האם יש קשר בין עישון אימהי במהלך הריון למחלות נפש?

הקשר בין עישון אימהי במהלך הריון ומחלות נפש קשות אצל הצאצאים
Association Between Maternal Smoking During Pregnancy and Severe Mental Illness in Offspring, JAMA Psychiatry, 2017

האם חשיפה לעישון אימהי במהלך ההריון מעלה את הסיכון למחלות נפש קשות אצל הצאצאים? ממצאי מחקר שנערך בקרב אוכלוסייה של 1.7 מיליון צאצאים שוודים, נמצא כי עישון אימהי במהלך הריון היה קשור לסיכון מוגבר למחלת נפש קשה אצל הצאצאים (כמו הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה). עם זאת, השוואות בין אחים, אשר מוציא מהחשבון את כל ההשפעות הגנטיות והסביבתיות, חשפו אסוציאציות חלשות יותר ובלתי מובהקות סטטיסטית. משמעות המחקר מראה כי מרבית הקשר בין עישון במהלך הריון לבין מחלת נפש חמורה בצאצאים מוסבר ע"י סיפור משפחתי ולא על ידי סיבות של תופעות טרטוגניות (כלומר עם פוטנציאל לגרימת מומים ובעיות התפתחותיות בעובר).
במחקר זה ניתחו נתוני מרשם אוכלוסין עד 31 בדצמבר 2013, לאנשים שנולדו בשוודיה מ-1 בינואר 1983 ועד 31 בדצמבר 2001. הקשר בין עישון במהלך הריון לבין מחלת נפש קשה בצאצאים נאמדו בהתאמה למשתנים מדודים. דיווח חשיפה אימהית על עישון במהלך ההריון, התקבל מביקורים טרום לידתיים. תוצאות עיקריות ומדידות מחלת נפש חמורה, עם אבחנה קלינית שהתקבלו מביקורים ואשפוז, על פי סיווג בינלאומי של הקודים להפרעה דו קוטבית והפרעות בספקטרום סכיזופרניה.
לצאצאים שנחשפו לרמות בינוניות וגבוהות של עישון במהלך היריון, היו שיעורי מחלה קשים יותר מאשר ילדים שלא נחשפו. קשר זה פחת עם פיקוח סטטיסטי ומתודולוגי וספור משפחתי.
מסקנות: במחקר מבוסס אוכלוסייה ומשפחות, לא נמצאה תמיכה להשפעה סביבתית של עישון בהריון על סיכון למחלות נפש בצאצאים. תוצאות אלו מצביעות על כך שחלק ניכר מהקשר שנצפה ברמת האוכלוסייה ניתן להסבירו ע"י גורמים נמדדים ולא נמדדים המשותפים לאחים.
הערותיי: מחקר גדול המאשר את הידוע עד כה. למרות תוצאות המחקר, עדיין הייתי ממליץ לאימהות לא לעשן במהלך הריונן, לא בתקופת ההנקה, ובכלל גם לא לעשן במשך חייהן.

בעיות שינה בהפרעות פסיכיאטריות בילדות

בעיות שינה בהפרעות פסיכיאטריות בילדות – מחקר סקירה 
 Sleep problems in childhood psychiatric disorders- a review of the latest science, Alice M. Gregory

