מדוע ילדים ילידי ספטמבר-דצמבר מאובחנים יותר עם ADHD לעומת ילידי מאי-אוגוסט?

השפעת 'גיל יחסי' בשנת לימודים בבי"ס – גורמת להטיה באבחון ADHD
Relative age within the school year causing bias in ADHD diagnosis: a nationwide population-based study, Kapil Sayal, Uni Nottingham, Lancet Psychiatry,Oct 2017

הילדים הצעירים ביותר בבית ספר יסודי נוטים להיות מאובחנים יותר עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לילדים הבוגרים באותה שנת לימודים, כך עולה ממחקר חדש. המחקר, בראשותו של פסיכיאטר ילדים מאוניברסיטת נוטינגהם בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד, פורסם ב- Lancet Psychiatry, October 2017, טוען כי העלאת חששות באשר להתנהגותו של ילד ע"י הורים ומורים – עשויים להיות מטעים בגלל חוסר בשלות יחסית של ילד העלולים לגרום לסימפטומים של ADHD. החוקרים ממליצים על גמישות רבה יותר בקביעת מועד תחילת הלימודים בבית ספר עבור ילדים שעשויים להיות פחות בוגרים מאשר עמיתיהם בשנה זו.
קאפיל סיאל, חוקר הראשי במחקר, פרופסור לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים בבי"ס לרפואה והמרכז להפרעות קשב וריכוז והפרעות ניירו-התפתחותיות לאורך החיים, במכון לבריאות הנפש בנוטינגהם.
לממצאי המחקר יש השלכות על מורים, הורים וקלינאים, באשר לשוני בגיל ילדים עד 12 חודשים באותה כיתה, מורים והורים עלולים להתעלם מחוסר בגרות של ילד,דבר העלול להוביל בילדים צעירים בכיתה לסיכון גבוה יותר להיות מאובחנים ADHD.
הורים, מורים ורופאים המעריכים ADHD צריכים לקחת בחשבון את הגיל היחסי של הילד מנקודת מבט חינוכית, וצריכה להיות גמישות בגישה אינדיווידואלית המתאימה ביותר לצורכי הילד. ראיות מרחבי העולם, מראות שכיחות ADHD של 5% בקרב ילדי בי"ס. עם זאת, ישנם הבדלים גדולים בעולם בשיעורי האבחון וטיפול קליני, למרות שזה עשוי לשקף באופן חלקי, את זמינות השירותים והגישה אליהם. גם לתפיסת הורים ומורים תפקיד מכריע בזיהוי ילדים ואבחון הפרעת קשב וריכוז, שכן המידע שהם מספקים משמש כחלק מההערכה הקלינית.
המחקר דן בשאלה האם מה שמכונה "אפקט גיל יחסי" – הבדלים הכרוכים בהתפתחות וביכולות בין ילדים צעירים וילדים בוגרים יותר באותו מחזור כיתה – העלול להשפיע על שכיחות האבחנה של ADHD. הילדים הבוגרים עם התפתחות ויכולות משופרות בהשוואה לילדים צעירים באותה שנת לימודים שבאופן מוטעה מפרשים אי בגרות כבעיות חמורות יותר. מחקרים קודמים הראו כי השפעה זו ממלאת תפקיד חשוב באבחון במדינות שבהן יש יותר ילדים מאובחנים ומטופלים ב- ADHD, מה שמוביל לחששות כי רופאים עשויים לאבחן יתר על המידה את ההפרעה.
המחקר בדק גם האם להשפעת הגיל יש תפקיד משמעותי באבחון ילדים במדינות שבהן שעור התרופות ל-ADHD נמוכים יחסית. הנתונים מאוכלוסייה ארצית של ילדי פינלנד שנולדו בין השנים 1991-2004, שאובחנו עם ADHD מגיל 7 שנ'. בפינלנד,ילדים מתחילים כיתה א' בבי"ס כאשר בשנה קלנדרית הם מגיעים לגיל 7, ושנת הלימודים מתחילה באמצע אוגוסט. כך ילד בוגר ביותר בכיתה נולד בינואר (כשהוא בגיל 7 שנים ו-7 חודשים) והצעיר ביותר נולד בדצמבר (כשהוא בגיל 6 שנים ו-7 חודשים).
במחקר הוכח כי ילדים צעירים יותר בכיתה היו בסיכון גבוה יותר לקבל אבחנת ADHD מאשר ילדים בוגרים יותר בכיתה. כאשר יש הבדל בין המינים, בנים היו בסיכון של 26%, ובנות בסיכון 31%. ילדים שנולדו בחודשים מאי עד אוגוסט היו בסיכון של 37% לקבל אבחנת ADHD, ואילו ילדים שנולדו בספטמבר עד דצמבר היו בסיכון גבוה יותר של 64% – כל זאת בהשוואה לילדים בוגרים יותר שנולדו בינואר עד אפריל. החוקרים הסיקו גם כן כי "השפעת גיל יחסי" אינה יכולה להיות מוסברת ע"י הפרעות התנהגות או התפתחות  שמאפיינות ילדים עם אבחנת ADHD.
עם זאת, למחקר היו מספר מגבלות:
הנתונים לא מראים אם איזה מהילדים הצעירים נשארו שנה מסיבות חינוכיות ופוטנציאלית מסווגים כבוגרים ביותר בקבוצה שלהם בכיתה, בעוד למעשה הם היו צעירים מבין חבריהם המקוריים. נקיטת גמישות בתאריך התחלת לימודים בבי"ס יכולה להסביר מדוע שיעור ADHD בילדים שנולדו בחודש דצמבר (הצעירים ביותר יחסית) היה נמוך במקצת מאלו של ילדים שנולדו באוקטובר ונובמבר.
כמו כן, ברשומות שירותי חינוך מיוחדים במימון ציבורי, ניתן לאתר את רוב הילדים שקיבלו אבחנה של ADHD, לא כך המצב בילדים שאובחנו בפרקטיקה פרטית.

