השוני בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) אצל בנות לעומת הבנים

מה מאפיין בנות עם הפרעות קשב וריכוז החיות בחשאי

The Secret Lives of Girls with ADHD Ellen Littman
Brown and Yale Universities, LIU, and the Albert Einstein College of Medicine

 עם שפע מידע נגיש על הפרעות קשב וריכוז, יש לנו תחושת שווא שאנו יודעים על מה שבנות עם ADHD  חוות, יותר ממה שאנחנו באמת יודעים. הולכת וגוברת ההכרה כי ביטויי הפרעות קשב וריכוז הנם שונים בין המינים. כעת אנו מתחילים להעריך יותר, גורמים מכריעים המשפיעים שהפרעת קשב וריכוז שונה באופן משמעותי בין המינים. למעשה, חייהן של בנות עם הפרעות קשב וריכוז הוא סוד בעולם הפנימי שלהן, שכמעט אינו ידוע לנו, והיכולות שלנו לפתוח חלונות לתוך החוויה שלהן עדיין בחיתוליה.
הנחה שבעיקר בנים מושפעים מההפרעה, ורק מיעוט בנות מפגינות התנהגות דומה לבנים היפראקטיביים ואימפולסיביים. וגם הנחה שקריטריונים לאבחון דומים באופן מדויק ואחיד לבנות כמו לבנים. האמנם זה כך?אנו יכולים לנסות להבין את הבנות עם הפרעות קשב וריכוז, ע"י התחקות להיסטוריה ההתפתחותית שלהן. יש הבדלים בין מינים בהתפתחות הנוירולוגית, כמו: הבשלה מהירה יותר של המוח הנשי, ובנוירו-אנטומיה – הבדלים בגודל מבני במוח, האחראים לכמה מביטויי ההבדל בסימפטומים בין המינים. בנוסף, גם הבדלים בין המינים בהורמונים והציפיות לתפקוד חברתי, עשויים לגרום להשפעה שונה. לדוגמא, בנות כבר בגיל צעיר מתחילות להפנים ציפיות מתפקודן המגדרי. החברה עדיין תומכת בתכונות הנשיים כדי להתאימן לצרכים של אחרים: לעבוד בשיתוף פעולה, ולהיות מסודרים ומאורגנים. צעירות עם ADHD לעתים קרובות מרגישות מחויבות לפעול למען האידיאלים האלה, אשר עומדות בניגוד לאינסטינקט שלהן. והן יכולות להרגיש כמו מתחזות, נתקפות בבושה, והן שופטות את עצמן בחומרה יחסית לבנות גילן.
עבור בנות, אינטראקציות חברתיות נהפכו לקביעות חזקות של ערך עצמי. למרבה הצער, תסמיני הפרעות קשב וריכוז יכולים לסכל את היכולת שלהן לעמוד בדרישות הייחודיות של הסוציאליזציה של הבנות. רפיון ידיים, במשחק גומלין מילולי מהיר, עקב האטה בעיבוד, הן עלולות לסגת, ולהתבייש שהן מחסירות שורה תחתונה של בדיחה (punchlines). כאשר הן אינן יכולות לזהות את ההשפעה שלהן או לקרוא ולהבין רמזים חברתיים באופן מדויק, הן עלולות להיות מארב למשוב שלילי קשה. בגלל רגשותיהן המונעים בדחף דומיננטי, הן עלולות להופיע כעיוורים לרגשות של אחרים – ולהישפט כאנוכיות. השתוקקות לקבלה – רוב הבנות נאבקות לפצות על קשייהן כדי להימנע מדחייה חברתית נוראה.
בעוד בנים מחצינים את התסכולים שלהם ומאשימים אחרים, בנות מנסות להסתיר את חילוקי הדעות ביניהן כדי להתאים עצמן למצב. לשם כך, הפנמת הרגשות שלהן הופכת למנגנון ההגנה של בחירה, כדי לשמור על הבלבול המביש שלהן בסוד.בעוד שרוב הבנות עם הפרעות קשב וריכוז מפנימות היבטים של הסבל שלהן. מופנמות ומתרגשות בקלות, ונוטות להרגיש שלא בצדק מבוקרות ומנוכרות לבנות גילן. רפיון הרוח עושה אותן פסיביות ואינן ששות להשתתף בכיתה ונכנעות במהירות כאשר הן מתוסכלות. מתרגזות בקלות, ומתמודדות עם רגישויות היתר שלהן באמצעות הימנעות.
