תוצאות של הפרעת קשב לגיל מבוגר: מחקר מעקב מבוקר בן 16 שנים

Adult outcome of ADHD: A controlled 16-year follow-up study, Joseph Biederman

מטרת המחקר להעריך את הסיכונים לפסיכופתולוגיה ולליקויים תפקודיים במבוגרים,בקרב מדגם אורכי של בני נוער עם וללא הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) שאובחנו בילדות.מחקר מבוקר שארך 16 שנים (15-19 שנים) מעקב פוטנציאלי של ADHD. גויסו ממרפאות ילדים ומרפאות פסיכיאטריה, 140 ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות, ו-120 ילדים ללא ADHD. מדדי תוצאה העיקריים היו ראיונות אבחון מובנים, ואמצעים של תפקוד פסיכו-סוציאלי, חינוכי ונוירו-פסיכולוגי. הנתונים נאספו בין השנים 1988 ל- 2006. במהלך 16 שנות המעקב, הנבדקים עם ADHD המשיכו להיות שונים באופן מובהק מהנבדקים ללא ADHD בהפרעות נפשיות לאורך החיים של אנטי- חברתיות, מצבי רוח, חרדה והתמכרויות, ביחוד שכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה ( 20% לעומת 8%, z = 2.32, p = 0.02) ותלות בעישון (27% לעומת 11%, z = 2.30, p = 0.02), שכיחות ההפרעות האינדיבידואליות במרווח של שש שנים, לא היתה שונה מהבקרות. בהשוואה לבקרות, נפגע באופן משמעותי תפקודם של הנבדקים עם ADHD יותר בתפקוד הפסיכו-סוציאלי, החינוכי, והנוירו-פסיכולוגי, הבדלים שלא ניתן להסביר על ידי פסיכופתולוגיה פעילה אחרת.
מסקנות המחקר היא שממצאים פרוספקטיביים ארוכי טווח אלה מספקים עדות נוספת לתחלואה גבוהה הקשורה בהפרעת קשב והיפראקטיביות לאורך מהלך החיים, והדגישו את חשיבות ההכרה המוקדמת בהפרעה זו (ADHD) לאסטרטגיות מניעה והתערבות מוקדמת. ממצאים אלה מצביעים גם על כך שבבגרות,הפרעת קשב והיפראקטיביות גורמת לסיכונים משמעותיים בליקויים וחולשות שאינם יכולים להיות מוסברים על ידי פסיכופתולוגיה אחרת.
הערותיי: בסיס התוצאות תואם לאבחון טיפול ומעקב ארוך טווח בעבודתי הקלינית במרפאתי.