתקופת הריון קשור עם ADHD בילדים
Use of acetaminophen during pregnancy linked to ADHD in children
JAMA Pediatrics, 2014. Dr. Beate Ritz, professor and chair of the department of epidemiology at the Fielding School, University of California – Los Angeles

מחקר חדש ארוך טווח שנעשה באוניברסיטת UCLA בשיתוף עם אוניברסיטת אארוס בדנמרק, מגלה כי לקיחת אצתהמינופן קשור עם סיכון גבוה להפרעת קשב והיפראקטיביות בילדים. התרופה הכי שכיחה לשימוש בתקופת היריון להורדת חום ולשיכוך כאבים ונחשבת שלא פוגעת בעובר. כעת מחקר ארוך טווח מעורר שאלות באשר לבטיחות התרופה ודאגה לשימוש בתרופה בתקופת היריון. התרופה בעכברים משפיעה על התפתחות המוח בעובר. החוקרים סבורים שפרט לגנטיקה יש גורמים סביבתיים המשפיעים על העלייה באבחון ADHD, וזה נותן לדבריהם מוטיבציה לחפש אחר גורמים סביבתיים להפרעת קשב. ויש עניין לגלות אם נוירו-פתולוגיה יכולה להיות קיימת כבר בלידה אחרי חשיפה בהיריון. במחקר היו 64,322 ילדים ואימהות שנרשמו בתקופה משנת 1996 עד 2002. המעקב אחר הילדים היה עד גיל 7 שנים.
הסיכון להתפתחות ADHD בילד עד גיל 7 היה גדול פי 13% עד 37% אצל אימהות שעישנו בתקופת הריונן. הסיכון היה גבוה יותר ככל שהאם לקחה אצתהמינופן למשך זמן ארוך יותר גם בטרימסטר שני ושלישי. הסיכון גדל ב 50% יותר אם האם לקחה התרופה במשך יותר מעשרים שבועות בתקופת ההיריון.
החוקרים סבורים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר ממצאי המחקר ואם יאושרו, כי אז אצתהמינופן לא תוכל להיחשב כתרופה בטוחה ללקיחה בתקופת היריון.
הערותיי: טרם ידוע ונהיר מה הגורמים לעלייה הגדולה והמדאיגה של מקרי הפרעת קשב בילדים שחלה בשנים האחרונות. מעלים השערות רבות לגורמים לגידול זה כמו: יתר מודעות של הורים ורופאים; אבחון לא נכון של רופאים; לחץ בתי ספר על הורים, שיווק אגרסיבי של חברות תרופות והשפעתו על הציבור והרופאים; מחקרים במימון חברות תרופות;  ויש הסבורים כי זה המצב האמיתי של שכיחות ההפרעה.
לנישה זו נכנסו חוקרים הסבורים כי לגורמי השפעה סביבתיים יש תפקיד חשוב בגידול מקרי ADHD בילדים. לאחרונה הופיעו מחקרים רבים המראים כי השפעות סביבתיות גורמות להפרעת קשב וריכוז בילדים. כך לדוגמא שני מחקרים אחרונים הנ"ל. יש להתייחס בזהירות רבה למחקרים הנעשים על מודל עכברים וקשה להקיש מהם על ילדים.
מחקר המראה כי עישון סיגריות של סבתה יגרום להפרעת קשב בנכדה. אני ספקן. אני סבור שהגנטיקה היא הגורם העיקרי להפרעת קשב. המקרה שסבתה עישנה בהיריון ולנכדה יש ADHD, זה כנראה לא בגלל העישון, אלא ייתכן בגלל שסבתה שעישנה הייתה לה כנראה הפרעת קשב (יש יותר ADHD אצל אנשים מעשנים), ואז בגנטיקה ההפרעה עברה לנכדה. עדיין הכל בגדר השערות.
מאידך, סבורני שהגידול המדאיג במספר הילדים המאובחנים ADHD מקורו בראש וראשונה, בהכללת לקויות למידה לאבחנת הפרעת קשב, ויתר הסיבות שמניתי לעיל. לו היינו מאבחנים רק את הפרעת הקשב הקלסית שהיא הפרעה התנהגותית נפשית, אזי היתה שכיחות ADHD בילדים מתייצבת על 5% ולא עולה ל 15%-20% בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים כפי שקורה כיום בארה"ב. ובארץ אנו הולכים בכיוון זה.

