פעילויות, התנהלויות, והדרכות אשר יכולות לעזור לילדים עם הפרעת קשב (ADHD)

האם נגינה בכלי נגינה, קשורה עם התפתחות עובי קליפת המוח, בבני נוער בריאים?
מחקר של ג'ימס הודיאק, מנהל המחלקה לגנטיקה התנהגותית באוניברסיטת וורמונט, שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר, העריך את המידה שבה נגינה על כלי נגינה קשורה עם התפתחות עובי קליפת המוח, בקרב בני נוער בריאים. משתתפי מחקר זה היו חלק ממחקר NIH להתפתחות מוח נורמלית. המשתתפים עברו סריקת MRI, בדיקות התנהגותיות עד 3 ביקורים, בפרקי זמן של שנתיים, ומנת משכל (IQ). נתוני אימון מוסיקה היו זמינים עבור 232 בני נוער (334 סריקות), בגיל 6-18 שנים. עובי קליפת המוח נמדד בהשוואה למספר השנים שכל נער ניגן כלי נגינה. הגיל, מין, נפח המוח, וסורק, נלקחו בחשבון.
התוצאות הראו שנגינה בכלי נגינה היו קשורים בשיעור מוגבר של התבגרות עובי קליפת המוח, עובי הקורטקס המוטורי, כמו גם קליפת מוח קדם חזיתית והקודקודית. כלומר, נגינה בכלי נגינה קשור עם התבגרות עובי קליפת המוח מהירה יותר באזורים המעורבים בתכנון מוטורי וקואורדינציה, יכולת ראייה מרחבית, ושליטה ברגשות ודחפים. 
עם זאת, בהתחשב באופי מעין-ניסיוני של מחקר זה, לא ניתן לשלול השפעה של משתנים מבלבלים. תוצאות היו ללא שינוי עם משתנה IQ . המעקב גילה כי באימון מוסיקלי לא נמצא קשר בין שנות הנגינה על כלי לעובי קליפת המוח. מחקר מעניין המנסה לבחון השפעת הנגינה בכלי נגינה על קואורדינציה, ועל שליטה ברגשות ובדחפים. סבורני שיש בתאוריה זו היתכנות. כתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר, נתן למחקר זה במה ראויה. נחכים יותר לאחר שיהיו מחקרים נוספים בעתיד בתחום זה ודומיו.
האם פעילות גופנית משפיעה על שיפור זיכרון, ריכוז, תכנון, שליטה עצמית וקבלת החלטות?
מחקר של ל. וורבורג, שפורסם בעיתון הבריטי לרפואת ספורט, מצא כי פעילות פיזית קצרה עם תרגילים אינטנסיביים מתונים, מגבירה את השליטה העצמית. ופעילות פיזית מתונה מגדילה את זרימת החמצן לקליפת המוח הפרה-פרונטלי, דבר המסביר את ההשפעה להגברת השליטה העצמית. במחקר זה נסקרו עבודות שבחנו את השפעת תרגילי התעמלות על תפקודי המוח הביצועיים כמו זיכרון, ריכוז, תכנון וקבלת החלטות, בשלוש קבוצות גיל: 6-12 שנים; 13-17 שנים; 18-35 שנים. נמצאו 24 מחקרים רלוונטיים. מתוכם 19 מחקרים הכוללים 586 משתתפים, בחנו את ההשפעה של פעילות פיזית קצרה ו- 5 מחקרים כוללים 358 משתתפים, בחנו ההשפעה של פעילות גופנית סדירה.
החוקרים מצאו שלפעילות גופנית סדירה לא נראה שיש השפעה רבה על תפקודי מוח ביצועיים. מאידך, ניתוח הנתונים הראה, שפעילות פיזית קצרה עשויה לשפר את תפקודי המוח בכל שלוש קבוצות הגיל. החוקרים משערים כי פעילות פיזית קצרה עשויה להגביר את זרימת הדם במוח לאזורים פרהפרונטליים של המוח, האחראים על תפקודים ביצועיים גבוהים (higher executive functions). 
