כיצד פועלים סטימולנטים לטיפול ב-ADHD?

כיצד פועלות תרופות סטימולנטים עבור ADHD? עדות להתערבות ע"י שיפור הקוגניציה 

How do stimulant treatments for ADHD work? Evidence for mediation by improved cognition. Larry W. Hawk, Chicago Uni at Buffalo J. of Child Psychology and Psychiatry, 28 July 2018

תרופות ממריצות הן טיפול יעיל להפרעת קשב וריכוז (ADHD). בכיתה, הורים ומורים אומרים שתרופות כמו Methylphenidate (MPH) יכולות להפחית את הסימפטומים ולשפר את ההתנהגות. למרות שסטימולנטים נמצאים בשימוש מזה עשורי שנים לטיפול ב- ADHD בילדים בגיל בי"ס, לא ברור כיצד הם פועלים. אך תוצאות מחקר חדש שפורסם ב- J. of Child Psychology and Psychiatry בהובלת לארי הוק, פרופ' במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו – ממלא פערים קריטיים באשר לתפקידם לשיפור תפקודים קוגניטיביים.והממצאים יכולים לסייע בשיפור הטיפול ולהקטנת תופעות לוואי.זה מחקר ראשון שהוכיח כי שיפור זיכרון העבודה לטווח קצר והיכולת לרסן דחפים הם לפחות חלק מהדרך שבה הממריצים פועלים ומשפרים את התוצאות של ADHD בכיתה. לדעת כיצד פועל טיפול כמו MPH יכול לעזור לפתח טיפולים טובים יותר, פרמקולוגי והתנהגותי, כדי למקד מנגנונים ותהליכים מסוימים, ולתרום לפיתוח תרופות יעילות באותה מידה, עם פחות תופעות לוואי מאשר אלה הנמצאות כיום בשימוש.
החוקרים מעריכים כי נדרשים בין 15 עד 20 שנה לעבור ממחקר בבעלי חיים לתרופות מאושרות, בעלות של כ-500 מיליון דולר עד 2 מיליארד דולר. לדעת כיצד טיפול אחד פועל, נותן לנו רמזים על מה להתמקד בפיתוח טיפולים חדשים, זה יכול לחסוך הרבה זמן, אנרגיה וכסף. החוקרים טוענים כי לעיתים קרובות יש היפותזה טובה להסביר את היעילות של תרופות מסוימות, אך עבור טיפולים רבים, פעולתם נותרה בגדר תעלומה.
במקרה של טיפול בתרופה ממריצה של ADHD, שיפור התנהגות בכיתה והשלמת עבודות  אלה יתרונות קליניים מתועדים היטב. יש גם עדויות מעבדה לכך שממריצים משפרים מגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים, כולל זיכרון עבודה (החזקה והפעלה של מידע במוח), היכולת לעכב דחפים (כגון לזכור להרים את היד במקום לצעוק תשובה), להתמיד במשימה במשך תקופות זמן ארוכות- אלה בעיות מפתח עבור ילדים רבים בגילאי בית ספר עם ADHD. ראיות ממדע קליני ומעבדה עולה כי MPH עובד באמצעות אותם תהליכים קוגניטיביים בסיסיים. אבל האמת שזה לא הוכח אלא רק דפוס של אסוציאציה.
כדי לספק מבחן סופי יותר לרעיון, החוקרים שילבו את העולמות הקליניים והמעבדה לבדיקת קוגניציה בסיסית ותוצאות קליניות אצל אותם ילדים בעת ובעונה אחת. בקבוצות קטנות בתקופה של שלושה קיצים, 82 ילדים בגילאי 9-12 סיימו תכנית קיץ של שבוע. הילדים השלימו מגוון של פעילויות, כולל ספורט ומשחקים, אומנויות ומלאכות, 3 שיעורים במתמטיקה, והערכות ממוחשבות ליכולותיהם הקוגניטיביות. בכל יום, כל ילד קיבל פלצבו או מינון נמוך או מתון של תרופות ממריצות. החוקרים בדקו את התגובה של הילדים לתרופות על מטלות קוגניטיביות, ועד כמה התרופה שיפרה את התנהגותם בכיתה, ומספר הבעיות במתמטיקה שפתרו.
התוצאות מספקות עדויות חזקות עד כה, שממריצים כמו Methylphenidate משפרים התנהגות בכיתה וביצועים על ידי שיפור תהליכים קוגניטיביים ספציפיים, ובמיוחד התרופות עוזרות לילדים לשמור במידע בזיכרון העבודה ולטפל בו (כמו היכולת לזכור דברים בסדר הפוך) ככל שהדבר מסייע לילדים לעכב תגובות נמהרות, כך גדלה התועלת שלהם בכיתה. נתונים אלה חזקים ביותר, אך עדיין טוענים כי מדובר במנגנונים שבהם התרופה פועלת.
כאשר דנים כיצד הממצאים עשויים לתרום טיפולים חדשים, הוק מציין כי עבודה זו יכולה להנחות את החיפוש אחר תרופות חדשניות. הוא מציין כי חלק מהדרכים הטובות ביותר לשיפור תהליכים קוגניטיביים בסיסיים אינם כרוכים בתרופות. טיפול התנהגותי והכשרת הורים עשוי לחזק את התהליכים הקוגניטיביים האלה בעקיפין. שניהם יכולים לשמש כדי לשפר תפקוד התנהלות וההתנהגות, בשיטתיות ובהדרגה לחיזוק שליטה עצמית גדולה יותר ויותר. אם זה כך נותר לראות אם טיפולים אלה עובדים, או אם הם היו עובדים אפילו טוב יותר אם הם מכוונים ישירות לזיכרון עבודה ועכבות תגובות. הוק רוצה להאריך קו עבודה זה לקביעת כיתת העולם האמתי, או אפילו מחוץ לבית ספר, עם השלמת שיעורי הבית והאינטראקציות עם עמיתים. "זהו אחד משני מחקרים שאני מרגיש הכי גאה בקריירה שלי", אומר הוק. זה לוקח הרבה כדי להתקדם בעולם הקליני והמדעי הבסיסי. אבל כאשר שמים אותם יחדיו כפי שעשה צוות המחקר כאן, יכולים באמת לעמוד על קרקע מוצקה חדשה. ואנחנו ואחרים יכולים עכשיו לקחת אלה והפיכת הממצאים החדשים לתוצאות מעשיות יותר למשפחות.