דפוסי תחלואה בקרב בנות עם ADHD: מטא-אנליזה
Patterns of Comorbidity Among Girls With ADHD: A Meta-analysis
מחקר חדש על "דפוסי תחלואה בקרב בנות עם ADHD: מטא-אנליזה" מצא שבנות עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) נמצאות בסיכון גבוה יותר מאשר בנות ללא ADHD לפתח הפרעות נפשיות רבות, שלעיתים קרובות מובילות לבעיות קשות כמו מערכות יחסים פוגעות, בעיות התנהגות, הריונות בגיל העשרה, שימוש בסמים ועוד.
המחקר פורסם בכתב העת פדיאטריקס (PEDIATRICS), והחוקר הראשי סטיב לי מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס.
החוקרים שערכו עד כה את הניתוח המקיף ביותר על בנות והפרעת קשב (ADHD) דיווחו: 37.7% מהבנות עם ADHD עמדו בקריטריונים להפרעת חרדה, לעומת 13.9% בלבד מהבנות ללא ADHD. ואילו 10.3% מהנשים עם ADHD אובחנו עם דיכאון לעומת 2.9% בלבד ללא הפרעת קשב. 42% מהבנות עם ADHD אובחנו עם הפרעת מרדנות מתריסה (ODD), בהשוואה ל-5% בלבד מהבנות ללא הפרעת קשב.(הפרעה מרדנית מתריסה מאופיינת בהתנהגות זועמת,עוינת, ועצבנית. כדי להתמודד עם אבחנה של ODD, על הילד להציג לפחות ארבעה מתוך שמונה תסמינים במשך לפחות שישה חודשים, אשר גורמים לבעיות אקדמיות, חברתיות ומשפחתיות משמעותיות). 12.8% מהבנות עם ADHD אובחנו עם הפרעת התנהגות לעומת 0.8% בלבד ללא ADHD. [הפרעת התנהגות (Conduct Disorder) דומה ל-ODD, אבל עם בעיות התנהגותיות חמורות יותר, כמו לעשות מהומות, להבעיר שרפות, לבצע מעשים אלימים, ולפגוע בבעלי חיים]. החוקרים ידעו שילדות עם ADHD יהיו יותר בעיות נפשיות מאשר בבנות ללא ADHD, אבל הופתעו לגלות שהפרעת התנהגות (CD) והפרעה מתנגדת מתריסה (ODD) נמצאות בראש הרשימה ולא דיכאון או חרדה. הפרעות התנהגותיות אלה, יותר מאשר חרדות ודיכאון, מנבאות ליקויים חמורים אצל נשים, כמו התנהגות מינית מסוכנת, יחסים פוגעים, ושימוש בסמים, ופשע.
במחקר ניתחו 18 מחקרים עם 1,997 בנות, מתוכן 40% (796) סבלו מ-ADHD. רוב הבנות היו בטווח גילאים 8-13. רוב מחקרי הפרעות קשב התמקדו עד כה בבנים, או בהשוואה בין בנות עם ADHD לבין בנים עם ADHD, אבל לא בבנות ללא ADHD. הפרעת קשב וריכוז, לעיתים קרובות היא קשה יותר לזיהוי אצל בנות מאשר בבנים, משום שבנות עם ADHD עשויות להיראות מנותקות, שכחניות, לא מאורגנות, חולמניות, והן נותרות מתחת לרדאר, מבלי להפנות אותן להערכה ולטיפול.
מה הורים צריכים לעשות? אם התנהגות שלילית של הילדה נמשכת חודשים, ומשפיעה לרעה על היחסים החברתיים שלה ועל הביצועים בבית ספר, אז כדאי להפנות הילדה להערכת פסיכולוג או פסיכיאטר, לאבחון ADHD והפרעות נפשיות אחרות. הורים לילדים (בנות ובנים) עם ADHD צריכים לעקוב בזהירות אחר סימנים של הפרעת התנהגות, חרדה ודיכאון, כי ניהול מוקדם של ADHD והפרעות נלוות, יהיה קריטי בסיוע לנערות צעירות לתפקד בהצלחה בבית ספר ובחברה, ולהרגיש בטוחים. במקרים רבים, בית ספר יכול לספק תמיכה, כולל הערכה על ידי פסיכולוג בב"ס.
אנשים נוטים לחשוב על בנות כבעלות סיכון גבוה יותר להפרעות דיכאון וחרדה, ובנים נוטים יותר להפגין הפרעות התנהגותיות, אך במחקר נמצא כי ADHD אצל בנות מגדיל באופן משמעותי את הסיכון שלהן להפרעות התנהגות.