אם כי המחקרים היו מעטים מדי, והתוצאות לא עקביות מדי כדי לאפשר הסקת מסקנות מוצקות, מזהירים המחברים. רק 4 מחקרים בדקו את השפעת פעילות גופנית קצרה, על זיכרון עבודה (אבל רק במבוגרים צעירים), והמספרים אינם מספיקים כדי להסיק מסקנות על ההשפעה. אך 12 מבין 19 מחקרים בחנו את נושא השליטה העצמית, והניתוח עולה כי פעילות פיזית קצרה משפרת את השליטה העצמית בכל שלוש קבוצות הגיל, אם כי בהשפעה קטנה עד בינונית. הדבר חשוב במיוחד לילדים ונוער, כי תפקודי מוח מפותחים חשובים להישגים אקדמיים ולהיבטים אחרים בתפקוד חיי היום יום. השפעות חיוביות אלה של פעילות גופנית לשליטה ועיכוב ההפרעה מעודדות ורלוונטיות ביותר, לאור החשיבות לשליטה על ויסות התנהגות ורגשות במצבים חברתיים, אקדמיים, ובמסגרת ספורט. 
מסקנות: פעילות גופנית יכולה להיות טיפול יעיל למצבים המתאפיינים בפונקציות לקויות גבוהות יותר במוח, כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ואוטיזם, ועשויה לסייע לעיכוב הנזקים של דמנציה. בהתחשב במגמה לאורח חיים של עבודה בישיבה, הזדקנות עולמית, ושכיחות גוברת של דמנציה, תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של העיסוק בפעילות גופנית באוכלוסייה הכללית.
"פעילות גופנית מנקה את המוח" – יותר חמצן נכנס למוח והפעילות מפחיתה היפראקטיביות ומשפרת התנהגות, 
כך הוסק במחקר מאוניברסיטת וורמונט שפורסם בבתב עת נוירו-סיינס, על השפעת פעילות גופנית על המוח. החוקרים טוענים כי פועלים הרבה מכניזמים מוחיים ספציפיים וקורים שינויים נוירו-ביולוגיים. ישנן השפעות שונות על המוח והזיכרון ויש שוני בין צעיר למבוגר. יש גן המתאם איזה פעילות גופנית מביאה תועלת.כך נוכל לדעת עפ"י הגנוטיפ ב-דנא מי יושפע טוב מפעילות גופנית ומי לא. טוענים שפעילות גופנית מפחיתה היפראקטיביות וקשיי התנהגות.
השפעת פעילות אירובית על סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז בילדים, נמצא במחקר ממישיגן, שפעילות אירוביות יומית לילדים בסיכון לפני בי"ס, יכולה לסייע בהפחתת הסימפטומים של הפרעות קשב (ADHD), בכיתה ובבית, כמו חוסר תשומת לב, מצבי רוח, וקושי להסתדר עם אחרים.
בתור ילד הקדשת תשומת לב כל היום בבי"ס זה לא קל, בייחוד עבור אלה הנמצאים בסיכון גבוה להפרעת קשב וריכוז. "מחקרים קודמים מצביעים על כך שלפעילות גופנית יכולה להיות השפעה חיובית על ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז," אמרה אלן סמית, שערכה את המחקר יחד עם המחברת ראשי טסי הוזה, פסיכולוגית מאוניברסיטת ורמונט. מחקר קודם מאוניברסיטת מישיגן הראה שתפקוד המוח משתפר, וכן כישורי מתמטיקה וקריאה נהיים טובים יותר, בתלמידי בתי ספר יסודיים שנחשפו לפעילות גופנית אינטנסיבית.
