משנה זהירות במתן תרופות ל-ADHD לנשים בתקופת הריונן

השימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז (ADHD) אצל נשים נסק
Women’s Use of ADHD Drugs Skyrockets, Bridget M. Kuehn, Center for Disease Control and Prevention, JAMA February 27, 2018

מספר הנשים בגיל הפוריות המבוטחות באופן פרטי שמשתמשות בתרופות מרשם להפרעות קשב וריכוז (ADHD) עלה ב-344% בין השנים 2003 ל- 2015, בהתאם לדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
כדי לאמוד כמה נשים משתמשות בתרופות לטיפול ב- ADHD, ניתח ה- CDC מאגר של מרשמים במרפאות החוץ, של נשים המבוטחות באופן פרטי בגילאי 15 עד 44 שנים לאורך תקופה זו. מספר הנשים במדגם נע בין 2.3 מיליון ל- 6.8 מיליון בכל אחת משנות האנליזה. על פי ניתוח הנתונים, 4% מהנשים המבוטחות באופן פרטי קיבלו מרשם תרופות ל- ADHD בין השנים 2003 ל-2015. שימוש בתרופות אלו עלה בצורה דרסטית ביותר בקרב קבוצות גיל צעיר, עם גידול של 700% בקרב נשים בגילאי 25 עד 29 שנים, וגידול של 560% בקרב נשים בגילאי 30 עד 34 שנים. מלחי אמפטמין מעורבים (Adderall) היתה תרופת מרשם ל-ADHD הנפוצה ביותר באנליזה, ואחריו תרופת Lisdexamphetamine) Vyvanse), ו- Methylphenidate (ריטלין).
ישנם מחקרים מעטים אשר חקרו את השפעות של נטילת תרופות ל-ADHD בנשים בגיל הפוריות, על האם והעובר. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) טוען כי נדרשים מחקרים רבים נוספים כדי לענות על סוגיה חשובה זו. יש לזה חשיבות מיוחדת לאור ריבוי הריונות בלתי מתוכננים בארה"ב. מחצית מהריונות בארה"ב אינם מתוכננים, כך שנשים עלולות לקחת תרופות ל-ADHD בתחילת הריונן לפני שהן יודעות שהן בהיריון. תקופת תחילת היריון היא זמן קריטי להתפתחות התינוק. חובה עלינו לדעת יותר על הדרכים לבטיחות בטיפול ADHD אצל נשים לפני ובתקופת הריונן.
הערותיי: דנתי בפרוט רב באתרי על בטיחות או אי בטיחות של קבלת תרופות להפרעות קשב וריכוז (ADHD) אצל נשים בתקופת הריון. לדוגמא, בקישור להלן –>
קשר בין סטימולנטים בהריון למומים מולדים
מחקר חדש של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מצא כי בנשים צעירות בגיל 25 עד 29 שנים נסק השימוש בסטימולנטים לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטביות (ADHD) ב- 700% משנת 2003 עד 2015, ומביע חשש במתן תרופות אלה בעוד טרם ידוע מה סיכון לאם ולעובר. מסתבר שעדיין הסוגיה אינה ברורה. לכן עד שנדע יותר בבהירות ממחקרים נוספים, רצוי לדעתי לנקוט במשנה זהירות במתן תרופות ל- ADHD לנשים בתקופת הריונן.

הבדל מגדרי בסריקת שאלוני ADHD לפעוטות

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בגיל הרך – דיוק של ניפוי קצר
ADHD in Preschoolers – the Accuracy of a Short Screener, Kristin Romvig Overgaard, Oslo University Hospital, Division Mental Health JAACAP Articles In Press   

הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מאופיינות בסימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות וחוסר תשומת לב, לעיתים קרובות מתחילות בגיל הגן, ונמצאות לעיתים קרובות פי שניים עד פי תשע פעמים בנים מאשר אצל בנות. לאורך כל החיים, ADHD קשורה בסיכון מוגבר לבעיות רבות, כולל הפרעות פסיכיאטריות אחרות, כישלונות חינוכיים וכישלונות בעבודה, תאונות, התמכרויות ומוות בטרם עת, במיוחד באלו שאובחנו מאוחר. סימפטומים של ADHD בפעוטות בגיל הגן נמצאו קשורים לבעיות אלו, עם זאת, חשוב לא לעורר דאגת יתר על המידה בפעוטות המראים התנהגות מתאימה לגיל, וכדי להימנע מתווית שגויה של ADHD, בדיקה מדויקת היא חיונית. אחד המדדים המבטיחים לזיהוי מוקדם של ADHD הוא שאלון סקלה להיפראקטיביות וחוסר תשומת לב (HI) ושאלון על החוזקה והקשיים (SDQ), שנעשה בו שימוש נרחב בשל קיצורו, זמינותו ושביעות רצון מתוכנו הפסיכומטרי. שאלון HIׁׁ כולל חמישה פריטים על היפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר תשומת לב, ומוצג כשאלון סקירה טוב ל-ADHD בקרב תלמידי בתי ספר, הן למחקר אפידמיולוגי והן למחקר קליני. מחקרים פסיכומטריים של SDQ בגני ילדים עדיין מוגבלים, אך דווחו עקביות מספקת עבור הורה ומורה ב- SDQ HI Scales.
נדרש סינון מוקדם ומדויק לתסמינים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), אולם הבדלים אפשריים בין המינים (נקבה וזכר) לא נחקרו בהרחבה. במחקר זה נבדק הדיוק של שאלוני הורים ומורים לסיווג ADHD בילדים בגיל הרך (ממוצע 3.5 שנים) על החוזקות והחולשות של השאלונים (SDQ) להיפראקטיביות וחוסר קשב (HI) אצל בנות ובנים.
המחקר, חלק מהמחקר הנורבגי לאם ולילד (MoBa), בו הורים וגננות דירגו סך של 238 בנות ו-276 בנים (גיל ממוצע של 3.5 שנים) בעזרת שאלון סולם של SDQ HI. מוסתרים מדירוג הורים ומורים, בראיון הערכה פסיכיאטרי לגיל הרך סיווגו את הילדים לאבחנות ADHD.
תוצאות שאלוני HI של הורה הראו ציונים טובים בבנות ובנים (87 ו-80 בהתאמה). סיווג מורים היה הוגן (76) אצל בנות, וחלש (62) אצל בנים בהבדל משמעותי (p=017). הסולם זיהה במדויק ילדים ללא ADHD בציונים נמוכים של הורה (≤ 4), וזיהוי מדויק למדי של ADHD בציונים גבוהים (≥9), עם הסתברות מקסימלית למציאת מקרים אמיתיים היה 0.75 אצל בנות ו-0.55 בבנים. עם הסתברויות נמוכות לזיהוי נכון של בנים עם ADHD.
מסקנות המחקר: סקלת SDQ HI של הורה הוא שימושי לבדיקת ADHD בקרב בנות ובנים בגיל הרך. סקלת מורים לגיל הרך, היא שימושית לבדיקת ADHD אצל בנות ולא בבנים.
הערותיי: Strengths and Difficulties Questionnaire" – SDQ" הוא שאלון סריקה להתנהגות ילדים ומתבגרים בגיל 2 עד 17, שפותח ע"י פסיכיאטר בריטי, רוברט נ. גודמן. SDQ  משמש להערכה כללית פסיכיאטרית ולפסיכופתולוגיה רחבה. על פי עבודות, SDQ הוכח כתבנית משביעת רצון ותקפותה מקובלת. יש שלוש גרסאות של SDQ: טופס קצר; טופס ארוך יותר עם תוספת משפיעה; וטופס מעקב המיועד לשימוש לאחר התערבות התנהגותית. השאלון אורך 3-10 דקות.
שימוש והסתמכות על שאלוני סריקה להורה וגננת להערכה ואבחון הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ביחוד בפעוטות בגיל 3 עד 5 שנים, אינו נכון. האבחון בכללותו בפעוטות כולל הקליני אינו פשוט כלל וכלל, ורופאים רק לאחר ניסיון רב שנים רוכשים מיומנויות ומסוגלות המאפשרת לאבחון פעוטות ל-ADHD. שאלונים למיניהם של הורים וגננת מסייעים מאד, אולם תהליך האבחון חייב להיעשות קלינית וביסודיות. על אבחון וטיפול בפעוטות ראה בקישורים הרצופים מתוך אתרי.

