האם ניתן לאבחן ADHD בעזרת fMRI; שכיחות ADHD בילדים עלתה עם DSM-5; האם הפרעות שינה בילדים סמן להתפתחות הפרעות נפשיות?

האם אפשר יהיה לאבחן הפרעת קשב בעזרת fMRI

Predictive Neurofunctional Markers of ADHD Based on Pattern Classification   
Heledd Hart, PhD. National Health Service Foundation Trust and Institute of Psychiatry, Kings College London, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Volume 53, Issue 5 , Pages 569-578, May 2014

 הפרעת קשב (ADHD) מאובחנת כיום על בסיס מדדים סובייקטיביים, למרות עדויות לליקויים מבניים נוירו- פונקציונלים רב מערכתים, וגירעון נוירו פונקציונלי שנצפה באופן עקבי. מטרת המחקר להוכיח קונספט זה ולבחון אפשרויות אבחנה בחולים עם הפרעות קשב וריכוז באמצעות זיהוי תבניות משתנה בבדיקת דימות תהודה מגנטית תפקודית ( fMRI). נבדקו 20 מתבגרים עם הפרעת קשב לעומת 20 נערים בקבוצת בקורת. נתוני ה-fMRI נותחו עם מסווג תהליך גאוס לחזוי אבחון הפרעות קשב וריכוז פרטני המבוסס על דפוסי פעילות מוחית. בד"כ נפגעים בהפרעת קשב וריכוז המוח האחורי-לתרלי תחתון , אינסולה ,קליפת מוח פריאטלית , הגרעינים הבזליים, cingulate הקדמי, והמוח הקטן. אזורים אלה מראים פעילות מופחתת בחולים עם הפרעת קשב וריכוז בהשוואה לקבוצת הבקרה, ונראים כאזורים פחות מתפקדים. מסקנת המחקר כי יש פוטנציאל בסמנים ביולוגיים בהדמיה מוחית לאבחון אובייקטיבי של הפרעות קשב וריכוז.
הערותיי: מחקר בחיתוליו. מיעוט מקרים. מצפה למחקרים גדולים יותר מבוססים ומשכנעים, עד שאולי נגיע לאבחון ADHD בעזרת fMRI אם זה יקרה בכלל.

 השפעת העלאת גיל הופעה לאבחון ADHD לפי DSM-5 – על שכיחות ADHD בילדים

Impact of the DSM-5 Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) Age of Onset
Criterion in the U.S. Adolescent Population, Jennifer L. Vande Voort, MD, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Article in Press

