האם יש הבדלים בין המינים בשכיחותה ובמאפייניה של הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

האם יש שוני מגדרי בשכיחות ובמאפייני ADHD

                                                                      

לפני כעשור סברו ששכיחות ADHD בבנים גדולה פי 9 מאשר בבנות (1:9), במשך השנים ירד היחס בשכיחות ההפרעה בין בנים לבנות ל- 1:5, ואח"כ 1:3,כיום ההערכה הרווחת ליחס של 1:2. בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים על שכיחותה ומאפייניה של הפרעת קשב וריכוז בבנות ובנשים. ולמרות
שעדיין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים, מאובחנת בשכיחות יותר גדולה בבנים מאשר בבנות, מחקרי הפרעות קשב וריכוז במבוגרים, מצא איזון כמעט שווה בשכיחות בין גברים לנשים.
כ 60% מילדים שחווים ADHD בילדותם ממשיכים לסבול מסימפטומים כמבוגרים. נשים פחות מאובחנות, כי מסורתית ההנחיות שמשתמשים להערכה ולאבחון התמקדו בעיקר בזכרים. כמו בגברים, אם נשים אינן מאובחנות עם הפרעות קשב ואינן מטופלות, הן מוגבלות ביכולות התפקוד שלהן מבחינה אקדמית, יחסים בין אישיים, חברתית, ויחסים במשפחה. חלק מהנשים מכירות לראשונה ADHD אחרי שילדם מאובחן, והאם מתחילה לזהות התנהגות דומה אצלה. נשים אחרות פונות לאבחון ולטיפול משום שהן חשות שחייהן יוצאים מכלל שליטה, מבחינה כלכלית, בעבודה, או בבית. אם תהיינה יותר פניות עצמיות לאבחון בקרב נשים בוגרות, זה עשוי להביא לאיזון בין המינים בשכיחות ההפרעה.
שיעור אבחון הנמוך בקרב ילדות ונערות, מוסבר בכך שבנות נוטות יותר לקשיים בקשב וריכוז ופחות להיפראקטיביות האופיינית יותר אצל בנים, ולכן הן אינן בולטות עם בעיות קשות. מחקר של לוי וחבריו שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (JAACAP מאפריל 2005), בחן את ההבדלים בסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז בין המינים, ומצא שיעורים גבוהים יותר בבנים של "הפרעה מתנגדת מרדנית" (ODD – oppositional defiant disorder) ו "הפרעת התנהגות" (conduct disorder- CD); ושיעור גבוה יותר של separation anxiety disorder – "הפרעת חרדת נטישה" בבנות. זה מצביע על הפרעה מופנמת בבנות והפרעה מוחצנת בבנים.
בסקר שערך קווין וויגל (מאי 2004): "מצא הבדלים בין המינים בהפרעות קשב וריכוז. 82%  מהמורים האמינו כי הפרעות קשב וריכוז שכיחה יותר בבנים. ארבעה מתוך עשרה מורים הודו שיש להם יותר קושי להכיר בתסמיני ADHD אצל בנות. החוקרים מציינים, "למגדר (מין) יש השלכות חשובות באבחון וטיפול בהפרעות הקשב וריכוז. חולים עם הפרעות קשב וריכוז מציגים הבדלים ספציפיים בין המינים בחוויה האישית של המצב. אולם כדי ללמוד על צרכים ומאפיינים ייחודים של נערות עם הפרעות קשב וריכוז יש לבצע מחקרים נוספים."
מחקר של בידרמן וחבריו שפורסם ב- JAACAP באוגוסט 1999 מסביר "הספרות המדעית על ADHD מבוססת כמעט אך ורק בנושאים הזכריים, ולכן בנות עם ADHD עשויות להיות פחות מאובחנות ופחות מטופלות. במחקר נמצא כי לבנות עם ADHD – היה סיכון גבוה יותר לקשיי התנהגות, שינויי מצב רוח, הפרעות חרדה, ציוני IQ והישגים נמוכים יותר, וירידה תפקודית: חברתית, בבית ספר, ובמשפחה – מאשר בנות ללא ADHD. ממצאים אלה מקדימים להופיע בנערות לפני נערים, מצביעים על כך שהפרעת קשב וריכוז מאופיינת בחוסר תפקוד במספר תחומים. תוצאות אלו לא רק תומכות בדמיון הפרעות קשב וריכוז בין המינים, אלא גם מדגישות את חומרת ההפרעה אצל בנות."