לעיתוי התפתחות אי שקט-עצבנות בפעוטות, חשיבות לתפקוד המוח

אי שקט בגיל הרך ובגיל בית ספר חוזה תגמול הקשור לפעילות המוח
Preschool and School-Age Irritability Predict Reward-Related Brain Function
Lea Dougherty, Neuroscience and Cognitive Science, University of Maryland, with Karen T.G. Schwartz, University of California, San Diego

למרות שאי שקט (Irritability) כרוני בילדות, שכיח ופוגע, שחוזה חוסר הסתגלות מאוחר יותר, הפתופיזיולוגיה אינה ידועה. אי שקט בגיל הרך ובגיל בית ספר חוזה תגמול הקשור לפעילות המוח. מחקר זה נועד לזהות כיצד תזמון התפתחות הרגזנות במהלך הגיל הרך ובית ספר קשור לתפקוד המוח ולתגמול במהלך תקופת הלימודים.
אי שקט ועצבנות בילדים הוערכה בעזרת fMRI בתקופת גיל הרך (גיל 3.0 – 5.9 שנ') ובמעקב 3 שנים לאחר מכן (גיל 5.9 – 9.6 שנ'), באמצעות ראיון קליני. ב- 46 ילדים (28 נקבות) ביצעו משימת עיכוב עם תמריץ, שבה קיבלו תגמול אם הצליחו לעמוד ביעדים, או ללא קבלת פרס כלשהו ​​ללא תלות בביצועים.
ילדים עם אי שקט חמור או פחות חמור בגיל הרך, הציגו קישוריות שונות בנושא תגמול: אמיגדלה ימנית עם אינסולה ואונה פריאטלית תחתונה, כמו גם סטריאטום קדמי עם gyrus לשוני ועוד. ילדים עם יותר נטייה זמנית, פחות או יותר חמורה, השולטים על רגיעות בגיל הרך, הציגו תבנית דומה של קישוריות שונה בין האמיגדלה הימנית והשמאלית לבין gyrus קדמי. הבדלים עצביים הקשורים לאי שקט היו ניכרים ביותר בין תנאי תגמול ולאי תגמול כאשר המשתתפים החמיצו את המטרה.
לסיכום, אי שקט בגיל הרך והגן קשור באופן ייחודי לדפוסים חריגים של קישוריות הקשורים לתגמול, מדגישים את החשיבות של עיתוי התפתחות של אי שקט/עצבנות לתפקוד המוח.
הערותיי: מחקר חשוב, אשר מלמד אותנו להבחין באי שקט ועצבנות חריגים בפעוטות ובגיל הרך, ולהכין עבורם תוכניות טיפול מתאימות למניעה. חומר למחשבה.

יותר הפרעות נפשיות בילדים להורים קרובי משפחה

הקשר בין נישואין של קרובים בקרבת דם לפסיכופתולוגיה של צאצאים

Consanguineous Marriage and the Psychopathology of Progeny
A Population-wide Data Linkage Study, Aideen Maguire, Centre for Public Health, Queen’s University Belfast, Belfast, United Kingdom, JAMA Psychiatry, April 4, 2018

