בן 6.5 עם הפרעות קשב והפרעת התנהגות – האם אובחן כנדרש? והאם טופל?

 בן 6.5 אינו יושב, קושי רגשי חברתי והתנהגותי, משתולל מרביץ, התפרצויות זעם – האם אובחן כנדרש? והאם טופל?

ילד בן 6.5 שנים ממרכז הארץ לומד בבי"ס דתי.  הופנה לאבחון במרפאתי בתאור ע"י רופא ילדים "אינו יושב בשיעור קופץ מקבוצה לקבוצה ואינו מצליח אפילו לשחק, עם בעייה רגשית, משתולל ומרביץ". רופא ילדים נוסף ציין "מתחילת כיתה א' חל שינוי בהתנהגותו אלימות ואגרסיה,תסכול ובעייה חברתית".
נצפה ע"י פסיכולוגית בית הספר והיועצת וזו תמצית חוות דעתן: "מתחילת השנה בכיתה א' נצפו תופעות שהחמירו עם הזמן שהתבטאו באי שקט, אי יכולת להתרכז, חסר מנוחה, מאוד אימפולסיבי, צועק על אנשים מסביבו, קשיים חברתיים, זקוק לתיווך מורה ליצירת קשרים חברתיים, מתעמת עם תלמידי הכיתה וגם עם תלמידים מכיתות גבוהות, מעורב בארועי אלימות רבים, רץ ברחבי בי"ס עולה ויורד ובדרכו פוגע בילדים בידייו ובעזרת חפצים שונים (כמו מטריה, נעליים וכדומה), בשיעור מתקשה לשבת, אינו פנוי ללמידה, מאבד עניין מהר, נוצרים פערים לימודיים, מפריע בשיעור, יוצא מהכיתה ונכנס לכיתות אחרות בהם לומדים אחיו ושם מפריע למהלך השיעור, ועוד ועוד. הילד הופנה ל"בית הכתום" ("מרכז פרטי/מסחרי לטיפול בילדים ונוער עם צרכים מיוחדים") שם קיבל טיפולים רגשיים באופנים שונים ללא הטבה. בית הספר בקשר רציף ובשיתוף פעולה עם ההורים, תוך התגייסות מלאה של צוות ביה"ס מתוך רצון למצוא את הדרך הטובה ביותר לסייע לאביאל".
עם חוות דעת מפורטת הנ"ל של הצוות והפסיכולוגית של ביה"ס, המתינו ההורים מספר חודשים לרופא נוירולוג עד שהגיעו לבדיקה "למרפאה לטיפול בקשיי ריכוז" בבית חולים גדול לילדים במרכז הארץ, שם נבדק ע"י "פרופסור מומחית לנוירולוגיה ילדים ובתחום ראשי הפרעות קשב וריכוז". הרופאה כתבה מכתב קצר ל"סיכום ביקור במרפאת טיפול בקשיי ריכוז" בו ציינה חלק מהסימפטומים הנ"ל, ולא כתבה מהי אבחנתה. בהמלצותיה כתבה: " 1. הפניה למבחן Moxo או BRC . י2. הערכת פסיכיאטר ילדים. 3. פסיכיאטר יחליט במידת הצורך אם לתת תרופות מקבוצת סטימולנטים".
לאור המלצות הנ"ל ההורים פנו וקיבלו תור לרופא פסיכיאטר לחודש מאי-יוני. בגלל דחיפות בעיות הילד, רופא הילדים המטפל של הילד הפנה אותם אליי להתייעצות. הילד מלווה עם אימו הגיעו למרפאתי לפני חמישה ימים (לאחר שלצערי המתינו חודשיים לתור). בבדיקה הקלינית התמונה הייתה ברורה, אבחנתי אותו עם: הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHDׂׂׂ) והפרעה מרדנית מתנגדת (ODDׂ). לאחר הסבר מפורט לאם את הערכתי על מצב הילד וקשייו והטיפול הנדרש, המלצתי על תכנית טיפול הדרגתית עם ריטלין LA במינונים מתאימים ולאחר מכן לעבור לטיפול עם קונצרטה במינון מתאים. בין היתר,  ציינתי בהמלצותיי "במידה והטיפול הרפואי המשולב (תרופתי ופסיכולוגי) לא ישפר את התנהגותו יש לפנות לפסיכיאטר ילדים כדי לשקול טיפול ספציפי להתנהגות כמו בריספרדל."
הפקת לקחים ממקרה זה: 
1. אסור לנו שיקרה, שילד הזקוק לעזרה דחופה מסתובב שישה חודשים ללא מענה הולם, כשהוריו נותרים חסרי אונים מול מערכת בריאות רשלנית שקצרה מלהושיעם.
2. הילד מגיע למרפאת קשב בבי"ח לילדים מרכזי, בתמונה קלינית ברורה כנ"ל, ואינו מקבל מענה רפואי הולם לבעייתו, למרות שהפרעת הילד הנה בתחום מומחיותם ועיסוקם. זה לא היה צריך לקרות.
3. הילד מופנה לבדיקת מוקסו? או BRC? למרות תמונה קלינית ברורה – מדוע? וככלל, רופא שנזקק לבדיקה ממוחשבת לאבחן ADHD משמע שאינו מיומן לאבחן קלינית הפרעות קשב כנהוג בעולם הרחב.
נ.ב. במרפאתי נבדקו אלפי ילדים שאובחנו קלינית בהצלחה, ללא בדיקה ממוחשבת לאף אחד מהם.
4. מקרים כאלה של ADHD עם בעיית התנהגות זה מקרה קלסי ומהות הפרעת קשב והיפראקטיביות – יש להתחיל בטיפול תרופתי עם סטימולנטים. לא ברור מדוע הרופאה הנוירולוגית לילדים ממרפאת קשב בבי"ח לילדים לא המליצה על הטיפול, והפנתה את השאלה לטיפול בסטימולנטים לפסיכיאטר.
5. ילדים כאלה עם בעיית התנהגות סטימולנטים יכולים שלא לשפר את ההתנהגות, ואז יש לשקול טיפול עם ריספרדל (לדוגמא), מה שיכול להינתן בהמלצת נוירולוג ילדים וודאי במרפאת קשב בבי"ח לילדים.
רבים מקרים כאלה של ילדים עם השתלשלות דומה שתארתי ודנתי באתרי.