המחקר הנוכחי שנתמך ע"י NIMH נועד להשוות את השכיחות וקושרת (הקורלציה) הקלינית ב DSM-IV לעומת DSM-V, לאבחון הפרעת קשב (ADHD). מדגם מייצג ארצי של בני נוער בארה"ב המבוסס על קריטריון גיל הופעת ההפרעה. במדגם כללו 1,894 ילדים בגיל 12-15. הסקרים (NHANES) נערכו בשנים 2001-2004 לפי נתוני DSM-IV ,DSM-V לקריטריונים להפרעת קשב עפ"י שאלוני הורים להפרעת קשב של המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) בתוספת בדיקה לאבחון קליני, לפי גרסה רביעית (DISC-IV).
תוצאות המחקר הראו כי הארכת קריטריון הגיל לאבחון ADHD מגיל 7 שנים ל-12 שנים הוביל לעלייה בשיעור שכיחות הפרעת קשב וריכוז מ 7.38%  (DSM-IV) ל- 10.84% (DSM- V ). נערים שהפרעתם הופיעה בגיל מאוחר יותר לא היתה שונה מאלה שהפרעת הקשב הופיעה בגיל מוקדם יותר במונחים של חומרת ההפרעה ודפוסים של תחלואה נלווית . עם זאת, באלה שהפרעת קשב הופיעה בגיל מאוחר יותר הייתה בסבירות גבוהה יותר בילדים ממשפחות עם הכנסה נמוכה ובמשפחות מיעוט אתניות. מסקנת החוקרים שטוב נעשה שב DSM-5  נקבע גיל מאוחר יותר של 12 שנים להופעת ADHD.
הערותיי: על פי תוצאות המחקר מאובחנים 40% יותר ילדים עם ADHD על פי DSM-5  לעומת DSM-4 וזה צריך לעורר דאגה, ולא כפי שהחוקרים מסיקים שטוב שזה כך. הדבר אינו מפתיע כי לפי פסיכיאטרים בארה"ב גדול באבחון ADHD מהווה הצלחה. במציאות גיל 12 נעשה גמיש ומאבחנים נערים ש"הפרעתם" הופיעה גם בגיל 15 פלוס. מרבית מקרים אלה שמאובחנים מאוחר סובלים מקשיי למידה ופגיעתם התפקודית היא רק בלימודים, בייחוד תיכוניסטים וסטודנטים. לנערים ובוגרים אלה אין בד"כ הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות הקלסית (ADHD) שבמהותה זו הפרעה התנהגותית נפשית, ולא קשיי למידה.
במחקר שפורסם לאחרונה בה תוארה היפראקטיביות בהפרעת קשב: (LMTK3 Deficiency Causes Pronounced Locomotor Hyperactivity – Journal of Neuroscience, 2014; 34 ,17).             Hyperactivity is a behavioral disorder that shows symptoms including restlessness, lack"
כהפרעת התנהגות עם התנהגות אגרסיבית.                 ."of coordination, and aggressive behavior
אבחנת הפרעת קשב וריכוז הקלסית האמיתית באה יחד עם הפרעת התנהגות שמקורה גנטי ומופיעה בילדים בגיל צעיר מאד וניתן לאבחנה בברור בגיל 5 שנים עד 7 שנים מקסימום. ואילו מרבית הנערים והמתבגרים "המאובחנים" כביכול עם ADHD בגיל מאוחר יותר, בעוד קשייהם העיקריים הם לימודים בלבד, ואלה מעלים עוד יותר את שכיחות ADHD שאינו נכון רפואית. אותם נערים ראוי להגדירם עם "קשיי למידה וקשיי קשב קלים" (שהם בגדר הנורמה) ולא לאבחנם כהפרעת קשב וריכוז (ADHD) אף אם טיפול בריטלין עוזר להם גם כן.

הקשר בין הפרעות שינה בילדים לדכאון, חרדה ומרדנות

Sleep Problems Predict and Are Predicted by Generalized Anxiety/Depression and Oppositional Defiant Disorder, Lilly Shanahan, PhD, laattin Erkanli, PhD, Duke University Medical School. Journal of the American  Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Volume 53, Issue 5 , Pages 550-8, May 2014

במחקר נבדק האם בעיות שינה קורות עם, או מקדימות ו/או מופיעות לאחר הפרעות פסיכיאטריות שכיחות בתקופת ילדות וגיל התבגרות. נבדק גם תפקידה של תחלואה נלווית ונבדק הקשר הספציפי בין בעיות שינה והפרעות פסיכיאטריות. הנתונים נלקחו ממדגם מייצג של אוכלוסיית 1,420 ילדים, שהוערכו 4 עד 7 פעמים לילד בגילים בין 9 עד 16 שנים לאבחון עפ"י מהדורה רביעית בסטטיסטיקה להפרעות בעיות שינה  (DSM-IV ). בעיות שינה בילדות ובגיל ההתבגרות הן נפוצות, עם קשיי הירדמות והתעוררות בשינה שהם תסמינים השכיחים ביותר. ניתוחי ממצאים הראו כי בעיות שינה התרחשו יחד עם הפרעות פסיכיאטריות רבות. הניתוחים גילו כי בעיות שינה חזו עלייה בשכיחות של הפרעת חרדה כללית (GAD), דיכאון קשה,  הפרעה מרדנית (ODD). ולהיפך, GAD ו/או דיכאון וODD  חזו הגברה בבעיות שינה לאורך זמן.
מסקנת המחקר שגילויי הפרעות שינה בילדים יכולים לתת הזדמנויות להפחתת מחלות נפשיות עתידיות
הערותיי: הגיוני ואנו נוכחים בקליניקה שיש קשר גומלין בין הפרעות נפשיות להפרעות שינה וההיפך. אולם מסופקני אם מסקנת החוקרים שע"י איתור הפרעות שינה בילדים וטיפול בהן ניתן למנוע התפתחות הפרעות נפשיות בהמשך. הפרעות נפשיות הן גנטיות משפחתיות וזה הגורם המכריע שועל פיו ניתן להעריך ולחזות התפתחות הפרעה נפשית בעתיד או לאו.

