כיום אין מענה הולם לבלבול ומבוכה שחשים הורים בנושא הפרעת קשב (ADHD) בילדים

הצעה לארגון אבחון וטיפול ב ADHD בילדים, במרפאות משולבות ספציפיות בקופו"ח בקהילה
ד"ר שלומי ענתבי במענה לנושא חשוב שמעלה רופאת ילדים מומחית:
ד"ר שרונה דובדבן, צודקת מאד בתיאור המצב הנוכחי בישראל, לאבחון וטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) בילדים. המצב גרוע מאד, הורים מבולבלים ואובדי עצות, אינם יודעים למי לפנות לאבחון. מחפשים נואשות נוירולוג, כי נאמר להם שרק הוא יכול לאבחן? אינם מודעים שמתאים לפנות גם לפסיכיאטר לאבחון; ואינם מעלים בדעתם שיש רופאי ילדים המאבחנים- יש בכלל דבר כזה? נשלחים לאבחון פסיכודידקטי לאבחן ילדם, אולם מה לעשות עם זה אינם יודעים. מופנים לבדיקה ממוחשבת שתאבחן ילדם, ומה הלאה?
בנוסף, תורים לרופאים מומחים ניתנים לשישה חודשים בממוצע. אבחון פסיכודידקטי נעשה למרות שאינו דרוש במרבית המקרים, ואינו מהווה מענה לאבחון וטיפול בהפרעות קשב. ונדרשים לבצע בדיקות ממוחשבות שאין צורך בהן. בקיצור, בלבול גדול שגורם למצב בלתי נסבל. לקופו"ח עולה כיום ממון רב ללא תמורה רפואית הולמת לילדים, מכיוון שכל התחום אינו מתוכנן ומאורגן, כפי שראוי היה שיהיה. 
כבר לפני כעשר שנים, נוכחתי בנעשה וחזיתי את הצפוי, ולפיכך, התחלתי להתריע על המצב הקשה, ודנתי בו פעמים רבות באתרי והצעתי פתרונות. כך לדוגמא, לפני כשש שנים הצגתי ב "כינוס שנתי ה-18 של החברה הישראלית לאיכות ברופאה – תכנית אסטרטגית לטיפול מיטבי בהפרעות קשב בישראל" (רצ"ב קישור לכניסה למצגת). גם לפני חמש שנים כתבתי פוסט על אחריותם הממלכתית בתחום זה, של משרד הבריאות ומשרד החינוך (רצ"ב הקישור לכניסה לפוסט). ולפני שנתיים, ציטטתי מחקר שהראה כי שילוב שירותי בריאות נפש במרפאות ילדים מועיל ומשפר אבחון וטיפול בילדים עם הפרעות קשב, וצדדתי לישמו בארץ (רצ"ב הקישור). כול הדברים שכתבתי והצגתי נכונים גם להיום, וניתן ליישמם ללא קושי מיוחד – צריך לרצות ולבצע, ואז התמונה הקודרת כיום תשתנה לחלוטין.
כל עוד לא ייעשה ארגון ותכנון ארצי של קופות חולים, העלות הכספית של קופות החולים בתחום זה תלך ותגדל, ללא התאמה הולמת לאיכות הרפואית שתינתן לילדים הנזקקים ולמשפחותיהם.
ד"ר שלומי ענתבי.

 שילוב פסיכיאטרים לילד במרכזי בריאות הילד בקהילה ובמרפאות גדולות

15.03.2016  ד"ר שלומי ענתבי:   הדיון שהתקיים ע"י רופאי ילדים טוב וראוי שנאמר. רופאים הביעו דעתם כל אחד מנקודת השקפתו לקידום הנושא. אתמצת בקצרה את עמדתי.

המצב כיום של טיפול בהפרעת קשב היפראקטיביות ונלוותיה בילדים הוא גרוע, תורים ארוכים (שישה חודשים) לרופאים מקצועים בתחום, וחסר מעקב רציני אחרי ילד מטופל לאחר שאובחן. בגלל מצב זה, צצו מכונים מסחריים רבים, לאבחונים ממוחשבים (המיותרים ומכשילים) וטיפולים חלופיים (שיעילותם לא הוכחה), והורים מבולבלים שאנים יודעים למי ולאן לפנות.
מצב זה, אסור שיימשך וצריך לשנותו.
לאור ניסיוני, הפתרון המעשי לזה, הקמת צוותים מאבחנים ומטפלים, של רופא מתמחה בתחום בשלוב פסיכיאטר ילדים (ביחס של משרה אחת של רופא מומחה – לרבע משרת פסיכיאטר ילדים), שישובצו במרפאות ילדים בקהילה. במרפאת ילדים מסויימת, יהיה צורך לצוות במשרה אחת של רופא מומחה (אפשרי כמובן גם 2-3 רופאים בחלקי משרה) ורבע משרת פסיכיאטר, ואילו במרפאות ילדים גדולות כמו מרכזי בריאות הילד, אפשר להגדיל את משרות הרופא המומחה והפסיכיאטר, הכול לפי פריסת המרפאות באזור וגודל אוכלוסיית הילדים בו. מכיוון ששירות בריאות הנפש נמצא באחריות קופות חולים, ניתן לגייס ולצוות צוותים כאלה, שיהיו קטנים יעילים וזמינים, שיהוו כתובת ברורה להורים. ואציין, שאין צורך בפסיכולוגים, עובדים סוציאלים ואחרים. הצווים יאבחנו וימליצו על טיפול, כאשר המשך המעקב ייעשה ע"י רופאי הילדים, פרט למקרים קשים שיזדקקו לביקורת נוספת אצל הצוות. בשיטה זו אני פועל במרפאתי, והוכחה גם בארה"ב בהצלחה.
דבר שני וחשוב לא פחות, אין ספק שחובה ללמד את רופאי הילדים, לעשות מעקב אחר ילדים, שאובחנו עם הפרעת קשב והתחילו אצלם בטיפול, וכדי להתאים מינוני תרופות וגם לשנות תרופות. כך נעשה במרבית מדינות ארה"ב. זה לא בשמיים, כל רופא ילדים שילמד יוכל לעשות זאת. לראייה, באזורי יש רופאי ילדים שלימדתי והדרכתי אותם והם עושים מעקב כזה בצורה יוצאת מן הכלל, ופונים אלי רק אם מתעוררות בעיות קשות שטרם נתקלו בהן. זה עובד טוב מאד, והמשפחות מרוצות מאד מהמעקב של רופא הילדים המטפל הזמין ונגיש להם. דרך זו, ניתן ליישמה בנקל ע"י קופות החולים, והיא אכותית וחסכונית עבורם. כמובן, יהיה צורך לתגמל רופאי הילדים על מעקב זה (בממוצע למעקב כזה נדרש 20 דקות). מניסיוני דרך זה מצליחה, לראיה אני ממשיך להדריך רופאים באזורי המעוניינים, שמגיעים למרפאתי ורוכשים גם ניסיון מעשי, והם מצליחים בעבודת המעקב בילדים אלה.
שורה תחתונה, רק קופות החולים, שזה בסמכותן ואחריותן – ולא משרד הבריאות ולא עמותה ו/או חברה רפואית זו או אחרת שאין זה מסמכותם – יכולות לבצע שינוי ארגוני נדרש כזה , שיעשה סדר בתחום כאוב זה, שלצערי הרב, נהפך להיות עסקי-מסחרי יותר מאשר רפואי.
יום ה׳, מרץ 10, 2016,  ד"ר שרונה דובדבני, מומחית ברפואת ילדים:
כרופאת ילדים ראשונית אני פוגשת בילדי ADHD רבים, המתקשים ללהטט בין גורמי הטיפול השונים. לאחר אבחון אצל נוירולוג/פסיכיאטר/רופא שהוכשר לכך על ידי משרד הבריאות, נדרשת המשפחה לתמרן בין הדרכת הורים שלא תמיד זמינה בקופות, גורם פסיכולוגי במידת הצורך, מרפא בעיסוק במקרים בהם יש גם קושי בוויסות, וגורם רפואי שיעקוב אחר מתן התרופות, יתאים מינון, סוג ויעקוב אחר תופעות הלוואי. בחלק מן המקרים הילדים עוברים יותר מאבחון אחד (ע"י פסיכולוג, נוירולוג וכו'), מה שעשוי להוות מעמסה על הילד ומשפחתו, מבחינה כלכלית, רגשית והיקף הזמן הנדרש. לאור שכיחות ADHD ואוסף בעלי המקצוע הנדרש לטיפול (רופא לטיפול תרופתי, פסיכולוג לפן הרגשי, מדריך הורים, ולעתים עוד), האם לא נכון להקים מרפאות ADHD של קופות החולים, שיספקו הכל תחת קורת גג אחת? או לפחות גורם מקצועי מתאם, שיעזור להורים להבין לאן ללכת, ומה עליהם לעבור? אני מניחה שמרפאות להפרעות אכילה שיפרו משמעותית את תיאום ויעילות הטיפול. אמנם מדובר במצב רפואי מורכב ומסוכן יותר, אך שכיח פחות. אשמח להתייחסותכם, בברכה, ד"ר שרונה דובדבן ששון.
 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s