האם מנגנון חדשני מעורב בגרימת הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)?

מחקר חדש: מנגנון חדשני מעורב בגרימת הפרעת קשב והיפראקטיביות
Novel mechanism involved in attention-deficit hyperactivity disorder, study shows

  Lack of kinase-independent activity of PI3K in locus coeruleus induces ADHD symptoms through increased CREB signaling. EMBO Molecular Medicine, April , 2015

מחקר חדש מציע הבנה ייחודית וחדשה לגמרי של מנגנוני המחלה הנוירו-פסיכיאטרית- הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). חוקרים מצאו, במודלים של בעלי חיים, שהיעדר אנזים מסוים גורם לתסמונת דומה להפרעת קשב והיפראקטיביות. המחקר שפורסם בכתב העת הבינלאומי EMBO לרפואה מולקולרית, סולל את הדרך להבנה טובה יותר של הפרעת קשב והיפראקטיביות בילדות וההתבגרות, שמטרתו לפתח גישות טיפוליות חדשניות.
הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) תוארה בפעם הראשונה בשנת 1845, אך באה לידי ביטוי רק בעשורים האחרונים כהפרעת קשב וריכוז המשפיעה על ילדים ומתבגרים, המאובחנים בד"כ לפני גיל 7 עם המשכיות לבגרות. הסימפטומים העיקרים הם היפראקטיביות בולטת, קשיים חמורים להתרכז בפעילויות, קלות בהסחת דעת, ואימפולסיביות. לא פשוט להתבלבל עם ילדות "תוססת", כשמדובר בהפרעת נוירו-פסיכיאטרית הגורמת לקשיים חברתיים עם בני גילם, ואולי מובילה לבעיות למידה. עם זאת, בעוד שטיפולים תרופתיים מכוונים לסימפטומים, אולם מעט מאוד ידוע על הסיבות למחלה.
כיום קבוצת חוקרים זיהתה מנגנון מולקולרי שגורם לסימפטומים האופייניים לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מדובר באנזים גמא PI3K, שכבר ידוע זה זמן, מולקולה שנחקרה בעיקר בהקשר של מערכת הקרדיו-וסקולרית ומערכת החיסון. לאנזים גמא PI3K מספר תכונות מעניינות, במיוחד בכל הקשור לפונקציות שמבצעות מערכות הלב וכלי הדם. כבר היה מודלים של בעלי חיים שהאנזים נלמד בהם לעומק, במיוחד בעכברים שגנטית חסרים באנזים גמא PI3K.
עכברים חסרי האנזים התנהגו בצורה מוזרה כמו תנועות קדחתניות מידי, בעיות בריכוז ולמידה, וגם הראו חסרים באינטראקציות חברתיות, כמו מאפייני הפרעת קשב וריכוז קצרים, טיפוסיים. 
תצפיות אלה הובילו את החוקרים למקד את תשומת הלב שלהם בתפקיד שיכול להיות לאנזים PI3K גמא על מערכת העצבים, שבה נוכחותו של האנזים נמצאה לאחרונה. המחקר התמקד באזור מסוים של המוח לוקוס צראולוס, הידוע כבר באמצעות קשריו הנוירוניים עם קליפת המוח, נראה מעורב בשמירת קשב ותשומת לב. יתר פעילות של לוקוס צראולוס מובילה לקשיים בשמירה על קשב והיפרקינזיה, תכונות הקשורות לבעיות למידה. תאי עצב לוקוס צראולוס הם סוג של קוצב לב, ולסדירות "הדופק" שלהם יש תפקיד מכריע בשמירה על רמת הקשב ותשומת הלב. כאשר הדופק תכוף מדי, כפי שנראו בעכברים חסרי גמא PI3K, מופיעות תכונות אופייניות של הפרעת הקשב והיפראקטיביות. המחקר מציע הבנה ייחודית וחדשה לגמרי של מנגנוני הפרעה הנוירו-פסיכיאטרית של קשב והיפראקטיביות (ADHD).
הערותיי:מחקר התחלתי מסקרן אולם עדיין במעבדה על עכברים עם מגבלות לא מעטות. האם זה הכיוון שיוביל לאופקים חדשים שיבהירו את גורמי הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)? אני מסופק בזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s