ניהול התנהגויות עם ילדים הלוקים בהפרעת קשב:כ-5% עד 7% מתלמידי בי"ס היסודיים סובלים מהפרעה מתנגדת מתריסה, ו-1% עד 2% מתלמידי בתי"ס יסודיים סובלים מהפרעות התנהגותיות. פחות בנות מאשר בנים יש הפרעות אלה. ישנם טיפולים יעילים,חלקם מעורבים בתרופות, ואחרים בטיפול ע"י מטפל לשם אסטרטגיות הורות יעילות לניהול התנהגות. ילדי ADHD זקוקים לארגון ולעקביות יותר מילד ממוצע, הם צריכים לדעת את הכללים, והחוקים צריכים להיות מיושמים באופן עקבי.צריך לספק חיזוקים חיוביים להתנהגות טובה,לא חייב להיות כספי.עבור חלק מילדים אלה, תשומת לב שלילית עשויה להיות הדרך היחידה שלהם לקבל תשומת לב. לשים לב, כשילד מתנהג טוב יש לתגמל אותו.ילדים יגיבו לעתים בשלילה בתחילה, והורים בנקודה זו יפסיקו לעתים קרובות,אבל צריך להמשיך. התנהגות ילד תהיה לעתים קרובות גרועה יותר לפני שתשתפר. ילדים עם ADHD נמצאים בסיכון גבוה פי שניים עד פי שלושה, מאשר ילדים ללא הפרעה, לפתח בעיות חמורות כמו סמים בגיל התבגרות ובגרות.
הערותיי: מחקר מפתיע מהיבט זה שהנחנו שהפרעות הנלוות להפרעת קשב (ADHD) אצל בנות, הן בעיקר חרדה ודיכאון, ואילו מחקר מטה-אנליזה הוכיח שדווקא הפרעות השכיחות יותר הנלוות ל-ADHD אצל בנות, הן הפרעות התנהגותיות. לפי תוצאות מחקר זה הוכח שוב כי מהות הפרעת קשב (ADHD) הקלסית, היא שכשני שליש מהמקרים מלווה בהפרעה נפשית אחת או יותר (תמרור אזהרה לאלה המסתמכים על אבחון ADHD בבדיקה ממוחשבת כמו טובה, מוקסו ואחרת). לפיכך אדגיש שוב ושוב, כחלק מאבחון ADHD בילדים/ות במתבגרים/ות ובוגרים/ות יש לבדוק אם קיימת הפרעה נפשית נלוות,ואם כן איזה הפרעה/ות, ולבחון אם ההפרעה הנפשית היא דומיננטית וגורמת לפגיעה תפקודית קשה בנוסף לקשיים בקשב וריכוז, לכן יש תחילה לטפל בה ורק אח"כ לטפל ב-ADHD,ולעיתים יש לטפל בתרופות בו זמנית בשתי ההפרעות לזמן מסוים.המחקר כבודו במקומו, אולם במרפאתי, אני מבחין יותר חרדות בנערות עם ADHD (מבתי"ס חטיבת ביניים ותיכון), ופחות ODD ופחות מזה CD (הפרעת התנהגות) אצל נערות, אם כי ODD ו-CD נראים יותר בבנות מבי"ס יסודי (כיתות א'- ו'). נערות אופייניות, כדוגמת שתיים שהגיעו לאחרונה אליי לייעוץ, מכיתות י' ו- יא' (בנפרד ללא כל קשר משפחתי ביניהן), שאובחנו בילדותן עם הפרעת קשב וריכוז שפגיעתה התפקודית בעיקר בלימודים. לאורך השנים (עם הפסקות) קיבלו את כל סוגי תרופות סטימולנטים במינונים גבוהים במיוחד, שאני מעודי לא נתתי במינון כזה. התרופות משמשות אותן ללימודים ולדבריהן אינן יכולות ללמוד ללא התרופות. באבחון קליני של כל נערה, נוכחתי ששתיהן סובלות מחרדות רציניות (ברור שבדיקה ממוחשבת לא יכלה לגלות זאת). הופתעתי מאד שאינן מקבלות טיפול CBT או פסיכולוגי אחר. הערכתי שקשיי קשב וריכוז בשתיהן נובעים ונגרמים מהחרדות. כל הזמן מעלים להן את המינונים של סטימולנטים, עד למצב שגם מינון גבוה מאד כבר לא עוזר להן. הסברתי בפרוט רב לשתיהן את מצבן הרפואי, כולל חששותיי שהן עלולות להתמכר לתרופות, ולכן צריך לטפל בחרדות, שהן גורמות כיום לקשיי ריכוז שלהן, הצלחתי לשכנע אותן (אצל אחת מהן זה לא היה קל לגמרי, היא היתה כבר "מכורה"),שנעבור לתכנית טיפול שונה מתאימה למצבן כיום. אני סקרן לבקורת מעקב הראשון כדי להיווכח בתוצאות הטיפול אצל שתיהן.