התנהלויות אישה בעת הריונה משפיעה על התנהגויות ילדיה

למצב נפשי, לתזונה עשירה בשומן וסוכר, ולעישון, של נשים בתקופת הריונן, ישנן השפעות ארוכות טווח שליליות על התנהגות הילד. ואילו לביקורי בית של אחיות לאם ולילד יש השפעות חיוביות

מחקר חדש מצא קשר בין מצבה הנפשי של האם בעת ההיריון ולאחריו, לבין התפתחות הפרעות התנהגותיות בילדיה. ילדים לאימהות שסבלו מחרדה או מדיכאון בהיריון ולאחריו נוטים לפתח הפרעות התנהגות, לפי ממצאי מחקר שנערך בארה"ב ע"י חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות של ארה"ב (NIH) בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק וחוקרים מאוניברסיטת קולורדו. לאור ממצאי המחקר ארוך הטווח, שהתפרסם בחודש שעבר בכתב עת של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר, ייתכן כי ניתן למנוע הפרעות התנהגות בבגרות.
במחקר השתתפו 600 ילדים ו-600 אימהות, נבדקו השפעות גנטיות וסביבתיות (מכלול גורמים שאינם תורשתיים) של האם, על התנהגות ילדים מלידה עד גיל 18. האימהות נבדקו בבתיהן באופן אקראי ע"י אחיות בתקופת הריון ולאחר הלידה, ונשאלו על מצב בריאותן הנפשי, יעילות תפקודן ומידת שליטה עצמית שלהן. לאורך המחקר האימהות דיווחו אם הן נוהגות לעשן או לצרוך אלכוהול. לציין, שהחוקרים בחרו להתמקד בהשפעות של האימהות בלבד על ילדיהן, ולא נלקחה בחשבון השפעת האבות.

ממצאי המחקר מצביעים על כך כי לבריאות הנפשית של האם בתקופת ההיריון ולאחריו ישנן השפעות ארוכות טווח על התנהגות הילד שלה. כמו כן גילו החוקרים כי לביקורים של האחיות בבתי האימהות היתה השפעה חיובית על התנהגויות מוקדמות אצל הילדים. החוקרים מצאו כי ילדים שהאימהות שלהם היו במצב נפשי טוב ובעלות מסוגלות עצמית גבוהה, היו בעלי התנהגות טובה יותר החל מגיל שנתיים. כמו כן, לאימהות בעלות שליטה עצמית היתה השפעה חיובית חזקה על ילדים עד גיל 18. מאידך, לאימהות שסבלו ממצב נפשי גרוע (כמו דיכאון או חרדה) בעת ההיריון היתה השפעה שלילית חזקה על התפתחות הפרעות התנהגותיות בקרב ילדים עד גיל 12, ולאימהות שעישנו היתה השפעה על הפרעות התנהגותיות בגילים 6–12.
בין ההפרעות שנרשמו בקרב הילדים: הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), מרדנות מתריסה (ODD), התנהגות אלימה מילולית ופיזית, כמו גם חוסר שליטה עצמית ונטייה להיות מורחק מבי"ס. לבריאות נפשית של אם היתה השפעה חזקה על התפתחות הפרעות התנהגותיות בגיל הרך,כאשר התנהגות הילד צפויה להיות תנודתית. יש לציין בהקשר זה כי תסמיני דיכאון וחרדה הם במידה מועטה תורשתיים. גם, ילדיהן של אימהות בעלות מיומנות שליטה עצמית טובה זכו לתוצאות טובות יותר בהתנהגות. מיומנות זו היא גם תכונה תורשתית במידה מועטה. נמצא כי משתנים גנטיים אצל האימהות משפיעים על בתקופת התפתחותם. התוצאות עולות בקנה אחד עם ממצאים קודמים שסיכון גנטי של האם מנבא הפרעות התנהגותיות בילדיהן. מאידך גילו החוקרים כי השפעה של אם השולטת ברגשותיה, עשויה לנטרל את ההשפעה המזיקה של משתנים גנטיים, על התנהגות הילד.
לביקורי בית של אחות היתה השפעה חיובית על התנהגות הילד זו מסקנת החוקרים מהמכון הלאומי לבריאות של ארה"ב (NIH), שהתגלה בקבוצה של פעוטות שאימהותיהן היו בעלות שליטה עצמית גבוהה. לביקורי הבית היתה גם השפעה משמעותית על ילדים ואימהות בתחומים אחרים: נרשמו פחות פציעות אצל הילדים בשנתיים הראשונות לחייהם, התפקוד האינטלקטואלי שלהם היה טוב יותר, הופיעו פחות בעיות קליניות בגיל שש, וחל שיפור בלימודים בגילים 9–12.
תזונה עשירה בשומן וסוכר במהלך ההריון עשוייה להיות קשורה לסימפטומים של ADHD בילדים המגלים בעיות התנהגות בשלב מוקדם בחיים, כך נמצא במחקר חדש בראשות מדענים מקינגס קולג' בלונדון ואוניברסיטת בריסטול, שפורסם ב 8.2016 בכתב-עת לאקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר (JAACAP). החוקרים העריכו שתזונת אמהות מושפעת משינויים אפיגנטיים, DNA של IGF2, גן מעורב בהתפתחות העובר והתפתחות המוח באזורים המעורבים ב-ADHD (מוח קטן וההיפוקמפוס). לציין, DNA של IGF2 נמצא בעבר בילדים לאמהות שנחשפו לרעב בהולנד בזמן מלחמת עולם השנייה.
החוקרים מצאו כי תזונה טרום לידתית דלה, המכילה רמות שומן וסוכר גבוהות של מזון מעובד, הינה קשורה עם רמה גבוהה יותר של IGF2 בילדים הסובלים מבעיות התנהגות בגיל מוקדם, מאשר אלה עם בעיות התנהגות נמוכות. תוצאות המחקר מראות כי קידום תזונה בריאה טרום לידה עשוי בסופו של דבר להביא לפחות סימפטומים של ADHD ובעיות התנהגות אצל ילדים. זה מעודד, בהתחשב בעובדה שגורמי סיכון תזונתי אפיגנטיים יכולים להשתנות.המחקר מדגיש חשיבות קריטית של תזונה בריאה במהלך הריון לפיכך, צריכים לבחון סוגים ספציפיים יותר של תזונה בתקופת היריון, כגון חומצות שומן אומגה 3, דגים, אגוזים, ועוף שהם חשובים ביותר להתפתחות העצבית.