ADHD או פשוט לא בוגר ?     ?ADHD or just immature
השפעת הגיל היחסי על אבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים טייוואנים
Influence of Relative Age on Diagnosis and Treatment of ADHD in Taiwanese Children, Mu-Hong Chen, the Journal of Pediatrics 10, 2016

מחקר שפורסם לפני כשנה חקר כבר השפעת הגיל היחסי באבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
ADHD מאובחנת בדרך כלל בילדות ומתבטאת בחוסר היכולת לשמור על הקשב ובקרה על רמת הפעילות והדחפים. דיווחים הצביעו על שכיחות ADHD עד 15% במדינות מערב.
למרות שהסיבות להפרעות קשב עדיין אינן ידועות, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מצא שגיל הילד בעת הכניסה לבית הספר עשוי להשפיע על קביעת אבחנת ADHD.
מו-הונג צ'ן ועמיתיו מטאיפיי וטאיוואן בדקו נתוני קוהורט של 378,881 ילדים בגילאי 4-17 שנים, בין השנים 1997 עד 2011 והעריכו השכיחות של מתן אבחנת ADHD וטיפול בתרופות מרשם ל-ADHD. לפי נתוני לידה טאיואנית השנתית עד 31 באוגוסט נרשמים לבית ספר. נעשתה השוואה בין ילדים הצעירים בכיתה (שנולדו בחודש אוגוסט) לבין בוגרים יותר (שנולדו בספטמבר) ובדקו האם הגיל קשור לקביעת אבחנת ADHD ו/או לקבלת תרופות.
בבחינת הנתונים בכללותום, ילדים שנולדו בחודש אוגוסט (צעירים בכיתה) היו בסיכון גבוה יותר להיות מאובחנים עם ADHD ו/או לקבל תרופות ADHD מאשר ילדים שנולדו בחודש ספטמבר (הבוגרים בכיתה). כאשר ניתחו על פי גיל, רק ילדים בגיל גן או בגיל בית ספר יסודי שנולדו בחודש אוגוסט היו בסיכון מוגבר לאבחון ADHD ולקבלת תרופות ADHD. עם זאת, נערים/מתבגרים שנולדו בחודש אוגוסט לא היו בסיכון מוגבר לאבחון ADHD. עובדה זו עשויה לרמוז כי כשגדלים בגיל ומתבגרים – ההשפעה של חודש הלידה על קביעת אבחנת ADHD פוחתת.
מספר הילדים ומתבגרים שמאובחנים עם ADHD או מקבלים מרשם תרופות ל- ADHD גדל באופן משמעותי. הראיות מראות כי גיל יחסי, אשר עשוי להשפיע על היכולת הנוירו-קוגניטיבית, עשוי להגדיל הסבירות של יותר אבחון ADHD ומתן תרופות. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של בחינת גיל הילד בכיתה כאשר מאבחנים ADHD ונותנים מרשמי תרופות לטיפול ב- ADHD.

הערותיי: תוצאות מחקרים חשובים אלה, הגיוניות ופרקטיות שאני פוגש בקליניקה. אולם ראוי לציין כי במחקרים לא נלקחו בחשבון גורמים מכריעים העשויים לשנות את התמונה הכוללת ולהשפיע על אבחון הפרעת קשב (ADHD), בילדים שגילם היחסי צעיר בכיתה.
גורמים נוספים לסיכון מוגבר לאבחון ADHD בילדים, פרט לגורם הגיל הצעיר:
1)  האם לילד יש או אין לקויות למידה – קלות או קשות? ילדים הצעירים בגיל, שיש להם לקויות למידה, מאובחנים יותר עם הפרעת קשב, כפי שאני נוכח יום יום במרפאתי.
2)  מהי מנת המשכל של הילד, נמוכה, בגבול תחתון של הנורמה, בנורמה, בגבול עליון של הנורמה, או גבוהה יותר מהנורמה. ילדים צעירים בגיל עם מנת משכל נמוכה- יאובחנו יותר ב-ADHD. בעוד ילדים צעירים בגיל, עם מנת משכל גבוהה – יאובחנו פחות עם ADHD.
3)  צעירים בגיל עם לקויות למידה + מנת משכל נמוכה-סיכון גבוה מאד לקבלת אבחנת ADHD.
לסיכום, שני המחקרים ייחודיים אלה חשובים מאד להתנהלות מעשית בקליניקה:
(א)  על מערכת החינוך, הורים מורים ורופאים, לקחת היטב לתשומת ליבם, ולגלות ביחוד בילדים הצעירים בגיל, גמישות נבונה ומתאימה לכל ילד למועד מעברו לכיתה א'. ואני מוסיף, גם לאור הערכת מנת המשכל שלו, ולאור כישוריו או לקויות הלמידה שלו.
(ב)  כדי לקבל החלטה מושכלת ומתאימה לילד, הדיון אמור להיעשות בגן חובה (מועד שאני מזמינם אלי) שאז אפשר לקבל מידע והערכה על הנתונים הנ"ל. לדוגמא:
1. מגיעים אלי ילדים רבים, כמו ילד צעיר לגילו (יליד נובמבר-דצמבר) שנטען כי "אינו בשל רגשית" לעליה לכיתה א', אולם אני מעריך שאם הוא מוכן לימודית לכיתה א' עם יכולות טובות (מנת משכל טובה) ואין לו לקויות למידה – אני ממליץ להעלותו לכיתה א', והבעיה הרגשית ניתן לטפל בה.
2. יש גם מקרים הפוכים, כאלה הגיעו אלי השבוע, לאבחון הפרעת קשב, שלושה ילדים צעירים בגיל, ילידי נובמבר-דצמבר, (מ-3 משפחות נפרדות ומ-3 ערים גדולות רמת-גן, ראשל"צ, ורחובות) שלומדים בכיתה ב'. מצאתי בשלושתם לקויות למידה קשות בקריאה, כתיבה, הבנה, וחשבון, והערכתי שמנת משכל שלהם נמוכה, ותוך דיון הובהר מיד שהם מצויים ברמה לימודית של תחילת כיתה א'… למרות זאת, הם מקבלים עזרה מינימלית בלבד בלימודים. הסתבר לי ששלושתם, כל אחד בנפרד, ביקשו להשאיר ילדם בגן חובה שנה נוספת, אולם הגננות סרבו(?) ולא הסכימו להפנותם לוועדת השמה! זו קריסת מערכת חינוך, חלם בהתגלמותו- אין תואר הולם למחדל כזה.
(ג)  מסר חשוב לרופאי ילדים בקהילה  אף שאין לכם "הרשאה" לטפל בהפרעות קשב (הכשרה בלימוד עצמי של רופא המתעניין בתחום, השואף ורוצה לעסוק בו, עדיפה אין מונים על "מיני-קורס" דל להחריד שמעניק תעודת "הרשאה"כביכול, ללא לימוד עצמי מתמשך) – תוכלו ללא כל חשש ובבטחון להיות שותפים בתהליך קבלת החלטות לעליה לכיתה א', בילדים צעירים בגיל. הורים צמאים לקבל ייעוץ גם בתחום זה מכם כרופאי ילדים המכירים את ילדיהם. בלימוד עצמי וברכישת ניסיון, והתנהלות על פי הנחיות ודוגמאות הנ"ל, הדרך להצלחה סלולה בפניכם. הורים וילדיהם זקוקים לכם גם בזה.

