האם טיפול רפואי בילד עם ADHD קשה, ימנע ממנו בעתיד אלימות עבריינות ורצח

לקחים שנלמדו מהחמצת הזדמנויות טיפול דוגמת רוצח הנשיא לי הרווי אוסוואלד

Lessons Learned From Missed Treatment Opportunities: Lee Harvey Oswald, Laura Davidow Hirshbein J. of the A. Academy of Child & Adolescent Psychiatry, July 2016

מאמר בסגנון קריאה חופשית (Open reading mode) שנכתב ע"י ד"ר לורה ד. הירשביין, בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה ילדים ומתבגרים, מחודש יולי 2016: " להרווי אוסוולד הייתה ילדות קשה. הוא היה ידוע למשפחה ולמכרים כמוזר ועקשן מאוד, והוא לא התייחס טוב גם לאחרים. בשנת 1963, הוא ירה בנשיא ארה"ב ג'ון פ 'קנדי. לאחר האירוע, פוליטיקאים והתקשורת התאמצו כדי להבין מה קרה. האם האקדוחן פעל לבד, או שמא הוא חלק מטרור או מזימה פוליטית? ועדת וורן שחקרה את הירי, מצאה שכאשר אוסוולד היה נער הוא היה שוב ושוב משתמט מבית הספר, והוא הוערך על ידי פסיכיאטר, ד"ר Renatus Hartogs שהיה מודאג מספיק על פוטנציאל המסוכנות של אוסוולד, כך שהוא המליץ על תקופת מבחן לנוער. כאשר אוסוולד לא הסכים, הומלץ להעבירו לתכנית מגורים של נערים עבריינים. האימא של אוסוולד לא האמינה שהוא צריך רמה כזו של טיפול, ולא רצתה לחכות חודשים כדי למצוא מקום בתוכנית, וכך עזבה את המדינה (ארה"ב) עם אוסוולד.
הפסיכיאטר צדק בהערכתו, שאוסוולד היה מסוכן, למרות שהוא ביצע את רצח קנדי כמעט עשור לאחר הערכה שלו. סנטור קונטיקט אברהם ריביקוף היה מודאג לשמוע כי אוסוולד לא קיבל את הטיפול המומלץ כנער, ולאחר מכן ריביקוף הגיש הצעת חוק לקונגרס המתייחסת לנושא בריאות הנפש בילדים. החוק הידוע רשמית בשם 'אוסוולד ביל', היה חלק מתיקוני הביטוח הלאומי משנת 1965. החוק קרא למחקר מקיף על בעיות בריאות הנפש בילדים. באותה עת שריביקוף הציג את הצעת החוק, התכניות העיקריות של פסיכואנליזה לטיפול נפשי בילדים הוארכו. אנשי מקצוע רבים בתחום התלוננו כי היו מעט מדי נותני שרות לעומת הצרכים הגדולים. זמן המתנה לטיפול היה חודשים ארוכים ואף שנים ארוכות. כתוצאה מהצעת החוק של ריביקוף, הוקמה וועדה משותפת לבריאות הנפש של ילדים בשנת 1967. בה כללו נציגים מארגונים גדולים, לרבות אגוד הפסיכיאטריה האמריקאי ואקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילדים. יותר מ -500 אנשי מקצוע וגם לא אנשי מקצוע השתתפו במשך שלוש שנים בפגישות, סיורים, וניתוח בעיות בריאות הנפש בילדים.
בנוסף למאמצי הוועדה בהשראת השאלה, האם טיפול באוסוולד כילד יכול היה למנוע את ההתנקשות בחייו של הנשיא קנדי, הוועדה המשותפת העמידה גם שאלות רחבות יותר. כיצד ארצות הברית יכולה לקדם בריאות נפש חיובית אצל ילדים? מה אפשר לעשות כדי לשנות את סביבת הילדים כדי לקדם בריאות נפש? באיזה מידה, כסף, עוני, אבטלה, ונושאים כמו גזענות משפיעים על הילדים באמריקה? ההמלצות הסופיות שלהם, שהוגשו לקונגרס בשנת 1969 ופורסמו ב 1970 כמשבר של בריאות הנפש בילדים. הוועדה המשותפת הציעה אמצעי מניעה ראשוניים ומשניים (כולל חיסול העוני והגזענות), התערבויות רפואיות במשפחה בבתים ובבתי ספר, והרחבה גדולה ביותר של תוכניות טיפול בילדים שכבר אותרו עם בעיות. צעדים אלו אמורים להינתן ע"י  ארגונים מקומיים, מדינתיים, והארגון לאומי להגנת ילד. חברי הוועדה המשותפת, שרבים מהם תמכו במלחמת הנשיא ג'ונסון בעוני והתערבויות צדק חברתיות, היו אופטימיים שיוכלו לעשות את ההבדל לילדים באמריקה.בזה נראה אפשרי, באווירה המשכרת לפתרון גדול של הבעיה בשנת 1960, לקחת משהו עצום כמו בריאות הנפש של ילדים ולפרוץ  אתו בצעדים אמיתיים. עם זאת, בשנת 1969,כאשר הדו"ח נמסר לקונגרס, הוא שקע בלי להשאיר עקבות. אף לא אחד מ 500 עמודים של המלצות הוועדה יושם. פסיכיאטר לילדים מוביל אירווינג ברלין, ניסה ללא הצלחה להחיות הרעיון של זכויות הילד בשנת 1975, אבל כבר היה מאוחר מדי.