 

 

 

 

 

הפרעת קשב (ADHD) והפרעת ספקטרום אוטיסטי (ASD) – מה משותף ומה שינה DSM-5

השוואת שכיחות ההפרעה בילדים בין PDD לפי DSM-IV לבין ASD לפי DSM-V

Comparison of DSM-IV Pervasive Developmental Disorder and DSM-5 Autism Spectrum-Disorder Prevalence in an Epidemiological Sample. Young Shin Kim, MD, Keun–Ah Cheon, MD, Bennett L. Leventhal, MD, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry Volume 53, Issue 5 , Pages 500-508, May 2014

 החוקרים מציינים את הידוע שקיים חשש שהשינויים בקריטריונים שנעשו ב- DSM-5 לאבחון אוטיזם עלולים להשפיע על: שכיחות הפרעה האוטיסטית (ASD), תהליכי האבחון, וזכאות רפואית לסיוע. במחקר מדרום קוריאה  שבדק  55,266 ילדים בגיל 7-12 שנים מבתי"ס רגילים ובתי"ס לחינוך מיוחד נמצא כי שכיחות ילדים עם ASD לפי DSM-5 היה 2.20%, ואילו לפי DSM-4 היו מאובחנים 2.64% עם PDD.
מסקנת החוקרים היא שהרוב המכריע של הילדים שאובחנו בעבר עם PDD עומדים כיום בקריטריונים לאבחנת ASD על פי DSM-5.
הערותיי: המחקר מקוריאה בו שותפו ד"ר כהן וד"ר לוונטל מארה"ב פורסם אמנם בעיתון אמריקאי נחשב JAACAP, אולם לא השתכנעתי מתוצאות המחקר. ייתכן והאמריקאים בקבוצה משכו לכיוון זה, כדי להוריד חשש מרופאים והצבור שהקריטריונים לאבחון ASD הוחמרו לפי DSM-5. אכן הקריטריונים הוחמרו לפי DSM-5 וטוב שכך כי זה הצעד הרפואי הנכון שהיה צריך להיעשות. בקליניקה אני פוגש בלא מעט ילדים שאובחנו עם PDD וכיום אין סימן וזכר לסימפטומים של ASD.

  בסיס ביולוגי משותף להפרעת קשב (ADHD) והפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) 

Biological Overlap of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and Autism Spectrum Disorder: Evidence from Copy Number Variants. Joanna Martin, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. Article in Press

 הפרעת קשב וריכוז (ADHD ) והפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD ) לעתים קרובות מופיעות יחדיו בילדים, והם עם סיכונים גנטיים זהים. מטרת המחקר הייתה לקבוע באופן רחב יותר אם ADHD ו-ASD חולקים בסיס ביולוגי משותף. נתוני המחקר: 727 ילדים עם ADHD וקבוצת בקורת של 5,081; ו- 996 ילדים עם ASD וקבוצת בקורת של 1,287 ילדים.
תוצאות המחקר הראו כי בילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נצפתה השפעה של גנים באותם מסלולים ביולוגיים כמו אלו שנצפו אצל ילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי ׁ(ASD).עולה כי המסלולים הביולוגיים מושפעים בחפיפה בין ADHD עם אלה ב- ASD  יותר מאשר היו צפויים ביד המקרה.
מסקנות מחקר זה מצביעות על קיומה של חפיפה משמעותית בתהליכים ביולוגיים משותפים בשני מצבים התפתחותיים אלה ADHD, ASD.
הערותיי: מזה מספר שנים שאנו פוגשים בילדים עם סימפטומים של ASD וגם ADHD. במחקרים קודמים מצאו ש 75% מהילדים עם ASD לוקים גם עם ADHD, אשר לרבים מהם נלווית הפרעת התנהגות (CD) שזו בעייתם העיקרית והטיפול הרפואי צריך להיות מכוון מטרה כולל טיפול תרופתי ספציפי כמו ריספרדל.
רצ"ב דיונים בנושא באתרי:  אוטיזם (12)  הפרעת קשב וריכוז והפרעה אוטיסטית (11)