בכל זאת, עדיין לא ידוע איך פעילות גופנית עקבית עשויה לשפר מגוון רחב של סימפטומים וליקויים הקשורים להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). לשם כך במחקר על פני תקופה של 12 שבועות, עקבו אחר 200 תלמידי בית ספר יסודי, החל מהגן ועד כיתה ב' שגם הציגו סימנים של הפרעות קשב וריכוז או לא. התלמידים נבחרו באופן אקראי להשתתף: בקבוצה שסיימה פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל יום לפני בית הספר, או לקבוצה שפעילויות הילדים בה הייתה סטנדרטית הכרוכה יותר בישיבה יותר בכיתה. 
למרות שהממצאים מצביעים על כך שכל המשתתפים הראו שיפור, ילדים עם סיכון להפרעות קשב וריכוז שביצעו פעילות קבועה, נהנו על פני מגוון רחב יותר של שיפור בסימפטומים, מאלה שהפעילויות הייתה מינימלית. יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את התדירות ומידת הפעילות הגופנית שיכול לספק יתרונות לילדים. ההשפעות של פעילות גופנית עשויות להיות אחרות שתלויות בגיל הילד. למרות מספר השאלות שנותרו בעינן, פעילות גופנית נראית כשיטת התערבות מבטיחה להפרעות קשב וריכוז עם יתרונות ידועים לבריאות הכללית של ילד. זה מעניק לבתי ספר עוד סיבה טובה לשלב יותר פעילות גופנית ליום הלימודים.
תנועה מתמדת של ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) עשויה אמנם להסיח את הדעת, אבל התנועתיות גם עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי שלהם, כך נמצא במחקר מאוניברסיטת קליפורניה, בראשות ג'ולי שוויצר, פרופ' לפסיכיאטריה, מנהלת תכנית דייוויס למחקר בריאות, שפורסם בכתב עת נוירופסיכולוגיה של הילד. ייתכן ומורים צריכים לאפשר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לקשקש ולנוע כל עוד זה לא מפריע לשאר הכיתה. המחקר של ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב וריכוז בדק כיצד תנועתיות, עוצמתה ותדירותה, קשורה עם דיוק במשימות תובעניות קוגניטיביות הדורשות קשב ותשומת לב. המחקר מצא שמשתתפים שנעו בתזזיתיות רבה הציגו ביצועים קוגניטיביים טובים יותר באופן משמעותי. זה מחקר ראשון שהעריך את הקשר בין תנועתיות לבין ביצוע משימות בהפרעות קשב והיפראקטיביות. מתברר שתנועה פיזית במהלך משימות קוגניטיביות עשויה להיות דבר טוב עבור ילדים אלה. "הורים ומורים לא צריכים לנסות לשמור אותם שקטים דוממים ולא נעים. אפשרו להם להתנועע בזמן שהם עושים את עבודתם או משימות קוגניטיביות מאתגרות אחרות. יכול להיות שהיפראקטיביות שרואים בהפרעות קשב והיפראקטיביות, עשויה בפועל להיות מועילה בזמן מסוים. אולי התנועה מעלה את רמת העוררות שלהם, מה שמוביל לתשומת לב טובה. ממצא זה, מצביע שרמת דיוק בהפרעת קשב עשוי להיות טוב יותר ע"י פעילות אינטנסיבית יותר, או כשילדים עם הפרעת קשב נוטים להשתמש במשאבים קוגניטיביים יותר כשהם נמצאים בפעילות גופנית. אולי מורים לא צריכים להעניש את הילדים שזזים, וצריכים לאפשר להם לזוז בחופשיות, כל עוד זה לא מפריע ליתר הכיתה.
ילדים עם ADHD עשויים להפיק תועלת ושיפור בסימפטומים מאורח חיים בריא
כך עולה ממחקר הולטון ניג וחבריו, שיצרו מדד אורח חיים המסכם את המספר הכולל של התנהגויות אורח חיים בריא. לשם כך נבדקו 184 ילדים עם ADHD לעומת קבוצת ביקורת של 104 בני נוער ללא ADHD. והם ממליצים: א) לא יותר מ 1 עד 2 שעות של זמן מסך בסיכום יומי; ב) שעה אחת לפחות של פעילות גופנית מדי יום; ג) הגבלת הצריכה של משקאות ממותקים בסוכר; ד) 9 עד 11 שעות שינה בכל לילה; ה) צריכה של 7 עד 10 כוסות מים ביום, בהתאם לגיל.