מדוע בישראל שכיחות ADHD/ADD הגבוהה בעולם וכיצד למנוע זאת

בארץ, שכיחות המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז מהגבוהות בעולם

בארץ שכיחות אבחון הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא בממוצע כ-15% בילדים, תיכוניסטים וסטודנטים, בעיקר באוכלוסיות משכבות סוציו-אקונומיות ממוצע פלוס וגבוהות. לאור נתונים משרותי בריאות כללית שהוצגו לאחרונה בתקשורת, שכיחות אבחון הפרעת קשב בילדים בגיל 6-12 שנים היא 8%; בנערים בגיל 13-17 שנים- 15%; צעירים בגיל 21-30 שנ'- 10%. בפועל שכיחות אבחון ADHD גדולה יותר מהנ"ל, כי ישנו אחוז ניכר של ילדים, מתבגרים וצעירים המבקשים לשמור על חיסיון, ולכן עוברים אבחון פרטי ורוכשים תרופות בבתי מרקחת פרטיים – שזה לא נכלל בנתוני קופ"ח כללית. בנוסף, בקופ"ח מכבי יש אחוז גבוה יותר של מבוטחים בקרב האוכלוסיות המבוססות הגרות בערים כמו באזורי שרון, מרכז ותל-אביב, בהן שכיחות המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז גבוהה יותר.
גם לאור נתוני שכיחות אלה שפורסמו, בלי לקחת בחשבון את הגורמים הנוספים הנ"ל, זה עדיין מציב את ישראל בראש הפירמידה בשכיחות הגבוהה מאד של אבחון הפרעת ADHD.פורסם בתקשורת כי השכיחות הממוצע העולמית באבחון וטיפול בהפרעות קשב גבוהה מאשר בישראל, זה לגמרי לא נכון (באף קבוצת גיל). אדרבא, על פי הספרות הרפואית, במדינות אירופה מערבית שכיחות הממוצעת של ילדים מתבגרים וצעירים המאובחנים בהפרעות קשב, נעה בין 3% (בצרפת ובריטניה) ועד 5% (ביתר מדינות אירופה), ואילו במדינות סקנדינביה השכיחות הכללית הממוצעת בין 2% עד 3% בלבד. כלומר, לאור נתונים שפורסמו בספרות רפואית, מאובחנים בארץ יותר מפי שניים מאשר באירופה, בכל קבוצות גיל. מדינה נוספת היחידה בעולם, פרט לישראל, עם שכיחות אבחון גבוהה כמו בישראל זו ארה"ב.
הסיבות לשכיחות הגבוהה של אבחון הפרעות קשב וריכוז בארץ
א. אבחון לא נכון של הפרעת קשב, שבמהותה זו הפרעת התנהגות מלווה בשני שליש מקרים עם הפרעה נפשית כמו חרדה דכאון שינוי מצבי רוח ועוד.
ב. אבחון לא נכון, המסתמך על בדיקות ממוחשבות ולא אבחון קליני כנדרש. במציאות כיום, רבים מדי אלה השולחים לבדיקות ממוחשבות. מידי יום מגיעים למרפאתי ילדים רבים להתייעצות שהטיפול בהם לא הצליח, לאחר שנשלחו ע"י רופאים (גם מומחים) לביצוע בדיקה ממוחשבת, ורק על סמך תוצאותיה קבעו את האבחנה והחלו בטיפול תרופתי ללא אבחון קליני.
ג. אבחון שגוי להפרעת קשב בילדים בעוד בעיתם העיקרית והיחידה היא לקויות למידה ו/או מנת משכל נמוכה. מערכת החינוך בארץ כושלת שאינה נותנת מענה הולם לילדים עם לקויות למידה, כפי שקורה במדינות מערביות מפותחות באירופה וסקנדינביה. לפיכך, בארץ לפחות שני שליש מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), בעוד בעייתם העיקרית היא לימודית.
ד. תחום הפרעות קשב בארץ נעשה מסחרי,"מכונים רפואיים" צצים כפטריות לאחר הגשם, שמטרתם עיקרית מסחרית וככל שיאובחנו יותר ירוויחו יותר.
ה. החדרה לשוק שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה, "תרופות חדשות" להפרעת קשב עם כוונה מסחרית בעיקרה, שנועדו מלכתחילה לטיפול בדיכאון, חרדה, אלכוהוליזם, ופסיכוזות.
ו. שיווק אגרסיבי בלתי מבוקר של חברות תרופות בקרב הרופאים, לאבחון וטיפול בתרופות.
ז. ישנו קידום לאבחון ולטיפול בתרופות ע"י קבוצות תמיכה (עמותות) להפרעות קשב וריכוז, שעובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חברות התרופות, כדי לקדם את הטיפול בתרופות.
כיצד לפעול כדי למנוע הידרדרות נוספת בריבוי אבחון ADHD בארץ
-> להקפיד על אבחון קליני מדויק במהות הפרעת קשב, עם הפרעת התנהגות, ונלוות לה חרדה, דכאון ועוד, ולא לאבחנה כ"הפרעה בלימודים".
-> בדיקות ממוחשבות גורמות לאבחונים מיותרים, מטעות רופאים, ומכשילם במתן תרופות שלא נחוצות. יש לאסור את השימוש בהם.
-> בתי"ס יימנעו מלשלוח ילדים עם לקויות למידה ברורה (ניתן לקבוע זאת גם ללא אבחון דידקטי, אם ילד בכיתה א'-ג' בבי"ס יסודי מתקשה באחד או יותר ממקצועות בסיסיים אלה: כתיבה, קריאה, הבנת הנקרא, וחשבון), כדי שיאובחנו עם הפרעת קשב ויטופלו עם ריטלין, מה שקורה כיום לצערנו. תפקידו וחובתו של בי"ס שאמור יותר טוב מכל אחד להכיר בקשיי לימוד/לקויות למידה אצל תלמידים ולסייע להם מירבית בלימודים לפי צרכי כל תלמיד, ובמקרים נדרשים להתאים מסגרת לימודית מתאימה לילדים הזקוקים, לפני ששולחים אותם לאבחון הפרעת קשב, כפי שקורה כיום.
-> משרד בריאות יגבש ולפרסם תקנות ברורות וקפדניות להענקת רישוי ל "מכונים רפואיים פרטיים" העוסקים באבחון וטיפול בהפרעות קשב, ובהמשך לשם מעקב ופיקוח על פעילותם.
-> יש למנוע מחברות תרופות שיווק אגרסיבי במדיה והשפעה בלתי אובייקטיבית בכינוסים רפואיים. להקפיד על אתיקה רפואית, בקשרי רופאים-חברות תרופות (בייעוץ, הרצאות וכדומה), ולהצהיר בגילוי נאות בהרצאות בכינוסים רפואיים, על קשרים עם חברות תרופות.
-> לא להיסחף למגמה המסתמנת לטיפול בסטימולנטים במבוגרים שפרשו כבר מעבודתם, שאינו חיוני לתפקוד היומי. הם נוטלים מספיק תרופות הנחוצות להם ולא צריך להוסיף תרופות שלא לצורך.
לסיכום, אלה שמתכחשים לקיומו של אבחון יתר בארץ של הפרעת קשב וריכוז כ-15% (עד 20% בשכבות סוציו-כלכליות גבוהות) בילדים, תיכוניסטים, וסטודנטים – או שאינם מכירים ולא מעורים בתחום, או שמא עוצמים עיניים ואוטמים אוזניים לקורה ומתרחש סביבנו, בעוד הדבר ברור, ידוע ומוכר לבקיאים בתחום. הגיעה העת שמנהלים רפואיים בקופו"ח יירתמו לבקרה רפואית קפדנית למניעת אבחונים וטיפולים מיותרים להפרעת קשב ריכוז (ADHD) . לצערנו, לא ניתן לצפות שמשרד הבריאות יעשה את המלאכה.