מחקר מקורי בריטי שפורסם לאחרונה ב-JAMA בדק האם ילדים להורים קרובים  בקרבת דם נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות במצב רוח ולפסיכוזה. המחקר נערך באוכלוסייה של הורים עם קרבת דם, מתוך 363,960 משתתפים נמצא שילדים להורים אלה קשורים עם עלייה בסיכוי לשימוש בתרופות פסיכוטרופיות בבגרותם.ילדים להורים עם קרבת דם של בני דודים צפויים ליותר מפי 3 לקבל טיפול תרופתי להפרעות מצבי רוח, וצפויים יותר מפי שניים לקבל תרופות לפסיכוזה – בהשוואה לילדים של הורים שאינם קרובי משפחה. משמעות תוצאות המחקר שילדים להורים בני דודים מדור ראשון נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות נפשיות כמו מצבי רוח ופסיכוזות.
חשיבות המחקר מכיוון שאחד מכל 10 ילדים ברחבי העולם נולדים להורים קרובים.ספרות רפואית על קשר בין קרבת הורים לבריאות הנפש של הצאצאים היא מצומצמת, למרות העובדה שרבים מהגורמים הקשורים בקרבת דם משפחתית קשורים גם עם בריאות הנפש. לפיכך מטרת המחקר היתה לבדוק האם ילדים של הורים עם קרבת דם נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות נפשיות או פסיכוזות.
המחקר היה רטרוספקטיבי מקיף על כלל האוכלוסייה שנולדה בצפון אירלנד בין 1 בינואר 1971, ל-31 בדצמבר 1986. הנתונים נלקחו ממערכת בריאות הילד עם מקורות מידע ארציים על תרופות מרשם ורשומות מוות, של כל 447,452 לידות לאימהות מתגוררות בצפון אירלנד בין שנים 1971-1986. נתונים סטטיסטיים כללו 363,960 יחידים, חיים ומתגוררים בצפון אירלנד בשנת 2014, עם נתונים מלאים על כל המשתנים. ניתוח הממצאים נעשה מ-1 יוני עד 31 אוקטובר 2017. דרגת קרבת דם הורית הוערכה משאלות שנשאלו ההורים במהלך שיחות שגרתיות לביקוריהם בבי"ח תוך שבועיים מיום לידת הילד. פוטנציאל בריאות נפשית נאמדה ע"י קבלת תרופות פסיכוטרופיות בשנים 2010 עד 2014, במשך 3 חודשים לפחות. קבלת תרופות נוגדות דיכאון או תרופות נוגדות חרדה שימשה כפרוטוקול להפרעות שכיחות במצב רוח, ואילו קבלת תרופות אנטי-פסיכוטיות שימשה אינדיקטור להפרעות פסיכוטיות.
התוצאות הראו כי מתוך 363,960 אנשים (52.5% זכרים), 609 (2%) נולדו להורים עם קרבת דם. לאחר התאמה מלאה לגורמים ידועים הקשורים לבריאות נפשית ירודה,  נמצא כי ילדים של הורים בני דודים מדור ראשון היו בסיכון גבוה פי 3 לקבל תרופות נוגדות דיכאון או תרופות לחרדה (odds ratio, 3.01; 95% CI, 1.24-7.31), ובסיכוי גבוה פי שניים לקבל תרופות אנטי-פסיכוטיות (odds ratio, 2.13; 95% CI, 1.29-3.51) בהשוואה לילדים להורים שאינם קרובי משפחה. הוכח כי ילדים להורים עם קרבת דם נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות נפשיות של חרדה דיכאון ופסיכוזות.
הערותיי: מחקר חשוב, גם למדינתנו בה יש מגזרים מסויימים בקרב האוכלוסייה אשר נישואין של קרובי משפחה טבועה במסורת שלהם, אם כי אני משער שעם השנים התופעה פוחתת. בהחלט יש מקום להמליץ למשפחות להימנע מנישואי קרובים מהיבטים רפואיים, ולכן על רופאים ליטול תפקיד בתחום זה גם כן.

מחקר חדש: קשר לקוי בין אזורים במוח גורם להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)

פעילות דינמית של ErbB4 בסנכרון היפוקמפוסי-פרהפרונטלי ותשומת לב במכרסמים
Tan Z., Case West Res Uni Cleveland Ohio. Dynamic ErbB4 activity in hippocampal prefrontal synchrony and top-down attention in rodents. Neuron, April 5, 2018

