מחקרים חדשים: מה הגורמים המנבאים המשכיות ADHD מילד למבוגר? האם טיפול מקדים יפחית שעור ADHD במבוגרים וישפר תפקודם? מי נגמל מ- ADHD ומה קורה עם מי שלא נגמל?

הקדמה: נושא זה של הפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים עם כל הפרובלמטיקה שבו, תפס חלק נכבד בכנס האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (JAACA ניו יורק נובמבר 2016) …מקום שני אחרי "טיפול בילד עם ADHD קשה ועקשני" וכלל הרצאות מרובות ומגוונות. הסתפקתי להציג באתרי חלק קטן מהן, משום שהקפתי באתרי במשך השנים את כל הסוגיות הקשורות בזה, כולל הערכה (שעלתה בלהט במספר הרצאות בכנס זה), ש- ADHD המופיעה בגיל בוגר איננה המשכיות של ADHD בילדות, אלא הפרעה בפני עצמה שצריך לסווג אותה להפרעה ספציפית אחרת?… תוכלו לקרוא באתרי בפרוט רב על הכול מכול הקשור בהפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים.  ראה למטה-> 

הגורמים בילדות המשפיעים על המשכיות הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) לבגרות

מַטָרָת מחקר זה, שפורסם לאחרונה בכתב העת של אקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר, והוצג בכינוס השנתי של AACAP (נובמבר 2016), היא לקבוע את הגורמים בילדות המנבאים המשכיות הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) לבגרות או סיומה.
עד כה מחקרים הראו כי מכלל הילדים עם הפרעת קשב אצל 45% עד 85% נותרים סימפטומטיים בגיל התבגרות, ו- 50%-60% ממשיכים להראות תסמינים בבגרות (מבוגרים).הטרוגניות רבה בשעור התמדתה נקבעה לפי הגיל שבו סימפטומים מוערכים. סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז במיוחד היפראקטיביות ואימפולסיביות, שנחלשו עם הגיל, מה שהוביל להפחתת שיעור המשכיות ADHD לבגרות (במבוגרים) מאשר בגיל ההתבגרות. יתר על כן, ההטרוגניות בשיעורי התמדה נובעים מהגדרות השונות של התמדה שהשתמשו במחקרים השונים. רק מתי מעט עם אבחנת ADHD בילדות עשויים לשפר במידה מספקת כדי לא להתמיד עם ADHD בבגרות (חולפים-desisters), ואחרים ממשיכים להראות תסמינים של אבחנת ADHD בחיים בוגרים (מתמידים-persisters).
המתמידים- Persisters והחולפים- Desisters נבדלים במספר מאפיינים. סיכונים יותר למתמידים מאשר לחולפים להיות עם הפרעה נלוות של מרדנות מתריסה (ODD), התמכרות, חרדה, דיכאון וקשיי תפקוד חברתיים, חינוכיים, רגשיים וקוגניטיביים. לא מובן אם הבדלים אלה הם הסיבה, תוצאה, או קשורים באמצעות גורם אחר. גם מחקרים נוספים, שהעריכו את ההשפעות של מאפייני תפקוד בילדות על התמדת ADHD הראו כי חומרת ADHD, הפרעה מרדנית נלווית, בעיות התנהגות, קשיים קוגניטיביים, וליקויים פונקציונליים מגבירים הסיכון להמשכיות ADHD לגיל התבגרות ולמבוגרים.
