מהו היחס בין בנים לבנות בספקטרום האוטיזם (ASD)? סקירה שיטתית ומטה-אנליזה
What Is the Male-to-Female Ratio in ASD? A Systematic Review and Meta-Analysis Rachel Loomes, University College London, UK, JAACAP

מטרת המחקר להפיק לראשונה אומדן מחושב באופן שיטתי על חלקם היחסי של בנים ובנות עם הפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD), באמצעות ניתוח מטה-אנליזה של מחקרי שכיחות שנעשו מאז הכנסת DSM-IV והסיווג בינלאומי למחלות גרסה 10. איכות המחקר מדורגת באמצעות כלי סיכון להטיה. נעשה שימוש במטא-אנליזה אקראית. מדידת התוצאה המשולבת הייתה יחס הסיכויים בין בנים לבנות, כלומר הסיכויים להיות בנים בקבוצת ASD,  בהשוואה לקבוצה ללא ASD .
(i ,(male-to-female odds ratio-MFORבהשוואה לקבוצה ללא ASD. למעשה, זהו יחס של ASD בין בנים לבנות, לבין בנים לבנות בקבוצה ללא ASD. במחקר נבדקו 50 מחקרים, עם 13,784,284 משתתפים, מתוכם 53,712 היו עם ASD (בנים 43,972 ובנות 9,740). ה- MFOR המשולב הכולל היה 4.20 (95% CI 3.84-4.60), אך היתה שונות משמעותית בין מחקרים (I2 = 90.9%). המחקרים אשר היו באיכות גבוהה יותר הראו MFOR נמוך יותר (3.32 ;95% CI 2.88-3.84). מחקרים אשר סקרו את האוכלוסייה הכללית כדי לזהות משתתפים ללא קשר לשאלה האם הם כבר אובחנו עם אבחנה של ASD הראו ירידה נמוכה יותר של i (3.25, 95% CI 2.93-3.62) MFOR, מאשר מחקרים שאישרו רק את המשתתפים עם אבחון ASD קיים (MFOR 4.56; 95 CI 4.10-5.07).
מסקנה: ילדים העומדים בקריטריונים ל-ASD, היחס בין זכר לנקבה אינו 1:4, כפי שמניחים לעתים קרובות, אלא הוא קרוב יותר ל 1:3. נראה שיש הטיה מגדרית אבחנתית, כלומר, נערות שעומדות בקריטריונים ל-ASD נמצאות בסיכון לא פרופורציונאלי שלא לקבל אבחנה קלינית.