טיפול תרופתי בילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לא גרם לעלייה בהתנהגות אובדנית

טיפול תרופתי בילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות לא גרם לעלייה בהתנהגות אובדנית

Drug treatment for Attention-Deficit/Hyperactivity disorder and suicidal behavior: register based study. Q. Chen, P. Lichtenstein, H. Larson.. BMJ, 2014; 348 Jun 18

מחקר חדש ממכון קרולינסקה בשוודיה שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי (BMJ), הצביע כי טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז (ADHD) אינו כרוך בסיכון מוגבר לניסיונות אובדניים או התאבדות, כפי שחששו בעבר. מחקר קודם ציין כי טיפול תרופתי ב-ADHD עלול להגביר התרחשות מחשבות אובדניות. לדברי החוקרים העבודה שלהם מראה במספר דרכים כי קרוב לוודאי שאין כל קשר בין טיפול בתרופות להפרעות קשב וריכוז, לבין העלייה בסיכון לניסיונות אובדניים או התאבדות. מאידך, התוצאות גם אינן מצביעות על כך שייתכן שיש לתרופות להפרעות קשב וריכוז השפעה מגינה מפני התאבדות.
לדברי החוקרים, מחקר מוקדם אחר ציין כי טיפול תרופתי ב-ADHD מגדיל התרחשותם של מחשבות אובדניות. עם זאת, מחקרים אלו היו בקנה מידה קטן ו/או השתמשו בשיטות מוגבלות, אשר הניבו תוצאות בלתי ברורות. כדי להשיג בהירות בעניין, החוקרים זיהו במחקר זה את כל החולים בשבדיה שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בין השנים 1960-1996; סה"כ 37,936 יחידים. אנשים אלה היו במעקב בתקופה 2006-2009, בהדגש על טיפול תרופתי ואירועים הקשורים לניסיונות אובדניים והתאבדויות. המחקר השווה את שיעור התנהגויות אובדניות, בחולים שקיבלו תרופות ל-ADHD, בהשוואה לשיעור בחולים דומים שלא קבלו תרופות. החוקרים הצליחו לקבוע כי אין כל ראיות לכך שטיפול תרופתי ב-ADHD מגדיל את הסיכון לניסיונות אובדניים והתאבדויות. נקודת חוזק במחקר המתפרסם כעת היא שכל האנשים הושוו לעצמם, וזה איפשר לחוקרים לקחת בחשבון את ההבדלים בין אלו שנטלו את התרופות ואלה שלא. לעומת מחקרים אפידמיולוגיים אחרים שבחנו את הסיכונים הקשורים לתרופות, אולם לא הצליחו לקחת בחשבון את ההבדל בין אנשים שלוקחים את התרופות ואלה שלא. זוהי מגבלה קריטית בהתחשב בעובדה שאנשים על תרופות הם בד"כ נמצאים יותר במחלה קשה מאחרים.
הערותיי: ישנן עבודות רבות סותרות, בנושא השפעת טיפול תרופתי להפרעות קשב על ניסיונות אובדניים והתאבדויות, אולם עדיין אין מענה החלטי לזה. החוקרים השבדים בטוחים בממצאי מחקרם. לא משכנע. אני סבור שהנושא עדיין בעלטה רבה. לפיכך, טוב נעשה אם ננקוט במידת הזהירות המרבית, ונמליץ על טיפול בתרופות פסיכיאטריות במקרים הכרחיים רפואית, ונתאים לכל יחיד בזהירות רבה את התרופה, במינון התחלתי נמוך עם עלייה הדרגתית לפי צורכי היחיד, תוך בקורת ומעקב רפואי צמוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s