סיווג הפרעת קשב וריכוז לשבע דרגות חומרה Antebi's ADHD Classification

   קלסיפיקציה להפרעת קשב וריכוז  –  Antebi's ADHD Classification

 הפרעת קשב וריכוז במקורה זו הפרעת התנהגות נפשית, הטרוגנית מורכבת. בישראל מאובחנת בקרב 9.6% מהילדים (6-18 שנים), 4.5% מהבוגרים. עדיין ישנן תהיות רבות על ההפרעה: מהותה, מורכבותה, שכיחותה, מתי נדרש טיפול, ואצל מי ממשיכה למבוגר. מענה על שאלות מסקרנות אלה קבלתי במעקב משך שבע שנים אחרונות אחר 2600 ילדים ו- 180 מבוגרים הלוקים בהפרעה, שאובחנו וטופלו במרפאתי לקשב וריכוז. המעקב איפשר לי לקבוע קלסיפיקציה ייחודית להפרעת קשב וריכוז לשבע דרגות בהתאם למאפיינים, שכיחות, צורך בטיפול תרופתי, והמשכיות למבוגרים. הדירוג מקל על רופאים להבחין במהות ההפרעה, בטיפול, ובמהלכה. ומאפשר לאנשים הלוקים בה להבין טוב יותר את הפרעתם ומתי לטפל בה.

לראשונה, פרסמתי והצגתי קלסיפיקציה להפרעת קשב וריכוז לפני שלוש שנים (פברואר 2011), ובה סכמתי 900 ילדים ובוגרים. השוני היחידי בקלסיפיקצייה הנוכחית לעומת הקודמת, הוא בעלייה במספר הילדים המאובחנים עם הפרעה קלה – 74% לעומת 46% לפני 3 שנים. יש הסבורים שמקרים קלים אלה אינם הפרעת קשב האמיתית ההתנהגותית ,אלא ניתן להגדירם כקשיי למידה עם קשיי קשב ובעייה רגשית (גם אני סבור כך). הגידול במספר המקרים הקלים המאובחנים יכול להסביר את העלייה הדרסטית בשנים האחרונות בשכיחות אבחנת ADHD. כיום ידוע על שכיחות 15%-20% בקרב תיכוניסטים וסטודנטים (על פי נתונים מארה"ב וסקר באר-שבע בארץ).

רשימת 52 המדינות (פרט לישראל) מהם נכנסו בשנה אחרונה לאתרי להפרעת קשב ורכוז – ADHD

מדינה	צפיות
Israel
United States
United Kingdom
France
Italy
Germany
Switzerland
Netherlands
Canada
Hungary
Belgium
Czech Republic
Colombia
India
Philippines
Austria
Greece
Jordan
אוסטרליה
Bulgaria
Russian Federation
Brazil
Indonesia
Romania
הרשות הפלסטינית
Thailand
Sweden
Denmark
Malaysia
Ukraine
Mexico
Norway
Bahamas
Finland
Turkey
קפריסין
הרפובליקה של קוריאה
South Africa
Bangladesh
Nigeria
Japan
Ireland
Saudi Arabia
Senegal
ספרד
Zimbabwe
הונג קונג
ג'מייקה
סינגפור
גואטמלה
Croatia
לוקסמבורג
ארגנטינה

לאתרי על הפרעת קשב (ADHD) נכנסו בשנה האחרונה 60,000 קוראים מ- 52 מדינות (פרט לישראל), כולל ממדינות מוסלמיות ו"רשות פלסטינית"… מעניין. ד"ר שלומי ענתבי.

