לסטודנטים המשתמשים לרעה בסטימולנטים יש יותר CD, ADHD, והתמכרויות

מדוע סטודנטים עושים שימוש לרעה בתרופות להפרעת קשב (ADHD)?  

Timothy Wilens, Nonmedical Stimulant Use in College Students. The Journal of Clinical Psychiatry, 8 August 2016

בקרב סטודנטים המשתמשים בסטימולנטים יש סיכוי גבוה יותר לקיומה של הפרעת קשב (ADHD) הפרעת התנהגות (CD) או התמכרות לחומרים ממכרים, בהשוואה לסטודנטים שלא משתמשים לרעה בסטימולנטים. מחקר חדש שפורסם החודש (אוגוסט 2016) ב The Journal of Clinical Psychiatry מצא שסטודנטים נוטים לעשות שימוש לרעה יותר בסטימולנטים עם השפעה מידית מאשר סטימולנטים עם שחרור מושהה. המחקר מראה, שסטודנטים העושים שימוש לרעה בתרופות מרשם ממריצות, עלולים להפגין חוסר תפקוד קליני פסיכיאטרי משמעותי, סימפטומים קשים של ADHD, הפרעת התנהגות (CDׂ), התמכרות לאלכוהול ושימוש בסמים.
מרבית הסטודנטים שעשו שימוש לרעה בממריצים היו עם קריטריונים ברורים של 'הפרעה לשימוש בממריצים' (stimulant-use disorder). את המחקר הוביל
Timothy Wilens, MD, chief of Child and Adolescent Psychiatry at Mass General Hospital for Children  and co-director of the MGH Center for Addiction Medicine
כידוע, תרופות ממריצות מיועדות לטיפול ב-ADHD, ששכיחות אבחונה הקליני בקרב הסטודנטים בקולג'ים בארה"ב הוא 8%. אולם, מספר מחקרים תיעדו שימוש שכיח לא רפואי ללא מרשם, במיוחד בקרב סטודנטים. מחקר שפורסם לאחרונה, מצא כי 65% מסטודנטים לקחו סטימולנטים לשימוש לא רפואי, ו-31% מהם השתמשו בסטימולנטים על פני תקופה של ארבע שנים. חוקרים מאוניברסיטת הנגב בבאר שבע מצאו כי כ-20% מהסטודנטים ניסו לקחת סטימולנטים לשם העצמה לימודית.
המחקר הנוכחי שונה ממחקרים קודמים בכך, שבמקום להסתמך רק על תשובות המשתתפים לסקר שאלות, באשר לשימוש בחומרים ממריצים וסמים, צריכת אלכוהול, וגורמים אחרים המשפיעים על איכות החיים, המחקר הסתמך על ראיונות מובנים שהינם תקפים לאבחון הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, כולל הפרעה לשימוש בחומרים ממכרים. בסקרים, מישהו יכול לדווח על שימוש לרעה בממריצים בקומץ מקרים, ולעולם לא אובחן עם הפרעת התמכרות. אולם במהלך ראיון קליני ייתכן ויתברר שהם מערבבים תרופות ממריצות עם אלכוהול, והיו להם אינטראקציות בעייתיות עם אנשים שגררו תביעה משפטית. המשתמש לרעה יכול להכחיש שיש לו הפרעת שימוש לרעה בממריצים, אולם בבדיקה ניתן למצוא אם יש לו קריטריונים מלאים של הפרעת שימוש לרעה בסטימולנטים. במחקר השתתפו סטודנטים מקולג'ים ואוניברסיטאות בבוסטון, שגילם היה 18 עד 28. במסגרת תהליך ההרשמה למחקר, הסטודנטים נבדקו בקשר לגורמים המשפיעים על אורח החיים בקולג', שכלל אם אובחנו או טופלו ב-ADHD, אם הם מעולם השתמשו לרעה בתרופות ממריצות, שימוש לרעה