חוקרים של מדעי המוח בבי"ס לרפואה באוניברסיטת קייס, קליבלנד אוהיו, גילו במחקר חדש כיצד שני אזורי מוח פועלים יחד כדי לשמור על תשומת הלב, וכיצד קשר לקוי  בין האזורים עלול להוביל להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), כולל סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ודיכאון מז'ורי.
אנשים עם קשיי קשב מתקשים להתמקד ולעתים קרובות מציגים התנהגות כפייתית. מחקר מראה שתסמינים אלו יכולים להיות תוצאה של תפקוד לקוי של הגן ErbB4 המסייע לתקשר אזורים שונים במוח. הגן גורם סיכון ידוע להפרעות פסיכיאטריות, ותפקידו לשמור על רמות נוירוטרנסמיטר  במוח.
במחקר שפורסם בגיליון הנוכחי של Neuron, חוקרים הראו כי עכברים החסרים פעילות של ErbB4 באזורי מוח ספציפיים, מתפקדים בצורה גרועה במשימות תשומת לב בזמן. העכברים נאבקו לשים לב ולזכור רמזים חזותיים הקשורים למזון. מדעני מוח מתארים סוג של תשומת לב מחשבתית הנדרשת עבור משימות כתשומת לב מהכלל לפרט. תשומת לב מהכלל לפרט היא מכוונת מטרה, וקשורה למיקוד. אנשים חסרי תשומת לב מכלל לפרט נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות קשב והיפראקטיביות. מחקר זה הוא הראשון המקשר בין ErbB4 לתשומת לב. תוצאות המחקר חושפות מנגנון של תשומת לב מכלל לפרט, אשר יכול להשתבש בהפרעות קשב (ADHD) ומאחר ש-ErbB4 הוא גורם סיכון לסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ודיכאון מז'ורי, התוצאות מספקות תובנות לגבי המנגנונים של הפרעות אלו.
החוקרים שבדקו עכברים ומדדו את פעילות מוחם, מצאו שעכברים ללא ErbB4 היו להם אזורים במוח שפעלו באופן עצמאי, ולא בסנכרון. במחקר בחנו הקורטקס הפרהפרונטלי שבדרך כלל קשור בקבלת החלטות, ובאזור היפוקמפוס התומך בזיכרון. שני אזורים אלה מתואמים במגוון רחב של משימות המוח, כולל זיכרון ותשומת לב. נמצא שתשומת לב, שבעבר נחשבה כנשלטת ע"י קליפת מוח פרהפרונטלית, קשורה גם בהיפוקמפוס, באופן שבו שני האזורים מסונכרנים מאוד בעת תשומת-לב גבוהה. המחקר מייחס חשיבות לסנכרון בין קורטקס פרהפרונטלי להיפוקמפוס, ופותח אפשרות שהפרעת קשב וריכוז (ADHD), עשויה להיות קשורה בליקוי בסנכרון בין שני אזורים אלה.
על פי המחקר החדש, ErbB4 מתאם מפל של אותות המוח כמגשר בין שני האזורים. ErbB4 עצמו מקודד קולטן נמצא על פני השטח של תאי המוח. המחקר מצא שכאשר חלבון (neuregulin-1) מתחבר לקולטן ErbB4, הוא גורם לתגובת שרשרת שקובעת את רמות נוירוטרנסמיטר בקורטקס הפרהפרונטלי ובהיפוקמפוס. ללא ErbB4, רמות הנוירוטרנסמיטר משתבשות. החוקרים גילו כי בעכברים החסרים ב-ErbB4 יש רמות נמוכות של נוירוטרנסמיטר מסוים GABA- gamma-aminobutyric acid במוחם. רמות GABA נמוכות יכולות להוביל לקוי של תשומת לב מכלל לפרט בקורטקס הפרהפרונטאלי, שפוגעת ביכולת קליפת המוח קדם-פרונטלית לתאם ביעילות עם ההיפוקמפוס. החוקרים סיכמו כי ErbB4 מסייע לקשר בין שני אזורי המוח כדי לשמור על תשומת הלב.
במחקר השתמשו במודל עכבר חדש כדי לחקור תפקודי המוח. בטכניקות גנטיות וכימיות, יכלו לעכב באופן ספציפי את ErbB4 באזור מוח מסוים. יצרו עכבר שעבר מוטציה שאפשר להם לבלום פעילות ErbB4 בכל מקום ומתי שירצו, ובכך לאפשר שליטה זמנית ומרחבית בפעילות ErbB4. זה גורם לנו להבין כיצד אזורים שונים במוח ופעילות הנוירוטרנסמיטר שלהם מסדירים תפקודי מוח שונים.
החוקרים מתכננים להשתמש במודל עכבר חדש כדי ללמוד כיצד ErbB4 עשוי לתאם את פעילות המוח, וללמוד עוד על מנגנונים מאחורי הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD).
הערותיי: כל מחקר כזה ודומיו מחכימים אותנו וייתכן ומקדמים אותנו, אם כי באיטיות, להבין טוב יותר את הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) – האיתיולוגיה, הביולוגיה, הגנטיקה, וגורמיה.

האם שתיית 3 כוסות קפה ביום מפחיתה מחלות ומאריכה חיים?

צריכת קפה ובריאות: סקירת מטה-אנליזות על השלכות בריאותיות מרובות
Coffee consumption and health: umbrella review of meta-analyses of multiple health outcomes, Robin Poole, BMJ, 20

