ילד בן 8 אובחן עם לקות למידה (LD), והפרעת קשב (ADD), והפרעת התנהגות (BDׂ) – מה עושים למענו? מעשה חלם, מפנים אותו לעשות בדיקת TOVA או MOXO

                     ילד בן 8 אובחן עם לקות למידה (LD), הפרעת קשב (ADHD), והפרעת התנהגות                         (BDׂ) – ומה עושים למענו? מעשה חלם, מפנים אותו לעשות בדיקת TOVA או MOXO 

אתמול 29.05.2014, הגיע למרפאתי ילד בן 8 שנים, עם מכתב הפנייה של נוירולוג ילדים ותיק (מאזור השרון) שנכתב במרס 2014, לאחר שבדק את הילד באותו יום. הבחנתי כי מכתב ההפניה של הנוירולוג ילדים מיועד "למכון לאבחון קשב, TOVA או MOXO" (כנראה להשלמת האבחון). שאלתי את האמא : הופנתם לביצוע בדיקת TOVA/MOXO  ומדוע את פונה אליי", היא השיבה שאינה מבינה ולא יודעת מדוע, אולם רופא ילדים הפנה אותה אליי. טוב, האררתי בליבי, אישה מסכנה מטלטלים אותה, מצווה לעזור לה.
במכתבו כותב הנוירולוג, לאחר שבדק את הילד במרס השנה מילים ספורות שעיקרן: "קשיים שפתיים, קשיים בלימודים, רגישות יתר, ללא ירידה באינטליגנציה, שינוי במצבי רוח, בדיקה נוירולוגית תקינה". על סמך זה רשם הנוירולוג באבחנות: הפרעת קשב (ADD), קשיי לימוד (LD), הפרעת התנהגות (BD). בסיכום מכתבו ממליץ כאמור הנוירולוג להפנותו לבדיקת קשב ממוחשבת (טובה או מוקסו).
נוסף לזה, לפני חצי שנה בדצמבר 2013, הילד אובחן ע"י נוירולוגית ילדים שכתבה בסיכום הביקור: מאוד עצבני, התקפי זעם, מתנתק מהסביבה, ואיבחנה אותו עם הפרעת התנהגות (BD).ללא המלצה טיפולית.
בבדיקתי (אתמול 29.5.14) התרשמתי מילד רגיש, מאופק, חרד, וממעט במילים. אח צעיר מתוך חמישה. ארבעה אחים נשואים. האב קצב, האם מטפלת בקשישים. רושם של משפחה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.
אבחנתי ילד עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), מלווה עם לקות למידה קשה (לומד בבי"ס דתי בכיתה א' מיוחדת קטנה, לאחר שהורידו אותו מכיתה ב'), והפרעה מרדנית מתנגדת (ODD). כל זה גורם לו לפגיעה תפקודית ניכרת בתחום הרגשי/תסכול, חברתי, התנהלות/התנהגות, והחמרה של לקות הלמידה. להערכתי, הילד זקוק לטיפול רב-מקצועי אינטנסיבי בתחום הלימודי, רגשי חברתי, והתנהלות/התנהגות. לאור זה, המלצתי על טיפול רפואי משולב: טיפול תרופתי עם ריטלין 20 מג' LA (שוקל 25 ק"ג); טיפול רגשי התנהגותי קוגניטיבי פרטני ומשפחתי; הדרכת הורים; המשך שילובו במסגרת לימודים המתאימה לו תוך עזרה לימודית מרבית; מעקב ובקורת בעוד 4 שבועות, אלא אם יהיה צורך דחוף יגיע למעקב לפני כן. מקווה שנצליח לעזור לו. במידה ובעיית התנהגות לא תשתפר אמליץ להעלות לו את המינון לריטלין 30 מג' LA (שזה המינון המרבי שאני נותן במקרים כאלה), ואם גם זה לא יעזור אשקול שילוב טיפול עם ריספרדל.
מסקנות המקרה: לא ברור לגמרי מדוע נוירולוג הילדים שאבחן אותו לפני יותר מחודשיים (עם 5 אבחנות: ADD   BD, DLD, LD, TD) לא המליץ על כל טיפול, אלא מצא לנכון להפנותו לבדיקה ממוחשבת טובה או מוקסו, לשם מה? מה הוא ציפה שהבדיקה תיתן לו? זה מופרך, לא הגיוני ולא מקובל רפואית, שרופא ירצה לסמוך על בדיקה ממוחשבת ולא על אבחונו הקליני. השיווק האגרסיבי הנעשה לבדיקות אלה ע"י רופאים, שניתנת להם במה בכינוסים רפואיים של איגודי רופאי ילדים, משפיע בהחלט על רופאים מסויימים. וזו התוצאה. חבל שכך. זה פוגע במתן רפואה נכונה, ופוגע בילדים כדוגמת ילד זה.
(הערת שוליים, הנוירולוג ציין אבחנת ADD, מה שאינו נכון אם הוא אבחן אותו גם עם הפרעת התנהגות, אזי אבחנתו צריכה להיות ADHD כפי שאכן נצפתה על ידי, ולא ADD כפי שציין הנוירולוג.)

