קשר בין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בגיל הרך לבין מחשבות והתנהגויות אובדניות

קשר והשלכות של קוגניציות אובדניות והתנהגויות בילדים בגילים 3 עד 7 שנים
Correlates and Consequences of Suicidal Cognitions and Behaviors in Children Ages 3 to 7 Years, Diana J. Whalen, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Nov 2015

למרות מחקרים המתעדים את קיומם של דיכאון והפרעות פסיכיאטריות אחרות בילדות מוקדמת, מעט מאוד ידוע על השלכות קוגניטיביות והתנהגויות אובדניות בילדים (SI) בגיל צעיר 3 -7 שנים. לא ידוע אם SI מוקדם יותר בילדות, מייצג התפתחות חולפת וביטויים שאינם ספציפיים של מצוקה, או שמא זה מנבא התפתחות של קוגניציות והתנהגויות אובדניות מתמשכות בילדים. זיהוי המסלולים של SI בגיל הרך, הוא צעד חשוב ראשון ושלב קריטי לקראת מניעת התאבדות בגיל ילדות.
נכון להיום, מספר מחקרים אמפיריים התמקדו בהופעת SI בילדים, אולם עם מעט מאוד מחקרים על SI המתרחש לפני גיל 7 שנים. באחד המחקרים הראשונים של פפר וחבריו, שהעריך הופעת SI בילדות, נמצא כי 72% מהילדים המאושפזים בפסיכיאטריה (N = 58) בגיל 6-12 שנים הציגו SI, שביטוייו דיכאון, חוסר תקווה, חוסר ערך, רצון למות, ועיסוקים עם מוות.
מחקר סקירה אחרון זיהה מספר גורמי סיכון להתאבדות בקרב ילדים מתחת לגיל 14 שנים: היסטוריה ספציפית של הורים עם ניסיונות התאבדות ופסיכופתולוגיה (ביחוד באימהות עם דיכאון, הפרעה דו קוטבית, חרדה, ניסיון התאבדות או השלמה, הפרעות קשב וריכוז, ושימוש בסמים); היסטוריה קודמת של הילד לסימפטומים של SI; ופסיכופתולוגיה של הילד במיוחד הפרעות רגשיות ומשבשות, – כל אלה התגלו כגורמי סיכון ל- SI בילדים בגיל צעיר.
במחקר אורך שהשתרע במשך שש שנים, נמצא כי בילדים, עם ניסיון התאבדות של הורה, היו כמעט פי חמישה בסיכון גבוה יותר לניסיון התאבדות. במחקר השתתפו 306 ילדים ובני משפחותיהם, הושלמה הערכה בסיסית בגילאי 3 עד 7 שנים, ונעשתה הערכת מעקב בגילים 7-12 שנים, על הפסיכופתולוגיה של ילד, מחשבות, תכניות, והתנהגויות אובדניות, אשר הוערכו באמצעות הורה, מטפל, ורופא מראיין לפני גיל 9 שנים, ודיווח עצמי לאחר גיל 9. ונאספו נתונים, שהתקבלו באמצעות דו"ח הורה על היסטוריה אימהית בפסיכופתולוגיה, כמו גם היסטוריה אימהית ומשפחתית של ניסיונות התאבדות.
המחקר מדגיש כי משתנים קליניים ודמוגרפיים, גיל הרך, מחשבות אובדניות, התנהגויות, או כל ביטוי על תוכניות וניסיונות אובדניים המתרחשים לפני גיל 7 שנים, היו קשורים להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ולהפרעה מתנגדת מתריסה והתנהגות (ODD / CD) בגיל הרך. ראוי לציין שבמחקר נמצא שגיל רך עם SI חזה יותר דיכאון בגיל בית הספר ו- ODD / CD. כלומר, ניתוח אורך הצביע על כך ש SI בגיל הרך הוא מנבא חזק ל- SI בגיל בית הספר.
לסיכום, ממצאי המחקר הנוכחיים מראים כי SI בגיל הרך מהווה סיכון משמעותי ל- SI בהמשך בגיל בית ספר, והוא קשור להפרעות קשב וריכוז ול- ODD/CD. למרות שהמשמעות של SI בגיל הרך עדיין אינה  ברורה, תוצאות המחקר מראות כי מדובר בתופעה קלינית חשובה, שיש לבחון בזהירות ולקחת אותה בחשבון וברצינות, כסמן לסיכון למחשבות והתנהגות אובדנית מתמשכת. ממצאים אלה מראים כי רצוי מיון מוקדם ל- SI במסגרות קליניות, במיוחד בילדים פחות מגיל 7 שנים, וגם מיון להפרעות אחרות כמו דיכאון ו- ADHD.
הערותיי: מחקר ראשוני חשוב ארוך ומתמשך, על מחשבות אובדניות בילדים בגיל הרך שפורסם בימים אלה בכתב העת הנחשב JAACA בגיליון נובמבר 2015. מחקר הפוקח עיניהם של אנשי מקצוע לשים לב בהקפדה ראויה לתופעות רגשיות בגיל הרך (7-3 שנים), ביחוד כשיש היסטוריה של פסיכופתולוגיה משפחתית. כיום, כל הרופאים המתמחים בהפרעות קשב וריכוז אמורים להיות ערניים לסימפטומים של CD, ODD, ADHD, בגיל הרך ולטפל בהם כקו ראשון בטיפול רגשי התנהגותי והדרכת הורים, ביחוד לאור המחקר המראה שיש קשר בין תופעות אלה למחשבות אובדניות הנמשכות גם לגיל בית ספר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s