בקצרה חמשה מקרים מלמדים ממרפאתי בשבוע האחרון

ילד בן 14 בכיתה ח' אובחן עם הפרעת קשב וטופל עם סטרטרה שלא הטיב עימו

ילד בן 14 שנים, בכיתה ח' ממגזר חרדי בירושלים. אובחן (בבי"ח הדסה בירושלים בעזרת בדיקת מוקסו) ADD לפני כשנה וחצי. טופל עם ריטלין לסוגיו שהשפיע בסדר יחסית, אולם לאחרונה החלו תופעות לוואי. אז הועבר לטיפול עם סטרטרה, שקיבל חודשיים בהשפעה מועטה, ולא עשה לו טוב, ולכן הפסיק אותו.
בגלל ששר"פ אינו פועל כיום, הרופא המטפל המליץ לפנות אליי להתייעצות. אם הילד התייעצה איתי ממושכות. ראוי לציין שחשוב מאד להורים שהילד יצליח בלימודים בכיתה ח' כדי שיוכל להתקבל לבי"ס (ישיבה) טוב. לאחר הסבר ממצה המלצתי לאם להתחיל לטפל במינון הדרגתי עם ADDERALL XR .
לקחים מהמקרה: מקובל ולדעתי עדיף לעבור לטיפול עם אמפטמינים (כמו אדרל) כתרופת בחירה שניה לאחר מתילפנידאט כאשר הילד סובל רק מ ADD. אגב, לדברי האם היא הציעה לרופא לנסות אדרל שניתן בהנחה בקופת חולים שלהם "לאומית", אולם הרופא העדיף לתת סטרטרה, לא ברור מדוע. אני המלצתי לנסות טיפול עם Adderall XR. מקווה שטיפול זה יעזור לו.

ילד בן 6 עם הפרעה אוטיסטית (ASD) שאובחן בגיל 3 – כיצד התפתחה ההפרעה ובמה לטפל?

ילד בן 6 שנים אובחן עם הפרעה אוטיסטית בגיל 4 שנים. בגן טיפולי קיבל את כל הטיפולים הנדרשים שעזרו לו. הגיע אליי בגלל אי שקט והיפראקטיביות. בבדיקה אכן ילד תזזיטי, חסר מנוחה, מטפס על קירות,  תיקשר איתי היטב, שיתף פעולה יפה, הבין דברי והשיב לענין. בבית זקוק להשגחה ולפקוח עליו עיין כל היום שמא יעשה מעשי שטות וייפצע. קשה מאד להורים איתו. בגן מציק לילדים ומתגרה בהם. ילד נבון. מוכן לימודית לעלות לכיתה א'. מה עושים? זה מקרה אופייני של ילד שהסימפטומים של הפרעה אוטיסטית השתפרו כתוצאה מטיפולים רב מקצועיים בגנים הטיפוליים, מאידך הופיעו קשיי התנהגות שהחמירו בשנה האחרונה. לכן כיום הילד זקוק בנוסף גם לטיפול תרופתי. במקרה זה המלצתי להתחיל בטיפול עם מתילפנידאט ארוך טווח, בציפייה למנוע החמרת התנהגותו, ואם לא יעזור יהיה צורך לטפל עם ריספרדל.
הלקחים: ממקרה זה ומקרים רבים כמותו, לדאוג שמקרים כאלה יופנו בגיל 4-5 שנים במידה ובעיית התנהגות פורצת, כי אז יש סיכוי טוב יותר למתילפנידאט למנוע החמרת התנהגות.

ילד בן 8 בכיתה ג' אובחן עם הפרעת קשב וריכוז – האם במצבו הטיפול הכרחי?