כדי להבין טוב יותר את ההשפעות של צריכת קפה על בריאות, צוות בראשות ד"ר רובין פול, מבריאות הציבור באוניברסיטת סאות'המפטון, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אדינבורו, ביצעו סקירה של 201 מחקרים עם נתונים מצטברים ממחקרים תצפיתיים, ו-17 מחקרים שאספו נתונים ממחקרים קליניים בכל הארצות וכל המסגרות.
החוקרים אומרים ב- BMJ, כי מהוכחות של מעל 200 מחקרים עולה כי שתיית 3-4 כוסות קפה ביום קשורה לסיכון נמוך יותר למות מוקדם ולחלות במחלת לב מאשר אי שתיית קפה בכלל. שתיית קפה נוטה להועיל לבריאות יותר מאשר לפגוע בו במגוון השלכות בריאותיות, כמו סיכון נמוך יותר לגידולים מסוימים, לסוכרת, למחלות כבד ולדמנציה. עם זאת, הם טוענים כי שתיית קפה בהריון עשויה להיות קשורה בפגיעה, ולהיות קשורה לסיכון מוגבר קטן לשבר אצל נשים.
המחקרים הכלולים בסקירה השתמשו בעיקר בנתונים תצפיתיים, המספקים ראיות איכותיות נמוכות יותר, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות מוצקות לגבי הסיבה והתוצאה, אך ממצאי המחקר תומכים ומגבים סקירות אחרות ומחקרים על צריכת קפה. לפיכך החוקרים אומרים, כי למעט תקופת הריון ונשים בסיכון לשברים, שתיית הקפה נראית בטוחה בדפוסי הצריכה הרגילים.
לקפה שהוא אחד המשקאות הנצרכים ביותר ברחבי העולם יכולה להיות תועלת בריאות חיובית. אולם הראיות הקיימות הן באיכות נמוכה יותר במחקר תצפיתי, ולכן יש צורך בבדיקות אקראיות מבוקרות לחיזוק הראיות באשר לתועלת.
שתיית קפה נמצאה קשורה באופן עקבי עם סיכון נמוך יותר למוות מכל סיבות וממחלת לב. עם הירידה הגדולה ביותר בסיכון היחסי למוות בשתיית שלוש כוסות ביום,בהשוואה לאלה שאינם שותים קפה. הגדלת הצריכה ליותר משלוש כוסות ביום לא הייתה קשורה לנזק, אך השפעת התועלת הייתה פחות מובהקת. קפה היה קשור גם עם סיכון נמוך יותר למספר סוגי סרטן, כולל סרטן הערמונית, רירית הרחם, סרטן העור, כמו גם סוכרת סוג 2, אבני מרה, וגאוט (Gout). התועלת הגדולה ביותר נראתה במצב הכבד, כמו שחמת כבד. נראה שיש קשר מועיל בין צריכת קפה ומחלת פרקינסון, דיכאון ומחלת אלצהיימר. היו פחות ראיות באשר להשפעות של שתיית קפה נטול קפאין, אך היו לו יתרונות דומים במספר תוצאות.
רבים המחקרים הכלולים בסקירה מותאמים לגורמים שעשויים להיות קשורים הן לתוצאות בריאות והן לשתיית קפה, כגון עישון. זה לא היה מקיף וכוללני אלא שונה ממחקר למחקר. לכן המחברים אינם יכולים לשלול את ההשפעה של גורמים כאלה על קשר לכאורה של נזק או תועלת.
החוקרים מסכמים כי שתיית קפה "נראית בטוחה בדפוסי הצריכה הרגילים, למעט במהלך הריון ובנשים לסיכון מוגבר לשבר". והם קוראים לבצע ניסויים מבוקרים אקראיים חזקים "כדי להבין אם מפתח האסוציאציות שנצפו הן סיבתיות".
מאמר מערכת של אליסאו גולאר מבי"ס לבריאות ציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס טוען שלמרות שאנו יכולים להיות בטוחים כי צריכת קפה היא בטוחה בדרך כלל, רופאים לא צריכים להמליץ על שתיית קפה כדי למנוע מחלות, ואנשים לא צריכים להתחיל לשתות קפה מסיבות בריאות. כפי שמראה מחקר זה, אנשים מסוימים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתופעות לוואי, ויש "חוסר ודאות משמעותי" באשר להשפעות של כמות גדולה של צריכה. לבסוף, קפה נצרך לעיתים קרובות עם מוצרים עשירים בסוכרים מזוקקים ושומנים לא בריאים "ואלה עלולים לתרום באופן עצמאי לתוצאות בריאותיות שליליות".  עם זאת הוא מסכם, שלמרות אזהרות אלה, "צריכת קפה מתונה נראית בטוחה להפליא, וניתן להכליל אותה כחלק מתזונה בריאה של רוב האוכלוסייה הבוגרת".