קשר בין יתר לחץ דם בהריון לסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בצאצאים ASD, ADHD

מה הקשר בין יתר לחץ דם בהריון לסיכון ל- ASD, ADHD בצאצאים?

Association of Hypertensive Disorders of Pregnancy with Risk of Neurodevelopmental Disorders in Offspring A Systematic Review and Meta-analysis, Gillian M. Maher, National University of Ireland, Cork (UCC), JAMA Psychiatry. June 6, 2018.

המחקר בדק הספרות הקיימת שבחנה את הקשר בין הפרעות יתר לחץ דם בהריון לבין הפרעות נוירו-התפתחותיות בצאצאים. ממצאים שנאספו מתוך סקירה שיטתית זו ומטה-אנליזה של 61 מחקרים, מראים שחשיפה להפרעות יתר לחץ דם בהיריון קשורה לעלייה קטנה אך משמעותית סטטיסטית בסיכון להפרעה בספקטרום אוטיזם (ASD) והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בקרב הצאצאים לעומת אלה שלא נחשפו. משמעות הדבר שהגברת ה- screening התפתחותי של תינוקות שנחשפו ליתר לחץ דם בהריון יכול לאפשר התערבות מוקדמת,שעשויה לשפר תוצאות נוירו-התפתחותית.
למרות חשיבות מחקרים המצביעים על קשר בין הפרעת יתר לחץ דם בהיריון להפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD), והפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), וגם הפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות אצל צאצאים, עדיין חסרה הסכמה כללית (קונצנזוס). לאור השכיחות הגוברת של יתר לחץ דם בהריון, חשוב לבחון את הקשר והשפעתו על תוצאות נוירו-התפתחותיות.
תוצאות של 1166 מחקרים שזוהו, 61 מאמרים ייחודיים עמדו בקריטריונים להכללה. 20 מחקרים דיווחו על הערכות ל-ASD, י11 מתוכם (כולל 777,518 משתתפים) דיווחו על אומדנים מתואמים. עשרה מחקרים דיווחו על הערכות ל-ADHD, שישה מהם (כולל 1,395,605 משתתפים) דיווחו על אומדנים מתואמים. ניתוחי תת-קבוצות לפי סוג חשיפה (כמו רעלת הריון או יתר לחץ דם ואחרים) לא הראו הבדלים מובהקים סטטיסטית ל-ASD או ל-ADHD. שלושים ואחד מחקרים עמדו בקריטריונים להכללה עבור כל שאר הפרעות נוירו-התפתחותיות.
מטרת הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה הייתה לסנתז את הספרות שפורסמה על הקשר בין יתר לחץ דם בהיריון לבין הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בצאצאים. שלושה ממצאיה העיקריים:
ראשית, התוצאות המותאמות מראות שחשיפה ליתר לחץ דם בהיריון נמצאה קשורה ל-35% סיכויים מוגברים ל-ASD בהשוואה לאלה שלא נחשפו.
שנית, תוצאות מותאמות שנאספו מציעות כי צאצאים שנחשפו ליתר לחץ דם ברחם היו בסיכון גבוה ב-30% ללקות ב-ADHD בהשוואה לצאצאים שלא נחשפו.
גודלי ההשפעה המדווחים דומים לאלו של גורמי סיכון מיילדותיים אחרים ל-ASD.  לדוגמה, לידה קיסרית קשורה עם עלייה של 23% עד 26% בסיכון ל-ASD; גיל מתקדם של היולדת (מעל 35 שנים) קשור ל-30% סיכון מוגבר ל-ASD; לידת מצג עכוז וניקוד אפגר פחות מ-7 עשוי להגדיל את הסיכון ל-ADHD בשיעור של 14% ו- 30%, בהתאמה.
שלישית, הספרות שבחנה את הקשר בין יתר לחץ דם בהיריון לבין תוצאות נוירו-התפתחותיות, קוגניטיביות או התנהגותיות אחרות נותרה בלתי עקבית. דפוסי קשר נצפו בין רעלת הריון לליקוי קוגניטיבי כאשר נכללו באוכלוסיות ספציפיות, כגון תינוקות עם הפרעה גדילה, לידה מוקדמת, ומשקל לידה נמוך. בדומה, ראיות אפידמיולוגיות שנבדקו מעידות על קשר פוטנציאלי בין יתר לחץ דם הריוני לבין לקות אינטלקטואלית. אולם, הבדלים מתודולוגיים בין המחקרים, ובמיוחד הבדלים בשיטות הערכה של האוכלוסייה ותוצאותיה, עשויים להסביר חלקית את היעדרם של ממצאים עקביים.
למרות שמחקר זה מרמז על קשר בין הפרעות יתר לחץ דם בהיריון להפרעות נוירו-התפתחותיות בצאצא, קשה לשלול את האפשרות שתרופות נגד יתר לחץ דם בהריון עלולות להיות קשורות עם השפעות שליליות על הצאצאים. עם זאת, מספר מנגנונים פוטנציאליים הוצעו בניסיונות להסביר את הקשר בין יתר לחץ דם בהיריון לתוצאות נוירו-התפתחותיות בצאצא. לדוגמה, תפקוד לקוי של השליה, הקשור ליתר לחץ דם הריוני, עלול לגרום לירידה בפרפוזית השליה ובמצוקת החמצון. ולהשפיע על המוח המתפתח, דבר המגדיל את הסיכון לתוצאה נוירו- התפתחותית דלה.
דלקת אימהית עשויה גם למלא תפקיד מפתח. תוצאות מחקר המבוסס על אוכלוסיית פינלנד עם נתונים של יותר ממיליון הריונות הראו כי רמות גבוהות של ביומרקר דלקתי C-reactive protein הקשור לרעלת הריון נמצא קשור באופן מובהק לעלייה של 43% בסיכון לאוטיזם בצאצאים. פחות היפותזות הוצעו למנגנונים ביולוגיים של ADHD ספציפי, עם זאת, מנגנונים דומים עשויים להיות מעורבים.
מסקנות הסקירה השיטתית  מראה שחשיפה ליתר לחץ דם הריוני עשויה להיות קשורה לעלייה בסיכון ל-ASD ו-ADHD. אם אסוציאציות הנצפות הן סיבתיות, הן מדגישות צורך פוטנציאלי להגברת סינון התפתחות של תינוקות שחשופים ליתר לחץ דם אמהי כדי לאפשר התערבות מוקדמת, מה שעשוי לשפר תוצאות נוירו-התפתחותיות. עם זאת, לפני שניתן להגיע למסקנות מוחלטות, נדרשים מחקרים חזקים יותר, שיטפלו במגבלות המפתח במחקרי הספרות עד היום.