ASD ,ADHD שכיחים יותר בילדים לאימהות עם אי סבילות לכימיקלים

אימהות עם אי סבילות לכימיקלים ותרופות: גורמי סיכון פוטנציאליים לאוטיזם ול- ADHD בילדיהן
  Maternal Chemical and Drug Intolerance: Potential Risk Factors for Autism and ADHD L.P. Heilbrun, Journal of the American Board of Family Medicine, July 20, 2015

ממחקר חדש מאוניברסיטת טקסס למדעי בריאות המרכז בסן אנטוניו, שפורסם בגיליון יולי-אוגוסט 2015, בכתב העת האמריקאי של מועצת המנהלים של רפואת המשפחה, עולה כי אמהות עם אי סבילות לחומרים כימיים, הן בסבירות גבוהה יותר פי 2-3 שיהיה להן ילד עם אוטיזם (ASD) או הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD), מאשר בנשים אחרות.
אנשים עם אי סבילות לחומרים כימיים, לעתים קרובות מגיבים בצורה רצינית לכימיקלים נפוצים וחלק מהם נעשים חולים מידי מכדי לבצע פעולות שגרתיות. אי סבילות לכימיקליים משפיעה על 10% עד 30% מאוכלוסיית ארה"ב. הפרעות התפתחותיות כמו אוטיזם והפרעת קשב פוגעות באחד מכל שישה ילדים בארצות הברית. המחקר כלל 282 אימהות לילדים אשר היה להם הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD), ו- 258  אימהות לילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). קבוצת הביקורת כללה 154 אימהות שלילדיהן לא היו הפרעות התפתחותיות. המחקר התבסס על תגובות אימהיות לחשיפה מהירה ולרגישות סביבתית, ושאלון סקר של 50 שאלות הנמצא בשימוש ע"י רופאים ברחבי העולם שנועד לאבחון חוסר סבילות כימית (שאלון QEESI).
החוקרים מודאגים מאד מפגיעות ילדים עם ADHD ועם אוטיזם לחשיפות סביבתיות, אמר מחבר המחקר הראשי לין פ. היילברון, רכז מחקר אוטיזם במחלקה לרפואת המשפחה והקהילה במרכז למדעי בריאות בסן אנטוניו. אימהות דיווחו כי ילדיהן היו באופן משמעותי יותר רגישים לחשיפות יומיומיות כגון מפליטה של ​​מנוע, מבנזין, מעשן, מריח וחומרי ניקוי מאשר חבריהם. בילדים עם ADHD דווח גם שהם רגישים יותר להשפעות לוואי מזיהומים, תרופות, כימיקלים, מזון ואלרגנים.
אימהות עם אי סבילות לכימיקליים היו להן פי שלוש סיכוי יותר ללדת ילד עם הפרעה אוטיסטית (ASD), ופי 2.3 יותר סיכוי ללדת ילד עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). המחקר לא העריך אבות.
אימהות במחקר שהיה להן ילד עם ASD או ADHD דיווחו כי ילדיהן חולים יותר בסימפטומים הקשורים בחוסר סבילות לכימיקלים מאשר אימהות בקבוצת ביקורת; הילדים עם ADHD היו בסבירות גדולה יותר פי 1.7, וילדי ASD היו בסבירות גדולה פי 4.9 פעמים, מאשר בילדים מקבוצות ביקורת,  שיש להם מספר רב של זיהומים הדורשים טיפול ממושך באנטיביוטיקה; ילדים עם הפרעות קשב וריכוז היו בסיכוי גבוה פי שניים (ילדי ASD פי 1.6) מאשר ילדי קבוצת הביקורת שיש להם אלרגיות; ילדים עם הפרעות קשב וריכוז היו בסיכוי גבוה פי שניים (ASD היו פי 3.5) שיהיו להם בחילות, כאבי ראש, סחרחורת או בעיות נשימה כאשר הם נחשפים לעשן, למסירי לק, לפליטה של ​​מנוע, לבנזין, למטהרי אוויר או חומרי ניקוי, מאשר הילדים בקבוצת ביקורת; ילדים עם הפרעת קשב היו בסיכוי גבוה פי שניים (ASD פי 4.8) שיהיו להם העדפות חזקות למזון או תשוקה לגבינה, צ'יפס, לחם, פסטה, אורז, סוכר, מלח ושוקולד.
"האקדמיה האמריקאית למיילדות וגניקולוגיה פרסמה הצהרת קונצנזוס בשנת 2013  שיש די ראיות המקשרות בין חשיפה לרעלים לתוצאות שליליות בלידה והתפתחות, וקראו לרופאים ליידע נשים להימנע מחשיפה סביבתית ספציפית אפילו לפני כניסה להיריון. מחקרים שקישרו בין טבק ואלכוהול להפרעות נוירולוגיות היו זמינים במשך עשרות שנים, עוד לפני שהמלצות להימנע מהם נעשו ביוזמת ארגוני בריאות הציבור. יש לרופאים הזדמנות עכשיו ליזום ולסייע לאימהות להגן על ילדיהם מהתפתחות הפרעות נוירולוגיות הפוקדות משפחות רבות בארה"ב", אמר היילברון.