מחקרים אלה ואחרים עשויים להיות מוגבלים, מכיוון שהם העריכו השפעות של רק חלק מגורמי ילדות כמו תחלואה נלוות וחומרת תסמינים על התמדת תסמיני ADHD במבוגרים. אמנם אלה מנבאים חשובים להתמדת ADHD למבוגרים, אולם לא ניתן להתעלם מהשפעות של מאפייני המשפחה. כמו, מצב סוציו- אקונומי (SES) ויחסים במשפחה המשפיעים על חינוך ילדים ויכולות התמודדות שלהם. באופן דומה, הורות חלשה והשכלה נמוכה של הורים עשויים להיות קשורים עם פרוגנוזה גרועה. לגורמים אלה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על התפקוד, ומגבירים את האפשרות להתמדת ADHD לגיל בוגר. גם IQ בילדות, עשוי להיות גורם מנבא חשוב של התמדת ADHD למבוגר.
לפיכך במחקר החדש הנוכחי, השתמשו בשִׁיטָת ניתוח רגרסיה כדי לקבוע את הקשר בין גורמים משפיעים בילדות לבין התמדת סימפטומים של ADHD בבוגרים. 453 משתתפים (גיל ממוצע 25 שנה), ממחקר מולטי מודלי על טיפול בילדים עם ADHD בילדות. במחקר זה נלקחו בחשבון גורמים אלה: מנת משכל (IQ) של הילד, מספר כולל של מחלות רקע (קומורבידיטי),שיטות חינוך של הורים כפי שנתפסות ע"י הילד, יחסים בין הורים לילד כפי שנתפס ע"י הילד, בעיות נפשיות אצל הורים, בעיות בחיי הנישואין של ההורים, רמת הכנסה משפחתית, והשכלה של ההורים, אשר כלם הוערכו בגיל ממוצע של 8 שנים. התמדה של ADHD לבגרות, הוגדרה באמצעות סימפטומים של DSM-5 עם או בלי פגיעה תפקודית, כמו גם דרוג נקודות סימפטומים של ADHD לפי סולם דירוג ADHD קונרס למבוגרים בלבד(CAARS) . נלקחו בחשבון גם גיל, מין, ותסמיני ADHD בילדות.
המחקר הנוכחי נועד להעריך את השפעות של מאפייני המשפחה והתפקוד בילדות על הסיכון להתמדה של ADHD לבגרות המוקדמת (במחקר ממוצע גיל 25). חשוב לקבוע מה המנבאים של התמדת ADHD למבוגר, שעשויים להיות שונים מהמנבאים של התמדה לגיל מתבגר. הרי מתבגרים חווים דרישות חברתיות מוגברות, בעוד בוגרים נדרשים לתפקוד עצמאי.דרישות אלה עשויים להוביל להבדלים ביכולות ההתמודדות בגיל ההתבגרות לעומת הבגרות, וכתוצאה מכך ליצור הבדלים בהשפעות של הגורמים המנבאים התמדה של ADHD בשתי נקודות זמן. במחקר הנוכחי, נכללו מגוון רחב של גורמים מקדמים יותר מאשר במחקרים קודמים, שמשפיעים על התמדת סימפטומים של ADHD למבוגרים.
תוצאות המחקר הראו כי הגורמים בילדות החשובים המנבאים התמדת סימפטומים של ADHD למבוגרים היו: חומרת סימפטומים בילדות של ADHD, מחלות רקע, ובעיות נפשיות של הורים. ואילו גורמים של מנת משכל בילדות (IQ), מצב סוציו-אקונומי, השכלת הורים, ומערכת יחסים בין הורה לילד- לא הראו אסוציאציות עם התמדת סימפטומים של ADHD לגיל בוגר. חומרת סימפטומים ראשונית של ADHD, בריאות הנפש של הורים, ותחלואה הנלווית ל- ADHD בילדות משפיעים על התמדת סימפטומים של ADHD לבוגר. מידע מוקדם של גורמים אלה עשוי לסייע לנו בהפחתה של התמדת ADHD במבוגרים וקשיי תפקוד שלהם.

התמדת הסימפטומים של ADHD לגיל בגרות
Margaret H. Sibley, Journal of Child Psychology and Psychiatry, 2016

