אלפי פעוטות בארה"ב בגיל 2-3 ש' מקבלים ריטלין או אדרל להפרעות קשב (ADHD)

מעורר דאגה – אלפי פעוטות בארה"ב בגיל 2-3 ש' מקבלים ריטלין או אדרל להפרעת קשב
  Alan Schwarz,Thousands of Toddlers Are Medicated for A.D.H.D., Report Finds, Raising Worries, The New York Times, 17 May 2014

מנתונים שהוצגו ע"י המרכז בארה"ב לבקרת מחלות ומניעתן נמצא שיותר מ 10,000 פעוטות אמריקאים בגיל 2 או 3 שנים המבוטחים במדיקאיד (Medicaid), מקבלים תרופות כמו ריטלין ואדרל, להפרעת קשב וריכוז (ADHD), שלא בהתאם להנחיות הקליניות הפדיאטריות. דו"ח זה מהווה מאמץ ראשון שנועד לאמוד את היקף אבחנת הפרעות קשב וריכוז בילדים מתחת לגיל 4. רופאים מפורום בריאות הנפש של ג'ורג'יה במרכז קרטר באטלנטה שבו הוצגו הנתונים כמו גם מספר מומחים חיצוניים, מתחו ביקורת חריפה על השימוש בתרופות בפעוטות.ההנחיות הקליניות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אינן מתייחסות אפילו לאבחנה של ADHD בפעוטות (2-3 שנים), כל שכן  לא על טיפול בתרופות ממריצות כמו ריטלין ואדרל, משום שבטיחותם ויעילותם לא נחקרו בקבוצת גיל זו. 
ד"ר אניטה זרביגון-הקס, יועצת לבריאות הנפש לילדים במרכז קרטר: "זה ממש מזעזע, וזה לא צריך לקרות, אנשים פשוט מרגישים באפלה. ברור שאיננו פועלים יחדיו  למען הפעוטות."
ד"ר לורנס דילר, רופא ילדים התנהגותי בקליפורניה: "רופאים שנתנו מרשם לפעוטות בני שנתיים פשוט אלתרו. זה מחוץ לסטנדרט טיפולי, והם צריכים להיות כפופים לרשלנות רפואית אם משהו משתבש בילד."
דו"ח זה מעלה את החששות באשר לאבחנת הפרעות קשב ומתן תרופות לילדים אמריקאים, מעבר למה שמומחים רבים רואים כמוצדק רפואי. שנה שעברה בסקר ארצי, C.D.C. נמצא כי 11% מילדים בגיל 4 עד 17 שנים אובחנו עם ההפרעה, ובן אחד מתוך 5 בנים יקבל אבחנת ADHD בתקופת ילדותו. רובם המכריע מקבלים תרופות מתילפנידאט כמו ריטלין, או אמפטמינים כמו Adderall, אשר לעתים קרובות מרגיע היפראקטיביות של ילד ואימפולסיביות, אולם אתו גם סיכונים לדיכוי גדילה, נדודי שינה והזיות.
רק Adderall אושר, על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לתת לילדים מתחת לגיל 6 שנים, עם זאת, שימוש מותווה במתילפנדאט בילדים בגיל הרך הניב כמה תוצאות מעודדות, לכן האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, בהנחיות אחרונות אישרה מתן ריטלין בילדים בגיל 4 – 5 שנים. זאת אך ורק לאחר הכשרה פורמלית להורים ולמורים כדי לשפר את סביבתו של הילד, עלו בתוהו. מומחים אומרים שילדים מתחת לגיל 4 אינם מכוסים בהנחיות אלה, כי היפראקטיביות ואימפולסיביות יכולות להתאים מבחינה התפתחותית לפעוטות, והם זקוקים לזמן נוסף כדי לראות אם ההפרעה אכן באמת קיימת.
ד"ר ויסר מהמכון לנתוני בריאות בג'ורג'יה הוסיפה כי נתוני Market Scan הראו כי 4,000 פעוטות נוספים (גיל 2-3 שנים) המבוטחים בביטוח בריאות פרטי קיבלו גם תרופות להפרעת קשב וריכוז. בנוסף אמרה, שלעתים קרובות התעלמו מטיפולים יעילים שאינם תרופתיים, כגון הדרכת הורים והעובדים במעונות יום, כדי לספק סביבה מובנת יותר לילדים כאלה. "משפחות של פעוטות עם בעיות התנהגותיות מגיעות למשרדו של רופא לעזרה, והעזרה שהם מקבלים לעתים קרובות מדי היא מרשם לתרופה, אשר לא הוכחו כבטוחים לפעוטות, זה מכניס ילדים אלה ופיתוח דעתם בסיכון, ובריאותם נמצאת בסיכון." ד"ר ויסר אמרה: "אינה יכולה להציע שום הסבר מוצק מדוע פעוטות המבוטחים במדיקאיד מקבלים הרבה יותר תרופות ל- ADHD מאלה המבוטחים בביטוח פרטי. אי שוויון לפעוטות: פחות הכנסות – יותר ריטלין".