מה ידוע על טיפול בקנביס להפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD) – האם זה יעיל או מסוכן? על אוטיזם וקנאביס

טיפול באוטיזם (ASD) מתמקד בתרופות אנטיפסיכוטיות
הפרעת אוטיזם היא אחת מהפרעות התפתחות השכיחות, משפיעות על 1 מתוך 68 ילדים בארה"ב, לפי מרכז לבקרת מחלות ומניעתן. הסימפטומים כוללים פגיעה בתקשורת, בכישורים חברתיים, ובהתנהגויות כפייתיות חוזרות על עצמן, הפוגעים ומזיקים. אוטיזם מופיע בדר"כ בינקות או בילדות מוקדמת. טיפול באוטיזם מתמקד בתרופות אנטיפסיכוטיות, בשלוב טיפולים פסיכולוגים התנהגותיים והכשרה למיומנויות חברתיות. שתי תרופות מאושרות לטיפול באוטיזם, תרופות אנטי-פסיכוטיות, שהן ביסודו של דבר סמי הרגעה. התומכים בטיפול בקנביס טוענים שלתרופות אנטי-פסיכוטיות מחיר גבוה של תופעות לוואי קשות שעלולות להחמיר את התסמינים של אוטיזם. ילדים אוטיסטים חווים קשיים בתקשורת ובמיומנות חברתית, בעוד תרופות אנטי- פסיכוטיות חזקות עלולות לגרום לאדישות לאפתיות וזומביות, שאינן מבשרות טובות לשיפור האינטראקציות החברתיות.
האם קנאביס יעיל לטיפול באוטיזם (ASD)?  אין מחקרים קליניים על טיפול בקנביס להפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD)
יש מספר גדל והולך של ראיות אנקדוטיות חיוביות של רופאים והורים. העדר נתונים מדעיים מונע מרופאים לאמץ קנאביס כטיפול באוטיזם. יש הורים לילדים עם הפרעה חמורה בספקטרום האוטיזם (ASD), מתוסכלים ממיעוט אפשרויות הטיפול או שהטיפול שקיבלו "לא עזר", ואז פונים לקנאביס. רבים שמעו דיווחים אנקדוטליים על הצלחה, ואחרים קראו תוצאות מבטיחות בטיפול בילדים אפילפטיים. עם זאת, תוצאות מחקר קליני עדיין אין.
בעוד שאפשר כיום למצוא 562 מחקרים שלא על בני אדם, הקשורים בקנביס אשר מופיעים ברשימת המחקרים הקליניים בארה"ב, אולם אף אחד מהם אינו כולל אוטיזם. מחקר שנערך ע"י Dr. Dario Siniscalco ופורסם בשנת 2013 מצא סימנים לכך שתרכובות מסוימות, של קולטן CB2, שנמצאות בקנביס, עשויות לסייע בטיפול באוטיזם. מחקר נוסף של Csaba Foldy משנת 2013 מאוניברסיטת נאפולי בשיתוף אוניברסיטת סטנפורד מצא כי שינויים ביולוגים במערכת אנדוקנבינואיד (endocannabinoid) עשויה לסייע לאוטיזם.
לפי המכון לחקר האוטיזם, טיפול במריחואנה (קנאביס- Medical Marijuana MMJ ) גרם לשיפור בסימפטומים כולל לחרדה, תוקפנות, פאניקה, זעם כללי, התקפי זעם, הרס רכוש, והתנהגות מזיקה עצמית.  Daniele Piomelli ו- Olivier Manzoni גילו כי כימיקלים מסוימים הנמצאים בקנביס עשויים לסייע בבעיות התנהגותיות אצל ילדים עם אוטיזם או תסמונת X שביר.
ד"ר פיומלי פרסם מספר תגליות פורצות דרך, על פוטנציאל של קנבינואידים, במיוחד אנדוקנבינואיד הנקרא אנאנדמיד. הוכיח שניתן להשתמש בו לטיפול באוטיזם לוויסות התנהגות חברתית. פיומלי וצוותו גילו שלאנדוקנבינואידים יש לא רק חשיבות בוויסות התנהגות חברתית בילדים עם אוטיזם, אלא גם במעורבות התנהגויות קשות הנלוות לאוטיזם קשה.
האם טיפול בקנאביס בילדים צעירים עם אוטיזם שווה את הסיכון?
מכיוון שמדענים פועלים על פי רפואה מבוססת, מעטים הרופאים או חוקרים מוכנים להמליץ על קנאביס לטיפול באוטיזם. בניגוד לאפילפסיה, שלה יש סימוכין מאז 1843 אולם אין מספיק ראיות שרופאים ירגישו בנוח להמליץ על קנאביס כטיפול. Piomelli מזהיר שמינון קנאביס עלול להיות בעייתי, כי הורים רבים עלולים להיות לא מסוגלים לעקוב אחר מינון תקין, וכי עלולות להיות השלכות חמורות בניסיון לעשות זאת ללא הדרכה של איש מקצוע מוסמך. מינונים נמוכים עשויים להיות טובים, בעוד למינון גבוה עלולה להיות השפעה מזיקה. צריך להבין שאם למערכת האנדוקנבינואידית יש תפקיד מגן, אין זה אומר שהפעלת מערכת זו אינה עלולה גם להזיק. יש סיכון במערכת האנדוקנבינואידית, שלמרות מטרתה לשפר התנהגות חברתית, אפשר בסופו של דבר לקבל השפעה הפוכה. יש רבדים נוספים של מורכבות, הואיל שברוב התרופות יש בדרך כלל תרכובת אחת פעילה לטיפול במצב הרפואי, הקנביס מכיל פוטנציאל לטיפול בהרבה מצבים רפואיים. זה יכול להיות דבר טוב או דבר רע. רבים מייחסים את יעילות הקנביס להשפעה המונית (אפקט העדר). אמנם זה עשוי להיות חיובי לכלל, אולם זה לא מפחית את המורכבות של קביעת איזה רכיב עשוי לעזור,או להיות לא מועיל ואף מזיק. פיומלי, כמו מרבית הרופאים, אינו ממליץ על קנאביס כטיפול, כי יש מעט מחקר מדעי המבסס זאת. בניגוד לאפילפסיה, המחקר על אוטיזם נמצא בחיתוליו. עם זאת, בהכרה כי הורים שניסו הכל, ורואים את הקנביס כהגנה אחרונה, ולכן לא ניתן לשפוט הורה שהוא נואש ועושה את זה, רק להיות זהירים מאוד במה שעושים. יש מספר הולך וגדל של ראיות אנקדוטיות כי טיפולים בקנביס מועילים לילדים ומבוגרים הלוקים בצורות קשות של אוטיזם. בארצות הברית, קבוצות תמיכה מקיימות מאבק לטיפול באוטיזם כמו במדינות מסוימות, פנסילבניה, המאפשרות לחולים אוטיסטים לטפל בקנביס כדי לסייע בניהול סימפטומים של אוטיזם כמו פגיעה עצמית ותוקפנות. ראו הצלחה עם tetrahydrocannabinol ו CBD. תמצית קנביס לטיפול העשירה בקנבידיול (CBD), זו תרכובת ייחודית נקראת קנבינואיד שאינה מספקת רמה פסיכו-אקטיבית גבוהה. למרבה הצער, בארה"ב וברוב המדינות בעולם, הורים עומדים בפני סיכונים עצומים במתן לילדיהם קנביס רפואי, גם אם זה נראה כפועל ביחידים.
