האם חסרים בילדים של ברזל, מגנזיום, ויטמין D, ואבץ גורמים לתסמינים של ADHD?

חסר בברזל, מגנזיום, ויטמין D, אבץ בילדים עם תסמינים של הפרעת קשב והיפראקטיביות
Iron, Magnesium, Vitamin D, and Zinc Deficiencies in Children Presenting with Symptoms of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, Amelia Villagomez 
University of Arizona, Mercy Children’s Hospital, Children 2014, 1(3), 261-278

הקדמה: הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעת נוירו-התפתחות מאופיינת בסימפטומים של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. שיעורי ADHD עלו בעשרות השנים האחרונות, וימשיכו לעלות. על פי הנתונים אחרונים מהסקר הבריאות הלאומי של הילדים, 11% מילדים בגיל 4-17 שנים בארה"ב אובחנו בשלב כלשהו בחייהם עם הפרעות קשב וריכוז; מדובר בעלייה של 42%, מ- 7.8% מהילדים בשנת 2003. ואילו אחוז הילדים בגיל 4-17 הלוקחים תרופות להפרעת קשב והריכוז היה 4.8% בשנת 2007 ועלה  ל- 6.1% בשנת 2011.
הספרות הקיימת מראה כי תת-קבוצה של ילדים עם ADHD נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים שעשויות לשחק תפקיד בסימפטומטולוגיה. בילדים המציגים סימפטומים של ADHD, יש לעודד רופאים לסקור את ההיסטוריה התזונתית, של גורמי סיכון כמו אבץ, ברזל, מגנזיום, וחוסר בוויטמין D, פריטין, ואבץ.
מטרת מאמר זה: לדון בתפקיד של כל אחד מחומרים מזינים אלו במוח, אפשריות רמות שונות של תוספים אלו בחולים עם הפרעות קשב וריכוז, וסיבות אפשריות לשוני ברמתן בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ולבחון בטיחותן ויעילותן של התוספים.
סקירת הספרות: אין סיבה אחת הגורמת להפרעת קשב וריכוז, ומחקרים רבים התמקדו בגורמי סיכון סביבתיים וגנטיים. מחקרים שנעשו לאחרונה הדגימו את יחסי הגומלין המורכבים בין גורמים גנטיים וסביבתיים. לדוגמא, השתנות גנטית של גנוטיפים דופמין לגורמי סיכון סביבתיים ספציפיים, כמו עישון בהיריון, יכולה לגרום לתת סוג ספציפי של הפרעת קשב וריכוז. הפרעות קשב וריכוז נקשרו עם עישון של האם, אלכוהול ושימוש לרעה בסמים, מתח אימהי, משקל לידה נמוך בלידה מוקדמת, זרחנים אורגניים, עופרת, צבעי מאכל מלאכותיים, קיפוח חמור מוקדם, ומצוקת משפחה. למרות שגורמים אלה היו קשורים עם הפרעת קשב וריכוז וחלקם הנם גורמי סיכון, אף אחד מהם לא הוכח שגורם להפרעות קשב וריכוז באופן מוחלט. למרות שטיפול בתרופות להפרעת קשב וריכוז יש אפקט גדול, והתערבויות פסיכו- סוציאליות יכולות להגדיל את הצלחת טיפול, עדיין יותר מ- 30% מהילדים נותרים סימפטומטיים למרות הטיפול המשולב התרופתי והפסיכולוגי. הורים רבים בוחרים שלא להתחיל טיפול תרופתי מפחד מתופעות לוואי ועשויים לכן לבקש טיפול "אלטרנטיבי" או טיפולים "טבעיים". הנתונים ממחקר הבריאות הממלכתי, הוכיחו כי לילדים בגילים 7 עד 17 שנים, 8.9% מהילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז, ומתוכם 24.7% השתמשו לפחות בסוג אחד של רפואה משלימה ואלטרנטיבית.