כיצד להתגבר על חוסר תיאבון בילד מטופל בתרופות להפרעת קשב והיפראקטיביות?

לוודא אם ילד אוכל או לא אוכל בזמן שהוא בבי"ס: לרוב, ילדים שלוקחים תרופות ממריצות להפרעת קשב (ADHD) אינם רעבים בבית ספר. לכן רצוי לציידו לבי"ס רק במאכלים אהובים עליו, ולבקש ממורים להזכיר לו לאכול. אם הוא לא אוכל בבי"ס, זה בסדר, אולם אז צריך להתמקד יותר בארוחות בבית, בוקר וערב, כדי שהילד יקבל תזונה שהוא זקוק . ארוחת בוקר גדולה: ילד צריך לאכול ארוחת בוקר, מזון עתיר בקלוריות לפני שלוקחים תרופות בבוקר. מומלץ לאכול כריך, אפשר לילדים המעדיפים ג'חנון, המבורגר או פרוסת פיצה, בתוספת פירות לארוחת בוקר. ילדים צריכים קלוריות ותזונה כדי לתדלק את הצמיחה שלהם ולתת להם אנרגיה למשך היום. חטיפים לעתים קרובות: כשרמת הסוכר בדם בילד יורדת, ילד עלול להיות עצבני ולאבד פוקוס. שייק יוגורט הוא חטיף נהדר. חלבון ישמור את הילד במסלול ועשוי למנוע שינויים במצב רוח. להוסיף פירות וזרעי פשתן, שיש בהם אומגה 3 , עשירים בחלבון וקלוריות טובים בחטיפים או כדי להשלים ארוחות לאכלנים "קטנים". להפוך את האוכל לכיף: ילדים עם ADHD אינם אוכלים מספיק, בין היתר מכיוון שהם משתעממים מהר בארוחות. להגיש להם צלחת עם מזון שיתפוס את תשומת לבם.למשל לעצב את הכריכים (להשתמש בחותכי עוגיות), לסדר את המזון בצלחת בעיצובים או פרצופים, ולהגיש רטבים ומטבלים כדי לעשות את הארוחה מעניינת יותר. להגיש מנות קטנות יותר של מזון העתיר קלוריות: ראשית להגיש מזון האהוב על הילד. להתחיל עם מזונות עתירים בקלוריות, כמו בשר ודגנים, ולהגיש במנות קטנות. עם הירקות, להוסיף שמן זית או גבינה כדי להגדיל כמות הקלוריות. ארוחות ערב רגועות ונינוחות: אם ילד נוהג לברוח מהשולחן אחרי כמה ביסים, לשנות רגלי ארוחת ערב, הרגע את הרוחות. שב ליד הילד, עמעם אורות או ניגון מוסיקה מרגיעה. אל תושיב ילד מול מראה או חלון שעלולים להסיח דעתו מהארוחה, שאל אותו שאלות על דברים שקרו במהלך היום. גמישות בזמני ארוחות: ילדים עם הפרעת קשב אינם יכולים להיות רעבים בשעות קבועות. לעבוד איתם על זה, לנסות להזיז את ארוחת הערב המשפחתית מאוחר יותר. לילדים שאינם רעבים כל כך, להציע ארוחה קלה וחטיפים להמשך הערב. להשאיר מזון שאינו מתכלה על הדלפק, כדי שילדים יוכלו לקחת ולאכול לאחר שפגה השפעת התרופות והתיאבון שלהם חוזר. האם צריך תוספי מזון? לא יודעים בוודאות אם תוספי מזון משפיע על תסמיני הפרעת קשב וריכוז. אם הורה חפץ, אפשר לנסות את זה במשך כמה חודשים כדי לראות אם זה עוזר. האם לתת דיאטות מיוחדות כמו ללא גלוטן? כל דיאטה שבה מגבילים מזונות עלולה לגרום לבעיות תזונתיות, לכן לא מומלץ.