הצעה לשר החינוך החיונית לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הצעה לשר החינוך החיונית לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב

יש לי הצעה קטנה וחשובה לשר החינוך, שתוכל לתרום רבות ולעזור לילדים עם קשיי למידה ותקל על שלובם ברמה הממוצעת של תלמידי הכיתה; תימנע אבחונם הלא נכון בהפרעת קשב וריכוז (ADHD); ותחסוך מהם נטילת תרופות שלא לצורך להפרעת קשב וריכוז.
לקויות למידה יש לאחוז נכבד (10%-20%) מתלמידי בי"ס . העזרה הלימודית שמקבלים הילדים מבי"ס אינה מספקת ולכן חלקם מדרדרים בלימודים לעומת יתר התלמידים. באין מוצא, רובם נשלחים לאבחון הפרעת קשב, וחלקם מאובחנים לא נכון בהפרעת קשב, ומטופלים בתרופות שלא לצורך, בעוד בעייתם הדומיננטית העיקרית ולעיתים היחידה הינה קשיי למידה (Learning Disorder), ובה יש לטפל.
שר החינוך הכריז זה מכבר על הקצאת תקציב רציני המיועד להעסקת ילדים מספר שבועות בחופשת הקייץ. במקום בזבוז כסף לקייטנות קייץ (זה יהיה בפועל יישומה של התוכנית לכל הדעות), ממליץ להשקיע את התקציב לביצוע תוכניות להשלמת לימודים בקייץ לתלמידים עם קשיי למידה (לקויות למידה שונות), בכיתות לימוד במקצועות שונים ובקבוצות לפי רמות התלמידים.  לימודי הקייץ יאפשרו להם להשתלב טוב יותר בשנת הלימודים הבאה, וללא אחור לימודי לעומת ממוצע בני כיתתם. ניתן לעשות זאת מיידית בחופשת הקייץ הקרובה. אם ייעשה כן התקציב ינוצל היטב למטרה נעלה לתלמידים עם לקויות למידה. 

פסיכיאטרית ילדים דובקת בעמדות לא נכונות על הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