שינה כסמן לבריאות טובה. עם זאת, מבחינה היסטורית, חוקרים בפסיכופתולוגיה התפתחותית התעלמו במידה רבה מתפקיד אפשרי של שינה לא טיפוסית. עם זאת, לאחרונה יש עניין בתחום זה, שייתכן ומשקף ראיות מוגברות כי שינה מופרעת או לא מספקת עלולה לגרום לתפקוד לקוי בתחומים רבים.
סקירה זו מתארת מה ידוע על שינה והקשר לאבחנות פסיכיאטריות ורלוונטיים ביותר לילדים, שמתחילים להיות מובנים. על בסיס סקר מקיף בספרות, מוקד הסקירה הנוכחית הוא על מדע עדכני (בעיקר משנת 2010). תיאור של קישורים מקבילים ואורכיים, ומנגנונים אפשריים העומדים בבסיס הקשרים. מחקר ראשוני מציע כי טיפול בהפרעות שינה עשוי להביא לשיפור באזורים התנהגותיים במוח מעבר לאיכות השינה. כדי למקסם את ההתקדמות בתחום זה, יש: (א) להקדיש תשומת לב רבה יותר להערכת השינה אצל ילדים. (ב) מחקר שינה על מגוון רחב יותר של הפרעות פסיכיאטריות. (ג) התמקדות רבה יותר ובדיקת מנגנונים העומדים בבסיס הקשרים. (ד) שיקול ברור יותר של שאלות המתפתחות. (ה) לבצע מחקרים בקנה מידה גדול מתוכנן היטב.
נדונו מספר ממצאים, ראשית, מתברר יותר ויותר שהפרעות שינה בילדות קשורות ומנבאות טווח רחב של פסיכופתולוגיות, אף על פי שאסוציאציות מסוימות אינן נחקרות, והקשרים האורכיים בין פנוטיפים מרמזים על כך שהפרעות שינה עשויות לייצג "דגל אדום" לקשיים מאוחרים יותר. כדי לספק הבנה טובה יותר של מנגנונים העומדים בבסיסו של הקשר, יש לערוך ניסויים מבוקרים אקראיים המבוצעים היטב כדי לקבוע מה הטיפולים הטובים ביותר עבור ילדים בגילאים שונים, ועם קשיי תחלואה מסוגים שונים. יתר על כן, במחקרים אלה צריך לקבוע אם למידת הטיפול בהפרעות שינה אצל ילדים תהיינה השפעות חיוביות על תחומים התפתחותיים (פסיכופתולוגיה) מעבר להשפעה הישירה על איכות השינה.
בעיות שינה עשויות לפעמים להיות מוחמצות ע"י הורים וספקי שירותי הבריאות, ומכאן הם מהווים סיכון חבוי לפסיכופתולוגיה אחרת. הידיעה על קשיים אלה יוצרת הזדמנויות ייחודיות. ההתרגשות הנוכחית של מומחים בתחומי פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קלינית, נוירופסיכולוגיה וגנטיקה צריכה להפוך את ההזדמנויות האלה למציאות.
הערותיי: ידוע זה מכבר שהפרעות שינה נלוות להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), וקשורות גם להפרעות נפשיות אחרות. אני נוכח זאת יום יום בעבודתי הקלינית במרפאה. 

בעיות שפה בילדים עם ADHD

 

בעיות שפה אצל ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות- סקירה מטה-אנליטית שיטתית
Research Review: Language problems in children with ADHD, a systematic meta-analytic review

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) סובלים מסיכון גבוה יותר לבעיות שפה בהשוואה לילדים עם התפתחות רגילה, אם כי סוגי הבעיות בשפה שחווים הילדים פחות ברורות.
הסקירה נועדה לקבוע את סוגי בעיות השפה שחוו ילדים עם ADHD על פי ספרות שנבדקה באופן שיטתי ולקבוע ראיות אמפיריות לבעיות שפה בילדים עם ADHD בהשוואה לבקרות שאינן ADHD.
זוהו מחקרים עם קריטריוני הכללה הבאים: (א) אישור למצב ADHD בזמן המחקר (ב) הכללת קבוצת ביקורת ללא ADHD (ג) שימוש במדד שפה תקפים (ד) גיל ≤ 18. נבחנו 20 מחקרים בודדים אשר מצאו הבדלים משמעותיים בין ADHD לבין קבוצת הביקורת על מדדי השפה (p <.05).
מסקנות מחקר זה מראה כי לילדים עם ADHD יש ביצועים ירודים יותר של מדדי שפה כוללת, אקספרסיבית (קושי בהבעת שפה), רצפטיבית (קשיים בקליטת שפה ובהבנה שמיעתית של שפה, ופרגמטית (הקשר משמעות הבנת שפה שכולל את הידיעה מתי, עם מי, לאיזו מטרה וכיצד לדבר) [expressive, receptive, and pragmatic language], בהשוואה לקבוצת בקרה. סינון של תפקוד השפה עשוי להיות תוספת חשובה להערכת ADHD.
הערותיי: ממחקרים רבים ומעבודתי הקלינית, אני נוכח שבילדות קשיי שפה על צורותיהן, מנבאים יותר את התפתחותה של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). ובמרבית המקרים של ילדים עם הפרעת קשב, לאחר טיפולים מתאימים ע"י קלינאית תקשורת, חל שיפור ניכר בקשיי שפה עד העלמותן לגמרי.