כיצד להדריך הרגלי למידה טובים יותר לילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)?
רבים הילדים המופנים ע"י בית הספר לאבחון הפרעת קשב וריכוז, ובאבחון קליני מוצא אני שעיקר בעיית הילד הינה קשיי למידה, ואילו קשיי קשב וריכוז הנם מינימליים. במקרים כאלה, מוטלת החובה בראש וראשונה על בית הספר, לסייע להם בלימודים בהתאם לצרכיהם (מורת שילוב, הוראה מתקנת, לימוד פרטני, וכדומה). ועל הורים להקנות לילדיהם הרגלי למידה טובים יותר, כפי שיפורט להלן.
נקיטת מהלכים אלה עשויה למנוע טיפול תרופתי או לפחות לגרום לדחיית טיפול תרופתי :
ילדים עם ADHD שהולכים לאיבוד עם שיעורי הבית:
הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) גורמת לקשיים ביכולת לעקוב לאורך זמן ולהישאר מאורגנים. אם לילד יש הפרעת קשב, זו אינה אשמתו שהוא מורח לשעות רבות את שיעורי הבית שלו, ולאחר זמן הולך לאיבוד איתם. 
הורה יכול לעזור לו להתגבר על כך, ע"י זה שילמד אותו מיומנויות כדי להשאירו מרוכז שישתרש בו. לוח שנתי גדול לתזכורות: שקשה להחמיץ אותו, ויעזור לילד עם הפרעות קשב. לקבוע לוח קיר ענק ולשים אותו במקום בולט שהילד רואה אותו הרבה פעמים ביום, כמו על קיר המטבח או ליד שולחן כתיבה שלו. להשתמש בסמנים בצבעים או הערות ולהראות משימות ומטלות קרובות וחופשות בי"ס. להגדיר תחנה לשיעורי בית: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נזקקים לשגרה צפויה להכנת שיעורי בית. להגדיר מקום מיוחד שבו ילד מכין את שיעורי הבית בכל יום. לוודא שאין הסחת דעת מחיות מחמד, אחים ואחיות, רעש מטלוויזיה או מדלת כניסה. לשמור את המקום מצויד בעפרונות, נייר, וכל ציוד אחר שהילד עשוי להזדקק לו. עבודה עם המורים: להיפגש עם מחנך הכיתה של הילד ולעשות אתו את עיקרי התכנית עבור הילד. אידיאלי לעשות את זה לפני תחילת שנת הלימודים, אבל אפשרי לעשות זאת בכל עת. לבקש לוח זמנים של משימות קרובות, בכתב או באינטרנט, ולבקש מהמורה שהילד יוכל להשתמש בזמן חופשי לשיעורי בית. לשמור על קשר באמצעות דואר אלקטרוני. הידיעה שיש תמיכת המורה תעזור מאד. לשמור על לוח זמנים: לוח זמנים יומי הוא מפתח הצלחה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. להציב להם זמנים קבועים להכנת שיעורי בית, לאכילת ארוחת ערב, וזמן ללכת לישון. במידה ולוח הזמנים בסדר היום נפרץ, להתחיל אותו שוב למחרת היום. הקפדה על לוח זמנים תעזור לילד, ויימנעו תחינות, נדנודים, וויכוחים, ומריבות בין הורה לילד. שימוש בתגמול: אם ילד נראה מתמודד קשה ונאבק עם שיעורי הבית, להציע לו פרסים בסיום העבודה. הפרסים לא צריכים להיות גדולים, אבל הם צריכים להיות מידיים. ברגע שילד תוחב בכעס את שיעורי הבית שלו בתיקו, לספר