האם ראוי לבצע מחקר קליני לטיפול בקנאביס בילדים צעירים עם אוטיזם (ASD)?
ישראל היא אחת המדינות הראשונות כחלוצה במחקר, והשימוש במריחואנה מותר רפואית משנת 1992, יחד עם קנדה והולנד. ביצוע מחקר הקנביס הוא פחות יקר בישראל וגם קל יותר תחת חוקי ישראל, במיוחד בהשוואה לארה"ב, בה יש מגבלות משפטיות רבות יותר. מחקר בישראל החל בבי"ח שערי צדק בירושלים, שיכלול 120 ילדים ובוגרים צעירים, בגילאי 5 עד 29, עם אוטיזם קל עד חמור. כמעט כל המשתתפים לקחו בעבר תרופות אנטי-פסיכוטיות וכמעט מחציתם הגיבו בשלילה. בישראל, ראו כי הקנביס עזר לילדים עם אפילפסיה ע"י צמצום דרמטי של התקפים ושיפור התנהגות עבור אלה שיש להם גם אוטיזם, כאשר אפילפסיה פוגעת ב- 30% מהילדים האוטיסטים. הורים רבים ביקשו קנאביס עבור ילדיהם, בהתחלה נאמר להם: "לא, אין נתונים לתמיכה בקנאביס לאוטיזם, אז אנחנו לא יכולים לתת לך את זה". לאחר שנראו תוצאות חיוביות בחולים אוטיסטים במחקר תצפיתי, עברו לשלב ניסוי קליני.
לאחרונה פורסמו בארץ על שני מקרים של ילדים צעירים שהורעלו מקנביס והוריהם נחקרו.
מחקר שפורסם בימים אלה על "השפעות בריאותיות שליליות בשימוש במריחואנה"
מחקר חדש של ריקנר, קליינשמידט ופלמינג שפורסם בימים אלה, נובמבר 2017 בכתב העת טוקסיקולוגיה קלינית פילדלפיה- דו"ח מקרה של טוקסיות נוירולוגית וקרדיאלית כתוצאה מקנביס. מקרה של רעילות לבבית ועצבית בעקבות שימוש בתמציות קנאביס – היפרתרמיה, טכיקרדיה, יתר לחץ דם, חרדה חמורה, ורעילות עצבית ולבבית לאחר שימוש ב-Dub.
אתלט צעיר פיתח חרדה חמורה, חום, טכיקרדיה ונזק לשריר הלב. לאחר שלילת גורמים אחרים וחיפוש בביתו, נמצא כי הסיבה לתופעות אלו נעוצה בשימוש ב"דאב", תמצית קנאביס עם ריכוז גבוה של טטראהידרוקנאבינול (THC) והאבחנה אושרה בבדיקת שתן.
השימוש במריחואנה ותמציות קנאביס נמצא במגמת עלייה, בפרט במספר מדינות שאישרו לגליזציה של שימוש בחומרים אלה. דווח בעבר על פסיכוזה ורעילות לבבית בעקבות שימוש בקנאביס, אך עד עתה לא דווח על נזק לשריר הלב עקב שימוש בדאב, תמצית מרוכזת של קנאביס המכילה ריכוז גבוה במיוחד של טטראהידרוקנאבינול (Tetrahydrocannabinol – THC). אתלט בן 17 ספורטאי פיתח חרדה המחייבת סדציה, ואינטובציה לבטיחות, עם לחץ דם סיסטולי בשיא של 190 והיפרתרמיה של 38.9. עלייה ברמות טרופונין, טכיקרדיה עיקשת, למרות סדציה.  התגלה כי המטופל השתמש בדאב, בעקבות חיפוש נרחב בביתו. בבית נמצאו דגימות דאב אשר נבדקו במעבדה, אשר אישרה את החשד.
סיכום דברים על קנביס ואוטיזם בילדים
יש להרגיע את ההתלהבות שהתעוררה בארץ לאחרונה בכל כלי תקשורת על "טיפול פורץ דרך בילדים עם קנביס", שמא נתפתה ב 'אפקט העדר' וילדים עלולים להיפגע. להערכתי הרפואית חד משמעית כיום לא נכון לטפל בקנביס בילדים צעירים הלוקים בספקטרום אוטיזם (ASD), כל עוד המחקרים הקליניים עדיין בחיתוליהם. גם אם מחקרים קליניים יראו שיפור סימפטומים במרבית הילדים במחקר, האם ראוי יהיה לקחת קנביס בקביעות ובהתמדה לשנים, בעוד שעדיין לא נדע מה ההשלכות העתידיות של טיפול קנביס בילדים לאורך שנים, לזה יידרשו מחקרי מעקב למשך שנים. בגלל "תכונות מטיבות כלליות" קנביס עשוי להימצא כמסייע בהרבה מצבים רפואיים, כמו בהפרעות בספקטרום אוטיזם, אם כי בילדים צעירים עשוי להראות מועיל לטווח קצר, אולם עלול להזיק לטווח ארוך. לכן כיום, פחות להתלהב, לא להתפתות, לנהוג במשנה זהירות, ולא לטפל בקנביס בילדים צעירים כדי להימנע מפגיעה בהם. בקנדה שהיא בין המובילות בעולם בקנאביס הרפואי מאז 2001 , ממשלתה אישרה לפני חמישה ימים לקידום לגליזציה של מריחואנה, שאמורה להיכנס לתוקפה ביולי 2018, אולם קבעה גיל מינימום של 18 שנה, ומי שייתפסו מוכרים מריחואנה לקטינים עד גיל 18, צפויים למאסר של עד 14 שנים. משמע גם בקנדה יש חשש גדול מהנזק שייגרם בשימוש בקנאביס בילדים ובני נוער.
נ.ב. תמוה בעיני כיצד וועדת הלסינקי ומשרד הבריאות אישרו מחקר קליני לטיפול בקנביס בילדים צעירים. להיות "מובילים בעולם" במחקר קליני לטיפול בקנביס בילדים צעירים, זה לא צריך להיות מקור גאוותנו. בשלב ראשון רצוי לבצע ניסיון קליני בקנביס אצל בוגרים ולא ילדים.