האם להמליץ לאם מניקה להמשיך לקחת ריטלין?

דיון רופאי ילדים ותגובתי בשאלה: האם להמליץ לאם מניקה להמשיך לקחת ריטלין?

ד"ר שלומי ענתבי: מפאת חשיבות הנושא ולאור תגובות החברים אסכם ואבהיר היטב את עמדתי.
1.  אני מעריך ומכבד מאד את כל הרופאים שהגיבו, אולם סבורני שאנו עלולים ליפול בפח אם ננהג בגישה ליברלית בלתי מבוססת מחקרית.
2.  מדידות רמת מתילפנידאט בפלסמה לא תסייע לנו במקרה זה. כבר בחודש פברואר 2012 בדקתי בספרות ופרסמתי באתרי את הסוגייה: "האם יש משמעות לרמת סטימולנט בפלסמה? עד היום, לא נמצא קשר (אסוציאציה) בין ריכוז מתילפנידאט בפלסמה לבין המינון שמטופל מקבל, קצב הלב, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי. כלומר גם אם נשיג סטנדרדיזציה ברמת מתילפנידאט בפלסמה, אין לנו עדיין הוכחה המבהירה לנו את משמעות הדבר". נכון להיום זה המצב. אם כך, כלומר עדיין איננו יודעים על ריכוז מתילפנידאט בפלסמה והעברתו בהנקה והשפעתו על התינוק היונק.
3.  אל לנו להסתמך על מחקרים בודדים עם 3-4 אמהות "המתירים" כביכול ומסיקים שאין בעיה עם הנקה של אם המטופלת עם ריטלין. אלה לא מחקרים רציניים ובבדיקה מעמיקה יסתבר שהם לא אובייקטיביים ונעשו מטעם. ציינתי מחקרים אלה וצירפתים למכתבי הראשון בעניין זה מיום 31.12.2013.
4.  כל עוד אין מחקרים מבוססים המבהירים לנו את הדילמה, אין מקום לדעתי לקחת סיכון ולו המזערי ביותר להתפתחות התינוק.
5.  במשך השנים האחרונות היו אצלי מספר נשים להתייעצות שנכנסו להיריון ולוקחות ריטלין. בחנתי אחת לאחת והערכתי שניתן לוותר על לקיחת ריטלין בתקופת ההריון, מכיוון שיכולות להסתדר גם בלי הריטלין וכמובן שהמלצתי להם לא לקחת ריטלין גם בתקופת ההנקה.
6.  רופאה ציינה: "יש אמהות שהפרעת הקשב שלהן פוגעת בתפקוד יומיומי, או כאלה שהאימפולסיביות שלהן אפילו עלולה לסכן את התינוק". במרבית המקרים אפשר להתגבר על פגיעה בתפקוד היום יומי לתקופת ההנקה  ללא הריטלין. ואילו אמא "המסוכנת לתינוקה" זה סיפור וטיפול אחר שיש לדון בו פרטנית, כי ריטלין במקרה כזה לא יושיע לאם המסוכנת לתינוקה.
7.  לפיכך עד שלא יהיו מחקרים רבים ומבוססים, המלצתי לנקוט במשנה זהירות ולא לקחת ריטלין בתקופת ההנקה. ונטיב לעשות אם ננהג עפ"י כלל הרפואה הראשון – "Primum non nocere".
8. ישנן שלוש חלופות: א. לקחת ריטלין ולהניק. ב. לקחת ריטלין ולא להניק. ג. להניק ולא לקחת ריטלין.
אני סבור שעל פי רוב האפשרות העדיפה הגיונית והבטוחה היא להניק ולא לקחת ריטלין.
9.  אגב, עורכי הדין ממתינים בפינה והחלו לצייץ ולחפש "פרנסה" בתחום הפרעת קשב וריכוז כמו: אבחון לא נכון המסתמך על מבחנים ממוחשבים, טיפול תרופתי שגוי ועוד. ואם יגיע תינוק עם פגיעה התפתחותית שינק מאימא שלקחה ריטלין – האם על פי הידוע לנו כיום נוכל להגן ולומר שמאה אחוז אין לריטלין נגיעה בזה? מסופקני. שבוע טוב, שלומי ענתבי. 