פסיכיאטרית ילדים דובקת בעמדות לא נכונות על הפרעת קשב וריכוז

פסיכיאטרית ילדים ממשיכה לדבוק בדעותיה המיושנות על הפרעת קשב (ADHD): כאילו הפרעת קשב ברורה כשמש ואין התלבטויות ולא היסוסים לאבחונה וטיפול בה; כאילו טבעי הדבר ששכיחותה בילדים בישראל הושלשה ב 5 שנים אחרונות מ 3% לשכיחות של 10%, ובתיכוניסטים נסקה ל- 15% עד 20%; וכאילו מוצדק הדבר שככל שנעלה את מינון התרופה כך זה ייטיב עם הילד הזומבי.
פסיכיאטרית זו הופיעה לאחרונה בתקשורת ובמענה לשאלה "מה הסיבה לעלייה בנטילת טיפול תרופתי להפרעת קשב בילדים", היא התעלמה מהמציאות והשיבה בזחיחות כי גם בוגרים נוטלים כיום תרופות (זו הסיבה לעלייה בילדים?). ולרופא שהשתתף בדיון אשר טען בצדק כי ססטימולנט היא תרופה מעוררת פסיכיאטרית, תגובתה של הפסיכיאטרית היתה נחרצת ו"מנומקת": "ריטלין אינה תרופה פסיכיאטרית, עובדה שנוירולוגים רושמים אותה" (רופאי משפחה רושמים ציפרהלקס לכן היא לא תרופה פסיכיאטרית?)
בתקופה זו עושים במרפאתי התמחות בקשב וריכוז רופאי ילדים ומשפחה. בשבוע שעבר הגיע למרפאתי ילד בן 8 שקיבל טיפול עם קונצרטה במינון ממוצע גבוה ולדברי האם עשה אותו זומבי. אני הרהרתי בליבי הנה עוד מקרה מיני רבים  שמתחילים בילד קטן בטיפול עם סטימולנט לטווח ארוך (קונצרטה) שלא לצורך ובמינון לא הדרגתי. הרופא המתמחה נחלץ לעזרתי וללא היסוס הסביר לאם בסבלנות שאם התרופה עשתה את הילד זומבי זה סימן שצריך לעלות את מינון התרופה. המשכתי באבחון הילד ובסיכום המלצתי להפסיק עם קונצרטה ולעבור לטיפול הדרגתי התחלתי נמוך עם ריטלין LA. לאחר יציאת המטופל שאלתי את הרופא המתמחה מדוע הוא סבור שצריך לעלות את המינון בילד זה? המתמחה סיפר לי שזה מה שלימדה אותם אותה פסיכיאטרית בקורס משרד הבריאות… אחרי יומיים הגיעו למרפאתי להתמחות שני רופאים אחרים ושאלתי אותם בעיניין זה, ושניהם אמרו שאותה פסיכיאטרית הדגישה בפניהם בקורס שוב ושוב ש"אם הילד זומבי זה סימן שצריך לעלות לו את מינון התרופה". למרפאתי הגיעו לא מעט ילדים כאלה שנפגעו בגלל העלאת מינון קיצונית שאינה הדרך הנכונה והמתאימה לטיפול בילדים.
להזכיר, שזו אותה פסיכיאטרית שבקורסים הקודמים: התעלמה לחלוטין מהפרעות נפשיות נלוות להפרעת קשב וריכוז, ולא לימדה עליהן דבר. ושנית, ריכזה את כל הדרכתה באבחון הפרעת קשב באמצעות בדיקת Tova במקום ביצוע תהליך אבחון קליני מלא. (הדברים מתועדים באתרי).
אני מצפה שמשרד הבריאות האחראי על הקורסים יפעל לשינוי ההדרכה השגויה למתמחים בהפרעת קשב. ולקופות החולים, משעברה בריאות הנפש לאחריותכם, אין זה יותר מתפקידו של משרד הבריאות להכשיר רופאים לטיפול בהפרעת קשב, ראוי שקורסי לימוד לרופאים ייעשו על ידכם ובאחריותם לטובת הרופאים ולמען החולים. אתם ערוכים לזה, יש לכם מחלקות הדרכה מנוסות, ראוי שתבחנו הצעתי זו. 

שילוב שירותי בריאות נפש במרפאת ילדים משפר טיפול בבעיות התנהגות והיפראקטיביות (ADHD)

 

שילוב שירותי בריאות נפש במרפאות ילדים משפר טיפול בבעיות התנהגות והיפראקטיביות (ADHD)

Collaborative Care Outcomes for Pediatric Behavioral Health Prob Randomized Trial:  Clusteror David Kolko, professor of psychiatry, psychology, pediatrics, clinical and translational science in Pitt's School of Medicine, PEDIATRICS, 2014; 133 (4): e981