תכנית להורים משפרת התנהגויות ילדיהם עם ADHD

תכנית לחיזוק מיומנות הורות משפרת התנהגויות של ADHD בילדים צעירים
Program for parents improves ADHD behaviors in young children

Programs for ADHD in Young Children: A Critical Review of the Evidence, Desiree W. Murray, Frank Porter Graham Child Development Institute, University of North Carolina Journal of Emotional and Behavioral Disorders, October 3, 2017

תכנית המתמקדת בחיזוק מיומנויות ההורות משפרת את הסימפטומים של הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בקרב ילדים בגיל 3-8 שנים – לפי חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה מכון המחקר פרנק פורטר גרהם להתפתחות הילד.
התערבות מוקדמת יעילה חיונית עבור ילדים צעירים עם ADHD, בגלל התוצאות הלא רצויות לטווח הקצר ולטווח הארוך הקשורות ל-ADHD. מחקר קודם כבר הוכיח שתוכנית כזו משפרת את קשיי התנהגות אצל ילדים צעירים, בעוד סקירה זו מספקת ראיות חדשות ספציפיות בנוגע לאפקטיביות שלה לטיפול בסימפטומים של ADHD.
התערבות מוקדמת יעילה חיונית עבור ילדים צעירים עם ADHD, בשל תוצאות הקשות לטווח הקצר ותוצאות ארוכות הטווח הקשורות להפרעה. ADHD בגיל הגן יכול לגרום סכסוכים עם בני משפחה, וגורם סיכון מוגבר לפציעות גופניות, השעייה או גירוש מהגן. מסלולים שליליים לאורך זמן עלולים לגרור להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות וקשיים בהתאמות חברתיות. מחקרים קודמים הראו גם שילדים עם ADHD נאבקים מבחינה לימודית, עם ציוני מבחנים נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לנשירה מבי"ס תיכון.
ניתן לעזור ולמנוע מגוון רחב של תוצאות שליליות הקשורות ב-ADHD. לכן גישות התערבות יעילות ביותר עשויות להיות מכוונות לילדים בגיל הגן עם תסמינים של ADHD, אך טרם עמדו בקריטריונים מלאים לאבחנת ADHD. במחקר זה הורים לא רק דיווחו על שיפורים מתמשכים בהתנהגויות ADHD אצל ילדיהם, אלא גם על שיפור בכישורים החברתיים וביחסי הגומלין שלהם עם בני גילם. 
במחקר זה, סקרו 258 מחקרים וצמצמו את הרשימה ל-11 מחקרים שעמדו בקריטריונים מחמירים ובמתודולוגיה קפדנית. הראיות, בעיקר דוחות הורים, הוכיחו את האפקטיביות של התכנית להורים
(Incredible Years Basic Parent Program) לשיפור התנהגויות של ADHD בילדים צעירים. תכנית יעילה נמשכת 12-14 פגישות שזו השקעה צנועה לילדים בגיל גן, אשר נמצאים בסיכון ADHD. כפי שהורים ומעורבים אחרים מתארים, ומשבחים התנהגויות ממוקדות, ילדים לומדים להסדיר את הרגשות שלהם ואת ההתנהגות, והם נעשים בעלי מוטיבציה חזקה להשתמש במיומנויות אלה.
תכנית האב הבסיסית Incredible Years Basic Parent Program מיועדת להורים לילדים בסיכון גבוה ואלה המציגים בעיות התנהגותיות. היא מתמקדת בסיוע להורים לחזק את הקשר עם ילדיהם, מתן שבחים ותמריצים, קביעת גבולות, קביעת כללי יסוד וטיפול יעיל בהתנהגויות לא נאותות. תכנית הכשרת מורים בבי"ס, להסבר על אסטרטגיה מרכזית של המטפל שתוכניות הדרכה שלה מלמדות, שהיא רלוונטית במיוחד לקשיים הקשורים ל-ADHD ונועדה לאימון ילדים צעירים לפתח התמדה, מיומנויות לימודיות, חברתיות ורגשיות.  המחקר מראה כי התכנית עשויה לקדם יתרונות לטווח ארוך שיכולים להעביר את הילדים האלה לעבר נתיב התפתחותי חיובי יותר.
הערותיי: מחקר נכון מלמד ופרקטי לשימוש בקליניקה לאבחון וטיפול מקדים של הפרעות קשב בילדי גן. אכן תכנית כזו המתמקדת בחיזוק מיומנויות ההורות, משפרת הסימפטומים של הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בילדים בגילאי 3-8 שנ'. מסייעת להורים לחזק את הקשר עם ילדיהם, מתן שבחים ותמריצים, קביעת גבולות, קביעת כללי יסוד וטיפול יעיל בהתנהגויות בלתי נאותות. התערבות מוקדמת זו יעילה וחיונית בילדים צעירים עם ADHD, שמסייעת גם למנוע מגוון רחב של תוצאות שליליות הקשורות ב-ADHD.
כבר לפני כחמש שנים פרסמתי עבודה שלי שהראתה כי גם טיפול תרופתי להורה לילד עם ADHD משפיע להצלחת הטיפול בילדים.

