האם תרופות ממריצות (סטימולנטים) הניתנות לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) קשורים למסת עצם נמוכה בילדים ומתבגרים?
מחקר בראשות Alexis J. Feuer, שיפורסם ב- JAMA Pediatric ינואר 2017, מאגף אנדוקרינולוגיה בקורנל, אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ואנדוקרינולוגיה בבי"ח לילדים בפילדלפיה. מטרת המחקר לחקור את הקשר בין שימוש בסטימולנטים לבין מסת העצם אצל ילדים ומתבגרים.
בוצעה אנליזה מנתונים שנאספו מ-1 בינואר 2005 עד 31 דצמבר 2010, מתוך מסד נתונים של אוכלוסיית ארה"ב "הסקר הלאומי לבחינת מצב הבריאות והתזונה (NHANES). כל הילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים בגילאי 8 עד 20 שנים עם נתונים דמוגרפיים, אנתרופומטריים, צילומי רנטגן ושימוש בתרופות מרשם נכללו במשתתפים. מבין 6489 שנכללו במחקר היו 159 שהשתמשו בסטימולנטים ויתרת 6330 היו אלו שלא קבלו סטימולנטים. הנתונים של המחקר נותחו מ-8 אוקטובר 2015 עד 31 בדצמבר 2016. נבדק הקשר בין השימוש בסטימולנטים, לבין תכולת המינרלים בעצם (BMC) וצפיפות המינרל בעצם (BMD) הירך, צוואר הירך, ועמוד שדרה מותני, שהוערכו באמצעות Dual-energy X-ray Absorptiometry.
תוצאות המחקר הוכיחו כי שימוש בסטימולנטים היה קשור עם מסת עצם נמוכה יותר משמעותית לאחר תקנון למשתנים. בעמוד השדרה המותני, בעצם הירך ובצוואר ירך המותני, צפיפות העצם היתה נמוכה יותר באלה שקיבלו סטימולנט לעומת אלו שלא קיבלו סטימולנטים. משתתפים שטופלו בממריצים למשך 3 חודשים או יותר, צפיפות העצם היתה נמוכה משמעותית בעמוד השדרה המותני התחתון.
מחקרים קודמים עם עכברים נמצא כי הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית מובילה לירידה במסת העצם. ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בצורך במחקרים פרוספקטיביים בעתיד לבחון ההשפעות של שימוש בתרופות ממריצות על מסת העצם אצל ילדים.
המסקנות: שימוש בתרופות סטימולנטים עלול לגרום לאי צבירת מסת עצם טובה וכישלון להשיג מירב מסת עצם מספקת. תרופות ממריצות לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מגבירות את הפעלת מערכת עצבים הסימפתטית ועלולות להשפיע על בניית העצם. בגלל זה, שצבירת מסת העצם מושלמת ומסתיימת עד הבגרות הצעירה, ההשפעות של תרופות ממריצות על צפיפות העצם בילדים הגדלים, הינן בעלות חשיבות מכרעת.
הערותיי: מחקר חשוב, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשרור ממצאים אלה. אני בדעה שבמידה וילד נזקק לטיפול רפואי תרופתי עם סטימולנטים, אפשר לטפל בו תוך מעקב רפואי ומדידות הנדרשות.
ADHD IN ISRAEL - ד"ר שלומי ענתבי מומחה להפרעות קשב והיפראקטיביות. הפרעות הנלוות לה: אוטיזם, מרדנות, התנהגות, חרדה, דיכאון, אובססיביות, טיקים, אכילה, שינה, ולקות למידה 
הי שלומי ,
היית בניו יורק בכנס ולא התקשרת …..
מצורף Child Neurol. 2000 Jul;15(7):436-9.
Bone mineral density and turnover in children with attention-deficit hyperactivity disorder receiving methylphenidate.
Lahat E1, Weiss M, Ben-Shlomo A, Evans S, Bistritzer T.
Abstract
Attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD) is the most common behavior disorder among children; methylphenidate is a drug frequently prescribed for the control of its symptoms. One of the potential side effects of methylphenidate that concerns parents is its impact on the growth of children, since the mechanism by which methylphenidate might influence growth is not known. As linear growth is associated with an increase in bone mineral density and turnover, this study was undertaken to evaluate bone mineral density by dual photon absorptiometry and bone turnover by measuring serum bone-specific alkaline phosphatase and the urinary deoxypyridinoline excretion rate in children treated with methylphenidate for 1 to 2 years as compared to a control group. There were no significant differences in bone mineral density at either the lumbar spine or femoral neck in the study group (0.662 +/- 0.04 and 0.735 +/- 0.07 g/cm2, respectively) as compared to the controls (0.675 +/- 0.05 g/cm2 and 0.734 +/- 0.07 g/cm2, respectively). Furthermore, there were no significant differences in serum bone-specific alkaline phosphatase in the study group (58 +/- 22 U/L) as compared to the control children (71 +/- 34 U/L) or in urinary deoxypyridinoline in the study group (34 +/- 38 nM/mM), as compared to the control group (27 +/- 12 nM/mM). In conclusion, our data do not support a significant effect of methylphenidate on bone mineral density turnover in children when used for 1 to 2 years.
ארכאולוגיה משנת 2000. נראה שהעצמות של ילדינו חזקות יותר. אנו עם קשה עורף כפי שאתה יודע
רק בריאות, אלי להט
תודה אלי על תגובתך. מסכים איתך.
נ.ב. סלח לי, שכחתי על היותך בניו יורק, ההפסד כולו שלי ואני ממש מצטער. שלומי ענתבי.
שלום וחג שמח ! ראיתי את המחקר החדש ,שסטימולנטים פוגעות בבניית העצם בילדים, האם ההשפעה הזאת קשורה יותר לסוגים מסוימים של סטימולנטים, למשל פוקלין בהשווה עם ריטלינים, ואיך אפשר למנוע את הבעיה, האם יש פתרון, מודה מאוד לתשובתך, ד"ר וינר, פסיכיאטרית ילדים.
שלום דר' סבטלנה וינר, תודה על תגובתך,
במחקר מדובר על סטימולנטים, וכידוע פוקלין זה גם סטימולנט.מחקר חשוב, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשרור ממצאים אלה. אני בדעה שבמידה וילד נזקק לטיפול תרופתי עם סטימולנטים, אפשר לטפל בו תוך מעקב רפואי ומדידות הנדרשות. בברכה, ד"ר שלומי ענתבי.