מחקר שנערך לאחרונה והוצג בכינוס הוכיח המשכיות סימפטומים של ADHD אצל 60% מהילדים, אל אמצע שנות ה- 20 לחייהם, ו 41% היו עם סימפטומים וליקויי תפקוד בבגרותם.
החוקרים מציינים כי שיעורי התמדה ADHD בבגרות השתנו מאוד במחקרים קודמים, תלוי כיצד המידע נאסף ונותח. בשנת מעקב  16, נמצא כי שילוב דיווחי הורה עם דיווחים עצמיים, בתוספת סף סימפטומים המותאם לבגרות (ולא על בסיס הגדרות ADHD בילדות) יכולים להיות אופטימליים לאבחון. לאחרונה, יש כבר הרבה מחלוקת בשאלה האם ילדים עם ADHD ממשיכים לחוות סימפטומים לבגרות, אומר ד"ר מרגרט סיבלי, עורך ראשי של כתב העת ללימוד פסיכולוגיה ופסיכיאטריה של הילד. מחקר זה מצא כי הדרך והשיטה בה אנו מאבחנים ADHD יכולה להוביל למסקנות שונות, באשר האם כן או לא יש עדיין במבוגר את ההפרעה שראשיתה בילדות. כששואלים מבוגרים על סימפטומים, הם בד"כ אינם מודעים להם, עם זאת, בני משפחה או אחרים שמכירים אותם היטב,לעיתים קרובות מאשרים כי עדיין קיימים אצלם סימפטומים משמעותיים של ADHD במבוגר. הגדרה קלסית של ADHD בילדות המשמשת לאבחון מבוגר, מחמיצה מקרים רבים בגלל שינויי סימפטומים בבגרות. אם שואלים בן משפחה על הסימפטומים של מבוגר בשימוש הגדרות מבוסס לבגרות , בד"כ נמצא שכמחצית מהילדים עם ADHD בחומרה בינונית עד קשה עדיין מראים סימנים משמעותיים של הפרעת ADHD בבגרות.

תוצאות תפקודיות אצל בוגרים, 16 שנים לאחר אבחונם בילדות עם ADHD

מטרת מחקר מתה אנליטי שפורסם לאחרונה ע"י Lily Hechtman MD בכתב העת JAACAP והוצג בכינוס האחרון של AACAP, הייתה להשוות השלכות על החינוך, תעסוקה, חוק, רגש, שימוש בחומרים ממכרים, והתנהגות מיניות בקרב אנשים צעירים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). נתונים נאספו לאחר 12 ,14,ו-16 שנים מבדיקה ראשונה (גיל ממוצע 24.7 שנה, לאחר 16 שנים), מ- 476 משתתפים עם ADHD שאובחנו לראשונה בגיל 7-9, קבוצת בקורת של 241 תואמת כיתה גיל ומין.
בקבוצת ADHD שסימפטומים חמורים התמידו, כשלו מאד בשלושה דפוסי תפקוד: א) בחינוך על-תיכוני, פוטרו או הפסיקו עבודה, בהכנסות, בקבלת סיוע ציבורי, ובהתנהגות מינית מסוכנת. ב) עם השלכות רגשיות (לביליות רגשית, נוירוטיות, הפרעת חרדה, הפרעת מצב רוח) ושימוש בחומרים ממכרים. ג) זמן שהייה בכלא (נדיר), אלכוהוליזם, ומספר הפסקות עבודה.
מסקנות המחקר, שתפקוד בוגרים לאחר ADHD בילדות שהסימפטומים אצלם התמידו, קשה יותר, לכן חשוב לזהות את הגורמים ולפעול להתערבויות שיקדמו תוצאות תפקוד טובות יותר. שתי הערכות מבוססות מהמחקר: א. מבוגרים עם ADHD שאובחנו בילדות שנמשך לבגרות, יהיו עם השלכות גרועות משמעותיות לקשיים תפקודיים מרובים. ב. אנשים עם הפרעת קשב (ADHD) לאחר המשכיות (התמדה) הסימפטומים, יהיו עם תוצאות גרועות יותר בתחומים פונקציונליים מרובים מאשר במבוגרים שהיו עם רמיסיה בסימפטומים.

תובנות חדשות:  מי נגמל מ-ADHD ומה קורה עם אלה שלא נגמלים?