שלום דר' ענתבי, מסכימה איתך במאה אחוז, שמישהו ירים הכפפה שיבצע עבודת מחקר. אמא שזקוקה לריטלין כדי לא לפגוע בתינוקה אסור להשאיר את התינוק ברשותה ללא השגחה. הרי הריטלין לא נותן כיסוי של 24 שעות ומה יהיה לגבי התנהגותה כלפי תינוקה בשעות שהיא ללא ריטלין? ד"ר מינה גורביץ.
שני רופאים טוקסיקולוגים: בוקר טוב, אמנם ע"פ המידע שהצטבר עד כה, כנראה שריטלין מופרש בחלב בכמות קטנה אך כמות המידע, גם ב LACTMED, זעומה (כ4-5 דיווחי מקרה) עם מעקב לא לאורך זמן רב. אין ספק שיש מקום למחקר ועבודות נוספות בנושא חשוב זה. שבוע טוב לכולם.
רופאת ילדים: איני מסכימה עם האמירה  "לא יקרה לה דבר" . יש אמהות שהפרעת הקשב שלהן פוגעת בתפקוד יומיומי, או כאלה שהאימפולסיביות שלהן אפילו  עלולה לסכן את התינוק. אמנם זה לא הרוב, אך יש אמהות שלא יכולות להסתדר בלי התרופה והן ממש לא מכורות. נתקלתי בכך לא אחת במרפאתי. לדעתי יש לשקול כל מקרה לגופו , מה הנזק ומה התועלת ומה הסיכון – כמו כל דבר ברפואה – ואז לקבל החלטה מותאמת אישית.
רופאת ילדים: גם את עניין הנזק מהפסקת הנקה צריך לקחת בפרופורציה . היתרונות הגדולים של חלב אם ידועים לכולנו ואין תומכת גדולה יותר בהנקה ממני אבל כולנו יודעים שמיליוני תינוקות בעולם ניזונים מתמ״ל ועם כל הכבוד לחלב אם, מתפתחים היטב וגדלים היטב. מרבית בני הדור שלי שנולדו בארץ לא ינקו ״ כעיקרון״ ובאותה תקופה לא רק שלא הומלץ על הנקה אלא שעודדו אימהות לא להניק ויותר מכך , מרבית בני דורי גדלו על חלב פרה מדולל ולמרות זאת יצאנו ״ לא רע״. הכלל הראשון ברפואה הוא do no harm ולדעתי כאשר איננו יודעים בוודאות את ההשפעות האפשריות של ריטלין בחלב אם לאורך זמן, עדיף שלא להמליץ על המשך הנקה מלאה במצב זה.
ד"ר שלומי ענתבי משיב: באופן כללי, אשה שלוקחת ריטלין רגיל 10 מג׳ המשפיע לארבע שעות אינו אמור להיות טיפול רציני להפרעת קשב, ולכן לא יקרה דבר אם תפסיק את הריטלין לתקופת ההנקה. זה נראה יותר כהתמכרות מאשר טיפול ראוי להפרעת קשב. ברור מאליו שיש לדון בכל אשה ספציפית, ולבחון מדוע היא לוקחת את הריטלין הקצר, והאם אינה לוקחת או לא לקחה תרופות אנטי דיכאוניות בתקופת הריונה. כל זה צריך לבדוק ולבחון ולפעול בהתאם. שורה תחתונה בנתונים שנמסרו על אשה זו עדיף שתמשיך בהנקה ללא ריטלין מאשר תיקח ריטלין ולא תניק. בברכה, ד"ר שלומי ענתבי.
