ראיות לבסיס גנטי משותף בין ADHD והישגים לימודיים

חפיפה פוליגנית (גנים רבים) בין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) להישגים לימודיים
Novel Loci Associated With ADHD Are Revealed by Leveraging Polygenic Overlap With Educational Attainment, Alexey A. Shadrin Journal of the AACAP

מחקר חדש שעתיד להתפרסם בקרוב בכתב עת של אקדמיה אמריקאית לפסיכיאטריה לילד ומתבגר (JAACAP) חקר על הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) שהיא מצב פסיכיאטרי שכיח מאוד, והקשר בין ADHD לבין הישגים לימודיים (EA). מטרת המחקר הייתה לשפר גילוי ווריאנטים גנטיים הקשורים ל-ADHD ולחקור חפיפה גנטית בין פנוטיפים אלו. ואכן במחקר זוהו ראיות בסיס גנטי משותף בין ADHD והישגים בחינוך ואקדמיה. ממצאים מחקר אלה יכולים לסייע בהבנת מבנה הסיכון הגנטי של ADHD וקשריה להישגים בהשכלה.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מצב נוירו-התפתחותי שכיח, נגרם ע"י יחסי גומלין בין גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים. שכיחותה נאמדת ב-5% בקרב ילדים בגיל בי"ס ו-2.5% במבוגרים. תורשתיות ADHD היא מהדיווחים הגבוהים ביותר בהפרעות פסיכיאטריות במחקרים אפידמיולוגיים, הנאמדים ב-0.70 ל-0.80. עם זאת, קשה לזהות ווריאנטים של הסיכון הגנטי, שמייחסים התורשתיות הגבוהה של ADHD, מה שגורם להערכה נמוכה יחסית של נוקלאוטיד יחיד (SNP), העומד כיום על 0.28.
זה יכול להיות מוסבר בחלקו ע"י מבנה פנוטיפי מורכב של ADHD עם מאפיינים קליניים הטרוגניים, מהלך התפתחות ADHD ותוצאותיה, שיעור גבוה של סימפטומים והפרעות נלוות. ומבנה גנטי של אטיולוגיה פוליגנית (רב גנטית) גדולה, עם וריאנטים שכיחים ונדירים שתורמים להשפעות קטנות. יש צורך במדגם גדול מאד לגילוי ופענוח אמין של השפעות אלה. דגימות קטנות יחסית במחקרים גנטיים הקיימים על ADHD, בהשוואה לאלו הזמינים להפרעות פסיכיאטריות אחרות, מציגות אתגר נוסף. עד כה, מחקרים על קשר רחב של הגנום (GWAS) לא הצליחו לזהות קשר משמעותי בין גנום ל-ADHD
מאחר שדווח כי ילדים עם ADHD הנם בסיכון גבוה: לכישלון אקדמי, לנשירה מבתי ספר, לחזרה על כיתה (נשאר כיתה), וללמוד בחינוך מיוחד, סביר להניח שהשכיחות של מקרי ADHD גבוהה בקרב אנשים עם הישג לימודי נמוך יותר בהשוואה לשכיחות ADHD בקרב אנשים עם הישגים לימודיים גבוהים יותר. יתר על כן, ידוע כי ל-ADHD יש דפוס מורכב של מחלות נלוות, כמו דיסלקציה, ODD ועוד, שרבים מהם קשורים גם עם הישג לימודי נמוך. חפיפה פוטנציאלית זו של פנוטיפים מונעת לתרגם את המתאם הגנטי לפליאוטרופיה (יכולת אלל מבודד ליצור יותר מתוצאה אחת מאובחנת) ממשית, המוגדר כווריאנט גן זהה שמשפיע על מחלות או מאפיינים עצמאיים. יתר על כן, זה מאתגר להעריך גודלם של אפקטים קטנים כדי לשער על מנגנונים מולקולריים מאחורי  אפקטיביות ווריאנטים , בעת בחינת פנוטיפים כאלה חופפים פוטנציאלית. בעיה כללית נוספת היא כי ההשפעות של הווריאנטים הקשורים הן קטנות, והתפקוד הפונקציונלי שלהם לא נחקר ישירות. הקשר בין לוקוסים (מיקומים) גנטיים משויכים המכילים מספר גנים, מקשה ליצור חץ של סיבתיות כאשר חוקרים על הקשר בין התכונות. לכן, השאלה האם ADHD מאובחנת בגלל בעיות חינוכיות לימודיות הנראות, או שמא בגלל ADHD שהוא הגורם לבעיות לימודים שלאחר מכן, או שיש גורם שכיח נוסף – זה דורש חשיפה וגילוי נוסף.
לסיכום, זוהו 5 מיקומים (לוקוסים) הקשורים ל ADHD שסיפקו ראיות לבסיס גנטי משותף בין ADHD להישגים בהשכלה, שהעיד על 3 מיקומים גנטיים בחפיפה זו. ארבעה מתוך 5 לוקוסים מזוהים, הראו השפעות עקביות במערך הנתונים העצמאי של סימפטומים של ADHD, ובמתאם הפוך להישגים לימודיים, בהתאם למחקרים אפידמיולוגיים וגנטיים קודמים. הממצאים מספקים תובנות חדשות על הקשר בין ADHD והישגים אקדמיים, דבר המצביע על מנגנונים גנטיים משותפים. בנימה זהירה, גרסאות הסיכון שזוהו אינן אינפורמטיביות מבחינה קלינית בשל גודלם הקטן. מחקר נוסף נדרש כדי להבהיר את ההשפעות הביולוגיות של וריאנטים גנטיים מזוהים וכיצד הם עשויים להשפיע על הישגים אקדמיים ועל פתוגנזה של ADHD.
הערותיי : כתבתי רבות על גנטיקה המשפחתית בהפרעות קשב יחד עם הפרעות נפשיות אחרות, המצויות במשפחות כמצבור גנים חופפים להפרעות נפשיות שונות, הבאות לידי ביטוי לדוגמא במשפחה אצל ילד עם הפרעות קשב, ילד אחר עם אוטיזם, ילד עם OCD, ילד אחר ללא הפרעה ספציפית, והורה עם חרדה ו/או דיכאון. מחקרים רבים טרם פצחו זאת בגלל הפולי-גנטיקה (ריבוי הגנים) המשפיעים, והטרוגניות ההפרעות הנפשיות מחד, וחפיפה בין גנים רבים בהפרעות נפשיות שונות. לכן, לי מחקרים כאלה הם עדיין קצה חוט שלא מוסיפים הרבה לפענוח הגנטיקה של ההפרעות הנפשיות.