האם טיפול במתילפנידאט ל-ADHD קשור לסיכון מוגבר לניסיונות התאבדות?

קשר בין סיכון לניסיונות התאבדות לטיפול במתילפנידאט – מחקר מקורי אוקטובר 2017
Association of Risk of Suicide Attempts with Methylphenidate Treatment, Original Investigation, Kenneth K. C. Man, JamaPsychiatry October 2017

שאלת המחקר,האם טיפול ב-methylphenidate קשור עם סיכון מוגבר לניסיונות התאבדות? חולים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) נמצאים בסיכון מוגבר לניסיון התאבדות. ממריצים, כגון methylphenidate הם טיפול נפוץ ביותר ל-ADHD, אך הקשר בין השימוש הטיפולי בתרופות אלה להתאבדות אינו ברור. מטרת המחקר לחקור את הקשר בין מתילפנידאט לבין הסיכון לניסיונות התאבדות. ממצאי המחקר מבוססים על אוכלוסייה של 154 מטופלים עם ניסיון התאבדות מתוך 25,629 מטופלים שקיבלו מתילפנידאט לשם טיפול בהפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
המחקר הראה כי סיכון לניסיונות התאבדות היה גבוה פי 6.5 בקרב החולים לפני תחילת טיפול במתילפנידאט, ונותרו גבוהות פי 4 במהלך 90 ימים הראשונים של הטיפול, ואשר חזרו לרמות הבסיס במהלך הטיפול המתמשך. הסיכון במהלך 90 ימים ראשונים לטיפול הושווה ל-90 הימים שקדמו לטיפול הראשון, הארעות לניסיונות התאבדות לא הועלתה. משמעות הדבר שסיכון מוגבר לניסיונות התאבדות לפני תחילת טיפול במתילפנידאט אינו קשור סיבתית להשפעות של התרופה.
המשתתפים במחקר ממאגר מידע רפואי אלקטרוני, המבוסס אוכלוסייה, מהמערכת לניתוח נתונים ודיווח קליני של הונג קונג, שימש לזיהוי 25,629 אנשים בגילאי 6 עד 25 שנים שטופלו עם מתילפנידאט בין 1 בינואר 2001 עד דצמבר 31, 2015. אלה שניסו התאבדות נכללו באנליזה. נעשה שימוש בתכנון סדרת מקרים כקבוצת בקורת עצמית תואמים למאפייני הזמן של המטופלים. התוצאות העיקריות נמדדו לשכיחות יחסית של ניסיונות התאבדות בתקופות בהן החולים נחשפו למתילפנידאט, בהשוואה לתקופות ללא חשיפה. בין 25,629 חולים שקיבלו מתילפנידאט, היו 154 עם ניסיון התאבדות הראשון שלהם שנרשם בתקופת המחקר, מהם 111 (72.1%) היו בנים.
מסקנות המחקר הרלוונטיות: שכיחות ניסיונות ההתאבדות הייתה גבוהה יותר בתקופה שלפני תחילת הטיפול במתילפנידאט. הסיכון נשאר גבוה מיד לאחר תחילת הטיפול וחזר לרמות הבסיס במהלך המשך הטיפול במתילפנידאט. הסיכון הגבוה שנצפה לניסיונות ההתאבדות לפני הטיפול עשוי לשקף הופעת סימפטומים פסיכיאטריים הדורשים התייעצויות רפואיות כדי להחליט להתחיל בטיפול ב-ADHD. לסיכום, תוצאות מחקר זה אינן תומכות בקשר סיבתי בין טיפול במתילפנידאט לבין ניסיונות התאבדות.
הערותיי: עבודה חשובה מאד. כול מי שמאבחן ומטפל בהפרעת קשב והיפראקטיביות נתקל בתופעה של מחשבות וניסיונות אובדניים אצל בני נוער. זה לא מפתיע, הרי כידוע, הפרעת קשב האופיינית במהותה נלוות לה בשני שליש מהמקרים הפרעה נפשית אחרת אחת או שתיים, כמו הפרעת התנהגות, חרדה, דיכאון, הפרעה אובססיבית-כפייתית ועוד, ומחשבות/ניסיונות אובדניים עלולים לקרות. במקרים כאלה תשומת הלב הקלינית, של רופא פסיכיאטר לילדים ומתבגרים, תהיה להתרכז תחילה באבחון וטיפול בהפרעה נפשית החמורה יותר שגורמת לפגיעות תפקודיות קשות ורק לאחר מכן לטפל בהפרעת הקשב (יש מקרים שיש צורך לטפל בתרופות בוא בעת בשתי ההפרעות). ומניסיוני, למרות שתוצאות המחקר אינן תומכות בקשר סיבתי בין טיפול במתילפנידאט לבין ניסיונות התאבדות, במצבים הנ"ל יש לשקול בזהירות רבה את הטיפול התרופתי המתאים לילד, תוך מעקב רפואי הדוק.