הרהור נוסף, מדוע לפני חצי שנה נוירולוגית ילדים שאבחנה אותו לא המליצה על טיפול? זה גרם לאם, דואגת ומסורה מאד לבנה ושבעת ניסיון חיים, להתרוצץ בין רופאים במשך חצי שנה בדרך ללא מוצא.
הפקת לקחים: מקרה ילד זה מהווה דוגמא מאין ספור ילדים המגיעים למרפאתי עם סיפורים דומים, לאחר שנבדקו ע"י נוירולוגים. משמע, תואר נוירולוג אינו מקנה אוטמטית הכשר לטפל בילדים עם הפרעות קשב והפרעות נפשיות נלוות. רק רופא שהתחום מעניין אותו והחפץ לעסוק בו ברצינות ראויה – יוכל להכשיר את עצמו לטפל בהפרעות קשב. הכשרה עצמית כרוכה בהתמקצעות בתחום והתעדכנות תמידית, ולהקדיש לתחום זה לפחות מחצית משרתו. אחרת זה ייראה וייעשה כחלטורה שתגרום לכשלים רפואיים.
אותו הדין, גם בנוגע לרופאים המסיימים קורס משרד הבריאות להפרעת קשב. קורס כזה אינו מכשיר אותם אוטומטית לטפל בתחום מורכב ומסובך של הפרעות קשב והפרעות נפשיות נלוות בילדים. מה עוד שלעניות דעתי, הקורס הקצר דל בתכנים, בחוסר משווע במידע רלוונטי, והדרכה פרקטית חסרה. לדוגמא, פסיכיאטרית המדריכה בקורס דובקת מאז ומתמיד בפרקטיקה שגויה לחלוטין, כמו: יש הפרעת קשב ואילו והפרעות נפשיות הנלוות לה out; האבחון הכי נכון של ההפרעה הוא בעזרת בדיקה ממוחשבת; טיפול תרופתי צריך להינתן במינון גבוה אחרת הילד ייעשה זומבי. דוגמאות להתנהלותה השגויה והמטעה בשלושה נושאים אלה, שהם ליבת הפרעות קשב (אבחון קליני, הפרעות נפשיות נלוות, וטיפול תרופתי), הבאתי למכביר באתרי בהצגת מקרים. ואת זה אמורים רופאים ללמוד? ודאי שלא. אולם, כל רופא באופן עצמאי יכול להכשיר עצמו היטב לטיפול בהפרעות קשב (כפי שהבהרתי לעיל) ללא צורך בקורס חובבני. לשם כך, עליו לאהוב תחום זה, להתמקצע בו, להתעדכן בהתמדה, ולעסוק בו לפחות מחצית ממשרתו, אחרת זה לא נכון, לא אכותי ולא יעיל. חבל על הזמן. המלצותיי אלה לרופאים הדגשתי שוב ושוב באתרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s