מסקנות העבודה: בסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז מתמודדים בטיפול התנהגותי ותרופותי. עם זאת, גם בטיפולים משולבים, עדיין שליש מהחולים נותרים סימפטומטיים. נכון לעכשיו, אין כל ראיה לתמיכה בתוספים כטיפול יחיד להפרעות הקשב והריכוז, לעומת זאת, תוספים עשויים לשפר את התגובה לתרופות, במיוחד באלו עם החסרים. למרות שזה לא ברור באופן מוחלט מהו אחוז הילדים המציגים סימפטומים של ADHD שיש להם חסרים בחומרים תזונתיים.
לסיכום, הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחות ששכיחותה הולכת וגוברת. למרות שיש ראיות מוגבלות התומכות בטיפול בהפרעת קשב וריכוז עם תוספי מינרלים / ויטמין, מחקר זה מראה שבחולים עם הפרעת קשב וריכוז יכולים להיות רמות מופחתות של ויטמין D, אבץ, פריטין, ומגנזיום. לחומרים מזינים אלה תפקידים חשובים בתפקוד הנוירולוגי, כולל מעורבות בסינתזת הנוירוטרנסמיטר. עם ידע זה, רופאים יוכלו לבחור בחולים מסוימים המצויים בסיכון גבוה למחסור, לחסרים אפשריים של מגנזיום, ויטמין D, אבץ, ברזל, ופריטין . למרות שילדים עם ADHD עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לרמות נמוכות של ויטמין D, אבץ, מגנזיום, ברזל, לא ניתן לקבוע כי רמות נמוכות אלה גרמו ADHD. עם זאת, השלמה של מחסור בחומרים הנ"ל עשויה להצדיק התערבות טיפולית בטוחה.
הערותיי: עבודה זו של סקירת הספרות הנה מקיפה וראויה וטוב שנעשתה. אני הבאתי כאן את תמצית עיקרי העבודה. מסקנותיי שלי, גם מסקירה מקיפה של הספרות ומניסיוני בקליניקה, שהגורם העיקרי להפרעת קשב וריכוז הנו הגורם הגנטני-משפחתי, וגורמים סביבתיים מסויימים כמו קיפוח חמור מוקדם, ומצוקת משפחה עלולים להחמיר את ההפרעה, או גורמים אחרים כמו סביבה משפחתית וחברתית תומכת ומסגרת לימודים וחינוך מתאימים יכולים לסייע בשיפור הסימפטומים של הפרעת קשב (ADHD)
ומה באשר להשפעה של החומרים המזינים כמו מגנזיום, ויטמין D, אבץ, ברזל, ופריטין, על הופעת סימפטומים של הפרעת קשב? הספרות אכן מלאה במאמרים "המראים וחלקם מוכיחים" שחסר בחומרים אלה עלולים לגרום להפרעת קשב. אני טרם שוכנעתי ממאמרים אלה שמסקנותהם אינם עומדים לדעתי ברמה המחקרית-מדעית הנדרשת. לכן, הפרקטיקה כיום נכונה שאין צורך לעשות בדיקות דם לגלוי חסר בחומרים הנ"ל עם אבחון הפרעת קשב בילדים. גם במקרי חסר וטיפול בחסר, הדבר אינו מביא לשיפור הסימפטומים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
אותו הדין, בפרסום עבודות למכביר ומסקנותיהן בספרות, בקשר לטיפולים בתוספי תזונה ותכשירים מסחריים מורכבים מחומצות אמינו ואומגה, שאין בהם תועלת טיפולית לשיפור סימפטומים של ADHD.
נ.ב. עדיין מגיעים אליי ילדים שרופאים נוהגים לשלוח אותם אחת לשלושה חודשים לביצוע בדיקות דם לחומרים הנ"ל (ונוספים), כמובן שאין שום הגיון רפואי בזה. כך הגיע אלי ילד שחשש מביקור אצלי ולשאלתי ממה הוא חושש, ענה הוא לי מלקיחת הדם שאני אקח ממנו (כפי שרופאו נוהג לעשות).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s