בחור אובחן ADHD וכל תרופות סטימולנטים לא עזרו – מה עושים?

בחור אובחן עם הפרעת קשב וכל תרופות הסטימולנטים שניתנו לו לא עזרו  – מה עושים?

בן 30 שנים. רווק. עובד כעצמאי. בילדותו התקשה בלימודים וכנראה היו קשיים בקשב ריכוז והיפראקטיביות אולם לא פנה ולא אובחן עם ADHD. לפני כשנה אובחן ע"י פסיכיאטר עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). החל לקבל תרופות סטימולטים ל- ADHD במינונים גבוהים מאד, תחילה לקח קונצרטה והרגיש לא טוב ונואש' ועבר לקחת ריטלין LA שלא פעל טוב ועשה לו ריבאונד. עבר לקחת אדרל והרגיש עם זה רע ולא ישן וגם תופעות לוואי גסטרו-אינטסטינליות. נרשמה לו דייטרנה (מדבקת ריטלין) שלא הספיק לקחתה מכיוון שלא נמצאה במלאי בארץ והמתין שתגיע.
במצב זה הגיע אליי להתייעצות. באבחון קליני התגלו אצלו אכן סימפטומים של קשיי קשב וריכוז עם פגיעה תפקודית בכל התחומים: רגשי/תסכול, חברתי, התנהלות, משפחה, עבודה, ולימודים – אולם באבחוני התרשמתי שעיקר בעייתו היא דיכאון וחרדה, שהם הגורמים, בין היתר, להפרעות קשב וריכוז.
ואמנם הסתבר כי בעבר (לפני כשנתיים) רופא המשפחה רשם לו ציפרהלקס. 
סיכום המלצותיי: הסברתי לבחור על קשייו הנפשיים, ושהוא להערכתי יזדקק לטיפול רפואי משולב, טיפול תרופתי לחרדה ודיכאון (SSRI) בשילוב טיפול פרטני קוגניטיבי פסיכולוגי. ורק לאחר שיתגבר על החרדה והדכאון ויתייצב נפשית, ובמידה ויישארו סימפטומים של קשיי קשב וריכוז קשים שייפגעו בתפקודו היום יומי ניתן יהיה להוסיף טיפול עם סטימולנטים.
לשם כך המלצתי לו לפנות לפסיכיאטר לאבחון והערכה רפואית קלינית והמלצות על טיפול מתאים.
לקחי המקרה: 1. גם אם יש סימפטומים של קשיי קשב וריכוז אין למהר ולטפל בסטימולנטים, לפני שבודקים אם יש לבחור הפרעה נפשית אחרת שהיא העיקרית והדומיננטית ויש לטפל בה תחילה.
2. אין היגיון להחליף ולנסות את כל הסטימולנטים, שאינם עוזרים לבחור, אלא יש לעשות רה-אבחון.
3. ידוע זה מכבר שבמבוגרים, הפרעת קשב מילדותם מופיעה בבגרותם כהפרעות של חרדה ודיכאון.
4. מקרים כאלה מקומם לאבחון וטיפול אצל רופא פסיכיאטר, ואל לרופא נוירולוג או רופא להפרעת קשב, להתפתות ולמהר להמליץ על טיפול עם סטימולנטים להפרעות קשב (ADHD).