לנערות עם מנת משכל גבוהה היא ברכה כשהן מצליחות טוב בלימודים בבי"ס, המשפרת את ההערכה העצמית שלהן. עם זאת, מתוך אמונה שבשכל גלומה הצלחה, הן עוד יותר מבולבלות ומתביישות בקשייהן, וזה מניע אותן יותר להסתיר את מאבקיהן. בנות אלה יכולות לפצות על האתגרים הקוגניטיביים שלהן, אבל זה בא במחיר רגשי גבוה. השקעת זמן ואנרגיה עצומים בפרסונה הציבורית שלהן, מסתמכים על התנהגות כפייתיות לארגון. עם זאת, הבקרה העצמית המתמדת מונעת אצלן ע"י חרדה אינטנסיבית. מיקוד יתר יכול להיות פרפקציוניזם מסוכן.
לא משנה מידת הצלחה שהן מפוצות, הן עדיין מרגישות עמוסות ומותשות. התוצאה של התמודדות טובה היא שמצבן נותר סודי, אך לא פחות מזיק. בנות אלה מאובחנות אחרונות, אם בכלל. 
מחקר העלה כי הורמונים מסבכים עוד יותר את חייהן של נערות עם הפרעות קשב וריכוז. כיום אנו יודעים כי המוח הוא איבר מטרה לאסטרוגן, המשפיע על הקוגניציה, מצב רוח, ושינה. בהרבה בנות, בעיות התנהגותיות מתגברות סביב גיל ההתבגרות, כאשר רמות האסטרוגן עולות. דפוס זה עומד בניגוד לנערים רבים, שהיפראקטיביות יורדת משמעותית אחרי גיל ההתבגרות. במשך עשרות שנים, היה נהוג לחשוב שהם נגמלו מ- ADHD שלהם.
הטיה מגדרית לאבחון היא הדרישה שתסמינים צריכים להיות נוכחים לפני גיל 12 שנים. (בייחוד כאשר הגיל הקובע לאבחון היה בעבר 7 שנים). לאור זה שהסימפטומים בבנות מתגברות עם רמות האסטרוגן שלהן, אין זה סביר שרוב הבנות תוכלנה לעמוד בקריטריונים אלה עם רמת אסטרוגן עולה.
מתבגרות חוות שינויים במצב רוח, תגובתיות רגשית, עצבנות, ואימפולסיביות. תנודות אסטרוגן חודשיות גורמות לתסמונת קדם וסתית הקשורה לירידה בסובלנות תסכול ורגשות שליליים, המחריפות את תסמיני הפרעת קשב וריכוז.
סימפטומים פוגעים אלה יכולים להיות טריגר לבקש עזרה, למרות שהם עשויים לגרום לאבחנה שגויה של רק הפרעת מצב רוח אוPremenstrual dysphoric disorder (PMDD) , ולא הכרה בדיכאון כתחלואה נלווית להפרעת קשב וריכוז בסיסית. החמרה זו של אימפולסיביות בגיל ההתבגרות בולטת במיוחד עבור בנות עם הסוג המשולב של ADHD . הן יכולות להיות כריזמטיות, היפר פטפטניות, והיפר חברתיות. הן יכולות גם להיות עם רגשיות אינטנסיבית תנודתית, בהתרסת מתחרים על דומיננטיות חברתית שלהן. בנות כאלה לעתים קרובות מעריכות יתר את היכולת החברתית שלהן;
למעשה, תוקפנותן ועמדתן המרדנית יכולה לעורר דחייה חברתית. הן נוטות להתנהגויות ממכרות המביאות לסיפוק מידי במונחים של טיפול תרופתי עצמי וקבלה חברתית, הפיתוי של שימוש בסמים הוא מפתה: לניקוטין וקפאין; לאלכוהול ומריחואנה להקל על חוסר מנוחה, ובאופן זמני לשחרור לחץ. גם זלילה של מזונות עתירי סוכר או עתירות פחמימות המגבירות סרוטונין, מביאות לרגיעה זמנית, אך מוביל למאבקים על המשקל ולפעמים לבולימיה.