ADHD ,ODD ,CD בילדות מגבירים את הסיכון להתפתחות התמכרות בשלב מאוחר יותר בחיים

 

הפרעות פסיכיאטריות בילדות מגבירות את הסיכון להתמכרויות מאוחר יותר במבוגרים
Childhood Psychiatric Disorders as Risk Factor for Subsequent Substance Abuse: A Meta-Analysis. Prof. Jaap Oosterlaan, JAACAP, July 2017

במחקר שפורסם בגיליון יולי 2007 של כתב העת JAACAP ע"י צוות המחקר, בראשות חוקרים מקבוצת המחקר בילדים, באוניברסיטת אמסטרדם, והמרכז לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי האוניברסיטאי חרונינגן הולנד, עולה כי הפרעה פסיכיאטרית בילדות כמו ADHD , ODD , CD מגבירה את הסיכון להתפתחות התמכרות בשלב מאוחר יותר בחיים.
בהתבסס על כמות גדולה של נתונים ממחקרים קודמים, החוקרים זיהו קשר בין הפרעות פסיכיאטריות שונות בקרב ילדים, וסיכון מאוחר יותר להתמכרויות. נמצא כי אנשים שאובחנו בילדות עם הפרעות קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD), או הפרעות התנהגותיות (CD) או דיכאון, היו בסיכון מוגבר להתפתחות התמכרויות. התוצאות לגבי חרדה היו פחות ברורות, הסיכון עשוי להיות תלוי בסוג מסוים של הפרעת חרדה, אך עד כה אין מחקרים שהתמקדו בנושא זה.
עד כה ידוע כי ADHD בילדות מגביר הסיכון להפרעות הקשורות בחומרים מאוחרים יותר, אך לא נערכה הערכה שיטתית של הפרעות פסיכיאטריות אחרות בילדות, ממצאי המחקר מראים כי לא רק ADHD הגביר את הסיכון להתמכרויות, אלא גם הפרעות פסיכיאטריות אחרות בילדות הגדילו את הסיכון, דבר המעיד על חשיבות גילוי מוקדם של בעיות בריאות הנפש בקבוצה רחבה יותר. התמכרות היא גורם עיקרי לקשיים אישיים, משפחתיים, ונטל חברתי, ולכן מניעה היא מטרה חשובה.
המחקר ניתח נתונים של 37 מחקרים קודמים, הכוללים סך של 762,187 אנשים, מתוכם 22,029 היו עם ADHD.  י434 היו עם הפרעות התנהגות משבשות (ODD CD),י1433 סבלו מהפרעות חרדה, 2,451 היו עם דיכאון. זוהו מחקרים שבדקו הפרעות פסיכיאטריות בילדות והתמכרות מאוחר יותר. משמע, בריאות ילדים תוך התבגרותם יכולים להיות אינדיקטור לבעיות בריאות פוטנציאליות שעלולים להיתקל בהם כעבור שנים. המחקר מראה שהפרעה פסיכיאטרית בילדות מגבירה הסיכון להתפתחות התמכרות בשלב מאוחר יותר בחיים. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בגילוי מוקדם ובהתערבות. בשלב הבא להדריך את ההורים, הרופאים ומשרד הבריאות להיות מודעים לסיכונים אלה ולעבוד יחד בהפחתת הסיכונים להתמכרות ולהשלכותיה.
הערותיי: מחקר גדול מאד המאשר את הידוע לנו זה מכבר, שילדים עם ADHD (והפרעות נפשיות אחרות), מגבירות את הסיכון להתמכרויות בגיל בוגר.