תובנות חדשות (MTA) על מי נגמל מ-ADHD ומה קורה לאלה שמתמידים בהפרעה זו? מאמר שפורסם והוצג ע"י James J. McGough MD בכנס האחרון של AACAP (ניו יורק נובמבר 2016).
מקרה אופייני של ילד בכיתה ג' שאובחן עם ADHD ושאלות מוכרות נשאלות ע"י אמו של הילד שפרצה בבכי: "הבן שלי צריך תרופות כל חייו?" "האם אלה סמים ממכרים?" "האם הוא אי פעם ילך לקולג'." לאחר השלמת האבחנה של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בגיל 7 שנים, נוהג מקובל של רופא מיומן הוא להסביר על מצב הילד לאור מה שידוע לנו על ההפרעה: בסיס ביולוגי שלה, תורשתיות שלה ונטייה לקרות במשפחות, השלכות על התפקוד בעתיד, תחלואה נפשית נלוות, על ראיות מבוססות המאפשרות טיפולים התנהגותיים, אקדמיים, ועל הטיפול בתרופות. באופן כללי, גישה פסיכולוגית זו מוערכת על ידי משפחות שבאים לשמוע ש- ADHD מבוסס על חקר המוח וזו הפרעה תורשתית, אז יש סיכוי גבוה יותר לשיתוף ההורים באופן פעיל ולהתמיד בטיפול לטווח ארוך. הרופא המטפל ממשיך להבהיר "כמחצית מן הילדים בגיל של הבן שלך לא צריך לטפל בהם בגיל בוגר. התפקיד הנוכחי שלנו הוא לראות אם אנחנו יכולים להתחיל תכנית טיפול כדי לעזור לו עכשיו. תרופות אלה שימשו במשך 60 שנים, ואין שום סימן המראה כי ילדים שטופלו בתרופות ADHD עלולים להתמכר. רבים מהמטופלים הלכו לקולג'. כרגע, אנחנו צריכים לעזור לו לעשות כמיטב יכולתו בכיתה ג "
אפשר לנקוב בתוצאות ובליקויים רבים הקורים למכביר ב ADHD. אולם עדיף שבדיונים ראשוניים עם הורים לנטות להמעיט בידוע לנו על השלכות ADHD לטווח ארוך וסיכונים הנובעים ממנה.רופא מקצועי בתחום ADHD המכיר את החששות הכבדים הקשורים להפרעה כולל קשיים אקדמיים, חברתיים, והקשר עם שיעור גבוה יותר להפרעות פסיכיאטריות נלוות, אנטי חברתיות והתנהגויות מסוכנות. אף על פי כן, רופאים מנוסים בעבודה קלינית מודעים לזה שתוצאות ADHD לא תמיד קשות, ושילדים רבים שאובחנו בבי"ס יסודי וזוכים להצלחה בקולג' או בתחום מקצועי אחר. אתגר קליני, בהבנת הגורמים שבעזרתם ניתן לחזות ההשלכות לטוב ולרע לאחר ההערכה הראשונית, כדי לעזור למשפחות ליישם התערבויות בצורה טובה ביותר שתענה לצרכי ילדם.
המחקרים (הנ"ל) שבוצעו לאחרונה, מותירים שאלות. מכיוון שכל המשתתפים השלימו ניסוי קליני תובעני מעקב מורחב, אפשר לתהות אם התוצאות עלולות להיות מוטות כלפי בעלי תפקוד טוב יותר. קיים ידע באשר להשפעת התערבויות ADHD השונות המנוהלות במהלך מעקב של 16 שנים, על תוצאות קליניות. מוסכם שעל המטפלים הקליניים לשמור או להשתמש בטיפולים לאורך זמן.
פסיכופתולוגיה הורית קשורה בהמשכיות ADHD לגיל בוגר, אולם טרם ידוע אם ילד הגדל עם הורה חולה נפש יוצר סיכון ADHD סביבתי מוגבר, אם הפרעות הורים וילד נובעות מתופעות גנטיות משותפות, או אם ללדת ילד עם הפרעות קשב וריכוז חמור הוא בעצמו סיכון סביבתי להגברת מחלה הורית. הבנה משופרת של יחסים אלה תקל על מיקוד טוב יותר של טיפולים מותאמים.