גירוי אימפולסיבי אחר כרוך בנטילת סיכונים, ובהם נהיגה מהר מדי, מעשי קונדס, וונדליזם, התנהגויות מיניות בסיכון גבוה ויחסים לא בריאים. פחות שוקלות את ההשלכות של יחסי מין לא מוגנים, נמצאות בסיכון גבוה יותר להפקרות, מחלות מין, והריון לא מתוכנן מאשר עמיתיהן שאין להן הפרעת קשב וריכוז.
לחלק מהבנות, הפרעות קשב וריכוז ודחייה חברתית כרונית ,חוזים מגוון רחב של בעיות הסתגלות בעתיד, העולה בקנה אחד עם העובדה כי למחצית מהבנות האלה תהיה הפרעה נוספת אחת לפחות עד לבגרות צעירה. עם סבירות גבוהה של הפרעות חרדה ו/או דיכאון המסבך את התמונה. אינטראקציות שליליות אלה הופכות מדי יום חוויות טראומטיות, ולא ניתן להעריך את ההשפעה המצטברת שלהן. עם תחושה של דמורליזציה וייאוש, אין זה מפתיע שרוב הנערות הצעירות עם הפרעות קשב וריכוז נאבקות עם הערכה עצמית נמוכה. ללא התערבות, תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה זה מגדיל את הסיכון לתוצאות שליליות.
ד"ר סטפן הינשא, היה בחוד החנית של מחקר על בנות עם הפרעות קשב וריכוז. הוא המחבר הראשי של מחקר מעקב אחרון שנמשך עשר שנים. מצאו כי נשים צעירות חוו סימפטומים פסיכיאטריים באופן משמעותי חמורים יותר, וליקוי תפקודי גדול יותר באופן משמעותי מנבדקי ביקורת במגוון רחב של פעולות.
המדאיג ביותר היה העובדה שהנערות עם הפרעת קשב וריכוז משולבת – ADHD היו באופן משמעותי עם סיכון להגשים התנהגויות של פציעה עצמית וניסיונות התאבדות מאשר בקבוצת הביקורת.
מחציתן היו מעורבות בהתנהגויות של פציעה עצמית, וכמעט חמישית מהן ניסו להתאבד. נטיות אלה אפיינו את הבנות עם הפרעות קשב וריכוז משולבת – ADHD ולא בנות עם ADD. ממצאים אלה הם קריאת אזהרה, המדגישים את העובדה כי גם בבנות עם ADHD הנראה שהן מתגברות על התסמינים ונראות פחות סימפטומטיות, הן ממשיכות לסבול בחשאי. בעוד שהממצאים אינם מצביעים על שום קשרים סיבתיים, המרחיבים את רצף תוצאות אפשריות.
אף אחת מתוצאות אלה אינן בלתי נמנעות. נכון שבנות שאינן מטופלות כראוי, יכולות לחוות סימפטומים משמעותיים, ותחלואה נלווית. עם זאת, יש שפע דברים שהורים יכולים לעשות כדי להפחית את ההשפעה של הפרעות קשב וריכוז של בנותיהן. למרות נושאי האבחון, התערבות מוקדמת מועילה. לעתים קרובות, הורים או מורים מתחילים לחשוד בהפרעות קשב, אולם הגיעו למסקנה כי הילד אינו "מתקשה", ולכן אינם פונים לעזרה בעת זו. לעתים קרובות, מחכים עד שיש בעיה בלימודים או מבחינה חברתית. זוהי טעות.