מעט מאוד מחקרים מדעיים בחנו את הטיפול בסטימולנטים בילדים קטנים. מחקר בולט משנת 2006 מצא כי: מתילפנידאט יכול להרגיע תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, בילדים בגיל גן, אבל במחקר נכללו רק 12 ילדים בני 3 שנים, ואף ילד בגיל 2 שנים. לרוב החוקרים במחקר זה, שמומן על ידי המרכז הלאומי לבריאות נפש, היו קשרים כספיים משמעותיים עם חברות תרופות המייצרות תרופות להפרעות קשב וריכוז. חלק מהרופאים אמרו כי שימוש בתרופות ממריצות בגיל 2-3 שנים רק בנסיבות נדירות.
קית' קונרס, אמריטוס פסיכולוג ופרופסור באוניברסיטת דיוק שמאז 1960 היה אחד הדמויות הבולטות ביותר בתחום הפרעות קשב וריכוז, אמר שהוא מדי פעם המליץ ​​על מתילפנידאט לפעוט, כאשר שום דבר אחר לא הרגיע את הפעוט שגרם נזק לעצמו או לאחרים.
ד"ר דוריס גרינברג, רופא ילדים התנהגותי בסוואנה, ג'ורג'יה, שנכחה במצגת של ד"ר ויסר, אמרה כי מתילפנידאט יכול להיות מוצא אחרון למצבים שהפכו כל כך מלחיצים, שהמשפחה עלולה להיהרס. היא הזהירה, עם זאת, כי לא צריכים להיות 10,000 מקרים כאלה בשנה בארה"ב. "חלק מילדים אלה נתקל בבעיות לגיטימיות אמתיות". "אבל יש גם את ההורים ההמומים שאינם יכולים להתמודד, ורופא הרושם מרשם כתגובה אוטומטית (as a knee-jerk reaction). יש ילדים הסובלים מדיכאון או חרדה היכולים להציג סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, ומתילפנידאט עלול רק להחמיר בעיות אלה".
ד"ר ננסי רפפורט, פסיכיאטרית ילדים ומנהלת תכניות בריאות בקיימברידג' המתמחה בנוער במצוקה, טוענת כי ישנן סביבות בית היכולות להוביל להתנהגות המייחסים אותה לעתים קרובות בטעות להפרעת קשב, במיוחד בילדים קטנים. "כמובן שאין בתים רבים כאלה, אבל אם יש לך משפחה עם אלימות במשפחה, שימוש בסמים, אלכוהול, או הורים המזניחים פעוט בן 2, הפעוט עשוי להיראות אימפולסיבי או תוקפני. והורה ירצה רק פתרון מהיר, והדבר הקל ביותר לעשות הוא לטפל בתרופות. זה פרודיה."
הערותיי: לאור ניסוני, אני סבור כי מתן טיפול תרופתי עם ריטלין או אדרל, לפעוטות בגיל שנתיים עד שלוש שנים, בגלל הפרעות קשב וריכוז, כפי שנמצא במחקר מארה"ב, אינו מוצדק ולא נכון. אין שום צורךרפואי לטפל בסטימולנטים בפעוטות בגיל 2-3 שנים. טיפול תרופתי כזה עלול להזיק יותר מאשר להועיל.
הפסיכיאטרים בארה"ב, מפתיעים אותנו שוב, בזה שהם מטפלים בפעוטות כאלה. לפני 8 שנים הם הורידו את גיל הטיפול התרופתי מגיל 6 לגיל 4 שנים. לדעתי, בד"כ אין צורך ולא סיבה רפואית למתן תרופות לטיפול בהפרעות קשב לפני גיל חמש שנים. הצורך להשתמש בתרופות לטיפול בהפרעות קשב בגילאי גן קיים לעיתים נדירות בגן חובה (5-6 שנים). יש מקרים נדירים של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שעיקרה בעיית התנהגות בלתי נסבלת, אשר עלולה להחמיר. במצבים נדירים אלה, כדי להימנע משימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות (כמו ריספרדל) ניתן לנסות קודם טיפול בריטלין בילד, אבל לא לפני גיל 4-5 שנ'.
אני מקווה ששימוש בתרופות להפרעות קשב בפעוטות בגיל 2-3 שנים אינו קיים בארץ. איני סבור שרופאים בארץ כנוהג, מטפלים בילדים בגיל 2-3 שנים בסטימולנטים, אם כי לא אופתע אם יתגלה שרופא פה ושם כן רושם את זה. בעניין זה הפיקוח של משרד הבריאות צריך להיות הדוק ותקיף ללא פשרות.
המלצתי, לנו הרופאים לא להיסחף אחר האמריקאים ולא לתת טיפול עם ריטלין או אדרל לפעוטות. לא כל מה שנוהגים האמריקאים בתחום הפרעות קשב, כמו טיפול בפעוטות כנ"ל, הנו בהכרח נכון ומוצדק רפואית.