מחקר חדש: מתי מומלץ להפסיק טיפול תרופתי להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)?

מחקר קליני 2005-2013: מתי להפסיק טיפול בתרופות בצעירים עם הפרעת קשב וריכוז?
ובארצנו: מה הפרקטיקה הנכונה, לטיפול תרופתי ב- ADHD והפסקתו במהלך 5 תקופות בחיים
ADHD medication prescribing among young people with ADHD in the clinical practice research datalink 2005-2013: Analysis of time to cessation, Tamsin Newlove-Delgado

מחקרים קודמים של הפרעות קשב וריכוז מרשם בטיפול ראשוני דיווחו על השיעורים גבוהים ביותר של הפסקת טיפול תרופתי בילדים בני 16 -17 שנים עם ADHD. בחינת המגמות האחרונות היא חיונית לתמיכה בתכנון השירות הרפואי ולשיפור תוצאותיו בתקופת המעבר משירות רפואי לילדים למבוגרים. במחקר זה נבדק זמן הפסקת התרופות ל- ADHD בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לפני גיל 16 (בתקופה 2005-2014), בהסתמך על מסד הנתונים הלאומי של בריטניה לרישום מרשמים לתרופות.
במחקר כללו ילדים עם הפרעת קשב וריכוז שהיו בגיל 16 במהלך תקופת המחקר (2,005-2,014), שקיבלו לפחות שישה חודשים לפני כן מרשמים לתרופות ל- ADHD. נבדק זמן הפסקת טיפול תרופתי מגיל 16. הפסקת תרופה הוגדרה כהפסקה של למעלה מששה חודשים.
במחקר נכללו  1,620 ילדים, מתוכם היו בנים 1,419 (88%). נאספו נתוני מעקב במשך 4 שנים או יותר מעבר לגיל 16 שנים אצל 64% מהילדים. במהלך תקופת המעקב 75.9% (n = 1230) הפסיקו הטיפול. בשנה הראשונה, ההסתברות להישאר על תרופות הייתה 0.63. בשנה השנייה (כלומר בגיל 18), ההסתברות להפסקת התרופה הייתה 0.41 . חציון זמן של הפסקת הטיפול היה 1.51 שנים.
מסקנות החוקרים: למרות שידוע על התמדה משוערת של סימפטומים להפרעות קשב וריכוז ב- 60% מהמבוגרים, רוב הצעירים הפסיקו את התרופות בגיל 18, על פי מדגם זה מבריטניה. תוצאות מחקר זה מספקות הוכחה נוספת להפסקה המוקדמת של תרופות ל- ADHD כאשר הילדים מגיעים לבגרות.
בעוד אנשים צעירים יכולים לבחור לעצמם להפסיק לקחת תרופות, יש צורך במאמצים מתמשכים לעידוד שימוש בתרופות בקרב אלו שעדיין עדיין יכולים להפיק תועלת מזה.
הערותיי: מסקנת המחקר מפינלנד שהיות והערכות הן שיש המשכיות של הפרעת קשב וריכוז ל-  60%  מהמבוגרים, בעוד רובם המכריע מפסיקים את הטיפול בגיל  18 שנה, טוענים החוקרים כי "יש צורך במאמצים מתמשכים לעידוד שימוש בתרופות בקרב מבוגרים."  המלצה כוללנית זו אינה במקומה, יש לבחון כל מבוגר עם סימפטומים של הפרעות קשב ולהחליט לצורך בטיפול תרופתי בהתאמה אישית.
בארצנו הפרקטיקה הנכונה לטיפול תרופתי בהפרעת קשב נחלק במהלך החיים לחמש תקופות:
א.  הרוב המכריע של המתבגרים מפסיקים את הטיפול התרופתי בסיום הלימודים בבי"ס תיכון, מכיוון שהטיפול ניתן בעיקר לקשיי לימוד וקשיי התנהלות/התנהגות המתרחשים בייחוד בבית ספר.
ב.  רק אחוז קטן מאד מהצעירים שנזקק לטיפול ממשיך לקבל טיפול תרופתי בתקופת השרות בצה"ל.
ג.  לאחר שחרור מצה"ל, סטודנטים הממשיכים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות, שחלקם (ההערכות 10%-15%) חש קשיים בלימודים ומבקש להיעזר בתרופות להפרעות קשב, אשר מקלות עליו בלימודים.
ד.  צעירים שלא ממשיכים ללמוד ופונים לעבודה, מרביתם לא מרגישים בצורך לטיפול ולכן אינם פונים לאבחון והערכה, ולצערנו גם אלה שסובלים מהפרעת קשב חמורה המחייבת טיפול תרופתי.
ה.  מבוגרים עובדים כולל הורים לילדים עם ADHD, שלא אובחנו ולא טופלו בילדותם, נחשפים להפרעה ומבחינים בקשייהם לתפקד ביום יום בעבודה, בזוגיות ומשפחה, חברה, ולימודים, פונים לאבחון ולטיפול.