נשים המעשנות בתקופת הריונן, ילדיהן היו בסבירות גבוהה יותר לפתח הפרעות התנהגותיות, בנקודות זמן שונות. יש לקחת בחשבון, כי הדבר יכול לנבוע מהשפעה של התנהגות האם (שלעיתים קרובות עם עישון יש הפרעות התנהגותיות), ולאו דווקא מהעישון עצמו. תוצאות אלו נתמכות בממצאים שעלו ממדגם הסתברות לאומי שנערך בארה"ב שכלל 13 אלף ילדים. אחד ההסברים שניתנו לממצאים הוא כי עישון טרום לידה יכול להזיק למוח העובר המתפתח, ומעלה הסיכון לחוסר עכבות התנהגותיות. מחקר אחר שפורסם החודש בדנמרק, הראה כי עישון של אימהות בהריון גורם לסיכון מוגבר לתסמונת טורט, הפרעת טיקים כרונית והפרעה אובססיבית כפייתית בילדיהן.המחקר לקח בחשבון משתנים שונים כולל היסטוריה פסיכיאטרית של האם, מצב סוציואקונומי ועישון של בן הזוג. ממצאי המחקר מצביעים על כך שקיים מסלול המקשר בין חשיפת העובר לטבק לבין שינוי בהתפתחות המוח.
מערכת בריאות בארץ יכולה להפיק תועלת משלושת מחקרים אלה, ולאמץ תכניות דומות לביקורי בית של אחיות בבתי אימהות, ביחוד במשפחות משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות. בארץ, הכוונה והדרכת נשים בהיריון וביקורי בית אצל נשים שילדו, נעשתה במשך שנים רבות בהצלחה מרובה במסגרת תחנות לאם ולילד. מאחר שרובן נסגרו בהחלטת המדינה, נותר חלל בנושא הדרכה לאם ותינוקה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s