לו סיפור, לתת לו מדבקה, לאפשר לו זמן בטלוויזיה או במחשב. להכניס את התגמולים לתוך לוח הזמנים של אחרי בית-ספר ולשמור על עקביות. לפצל משימות גדולות: כשילד מתחיל לקבל משימות גדולות או פרויקטים גדולים יותר, כמו סיכומי קריאת ספר, מומלץ לפצל את המשימה הגדולה למספר משימות קטנות יותר, כשכל משימה עם תאריך יעד. בני נוער עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים לעזרה עם תזמון משימות לפרויקטים גדולים. שימוש בטיימרים: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מאבדים לעתים קרובות את תחושת הזמן. אפשר להשתמש בשעוני מטבח, או אזעקות בשעונים, או בטלפונים ניידים לציון הזמן. להגדיר לילד פרק זמן מסוים להכנת שיעורי בית. האזעקה גם תעזור להחזיר את הילד למסלול אם דעתו הוסחה. לעזור לילד להתארגן: אם הילד שוכח מטלות בבי"ס או שיש לו ילקוט גדוש בניירות מקומטים, יש לעזור לו להתארגן. לעשות את זה ויזואלית. כמו לתת תיקיות צבעוניות לכל נושא. להכין תכנית גיבוי כאשר יש משימות שלא עושה אותן בבית, לשמור רשימה של ילדים אחרים בכיתה שיכולים לעזור או כיצד ליצור קשר ישיר עם המורה. מתן שבח: עם הפרעת קשב וריכוז או לא, ילדים אוהבים שבחים. זה מעודד ומניע אותם. לכן לשים לב להצלחות שלהם אפילו לקטנות, ולשבח אותם על כל מאמץ ושיפור. זה מעניק הרגשה טובה לילד ולהורה. הישגים קטנים מובילים בהמשך לגדולים יותר. אסטרטגיות למשימות קשות: אם הילד זורם בשיעורי בית במקצועות מסוימים אבל מסתבך ונתקע באחרים, לאפשר לו לעבור ביניהם. להתחיל עם המשימה הקלה, לעבור למשימה הקשה יותר לכמה דקות, ולאחר מכן לחזור לקלה, וחוזר חלילה. עבודה לסירוגין עשויה לעזור לילד להרגיש פחות מוצף. להציב מטרות: גמול הוא דבר טוב, אבל אם הוא גדול מדי, שאינו מציאותי זה יכול לפעול כבומרנג. גמול לטווח ארוך עלול להיות מסובך לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. תכנית טובה יותר היא לקבוע מטרות קטנות ליום או שבוע ולתת תגמולים קטנים אבל מידיים. לכתוב הנחיות: לילד שצריך לעזור לו להבין כיצד לעשות את שיעורי הבית שלו, ראשית, להסביר לו את ההוראות, ולתת לו להסביר אותן בחזרה. גם לכתוב את הוראות צעד אחר צעד בלוח התלוי על הקיר. עבור ילדים רבים, תזכורת חזותית עוזרת מאד. עזרה במעברים: בתקופות של שינוי או מעבר, כמו לכיתה חדשה, או מעבר לבית ספר חדש, הילד עלול להיתקל יותר בבעיית לימודים. לתכנן להציע עזרה נוספת בתקופה זו, עזרה לעתים קרובות יותר, ולעבור על משימות יחדיו.

2 מחשבות על “פעילויות, התנהלויות, והדרכות אשר יכולות לעזור לילדים עם הפרעת קשב (ADHD)

  1. לאורית שלום רב, תודה על פנייתך.
    בשאלתך, העלית מספר סוגיות הראויות להתייחסות.