מחקר חדש שפורסם בגיליון אפריל של PEDIATRICS  מצא כי תכניות בריאות התנהגותיות ונפשיות קצרות לילדים יכולות להיות מסופקות ביעילות בתוך מרפאות ילדים כאלטרנטיבה להפניה למומחה קהילה. טיפול בבריאות גופנית והתנהגותית במרפאת רופא הילדים הוא יעד בר השגה המספק יתרונות רבים לילד, לרופא ולמאבטח. כך דווחו, חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בי"ס למדעי הבריאות, מכון לאומי למחקר, בגיליון אפריל של כתב העת לרפואת ילדים (PEDIATRICS), כי טיפול בריאות התנהגותי הניתן במרפאת רופא ילדים מביא: לשיפור הנגישות לטיפול; השתתפות גדולה יותר של הילדים והמטפלים שלהם בתוכניות טיפול; ושיעור גבוה יותר של השלמת טיפול, מבלי להעמיס על מרפאת ילדים.
ד"ר קולקו ועמיתיו גייסו יותר מ -300 ילדים והמטפלים שלהם בשמונה מרפאות רופאי ילדים בקהילה המסונפות עם בי"ח לילדים של פיטסבורג, אשר הופנו לטיפול בבעיות התנהגות, ורבים היו גם עם הפרעת קשב (ADHD ) או חרדה. מחקר זה הוא שלישי בתכנית המשלבת שירותי בריאות הנפש התנהגותית עם מרפאות לילדים ולרפואת משפחה ראשוניות. שיטת המחקר: מחצית הילדים קיבלו טיפול שיתופי בקליניקת הרופא, עם מנהל טיפול מיומן לבריאות התנהגותיות, ששיתף פעולה עם רופא הילדים של הילד, כדי לספק שירותי בריאות נפש במשרדו של רופא הילדים. מחצית הילדים השנייה  קיבלו טיפול משופר רגיל שבו החולים קיבלו חומרי הדרכה חינוכיים והופנו למומחה לבריאות נפש מחוץ למשרדו של רופא הילדים.
גיל משתתפים הממוצע היה 8 שנים, שני שליש היו בנים. לרובם הייתה אבחנה ראשונית של הפרעת קשב וריכוז, ואחריו הפרעת התנהגות הרסנית והפרעת חרדה. 10 אחוזים בלבד קיבלו בעבר תרופות ל-ADHD בתכנית טיפולית במרפאת רופא הילדים, הילדים והמטפל שלהם השתתפו בשישה עד 12 מפגשים אישיים או משפחתיים במהלך שישה חודשים שבו מטפל בריאות הנפש עבד על מטרות אישיות להתמודדות בתחום בריאות התנהגותיים וקיבלו חומרים חינוכיים כדי לסייע בהשגת מטרות אלה. הקלינאי תקשר עם רופא הילדים במפגשים קבועים ובאמצעות הערות על התקדמות. בשתי התוכניות במשרד ומחוצה לו רופאי הילדים עודכנו על הטיפול בילדים ויכלו לרשום תרופות לילד בעת הצורך.
תוצאות המחקר:
1. המשתתפים שטופלו במרפאת רופא הילדים, 99.4% החלו בתכניות הטיפול ו-76.6% השלימו את כל הטיפולים. לעומת זאת הילדים שטופלו ע"י מומחה מחוץ למשרד רופא הילדים, 54.2% התחילו טיפול ורק 11.6% השלימו אותו. 2. תכנית הטיפול במרפאת רופא הילדים הייתה קשורה עם שיעור גבוה יותר של שיפור בבעיות התנהגות והיפראקטיביות; הוריד את הלחץ של ההורים; והביא תגובה טובה יותר לטיפול ולשביעות רצון המטופל. 3. רופאי ילדים שבקליניקות שלהם הופעלה התכנית דיווחו על יעילות גדולה יותר ואמון רב יותר במיומנויות שלהם לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, בהשוואה לתכנית רופא מומחה חיצונית.
מסקנות: "למעשה, קליניקות ילדים שהשתתפו בניסוי קליני זה, מאוחר יותר שכרו רופאים לבריאות הנפש שלהם כדי להמשיך ולספק שירותים במרפאתם, לאחר שהמחקר הסתיים " אמר ד"ר קולקו.
" ובכל זאת יש צורך במחקר נוסף כדי להבין כיצד פרקטיקות ילדים יסגלו אסטרטגיות קליניות וכספיות כדי להפוך לספק שירותי בריאות התנהגותיים בקליניקות שלהם, עם משאבים ברי קיימא. רופאי ילדים הצופים בתכנית הפעולה עשויים להיות מוכנים למצוא דרך לתמוך במשאבים אלה ולעשות שהשירות יפעל."
הערותיי: עבודה נחמדה ומלמדת, היכולה לשפר הטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז וייתכן ויחסוך לחלק מהם טיפול בתרופות ל- ADHD. בארץ אני ממליץ לנסות זאת במרפאות ילדים גדולות כמו מרכזי בריאות הילד. כיוון שבריאות הנפש הועברה השנה לאחריות קופות חולים (סוף סוף, וטוב שכך, כבר בשטח נצפות תוכניות טובות של קופו"ח!), ניתן יהיה לממש ניסוי מחקרי זה הלכה למעשה, ולהערכתי בהצלחה.
תוכנית למניעה שהייתי מציע למשרד הבריאות לבצע היא לשבץ רופא פסיכיאטר ילדים אחראי על מספר בתי-ספר שידריך את המורים על בעיות נפשיות בילדים ומתבגרים, ויסנן את הילדים הזקוקים לאבחון הפרעה נפשית ויפנה אותם לרופאי בריאת הנפש של קופו"ח. בכך נשיג שלוש מטרות עיקריות: 1. ילדים עם הפרעות נפשיות יאותרו ויטופלו. 2. יימנע אבחון וטיפול מיותר בהפרעת קשב בילדים עם קשיי למידה ללא הפרעה נפשית. כך, ששכיחות ADHD תחזור לקדמותה 3% עד 5% בילדים ולא 15%-20% כפי שמסתמן כיום. 3. יימנע את חוסר הידע והתושיה של בתי"ס והבלבול המטורף של הורים חסרי אונים. 

