בני נוער עושים שימוש לרעה בתרופות ממריצות ל ADHD מוקדם יותר ממה שחושבים
Teens start misusing ADHD drugs, other stimulants earlier than you might think
E.A. Meier, University of Michigan, Peak ages of risk for starting nonmedical use of prescription stimulants. Drug and Alcohol Dependence, June 2, 2015;
על פי מחקר חדש, למרות סטריאוטיפים על סטודנטים הנזקקים לשוק שחור כדי לקנות ריטלין שיעזור להם להצליח בבחינות, נמצא שדווקא נערים צעירים בשנות לימודיהם בבי"ס תיכון, מתחילים לצרוך סמים ממריצים. גיל ממוצע להתחלת שימוש בתרופות אלה ללא קבלת מרשם הוא בין 16 ל- 19 שנים. על פי מחקר חדש המבוסס על נתונים לאומיים של סקרים אנונימיים ביותר מ 240,000, נמצא שאחוז אחד מבני נוער ובוגרים צעירים, משתמשים בתרופות ממריצות כמו ריטלין שלא לצורך רפואי. ממצאי המחקר מצביעים על כך שתוכניות חינוך צריכות להתחיל בבי"ס תיכון כדי למנוע מצעירים מלהתחיל להשתמש בתרופות ממריצות לשימושים שאינם רפואיים. רופאים חושבים שזו בעיה בסטודנטים במכללות, אבל הם פשוט לא מבינים עד כמה זה נפוץ בגילים צעירים יותר, בעוד רוב תכניות החינוך למניעת שימוש לרעה בריטלין מכוונות כיום לאוכלוסיית הסטודנטים. שימוש כזה יכול להביא לתופעות לוואי מסוכנות, כולל סיכון להפוך לתלויים בתרופות שהושגו באופן בלתי חוקי, ולגרום להזיות, התאבדות או מוות פתאומי. למנוע ממישהו משימוש בפעם הראשונה הוא לעתים קרובות יותר יעיל ואפקטיבי, ובפחות עלות מאשר לנסות להתערב ברגע שנערים עשו זאת מספר פעמים או במשך שנים. באופן מפתיע, המחקר מראה כי בגיל 18, השיעור לשימוש לרעה בסמים ממריצים היה גבוה פי שניים בקרב בנות צעירות מאשר בנים צעירים. הסטימולנטים הפופולריים ביותר לשימוש לרעה על ידי צעירות כגלולות לדיאטה הוא Adderall.
למרות שמחקרים הפריכו את הרעיון שממריצי מרשם שלוקחים לסירוגין יכולים לשפר את הציונים, בני נוער עדיין עשויים לחפש את האפקט הזה המבוסס על תפיסות שגויות. או שהם עלולים לנצל לרעה ממריצים לתחושת אופוריה שהם גורמים אם נלקחו בדרכים או במינונים מסוימים, או להתאושש מהנגאובר. הדור הנוכחי של צעירים עלול להחשיב את ריטלין וממריצים אחרים כמו מרשם בטוח, מכיוון שראו את חבריהם ואחיהם לוקחים כל יום בטיפולו של רופא להפרעת קשב. אולם אינם יודעים שיש השפעות שונות על מוחם של אנשים ללא ADHD, ובייחוד כאשר נלקחים עם אלכוהול או סמים אחרים. שילוב של תרופות ממריצות ואלכוהול עלול להיות מסוכן במיוחד משום שהתרופות מנטרלות את השפעות הרגעה טבעיות של אלכוהול, ומעלות הסיכון להתנהגויות אלימות ונהיגה בשכרות.
הצעירים עלולים לפתח בעיות תלות בסמים. יש לפתח התערבות שתעזור לצעירים שטופלו בחומרים ממריצים ל- ADHD להבין את הסכנות של שיתוף התרופה שלהם עם אחרים, ואת הסיכון שאחרים אולי רוצים לגנוב את הכדורים שלהם כדי להשתמש בעצמם. מחקרים הראו כי כרבע מבני נוער שיש להם מרשם לתרופות ADHD נוהגים למכור אותה, ושבעה אחוזים מסרו שהתרופה שלהם נגנבה.
בסופו של דבר, נדרשות יותר התערבויות, שאינן מבוססות בית-ספר אלא התערבויות המבוססות על משרדו של הרופא, שמתחילות בגיל התבגרות מוקדמת, לצעירים שיש להם מרשם ולאלה שלא. הורים של ילדים ובני נוער המשתמשים בתרופות ל- ADHD צריכים להיות מאומנים להבנת המציאות של שימוש לרעה בתרופות מעוררות, ולפקח על אספקת התרופות של ילדם.
הערותיי: ידענו על הבעיה אצל סטודנטים, אולם המחקר מאשר את מה שרואים בקליניקה שגם תלמידי תיכון ממסחרים בתרופות מעוררות ועושים בהם שימוש לרעה. מדאיג.
Jun 5, 2015 yehuda barak
מתן ריטלין אמור להיות המענה האחרון לבעיות למידה ולא מענה ראשון. עם זאת השימוש בסמים מעוררים לצורך למידה אצל צעירים בריאים כבר רווח עשרות שנים בארצות המערב, במיוחד בארצות הברית. הוא נובע מסיבות רבות שאין מקום לפרטן ולא נראה לי שניתן לעצור את הנגע במיוחד כעת כשכמות כה עצומה של כדורים נמצאת בשוק, לאחר שניתנה במרשמים חוקיים. יתכן ויש צורך לחזור למצב הקודם שבו ניתנו רק 10 כדורים לניסיון במרשם ראשון ורק אחר כך להמשיך במרשמים של 30 כדורים לחודש. כך אני מנסה לעשות. לעתים יש צורך לעבור לנגזרות שונות של תרופה ולתרופות שונות עקב תופעות לוואי ואז נותרים בידי המטופלים כדורים רבים שאין להם שימוש, אותם הם יכולים למכור. אבל למען האמת זה יכביד על המטופלים שאכן זקוקים לתרופה ואין זה סביר שאפשר יהיה לפתור את הבעיה של מכירה בשוק שחור. אני שואל מטופלים צעירים אם לקחו ריטלין מחברים ולעתים באים אלי מטופלים עם הוריהם ומספרים שאכן נטלו ריטלין מחברים "וזה עבד טוב" וההורים יושבים לידם ואינם מוחים על כך, אלא מהנהנים בהסכמה. לעתים ההורים הם אלה שלוקחים כדורים משכנים או קרובי משפחה ונותנים לילדים לפני שהם מגיעים אלי. הסכר פרוץ לחלוטין ואני לא רואה אצבע שתעצור זאת בעידן הדה קונסטרוקטיביסטי. ד"ר יהודה ברק.