ישנם מספר הפקת לקחים משכנעים לקלינאים: ראשית, יש ידע שתוצאות ADHD אינן אחידות. שנית, רופאים מטפלים צריכים להעדיף התערבויות מבוססות כדי למזער ביטויי סימפטומים של ADHD ולמקסם שיפור תפקודי. שלישית, לנקוט בגישה מבוססת לרווחה משפחתית בשרותי בריאות הנפש לילד, להרחבת יישומים טיפולים עם תועלת מוכחת, עם גישות אופטימליות לניהול ADHD. תוצאות חדשות אלה מדגישות הצורך להשתמש במה שאנחנו יודעים לעשות.

תגובתי: קצרה היריעה מלהגיב על כול הסוגיות המרובות הקשורות ב- ADHD במבוגרים
אולם בכניסה לאתרי בקטגוריה של "אבחון מבוגרים להפרעת קשב וריכוז"
(כניסה ע"י הקלקה על נושא זה בקטגוריות המופיעות לצידי התוכן באתר, או ע"י הקלקה על הקישור הרצ"ב:
אבחון מבוגרים להפרעת קשב וריכוז
תוכלו לקרוא בפרוט רב על 
כול הנושאים הקשורים בהפרעת קשב והיפראקטיביות במבוגרים (ADHD), כמו דיון בנושאי המחקרים החדשים הנ"ל,  וכל התחומים הנוספים המתייחסים ל- ADHD במבוגרים, המפורטים למטה שנדונים בהרחבה באתרי, המדגישים את תהליכי האבחון, מהלך, השונות, בעיות התפקוד, השאלות, חילוקי הדעות, הסיבתיות, ההתעלמות, התוצאות, וההשלכות של ADHD במבוגרים.

אבחון מבוגרים להפרעת קשב וריכוז

בקטגוריה זו באתרי מפורטים בין היתר נושאים אלה:
ניבוי המשכיות ADHD למבוגרים וקשיי תפקודם
סימני אזהרה להפרעת קשב (ADHD) במבוגרים
מה הסיבה שרק כמחצית ADHD בילדים ממשיכה לבגרות
מה גורמת המשכיות ADHD מילדות לבגרות
הפרעת קשב עקשנית בנשים לאורך זמן
תפקוד מבוגרים עם ADHD עקשני שאובחן בילדותם
האם הפסיכיאטרים באיטליה שוקלים אבחנת ADHD במבוגרים?

האם ADHD המופיעה בבגרות שונה בתכלית מזו בילדות?
סיכון גבוה לגירושין אצל מבוגרים ם ADHD
כיצד מבוגר חי עם ADHD?
מה קורה עם ילדים שהורה שלו עם ADHD אינו מטופל?
מאפייני ADHD בגיל השלישי (מעל גיל 65 שנים)

מחשבה אחת על “מחקרים חדשים: מה הגורמים המנבאים המשכיות ADHD מילד למבוגר? האם טיפול מקדים יפחית שעור ADHD במבוגרים וישפר תפקודם? מי נגמל מ- ADHD ומה קורה עם מי שלא נגמל?

  1. זיוה דינה : המונח ׳נגמל׳ משמש להפסקת התמכרות. האם יש מונח אחר שמתאים?
    תודה על הסקירה המעניינת.
    אנונימי/ת : האם ניתן לצרף קישור או מראה מקום למאמרים המוזכרים בכתבה?

    תגובת ד"ר שלומי ענתבי: תודה לזיוה דינה על תגובתך והמשוב. אכן, בדר"כ משתמשים במונח "נגמל" שפרושו להפסיק הרגל, לדוגמא תינוק הנגמל מהנקה. אולם פרוש המונח "נגמל" הוא גם "להשתחרר", "להפסיק", "להיפטר", "לחדול" וכדומה. לפיכך, על מנת להדגיש ולתת חוזק לאי המשכיות ADHD למבוגרים – הפסקתה והשתחררות ממנה – השתמשתי במונח "נגמל", אולם כל מונח אחר מאלה שציינתי לעיל יכול להוות חלופה מתאימה למילה נגמל.
    לאנונימי/ת (לא ברור לי מדוע להסתתר ולא לציין את השם), המחקרים הוצגו בכינוס של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר (התקיים בניו יורק, נובמבר 2016) ופורסמו בכתב-עת מיוחד של האקדמיה לרגל כינוס זה. ד"ר שלומי ענתבי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s