    א. נער שמטופל עם תרופה ממשפחת סטימולנטים (לא ציינת, אולם אני מניח שזה מה שהוא מקבל בגלל הירידה בתיאבון), חייב לסגל לעצמו אורחות אכילה מתאימות, לאכול ארוחת בוקר הכוללת כריך של לחם, לחמניה או פיתה (ו/או דבר מאפה עד שיתרגל לאכול כריך) ולגוון בימי השבוע עם חביתה, ביצה קשה, גבינה, פסטרמה, חומוס, ממרח שוקולד ועוד. אני מסביר להורים שכל עוד אינו אוכל כריך בבוקר לא ממליץ לקחת תרופת סטימולנט. זה אמור להספיק מבחינה קלורית עד שעה 12:00, ובהפסקה הקצרה של שעה 12:00 ממליץ לתת לו חטיף עשיר בקלוריות שהוא הכי אוהב, ואז ירגיל עצמו להכניס קלוריות בשעה זו כך שיוכל לאכול כריך קטן פיקנטי.
    ב. מתן אנשור אינו פתרון מתאים למצבים אלה. זו אחריותם הבלעדית של ההורים לדאוג שילדם יאכל ארוחת בוקר כנ"ל שתהיה הארוחה העשירה ביותר בקלוריות, וחובתם למלא אחריות זו כלפי ילדיהם.
    ג. מינון תרופה צריך להיקבע בכל ילד על פי היעד להשגת שיפור בסימפטומים וודאי לא כפיתרון להחלשת הירידה בתיאבון. במידה ומינון נמוך של תרופה מספק ומשיג תוצאות טובות אזי מה טוב.
    ד. איני יודע איזה תרופת סטימולנט הילד לוקח, יש מקרים שאפשר להתאים להם תרופה שתיפגע פחות בחוסר התיאבון שלהם, ייתכן והוא נכלל בהם.
    ה. יש לבחון מהי חומרת הפרעת ADHD שהילד סובל ומה מידת קשייו התפקודיים, ואם הוא אכן חייב טיפול תרופתי, או שמא ל- ADHD נלוות הפרעות התנהגותיות קשות שסטימולנטים פחות עוזרים, ואז יש לשקול טיפול עם ריספרדל לתקופה מסוימת. כידוע תרופה זו מגבירה מאד את התיאבון, ו"אז צדים שתי ציפורים במכה אחת".
    בהצלחה, שלומי ענתבי.
    נ.ב. צרפתי שני קישורים לאתרי בנושאים אלה: כיצד להתגבר על חוסר תיאבון; הפרעות אכילה והפרעת קשב

    From: oritgoz
    Date: Sat, Nov 24, 2018, 16:27
    נושא: תיאבון ירוד ב- ADHD

    שלום ד"ר ענתבי,
    בתור מומחה ל- ADHD, רציתי לשמוע מה דעתך בנוגע לתוספות כגון אנשור לנער עם ADHD שמרזה בעקבות תיאבון ירוד.
    האם גם מעידה כי נותנת לו מינון מופחת כדי שיאכל יותר. נראה. לי הפסד משני הכיוונים. לא מצאתי התייחסות לכך באתר שלך ותהיתי אם יש בכלל גישה שכזו.
    בברכה, ד"ר אורית.

    • Orit Stolar
      to: shlomi antebi
      date: Nov 27, 2018, 2:29 PM
      כיצד פותרים ירידה בתיאבון מסטימולטים

      ד"ר שלומי ענתבי היי,
      אני לא זאת ששלחה את השאלה אבל מסכימה עם התשובה שלך.
      😊 ד"ר אורית סטולר.

      ד"ר סטולר שלום,
      תודה על תגובתך והסכמתך לתשובתי.
      באשר להערתך, השאלה אכן לא נשאלה על ידך, אלא ע"י ד"ר אורית גוז (בתשומת לב, רואים זאת כמצויין בפנייתה בכתובת הדואר אלקטרוני שלה).
      אם כן, מסתבר שיש עוד ד"ר אורית, וזה די שכיח.
      שלומי ענתבי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s