החוקרים ממליצים שכל האמהות ונשים בהריון ינקטו בצעדי מניעה כדי להימנע מלהיחשף לכימיקלים מזיקים. אמצעי מניעה כולל הימנעות מחשיפה לחומרי הדברה, חומרים ממסים, מוצרי בעירה, וכימיקלים המשמשים לבנייה ושיפוץ. וממליצים לרופאים להשתמש בשאלון QEESI להעריך חולים לאי סבילות פוטנציאלית לכימיקלים. מחברת בכירה, קלאודיה מילר, פרופ. למדעי הבריאות ומדענית בכירה בבי"ס לרפואה בהרווארד, אמרה "חשוב לכולם לדעת שרופאים יכולים להשתמש בכלי זמין לזהות רגישות יתר של אמהות, ולהציע התערבויות סביבתיות כדי להגן על עצמן והתפתחות ילדיהן."
הערותיי: שכיחות הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בקרב האוכלוסייה הכללית  גדלה מאד באופן קיצוני בשנים האחרונות. בייחוד בקרב ילדי גן, תלמידי בי"ס יסודי ותיכון, וסטודנטים, שהגיעה לשכיחות של 15% עד 20% בארצות הברית ובישראל. לאור נתונים אלה, הפוקוס מופנה כל העת לשאלה הקשה: מה הם הגורמים לעלייה הדרסטית בשכיחות הפרעת קשב בקרב ילדים וסטודנטים? האם זה כתוצאה ממודעות יתר והתעוררות של הרופאים ל ADHD? האם שינויים סביבתיים גורמים להפרעה ולעלייה בשכיחותה? מחקרים רבים מאד שנעשו טרם סיפקו את התשובה לגידול הרב בשכיחות ADHD. מחקרים רבים, שנעשו כדי לבדוק את השפעת גורמים סביבתיים על התפתחות ההפרעה "מצאו" שישנה השפעה כזו. כמו שני המחקרים האחרונים המצורפים: הראשון, "אימהות עם אי סבילות לכימיקלים ותרופות – גורמי סיכון פוטנציאליים לאוטיזם ול- ADHD בילדיהן". והשני, "יש קשר בין חשיפה לחומרי הדברה ביתיים לבין ADHD בילדים". אולם עדיין אין הוכחה חותכת לזה באף מחקר רציני. ומעבר לזה, עניין בסיסי של הגורם העיקרי (אולי היחידי?) להפרעה של הגנטיקה המשפחתית, אינו מנוטרל במרבית המחקרים (גם בשני המחקרים האחרונים), וכמובן זו חסרון רציני המשבש לגמרי את תוצאות המחקרים. בנוסף לזה, הגורמים הסביבתיים שמחקרים טוענים שגורמים להתפתחות הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) היו קיימים גם לפני 20-30 שנה כשהשכיחות של ADHD בילדים הייתה רק 1% עד 3%, אם כך, קרוב לודאי שגורמים סביבתיים אינם הסיבה לעלייה בשכיחות ההפרעה.
אם כן מה הסיבה? לדעתי, הפרעת קשב והיפראקטיביות עם אימפולסיביות, אי שליטה ברגשות, מרדנות ובעיות התנהגות זו ההפרעה האמיתית , שנפגעים בה 3% עד מקסימום 5% מהילדים כפי שהיה לפני 30 שנה ו 20 שנה. כפי שקורה כיום במדינות מערב אירופה, שהשכיחות הממוצעת אצלן עומדת על 3% (ואילו במדינות מזרח אירופה הם אינם מחשיבים כלל סוגיה זו כבעיה רפואית ולכן לא מאבחנים ולא מטפלים). האמריקאים "ערבבו" את ההפרעה הקשה האמיתית עם קשיי ולקויות למידה, וכך העלו מלאכותית את שכיחות ההפרעה ל- 15% עד 20%. למה הדבר דומה? לכדור שלג תופח הממשיך להתגלגל ובדרכו -> חושף את הרופאים למידע רב אולם שטחי ברובו -> מגביר את מודעות רופאים הרוצים "לרוץ עם הקידמה" -> כך צצים מרפאות ומכונים לאבחון וטיפול כעסק מסחרי יותר מאשר רפואי -> נוסף לזה גוברת מודעות הורים ותלמידים שטיפול מסייע ללימודים -> בנישה זו נכנסות חברות תרופות עם שיווק אגרסיבי בשיטות ובאמצעים שונים -> ואז אין פלא ששכיחות "ההפרעה" (לא האמיתית) והטיפול בה נוסקים ללא גבולות וללא אמות מידה רפואיות הגיוניות ונכונות -> בדומה לכדור השלג הסוחף בדרכו הכול ואף אחד אינו מעוניין לעצור בעדו, כי כולם נהנים מפירות הסחף שלו…