תמיכה והעצמת נערות עם הפרעות קשב וריכוז: מציאת איש מקצוע בתחום בריאות נפש שיש לו ניסיון רב עם בנות עם הפרעות קשב וריכוז היא הצעד הראשון בדרך לסיוע לכל בני המשפחה להבנה מקיפה של הפרעת קשב וריכוז. גם ילדה צעירה יכולה להכיר היבטים ייחודיים מסוימים של תפקודה, בהקשר שלאנשים שונים יש סוגים שונים של מוח. הורים יכולים ללמוד על המאבק לוויסות עצמי: על ידי הבנת הצורך של המוח לגירוי אופטימלי, הם יודעים מתי להציע יותר גירוי ומתי לעזור להפחית גירוי. הורים יכולים ללמוד ליצור סביבות בית ADHD ידידותית, להבין חשיבות של יכולת החיזוי, ציפיות, מבנה, עקביות, והשלכות. הם יכולים לסייע ביצירת מרחב שקט שבו הילדה מרגישה בטוחה להתארגן מחדש – ולאחר מכן מכבדים גבולות אלה. הורים יכולים ללמוד לווסת את התגובות הרגשיות שלהם. בנות עם הפרעות קשב וריכוז יכולות להיות מתסכלות, ואיך תסכול קובע אם הם מרגישים חסרי תקווה או תקווה לגבי יכולתן להצליח בעתיד. הורים יכולים להציג חזית מאוחדת רגועה שתתמוך בבנותיהם לבנות מחדש את שיווי משקל רגשי. הורים יכולים גם לעזור לבנותיהם למצוא שטח של כוח שבו הן יכולות להצטיין. הורים יכולים ללמוד כדי לעזור לבנותיהם לנסח מחדש את הדרך בה הם מגדירים את עצמם; לעודד אותם לשקול נקודות מבט מציאותיות יותר, כי הם בכושר טוב יותר היכול להפחית את הלחץ. הוכח שאמונת בנות ביכולתן להצליח להציג הגנה משמעותית מגורמי סיכון מבחינה אקדמית; ללא קשר לביצועים, הודעה כזו יכולה לעורר אמון נחוץ מאוד על הפוטנציאל שלהן. הדבר מצביע על אחת מההתערבויות החזקות ביותר שהורים יכולים להציע, הוא תחושה של תקווה העולה בקנה אחד.
זה קריטי, לחוקרים לחקור מדוע הפרעות קשב וריכוז, גובות מחיר גדול יותר על התפקוד הפסיכולוגי של בנות מאשר בבנים. ייתכן כי סימפטומים הופנמו יותר ויותר, החמרת מעורבות אסטרוגן, והגברת בושה ודמורליזציה כתגובה לציפיות חברתיות. ליצור מסלול ייחודי של גורמי דחק לנקבות. בנות הנכנסות לבגרות, מצבן מסתבך עוד יותר מחרדה ודיכאון, אם לא מבעיות נלוות נוספות. במיוחד לאור ההטיה המגדרית, חיוני שהורים, מורים, רופאי ילדים, ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכירו את מצבן העדין יותר של בנות עם ADHD , כמו גם את הסיכונים של אימפולסיבית בבנות. בכל המקרים, מודעות גבוהה ורגישות לחייהן הפנימיים של הבנות, יאפשרו לתמוך בבנות טוב יותר באתגרים שלהן ע"י יצירת טיפולים המכוונים לצרכיהן הייחודיים. בנות אלה צריכות לדעת את זה, במקום להיות משותקות מהבושה שלהן, אנחנו רוצים להעצים אותן כדי לשמוע ולהקשיב להן.
נ.ב. ד"ר אלן ליטמן, פסיכולוגית קלינית, מעורבת בתחום הפרעות קשב וריכוז במשך עשרים וחמש שנים. ד"ר ליטמן מתמקדת באוכלוסיית הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות, ובמבוגרים עם מנת משכל גבוהה. המומחיות שלה היא נערות ונשים עם הפרעות קשב וריכוז, וטיפול במשפחות. מחברת ושותפה בספר על "הבנת בנות ונשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD)". מרצה בעולם, ונותנת הדרכה לאנשי מקצוע.
הערותיי: עבודה ראויה וחשובה להבנת בנות צעירות עם הפרעת קשב וריכוז חבויה. הסימפטומים של ADHD המוסתרים בבנות, מתגברים בהשפעת הופעת המחזור החודשי ושחרור הורמוניים. נערות כאלה עלולות להתפספס ולא להיות מאובחנות, בגלל הפרעת קשב החבויה אצלן, ומתגלות רק עם הופעת הפרעות נלוות, כמו הפרעות אכילה כבולמיה, דיכאון, נסיונות אובדניים ואף התאבדות. נפגשתי במרפאתי בלא מעט בנות כאלה, המתאפיינות ברגישותן, הן בד"כ לחוצות ומבולבלות, מתוסכלות וחרדתיות, מיואשות והולכות לאיבוד. יש לטפל בהן, בראש וראשונה טיפול אינטנסיבי רגשי פרטני התנהגותי פסיכולוגי, עם הדרכת הורים והדרכת בי"ס, עשוי לעזור ולהקל עליהן, ולמנוע מהן לעשות מעשי שטות. במרבית המקרים יש צורך לשלב טיפול תרופתי מתאים, תחילה עם סטימולנטים ולאחר מכן שילוב SSRI.
נ.ב. על ADHD חבוי בבנות, מומלץ לקריאה לכל העוסקים בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומתבגרים.