הישגים לימודיים וסיכון להפרעות אכילה
School Achievement and Risk of Eating Disorders in a Swedish National Cohort
J. of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 2016 Jan Sundquist
מחקר שבדי לאומי הגדול ביותר עד כה, של יאן סנדקוויסט וחבריו, שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (JAACAP), שבחן את הקשר בין הישגים לימודיים והפרעות אכילה, מצא כי הישגים גבוהים בבית-ספר קשורים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה, של אנורקסיה ובולימיה בגיל התבגרות ובגרות צעירה. כבר בעבר נמצא במחקרים כי הישגים גבוהים בבי"ס קשורים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה, כולל אנורקסיה נרבוזה (AN) ובולימיה נרבוזה (BN), אבל הסיבתיות של קשרים אלה לא היו ברורות. במחקר עוקבה לאומי זה מעורבים 1,800,643 משתתפים שנולדו בשוודיה במהלך 1972-1990 שחיו בשוודיה בגיל 16 והיו במעקב אשפוז ומרפאות חוץ עד 2012.
בסיכום מחקר זה, נמצא כי הישגים גבוהים בבית ספר היו קשורים בסיכון מוגבר לאנורקסיה ולבולימיה, אבל זה כנראה מוסבר ע"י גורמים משפחתיים (גנטיים וסביבתיים) שלא נמדדו. נמצא גם כי השכלה גבוהה של הורים, שיש בה גורמים גנטיים וסביבתיים, קשורה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה בקרב נשים, אך לא גברים. זה עולה בקנה אחד עם מחקר שוודי קטן שדיווח על קשר בין חינוך גבוה של הורים לבין הפרעות אכילה בקרב נשים, אך לא גברים, ואילו מחקר שוודי נוסף דיווח על קשר מסוים גם בקרב גברים. גורמים משפחתיים אחרים, שלא נמדדו עשויים לתרום לקשר זה, כגון ערכים משפחתיים, נתינת דוגמא, ותכונות אישיות. מחקר הציע כי תכונות אופי פרפקציוניסטית עשויות להיות גורמים חשובים לבסיס הישגים בבתי ספר גבוהים, כמו גם התנהגויות אכילה מסודרות להשגת משקל "האידיאלי".
על פרפקציוניזם כבר דווח במחקרים שהינו מבשר להפרעות אכילה. פרפקציוניזם גם עשוי להסביר מדוע אנשים עם הפרעות אכילה, יש להם הישגים גבוהים יותר בבי"ס. המנגנונים שבאמצעותם פרפקציוניזם עלול להוביל להפרעות אכילה אינם מבוססים היטב, אבל עשויים להיות כרוכים בניסיונות הסתגלות להשגת מעמד חברתי או דרגה גבוהה, שמשקל הגוף נתפס כמדד כמותי.
מחקר תאומים שוודי העריך כי התורשתיות הגנטית של הפרעת אכילה מוגדרת הוא 56%, עם השפעה של משתנים סביבתיים משותפים (5%) ומשתני סביבה ייחודיים (38%). רמה דומה של תורשתיות גנטית (50%-60%) הוערכה לבולימיה נרבוזה (BN), עם זאת, התורשתיות הגנטית המשוערת בהגדרה הרחבה הייתה נמוכה יותר (31%). דפוס המצביע על אפשרות שהשפעות סביבתיות עשויות לתרום לקשר, יחסית יותר מאשר גורמים גנטיים.
המחקר הנוכחי המבוסס אך ורק על רישומים רפואיים, וכתוצאה מכך, המקרים שזוהו לא היו לגמרי מדגם מייצג של אוכלוסיית הפרעת האכילה של אנשים, שרבים מהם בוחרים שלא לפנות לקבל טיפול. מצד שני, בין אלה שפונים לטיפול, גישת ההבדל במעמד חברתי-כלכלי היא פחות בעייתית בשבדיה מאשר במדינות אחרות כגון ארה"ב בגלל מערכות בריאות ורווחה אוניברסליות מפותחות בשבדיה. בנוסף, למרות שהמחקר מספק ראיות שהקשר בין הישגים לימודיים והפרעות אכילה הוא אינו מקרי, חסרים נתונים על מאפיינים פסיכולוגיים אחרים העשויים להסביר קשר זה המתקבל על הדעת. הישגים בבי"ס עשויים להיות מושפעים מגורמים רבים, כגון פרפקציוניזם, כפייתיות, ערכים משפחתיים, ולקחת דוגמא, שלא הייתה היכולת להעריכם ישירות.
למחקר, יש נקודות חוזק חשובות. זהו המחקר הגדול והמקיף ביותר עד כה שבדק ביצועי בי"ס ביחס להתפתחות הפרעות אכילה. הוא הראשון שהשווה את הקשר בין ביצועי בי"ס והפרעות אכילה בקרב זוגות עם רמות שונות של גורמים גנטיים וסביבתיים משותפים. השימוש באבחנות של מרפאות חוץ מבתי חולים ומנתוני אשפוז ארציים אפשרו בירור מלא יותר להפרעות אכילה מאשר במחקרים קודמים. בירור פוטנציאלי של חשיפה ותוצאות של כמעט כל בני נוער שנולדו בשוודיה ובוגרים צעירים, מנע הטיות בחירה או דיווח עצמי שעלול להיות פשרת סקר מבוססת מחקר. היו במחקר זה נתונים מפורטים מלאים על השכלת הורים, שאיפשר לבחון השפעתה על הקשר בין הישגים לימודיים והפרעות אכילה.
לסיכום, במחקר גדול לאומי נמצא כי הישגים גבוהים בבי"ס קשורים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה בגיל התבגרות ובגרות צעירה. עם זאת, נמצא שקשר זה מוסבר יותר על ידי גורמים משפחתיים משותפים, גנטיים ו/או סביבתיים.
תגובתי: ממצאי המחקר מפתיעים. זהו מחקר הגדול והמקיף ביותר שנערך עד כה שבדק את ביצועי בית ספר ביחס להתפתחות הפרעות אכילה, שלקח בחשבון את הגנטיקה וגורמים סביבתיים משפיעים. ראוי לציין, שהמחקר פורסם בכתב עת נחשב ומוערך JAACAP. הייתי מצפה שהפרעות אכילה שהן במהותן הפרעות נפשיות עם כל הסימפטומים הנלווים שלהן הגורמים לפגיעה תפקודית נרחבת, דווקא תפגענה בהישגים הלימודיים, כפי שקורה בילדים ובוגרים בהפרעות קשב (ADHD) עם או ללא הפרעת אכילה. אצלם ככל שהם בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר (מרכיב גנטי), כך הם יצליחו להתגבר על קשיי לימוד (הנובעים מהפרעות בקשב וריכוז), עד לכיתות גבוהות יותר. מניסיוני, לשם הצלחה לימודית, פרט לאינטליגנציה (הכישורים והיכולות הלימודיות), הגורמים המשפיעים הסביבתיים הנוספים הם רקע משפחתי, מצב חברתי-כלכלי, ומערכות חינוך מתאימות. לסיכום הערכתי, הישגים לימודיים קשורים בעיקר בגנטיקה (השפעה גנטית משפחתית נצפית גם בלקויות למידה) ובגורמים סביבתיים, ואינם קשורים להפרעות אכילה.