פעילות יתר בהיפוקמפוס גורמת לפגיעה בזיכרון

פעילות רבה מדי באזורים מסוימים במוח פוגעת בזיכרון ותשומת לב/ריכוז

חוקרים בראשות ד"ר טוביאס בסט מבי"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת נוטינגהם, מצאו כי לקוי במעכב נוירוטרנסמיטר (מעביר כימי בין-עצבי הנושא מידע) ופעילות מוגברת באופן חריג בהיפוקמפוס פוגעים בזיכרון.
היפוקמפוס נמצא באונה הטמפורלית, ממלא תפקיד מרכזי בזיכרוננו היומיומי על אירועים, היכן ומתי הם קורים,למשל לזכור איפה החנינו את המכונית שלנו. במחקר זה של קבוצת נוטינגהם, על ביטול עכבות עצבית בהיפוקמפוס הגורם לגירעון בזיכרון, ישנן השלכות להבנת ליקויים קוגניטיביים במגוון הפרעות במוח, כולל סכיזופרניה, ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל ואלצהיימר, ועל טיפול בליקויים קוגניטיביים.
נוירונים מתקשרים במוח על ידי שליחת מסרים כימיים מאחד לאחר, ע"י נוירו-טרנסמיטרים. חומצה גמא אמינובוטריק (GABA) הוא מעכב נוירוטרנסמיטר הנפוץ ביותר, וחשיבותו לריסון פעילות עצבית, ומניעת נוירונים להגיב לגירויים לא רלוונטיים.
מחקר זה הוכיח כי חוסר ריסון עצבי בתוך היפוקמפוס משבש את הזיכרון המותנה בהיפוקמפוס. פעילות מוגברת עלולה להיות יותר מזיקה מאשר פעילות מופחתת. יש חשיבות של עיכוב GABAergic בתוך היפוקמפוס על ביצועי הזיכרון ותשומת לב. הממצא כי לקוי בעיכוב משבש זיכרון, מראה כי הזיכרון תלוי בפעילות עצבית מאוזנת בהיפוקמפוס, משמע יותר מדי ופחות מדי פעילות גורמים לשיבוש בזיכרון. זהו ממצא חשוב, כי באופן מסורתי, ליקויי זיכרון קושרו בעיקר עם פעילות מופחתת או נגעים בהיפוקמפוס.

ממצא חשוב שני במחקר זה הוא, שליקוי בעיכוב מוביל להגברת פעילות עצבית בהיפוקמפוס שמשבש את תשומת לב, תפקוד קוגניטיבי זה אינו נזקק בד"כ להיפוקמפוס, אלא קשור יותר לקליפת המוח הקדם חזיתית. אם כך, ישנם קשרים עצביים חזקים בין היפוקמפוס לקליפת המוח. ממצא זה מראה כי לפעילות חריגה בהיפוקמפוס יש השפעה על קליפת המוח הקדם חזיתית, ובכך משבשת את תשומת הלב/ריכוז.
אלה ממצאים חדשים המראים שפעילות מוגברת של אזור במוח, כתוצאה מלקוי במעכב נוירוטרנסמיטר, יכול להזיק יותר בתפקוד קוגניטיבי מאשר פעילות מופחתת או נגע. כמו כן, הגברת פעילות בתוך אזור מסוים במוח יכולה לשבש לא רק את הפונקציה של האזור עצמו- הזיכרון הקשור בהיפוקמפוס במקרה זה – אלא לשבש גם את הפונקציה של אזורים אחרים אליהם הוא מחובר, בתשומת לב/ריכוז הקשור בקורטקס הפרה-פרונטלי במקרה זה.
הממצאים מדגישים כי תפקודי מוח גבוהים, כגון זיכרון, וריכוז, תלויים בפעילות עצבית מאוזנת היטב בתוך אזורי המוח הבסיסיים. מחקר זה מוסיף על ממצאים קודמים של הקבוצה, כי התשומה שובשה ע"י ליקוי בעיכוב פעילות מוגברת בתוך קליפת מוח הקדם חזיתית, אזור במוח החשוב לתשומת לב.
"חיזוק" פעילות מרכזי זיכרון ותשומת לב במוח (היפוקמפוס וקליפת מוח קדם חזיתית), שהיתה אסטרטגיה ארוכת שנים כדי להשיג שיפור קוגניטיבי, לא בהכרח משפר את הזיכרון ותשומת לב, אלא עלול לפגוע בפונקציות אלה. מה שחשוב, זה איזון מחדש של פעילות באזורים אלה.
הרעיון המתעורר כי בשלבים מוקדמים של הפרעות קוגניטיביות, כמו סכיזופרניה, ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל ואלצהיימר, מאופיינים בליקוי בעיכוב ובפעילות רבה מדי. פעילות עצבית עודפת מובילה לנזק עצבי וירידה בפעילות המוח מה שמאפיין שלבים מאוחרים יותר של הפרעות אלה. לכן, איזון מחדש של הפעילות החריגה בשלב מוקדם עשוי לא רק לשחזר ריכוז וזיכרון, אלא גם למנוע ירידה נוספת.
למחקר זה השלכות חשובות לטיפול ליקויים קוגניטיביים וזה יעד פוטנציאלי לטיפול חדש. יש מחקרים חדשים עתידיים השואפים לזהות תרופות אשר עשויות להיות מסוגלות לאזן מחדש פעילות עצבית בתוך היפוקמפוס ובקליפת המוח הקדם חזיתית, ולשחזר זיכרון ותשומת לב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s