רופאת ילדים: לדעתי כדאי להציג בפני האם את המידע הקיים ולהבהיר לה את הסיכון האפשרי בהפסקת נטילת הריטלין לעומת האפשרות לנזק לתינוק במידה ותמשיך להניק תוך נטילת הריטלין, וכן , לדעתי יש לאפשר לאם את האופציה של מתן תמ״ל ( לפחות חלקי) במקרה שבו אינה מסוגלת להפסיק את נטילת הריטלין. עלינו לדעת לא להיות קיצוניים ולאפשר דרכי אמצע עבור המטופלים ובעיקר לא להעמיס עוד קושי על אם שרק ילדה ומתמודדת עם קשיי השבועות הראשונים לאחר לידה והפרעת קשב שאין לי ספק מגבירה את קשיי ההתמודדות עם המצב החדש. בברכה, רופאת ילדים.
רופאת ילדים: באמירה לא לינוק (לאמא שלא יכולה להסתדר בלי) מסכנים את בריאות והתפתחות התינוק באופן כן ידוע. זה גם חלק מקודם כל אל תגרום נזק.
רופא ילדים טוקסיקולוג: שלום לכולם, אני מסכים עם אשר אור נוי גם בקשר לריטלין בהריון וגם בקשר להנקה. אנחנו אכן מסוגלים לבדוק רמות ריטלין (מתילפנידאט) בחלב אם. לכל אלו המעוניינים בכך, ניתן לפנות אלי במייל האישי שלי (על מנת לא להעמיס על המערכת).
רופא ילדים מינהל משרד הבריאות: שלום לכולם, אנחנו עוסקים במרכז הייעוץ הטרטולוגי בירושלים הרבה בנושא ההנקה תוך כדי טיפול תרופתי. אמנם אין מידע לגבי ריטלין בהיריון או בהנקה. ממידע שיש לנו לגבי היריון, ככל הנראה אין בעיה, אולם לא ידוע כלום על הנקה. מאידך, מדובר במינון נמוך (10 מיליגרם) עם מחצית חיים קצרה יחסית – שכן מדובר בריטלין קצר טווח. לכן ניתן, לדעתי, להניק לפני לקיחת הריטלין, ולחכות כ4 שעות עד להנקה הבאה. יש לשים לב להתנהגות התינוק. אני גם מציע לפנות לרופא ילדים טוקסיקולוג אולי הוא יוכל לבדוק את ריכוז הריטלין בחלב.
ד"ר שלומי ענתבי משיב: המדיניות המקובלת היום להמנע מנטילת ריטלין בתקופת הריון ובזמן ההנקה. אני לא הייתי ממליץ לקחת סיכון כלשהו שהאם המניקה תמשיך בטיפול עם ריטלין בכל מינון ושילוב שיהיה.מאמר מאתר תרופות מסחרי הרצ"ב טוען שמתילפנידאט ייתכן ועובר מעט בחלב אם, אולם לא משפיע על התינוק. ואם לא ריטלין הם מציעים כתחליף אמפתמין. למרות זאת אני לא הייתי ממליץ לאם יונקת לקחת ריטלין וגם לא אמפתמין. אני הייתי מציע לאם להפסיק לקחת ריטלין בתקופת ההנקה לא יקרה לה דבר. ואם אינה יכולה להפסיק את הריטלין, אזי יתכן והיא כבר מכורה לריטלין ויש לטפל בה בעניין זה.
http://www.drugs.com/breastfeeding/methylphenidate.html
שנה אזרחית טובה ובריאה, שלומי ענתבי.
רופא ילדים שואל: האם מישהו יודע אם מותר לקחת ריטלין בזמן הנקה . בספרות לא מצאתי אינפורמציה האם ריטלין מופרש בחלב האם ( כתוב שעקב גודל מולקולה לא ניתן לשלול שיכול לעבור ) . איןנגם אינפורמציה האם משפיע על התינוק במידה ואכן כמות כלשהיא מופרשת . הסיבה לשאלה מטופלת שמניקה ולוקחת ריטלין רוצה להפסיק להניק כי לא מסתדרת ללא ריטלין . מכיוון שלוקחת 10 מג׳ הצעתי לה להניק וב 4 שעות הבאות לנסות לתת תמל או חלב שתשאב מלפני נטילת הכדור .האם למשהו יש מידע לגבי הפרשה בחלב ? בתקופה שיש אינפלציה יתכן ומידע כזה נדרש ? יש מקום לאסוף מידע ? מחקר ?? הצעות נוספות לאמא ? תודה מראש . רופא ילדים.