באלכוהול או סמים אחרים. במחקר, תרופות ממריצות נחשבו אלה שאושרו ע"י ה-FDA לטיפול ב-ADHD. מתוך 300 הסטודנטים שנכללו במחקר, 100 סווגו כמשתמשים לרעה בהתבסס על תשובותיהם בסקרי הגיוס למחקר, ו-200 נכללו בקבוצת ביקורת. שתי הקבוצות כללו סטודנטים שאובחנו עם ADHD. מי שלעולם לא השתמש לרעה במרשמים נכללו בקבוצת ביקורת. ראיונות מובנים נעשו ע"י מראיינים מומחים בעלי רקע בפסיכולוגיה, והתוצאות נבדקו ע"י פאנל של פסיכיאטרים לילד ופסיכולוגים מורשים, שאישרו אבחנות לאור תוצאות הראיונות. סטודנטים עם התמכרויות קשות הופנו למרכזים רפואיים לטיפול.
שימוש לרעה בממריצים היו בסבירות גבוהה יותר בסטודנטים שאובחנו עם ADHD או הראו סימפטומים של הסחת דעת בנקל וקושי בשימת לב במהלך הילדות, בהשוואה לקבוצת ביקורת. כבוגרים, הם היו בסבירות גבוהה יותר לקשיים לעקוב אחר הוראות, ולקשיים במשימות הדורשות תשומת לב. הסטודנטים המשתמשים לרעה היו בסבירות גבוהה יותר להפגין קריטריונים של הפרעה לשימוש לרעה בחומרים, כולל שימוש בסמים ואלכוהול יחד. ל- 65% היו למעשה קריטריונים של "שימוש לרעה בממריצים". אשר רכשו מחברים, והיו בסבירות גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת, שהעידו על עצמם שהשתמשו בסמים כדי "להתמסטל", ודיווחו על תחושה כללית של רווחה נמוכה. לא כל הסטודנטים מונעים לנצל לרעה ממריצים, אלא פשוט רוצים להתמסטל. משתמשים לרעה עשויים להיות בלחץ חברתי ולוקחים תרופות מרשם מחברים, אם הם מאמינים שזה ישפר את ביצועיהם האקדמיים, שאינו צפוי להשתפר אם נלקח יחד עם אלכוהול או תרופות אחרות.
ידוע, שאנשים עם ADHD שאינם מטופלים מצויים בסיכון מוגבר לשתיית אלכוהול ולהפרעת שימוש בסמים, כך שלא הפתיע, שנמצא קשר בין סטודנטים עם ADHD לבין שימוש לא-רפואי בממריצים והתמכרויות. זה אפשרי, כי חסר קוגניטיבי הקיים בסטודנט עלול להוביל אותו לפתח שימוש לרעה בתרופות ממריצות, כניסיון עצמי לטיפול בתרופות. בפועל, הפרעת שימוש בממריצים היא בעיה שכיחה יותר וחמורה מאשר סברו עד כה. סטודנטים שלוקחים ממריצים בשחרור מידי, מצויים בסבירות גבוהה יותר לשימוש לרעה בממריצים מיידיים, מאשר ממריצים בשחרור מושהה או כאלה שאינם סטימולנטים, שתועלתם טובה יותר לסטודנטים.
תגובתי: מחקר חשוב ומעשי יותר מאלה שנעשו עד כה על שימוש לרעה בסטימולמטים ע"י סטודנטים. תוצאות המחקר משקפות את הנראה בקליניקה. מרבית סטודנטים שלוקחים סטימולנטים ללא מרשם סובלים מהפרעה נפשית כמו הפרעת קשב והיפראקטיביות, קשיי התנהגויות, והתמכרויות כפי שמחקר זה הוכיח, ולא מעט סובלים מהפרעת חרדה ו/או דיכאון, כפי שאני נוכח במרפאה. לכן, רצוי שסטודנטים עם קשיי תפקוד בלימודים, בהתנהלות, התנהגות ועוד, יפנו לרופאים כדי לאבחן אותם ולהעריך אם הם זקוקים לטיפול רפואי משולב, וזה יינתן להם, ללא שימוש לרעה בתרופות מרשם.