 

מעורבות ילדים בחקר מדעי ADHD – עוזר לילדים, למורים ולחוקרים

האם כבר הגענו? הסבר לילדים על מדע ADHD
Are we there yet? Explaining ADHD science to children, Emi Furukawa Okinawa Institute of Science and Technology (OIST) University, Japan July 26, 2017

חוקרים דיווחו על מחקר מוח האחרון שלהם על ADHD בכתב העת המדעי המכוון, שנבחן על ידי ילדים. אף אחד לא יכחיש שהמדע מורכב מאוד, אולם אין זה אומר שרק מעטים יכולים להיות מסוגלים להבין מושגים ותפיסות מדעיות. מאמצים רבים הופנו לאחרונה לשיתוף ומעורבות הציבור בתהליך המדעי והרחבת הגישה לנתונים מדעיים. בהתאם לגישה זו, מדענים במכון אוקינאווה באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה (OIST) פרסמו את מחקריהם על ADHD בכתב עת אקדמי יוצא דופן ביותר "Frontiers for Young Minds" שהוא כתב עת מדעי אלקטרוני שהקהל העיקרי שלו כולל ילדים מבית ספר יסודי וחטיבת ביניים. יתר על כן, הילדים מעורבים גם בתהליכי בדיקת העובדות הנדרשים לכל עיתון מדעי מכובד, כולל ביקורת עמיתים יסודית של המאמרים שהוגשו. במקרה זה, "אלופי מדע" במרכז החלל והמדע, בשאבוט קליפורניה ארה"ב, שגילם נע בין 12 ל- 15 שנים, ביצעו את סקר העמיתים למחקר משותף של היחידה לנוירוביולוגיה של התפתחות אנושית, באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'נרו ומכון ד'אור למחקר וחינוך בברזיל. נתמך על ידי מדענים מאומנים, בני הנוער הצעירים בדקו את החוסן של המדע, אך גם את האיכות והבהירות של השפה עבור כולם כדי להבין את המאמר המדעי, שכותרתו "מיקוד זה קשה! תגובות המוח לפיצוי בהפרעות קשב וריכוז (ADHD)". סוקרים צעירים סיפקו את המשוב שלהם למחברים. התהליך נראה אפילו מתאים יותר כנושא בהישג יד להשפעת ADHD על התנהגות הילדים. ליתר דיוק, תכנית המדענים לטווח ארוך היא לא רק להבין את הטבע של ADHD, אלא כדי להבין כיצד ADHD משפיע על תהליכי המוח וכיצד זה מתורגם להתנהגות יומיומית. ילדים עם ADHD לעתים קרובות לא מבינים כהלכה וחושבים שזו 'בעיית ילדים' בבית ספר וע"י הורים. יש להם קשיים בפעילויות היומיומיות, ולעיתים הבעיות נמשכות לבגרות, וחשוב לגלות למה זה עלול לקרות. גם אם הטיפול התרופתי כבר זמין, היעילות שלו מוגבלת בשל חוסר הבנת הנוירוביולוגיה של ADHD.
יש מספר התערבויות התנהגותיות ותרופות להפחתת הסימפטומים של ADHD, אבל טרם יודעים בדיוק למה הם לפעמים עובדים ולפעמים לא, יחד עם תופעות הלוואי האפשריות גם כן. רוצים לדעת בדיוק מה יכול לקרות במוחם של ילדים עם ADHD כדי לשפר את ההתערבויות עבורם. המדענים בחנו את החלק של המוח הנקרא הסטריאטום המייצג כמרכז תגמול/הנאה של המוח. קבוצת סטודנטים עם או בלי ADHD השלימה משימה פשוטה בסורק fMRI אשר מדדו את פעילות הסטריאטום בהמתנה לתגמול ואחרי שהתגמול ניתן. באמצעות סריקות המוח FMRI, המחקר גילה כי הסטריאטום של תלמידים ללא ADHD יהיה פעיל הרבה יותר בהמתנה לתגמול, ועשוי לסייע להתמקד במשימה שעומדת על הפרק. עם זאת, תלמידים עם ADHD הציגו דפוס הפוך: קבלת התגמול/פרס גרמה לפעילות גבוהה יותר בסטריאטום לעומת הציפייה לפרס. זה עלול להשפיע לרעה על היכולת של ילדים עם ADHD להישאר ממוקדים אם אין פרס מיידי בהישג יד.
לפסיכולוגים ידוע שצריך לתגמל ילדי ADHD בתדירות גבוהה יותר, אבל הורים ומורים מתקשים לעשות זאת, כי הם תוהים למה צריך לעתים קרובות יותר לתגמל ילדים שלא מתנהגים כיאות? זה נראה אינטואיטיבי כמו תגמולים תכופים יותר לילדים שלא שומרים על הוראות. מתן הסבר מבוסס נוירוביולוגי על ADHD עשוי להיות הגיוני יותר למטפלים או להורים לעודד אותם ליישם אסטרטגיה לניהול התנהגות שתועיל לילדים עם ADHD.
בכל מקרה, יש ילדים שביקורת העמיתים על עבודת המחקר היה מועיל להם מאוד. הם הגיעו עם שאלות שאף אחד מהחוקרים המדעיים לא חשב לשאול, על חלק אחר של המוח שמאיר הן את ילדי ADHD וקבוצות ביקורת, ותוהה על תפקודו. לילדים יש דרך אחרת להסתכל על העולם, אשר לפעמים גורם למדענים לחשוב מחדש על הדרך שבה אפשר להסביר את המחקר. שיטה זו גם מקלה על טיפוח הדור הבא של המדענים.
הערותיי: מחקר חדשני פורץ דרך, מעניין מאד, וגם ישים. כל יחידה במערכת בריאות המטפלת ב- ADHD בילדים, כמו בית חולים, מכון ומרפאה, שירימו את הכפפה, ויפעלו למעורבות ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות בחקר מדעי ADHD – יגלו שזה יעזור לילדים, למורים ולחוקרים.