מקרה מהקליניקה: ילד בן 9 שנים עם הפרעת התנהגות – במה לטפל?

ילד 9 שנים 34 ק"ג עם הפרעת התנהגות – האם טיפול עם ריטלין 50 מ"ג LA מתאים לו?

ילד בן 9 שנים כיום , בכיתה ג'. אגרסיבי ותוקפן.
בגן חובה (בשנת 2011) הופנה אליי בהמלצת הגננת בחשד להפרעת קשב והיפראקטיביות. נצפה ילד נבון, דעתו מוסחת, חסר מנוחה, היפראקטיבי, תזזיטי, חסר סבלנות,  נפגע בקלות, ווכחן, מציק לאחיו, מרדן, התפרצויות זעם, מתחצף, לא ממושמע, קשיי הירדמות וקשיי התעוררות בבוקר. אובחן עם ADHD ו- ODD. המלצתי על טיפול רפואי משולב, טיפול תרופתי ופסיכולוגי. הוריו לא הסכימו לטיפול תרופתי. גם טיפול פסיכולוגי לא קיבל. ההורים התבקשו להביאו לביקורת בכיתה א'.
אמנם בכיתה א' החל הילד בטיפול הדרגתי עם ריטלין 10 מג' LA וא"כ ריטלין 20 מג' LA, על פי המלצת רופא נוירולוג בכיר ומוערך.
לאחר כשנתיים הגיע אליי הילד שנית, בסוף שנת הלימודים בכיתה ב' (10.2013). הילד נעשה תוקפן ואגרסיבי, בגבול הפרעת התנהגות. לפיכך, הוסבר להורים שריטלין (מתיל פנידאט) אינו משפיע לשיפור התנהגות ילדם, ולכן ממליץ להם שוב לפנות לפסיכיאטר ילדים להערכה ואבחון כדי לשקול טיפול מתאים. ההורים שוב לא הסכימו. בכל זאת, עד שהורים יסכימו ויגיעו לפסיכיאטר ילדים המלצתי לעבור לטיפול עם קונצרטה 36 מג' – 45 מג'. (עם אפשרות לעלות לקונצרטה 54 מג' לאחר שאבחן אם יש שיפור בהתנהגות ותהיה תועלת בהעלאת המינון. (באותה עת שקל 34 ק"ג).
הילד הגיע אליי שוב לאחר שנה (10.2014), כאשר האם מוסרת לי שהייתה עם הילד בביקור פרטי אצל פסיכיאטרית לילדים במכון שלה בתל-אביב, שהמליצה לה על טיפול בבנה עם ריטלין 50 מג'(!) LA, באומרה לאם "הילד מקבל 10 מג' בלבד". רופאת המשפחה לא הסכימה לרשום ולתת לילד מינון גבוה כזה (0.74 מ"ג/ק"ג), והפנתה אותו להתייעצות למרפאתי במכבי. ברה אבחון הסתבר שאבחנת הילד כיום היא 'הפרעת התנהגות' (Behavior dis). הסברתי לאם שאיני סבור שיועיל לבנה לקחת ריטלין 50 מג' LA, במצבו כיום.
הערותיי: 
1.  ילדים כאלה עם ADHD + ODD המאובחנים בגן חובה, רצוי להמליץ על טיפול רפואי משולב, תרופתי ופסיכולוגי, כדי למנוע החמרת התנהגות. אפשר לנסות טיפול התחלתי עם ריטלין.
2.  יש עדיין הורים (יחסית מעט) שאינם מוכנים לטיפול בילדם, ומזניחים זאת, ודווקא במקרים הקשים יותר של ADHD. לצערי מצבים כאלה של אי טיפול קורים יותר במשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.
3. במקרים כאלה טוב שישנם שומרי סף של גננות בגני ילדים ומורים בבתי-הספר, הדואגים להפנות אותם לרופא, אחרת הילדים היו הולכים לאיבוד, ובעייתם הייתה עלולה להחמיר יותר.
4.  במקרה שלפנינו, כשסוף סוף הורי הילד מתרצים (בלית ברירה) ולוקחים את בנם לפסיכיאטרית ילדים (ב"מכון" פרטי שלה בתל-אביב), ובמקום לאבחנו כנדרש, ואז בנקל יתברר שבעייתו הדומיננטית העיקרית של הילד היא הפרעת התנהגות (BD) ובה יש להתמקד בטיפול מתאים (כמו ריספרדל), מעבירים את הילד בדיקת Tova כדי להיווכח בקיום הפרעת קשב… וכתוצאה מבדיקה זו ממליצים על טיפול במינון גבוה במיוחד של ריטלין 50 מג' LA. זו אינה הדרך הנכונה לטפל בילד במצבו כיום.
5.  בריאות הנפש עברה סוף סוף לאחריות קופות החולים, וטוב שכך. חשוב מאד שקופות החולים ידאגו לזמינות רופאים לפסיכיאטריה לילד בפריסה ארצית רחבה ככל הניתן, ביחוד למקרים כנ"ל הנחשבים לדי דחופים, ובזה יחסכו מהורים מבולבלים התרוצצויות והוצאה כספית מיותרת. (כך גם קופו"ח תחסוכנה בעצמן מהביטוח משלים שלהם החזר כספי גבוה, כמו במכון הנ"ל שגבה מעל 3000 ש"ח).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s