מספר מחקרים בחנו את ההבדלים בין המינים בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים, אולם הממצאים עדיין אינם ברורים דיים. אמנם נשים עם הפרעת קשב וריכוז נוטות יותר לתסמיני חוסר קשב, דבר העלול להוביל להפנמת בעיות, ואז יש להן יותר חרדה ודכאון. הבדל זה משתקף בעדות מחקרית אחרונה, שנערות עם הפרעות קשב וריכוז, מאובחנות עם דיכאון פי חמש פעמים יותר מאשר נערים, ופי שלוש פעמים יותר מטופלות בדיכאון מאשר בנים, לפני שמאובחנות עם ADHD.
במחקר של מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז, דירוגים עצמיים של המבוגרים הראו הבדל משמעותי: נשים עם הפרעות קשב וריכוז דיווחו על איכויות אישיות פחות טובות ויותר בעיות מאשר גברים, למרות שלא היו הבדלים בין המינים בגורמים של מנת משכל (IQ), וציוני מבחנים נוירו- פסיכולוגיים. החוקרים אומרים, "התפיסה העצמית של נשים היא יחסית פחותה יותר מזו של גברים."
מחקר מעקב של דלסגרד וחבריו (פורסם ב The British Journal of Psychiatry בנובמבר 2002) הצביע על כך שבנות עם ADHD נוטות לתוצאה פסיכיאטרית גרועות יותר מאשר אצל בנים. וכן נמצא סיכון גבוה יותר בקרב נשים מאשר גברים, להפרעת מצב רוח, אבחנת סכיזופרניה, ואשפוז פסיכיאטרי.
בקרב קבוצת האנשים שלא טופלו עם ADHD, נמצא שהתעללות ועבריינות שכיחה יותר בגברים, ואילו שינויי מצב רוח, הפרעות  אכילה, וסימפטומים פיזיים היו נפוצים יותר בנשים. מחקרים מראים, "פרט להבדלים מעטים שנמצאו בין המינים, עוצמת הסימפטומים ותת-קבוצות לא הייתה שונה בין המינים."
סה"כ, במחקרים על הבדלים בין המינים בהפרעות קשב וריכוז (עם או בלי היפראקטיביות) לא נמצאו הבדלים ביולוגיים ברורים, אבל לנשים יש נטייה לתסמיני הפרעת קשב וריכוז שונים, עם קיומם של בעיות כגון חרדה, דיכאון, ושימוש בסמים. יש אנשים עם הפרעת קשב וריכוז וצרכים שונים המתמודדים עם אתגרים משלהם. חלק מהבדלים אלה קשור למגדר. חשוב שנשים וגברים כאחד יאובחנו במדויק ויטופלו כדי לטפל בסימפטומים האישיים שלהם ובליקויים אחרים.
סיכום מסקנותיי: התחום המגדרי של הפרעות קשב והיפראקטיביות לא התבהר לנו דיו, עד כה. למרות אלפי מחקרים 'נחשבים' מהשנים האחרונות טרם פיענחו מספיק את: מהות הפרעת קשב וריכוז, גורמיה ומורכבותה של ADHD, רב גווניות בסימפטומים שונים, והפרעות נפשיות הנלוות לה עם סימפטומים חופפים ביניהם. אולם זה לא צריך להפריע לנו, כיוון שעלינו לפעול על פי מה שידוע ומקובל כיום, לאבחן ולטפל אישית לכל הזקקים: ילד וילדה, נער ונערה, בחור ובחורה, אישה ואיש, מבוגרת ומבוגר, על פי מידת קשיי התפקוד שלו/ה.
במרפאתי סיכמתי אלפיי אבחונים לפי מגדר ומצאתי יחס בין בנים:בנות 1:1.8, פי 1.8 יותר בנים מבנות. ואילו בבוגרים מגיל 21 שנ' – 70+ יחס גברים:נשים מתהפך! 1.5:1, פי 1.5 יותר נשים מגברים.
נתוניי אלה ממרפאתי מוסברים על ידי בזה:
בנים עם ADHD מפריעים בבי"ס ולכן מופנים יותר לאבחון, ובנות פחות מפריעות ופחות מופנות לאבחון מאידך, תלמידות מגיעות לאבחון יותר מתלמידים בגלל קשיי למידה, הן יותר מודעות ויותר איכפת להן.
בחורות יוזמות להגיע לאבחון, בגלל רצונן להצליח בלימודים אקדמיים יותר מאשר בחורים.
נשים מגיעות יותר לאבחון מאשר גברים, מכיוון שהן חרדות יותר לתפקודן ולמצבן מאשר גברים.