נטייה גנטית לפעילות אמפטמין מפחיתה את הסיכון לסכיזופרניה, והפרעת קשב (ADHD)

נטייה גנטית לפעילות אמפטמין מפחיתה את הסיכון לסכיזופרניה, והפרעות קשב וריכוז (ADHD)

A. B. Hart , Genetic variation associated with euphorigenic effects of d-amphetamine is associated with diminished risk for schizophrenia and ADHD, National Academy of Sciences, April, 2014; University of Chicago Medical Center.

מדענים מאוניברסיטת שיקגו של האקדמיה הלאומית למדעים דווחו ב 7 אפריל 2014, על פי תוצאות מחקרם כי: "וריאנטים גנטיים הקשורים בקשר עם השפעות של d-אמפטמין החומר הפעיל ב Adderall קשורים גם לירידה בסיכון להתפתחות סכיזופרניה והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). המחקר שלנו מספק תובנות חדשות על הביולוגיה של אמפטמין ואיך זה קשור לביולוגיה של סיכון למחלות פסיכיאטריות אלה. תוצאות המחקר תומכות בהשערה ותיקה שדופמין, מוליך העצבים קשור לסכיזופרניה והפרעת קשב וריכוז. המחקר שלנו מספק תובנות חדשות על הביולוגיה של אמפטמין ואיך זה קשור לביולוגיה של סיכון למחלות פסיכיאטריות אלה" – מוביל המחקר אברהם פאלמר, פרופ' לגנטיקה אנושית באוניברסיטת שיקגו.
"בעוד שגישה זו לא תהווה בדיקת אבחון שימושית, אנו מצפים שאנשים עם נטייה להשפעות של אמפטמין יהיו בפחות סיכון לפתח סכיזופרניה והפרעות קשב וריכוז. ואנשים ללא נטייה להשפעת אמפטמין, יכולנו לחזות בהם יותר סיכון לפתח מחלות אלו". אמר פאלמר.
תוצאות המחקר מספקות ראיות גנטיות ייחודיות על תפקידו של דופמין בסכיזופרניה ובהפרעת קשב וריכוז. סכיזופרניה מטופלת בד"כ ע"י תרופות החוסמות את האיתות מדופמין, בעוד בהפרעת קשב וריכוז מטפלים באמצעות תרופות, כולל d-אמפטמין, המשפרות איתות הדופמין. למרות טיפולים הפוכים, אמפטמין הפחית את הסיכון להתפתחות שתי המחלות, המצביע על תפקידו של דופמין שהוא יותר מורכב ממה ששיערו.
המחקר מציע גם כיוון חדש לניתוח מגוון רחב של מחקרים גנטיים דומים,במיוחד אלו עם מדגם קטן יותר, ע"י ניתוח תוצאות מחקרים אלה החופפים עם נתוני מחקרים גנטיים גדולים הרבה יותר, מבטיח שווריאנטים גנטיים שלעולם לא יכלו להתבלט בין מאות אלפי וריאציות אקראיות אחרות- יכול להיות מזוהה. גישתנו זו מציעה כיוון חדש ומבטיח ללימוד התנהגויות פסיכיאטריות מורכבות באמצעות גישת הגנום כולו – פאלמר.
הערותיי: מחקר מעניין מבטיח כיוונים חדשים בגנטיקה להבנה, אבחון וטיפול מדויק יותר להפרעות נפשיות.