עברו מחזורים רבים של הסיפור הזה באמריקה. הדוגמא של הוועדה המשותפת ממחישה עד כמה קשה להתמודד עם שאלה מורכבת כגון מחלת נפש בעקבות ירי המוני, אבל זה מעורר השראה שהרבה מאד מומחים ברחבי המדינה האמינו שמשהו יכול להתבצע ולהשלימו בהסתכלות בגדול על התמונה של כיצד גדלים ילדים במדינה הזאת. יתר על כן, המאמצים למציאת פתרונות גדולים נכשלו, המשתתפים בוועדה המשותפת לפחות הכירו בכך שבבריאות הנפש של ילדים, מעורבים משתתפים רבים מכל תחומי החברה. בכל פעם, כאשר לצערנו רואים טרגדיות כמעט יומיומיות של אלימות המונית, יש אי נכונות בזירה הפוליטית כדי לטפל בגורמים לזה, כך שבריאות הנפש של צעירים נותרה בעיה פעילה. למרות שאנו לא צריכים להמציא מחדש את העבודה הנרחבת של הוועדה המשותפת והמלצותיה כבדות משקל, אנחנו יכולים לפחות ללמוד את החוכמה של אלה שבאו לפנינו ולגשת לסוגיות המורכבות שלנו עם פרספקטיבה רחבה המגיעה להם."
תגובתי: 
מצאתי לנכון לפרסם באתרי, מאמר הבעת דעה כלשונו של פסיכיאטרית מאוניברסיטת מישיגן Laura Davidow Hirshbein על "לקחים שנלמדו מהחמצת הזדמנויות טיפול: לי הרווי אוסוואלד" שפורסם ביולי 2016, בכתב עת נחשב JAACAP. המאמר דן בנושא, האם טיפול בילד עם הפרעה נפשית עשוי למנוע ממנו בהגיעו לבגרות מאלימות ורצח, כפי שקרה עם הרווי אוסוולד שרצח את קנדי, נשיא ארה"ב. בהנחה שאין מניעים אחרים לרצח כמו מעורבות טרור, אזי ייתכן שלו אוסוולד היה מטופל רפואי והיה נמנע רצח הנשיא(?)… בו בעת, נדונו הקשיים בכללם בתחום בריאות הנפש של הילדים בארה"ב. הוקמה וועדה שדנה 3 שנים, וחוקק חוק ולא יצא מזה דבר.
מסקנותיו של מאמר הבעת דעה זה מזכיר לנו מאד מה שקורה אצלנו בארץ – הלא כן?
גם בארצנו היו ארועים דומים, של רצח ראש ממשלה, אם כי בחשד של מניעים פוליטיים, אולם זה היה מעשה אישי של בחור שרצח. ארוע נוסף, של רצח נהג המונית דרק רוט, לפני 22 שנים (1994), ע"י שני נערים בני 14 מהרצליה, שעלו על מונית באזור המלונות בהרצליה. יתר על כן, באחת מחופשותיהם מהכלא בפברואר 1998, הספיקו שני הנערים לבצע שוד מזוין של חנות מכולת בהרצליה ולפצוע את המוכרת, ונידונו לעוד 5 שנות מאסר בנוסף ל- 16 שנים על הרצח.
האם היה ניתן למנוע רציחות אלה בטיפול רפואי מתאים בילדותם? אני סבור שבמרבית המקרים כן, או לפחות ראוי לנסות. לפיכך, מבחינתי יש הפקת לקחים ברורה, ללא צורך בוועדות או חקיקה מיוחדת: על כל רשויות הבריאות, חינוך, ורווחה להקפיד שכל ילד/נער עם חשד להפרעה נפשית הכרחי להפנותו להערכה רפואית ולטפל בו בשיתוף כל המסגרות הנ"ל.
למרפאתי, מגיעים ילדים ונערים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) חמורה (שכיחותה 3% עד 5% מהילדים), שנלוות לה הפרעת התנהגות קשה ו/או הפרעה נפשית אחרת, ואני דואג להפנותם למסגרת טיפול המתאימה להם. עד לפני שבע שנים היו התנגדויות של חלק מהורים לקבלת טיפול, אולם בשנים האחרונות איני נתקל בהתנגדויות לטיפול, לאור הסבריי המפורטים להורים והבעת אזהרה שללא טיפול עלולה לחול החמרה בהפרעה לכיוון אלימות, עבריינות, חומרים ממכרים. כוונתי ל ADHD בחומרה קשה שנלוות לה הפרעת התנהגות חמורה והפרעה נפשית נוספת אחרת, ואין כוונתי לילד עם הפרעת קשב (ADHD) קלה, שבארצנו מרבית הילדים מאובחנים בה (10% עד 15% מהילדים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s