ילד בן 8 שנים בכיתה ג' אובחן עם הפרעת קשב וריכוז כחודשיים לפני בואו אליי (בשבוע האחרון) והומלץ על טיפול עם מתילפנידאט ארוך טווח. האם לא הסכימה להתחיל בטיפול תרופתי, משחשה שהרופאה הנוירולוגית (ממכון פרטי להפרעת קשב) שהמליצה על טיפול תרופתי הביעה בפניה ספקות על האבחון הקליני שנעשה ע"י ע. סוציאלית, ולקביעת האבחון הסתמכו על בדיקה ממוחשבת. האם בקשה התייעצות נוספת וכך הגיעה למרפאתי. הורי הילד אקדמאים ובמשרות בכירות. הילד נבון מאד. באבחון נכחתי שלילד יש לקות למידה (כבר בכיתה א' קושי למידה בכתיבה והבנת הנקרא), והאב דיסלקטי בילדותו. אכן לילד סימפטומים של ADHD לא קשים כלל. בגלל לקות הלמידה הילד מתקשה מעט בלימודיו. בד"כ בילדים כאלה במצבו אני ממתין עם הטיפול כל עוד אין בעיית התנהגות, ו/או אין נסיגה בלימודים הדורש טיפול.

האם מוצדק לטפל בבחור עם 5 כדורי ריטלין רגיל (IR) שלוש פעמים ביום?

רופאת משפחה מקופ"ח לאומית המתחמה במרפאתי להפרעת קשב, התייעצה איתי על בחור שאובחן עם הפרעת קשב ומקבל ריטלין רגיל 30 מג' (3 כדורים של ריטלין IR) שלוש פעמים ביום. לאחרונה זה פחות עוזר לו ואז רופאה פסיכאטרית שלו המליצה להגדיל את המינון ל- 5 כדורי ריטלין רגיל IR שלוש פעמים ביום (סה"כ 15 כדורים ליום!?). המלצתי לרופאה בשום פנים שלא תרשום מרשם כזה, כי האחריות היא גם עליה. קיים חשש למסחר בתרופות אלה. יש להמליץ על טיפול עם סטימולנט ארוך טווח ל- 12 שעות, ואם הבחור אינו מוכן לזה אזי זו בעיית הבחור, והרופא מילא את תפקידו כיאות, כנדרש מרופא מיומן.

בחור חרדתי עם הפרעת קשב – האם נכון לטפל במתילפנידאט?

בחור בן 42, רווק. שוקל 72 קג'. אובחן לפני כשבוע ע"י פסיכיאטרית ילדים (המוכרת) כסובל מהפרעת קשב (נעזרה בבדיקת Tova), והמליצה לו על טיפול עם ריטלין 70 מג' LA (כדורים של 40+30 מג' LA) בבוקר, וריטלין רגיל 30 מג' אחה"צ (3 כדורים של 10 מג' IR). לקח טיפול זה 4 ימים שעשה לו לא טוב והגביר את חרדותיו, והפסיק את הטיפול. הבחור פנה אלי בדחיפות להתייעצות. אבחנתי שעיקר בעייתו היא חרדה הנמשכת לאורך שנים שהיא הדומיננטית והיא המקשה מאד על תפקודו במהלך חייו. הסברתי לו שצריך קודם לטפל בחרדה (בטיפול רפואי משולב) וא"כ יתפנה לטיפול בהפרעת קשב.
הפקת לקחים: זה משגה רפואי לא לאבחן את חרדות הבחור ולהמליץ על טיפול מתאים (מה עוד שלדברי הבחור הפנה את תשומת לב הרופאה לחרדתו והיא שללה זאת). שנית, להתחיל בטיפול עם ריטלין במינון גבוה כזה אינו נכון ולא מוצדק רפואית (לדברי הבחור רופא המשפחה שלו התריע בפניו על המינון הגבוה – כל הכבוד לרופא!). ודבר נוסף, לתשומת לב הרופאים העוסקים בתחום שלמבוגרים מינון המשפיע הוא נמוך יותר מאצל ילדים, 0.2 מ"ג/ק"ג, ובמרפאתי יש בוגרים מאוזנים היטב גם במינון של 0.12 מ"ג/ק"ג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s