להקפיד על שימוש זהיר בתרופות אנטיפסיכוטיות בילדים, כמו ריספרדל לילדי ADHD

קשר בין טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי לסיכון במוות בלתי צפוי בקרב ילדים ונוער

Association of Anti-psychotic Treatment with Risk of Unexpected Death among Children and Youths, Wayne A. Ray, JAMA Psychiatry December 2018

מחקר חדש בדק, האם מתן תרופות אנטי פסיכוטיות לילדים ובני נוער ללא אבחנת פסיכוזה, קשור לסיכון מוגבר למוות בלתי צפוי, שלא מפציעות או התאבדויות וללא אשפוז ממושך. לשם כך, השוו את הסיכון למוות בלתי צפוי בקרב ילדים המתחילים בטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה תרופות אחרות.
הרקע למחקר, נראה כי ילדים ובני נוער רבים  שנרשמים להם תרופות אנטי פסיכוטיות, יש מספר רב של אירועים שליליים פוטנציאלית פטליים במערכת הקרדיו-וסקולרית, המטבולית ואירועים שליליים אחרים, אך האם תרופות אלו קשורות או לא לסיכון מוגבר למוות, הדבר אינו ידוע.
מחקר רטרוספקטיבי זה, נערך בין השנים 1999-2014 שכלל נרשמים גילאי 5 עד 24 שנים בקרב 247,858 ילדים ובני נוער ממדיקאיד (Medicaid ) בטנסי ארה"ב, שלא היתה להם מחלה סומטית חמורה, ושלא אובחנו עם סכיזופרניה או קשורה לפסיכוזה, או טורט סינדרום, או הפרעת טיקים כרונית. ניתוח הנתונים בוצע מ- 1.1.2017 עד 15.8.2018. משתתפי המחקר היו משתמשים חדשים בתרופות אנטי-פסיכוטיות, וקבוצה ביקורת שקיבלה תרופות אחרות (כמו תרופות להפרעות קשב והיפראקטיביות [ADHD] או תרופות נוגדות דיכאון, או מייצבים מצבי רוח).
תוצאות המחקר הוכיחו שהקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות היו בסיכון מוגבר למוות בלתי צפוי בהשוואה לקבוצת הביקורת. המשמעות היא כי טיפול אנטי פסיכוטי עלול להיות קשור לתמותה מוגברת בקרב ילדים ונוער, ונראה שזה מדגיש המלצות לשימוש זהיר בתרופות אלה וניטור בילדים ונוער.
המחקר כלל 189,361 ילדים ובני נוער בקבוצת הביקורת (גיל ממוצע, 12.0 [5.1] שנים, 43.4% נקבות); 28,377 בקבוצת המינון הנמוך (גיל ממוצע 11.7 [4.4] 32% נקבות); 30,120 בקבוצת המינון הגבוה יותר (גיל ממוצע 14.5 שנים [4.8], 39.2% נקבות). שיעור ההיארעות הבלתי מתוקן בקבוצת המינון הגבוה ביותר היה 40 מקרי מוות ל- 27,354 אנשים, שהיה גבוה משמעותית מזה שבקבוצת הביקורת 54.5 לכל 100,000 אנשים. ההבדל נובע בעיקרו מהשיעור המוגבר של מקרי מוות לא צפויים בקבוצת המינון הגבוה יותר,21 מקרי מוות, 76.8 לכל 100,000 תושבים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שהיו 22 מקרי מוות, 17.9 לכל 100,000 תושבים. שיעור ההיארעות של התמותה במינון נמוך יותר, לא מתוקן או מתואם, לא היה שונה משמעותית מזה שבקבוצת הביקורת.
הממצאים מצביעים על כך ששימוש בתרופות אנטי-פסיכוטי קשור לסיכון מוגבר למוות לא צפוי, והוא מחזק את ההמלצות לניסוח וטיפול קפדני באנטי-פסיכוטים בילדים ונוער, ומדגיש את הצורך במחקר בטיחות גדול יותר לתרופות אנטי-פסיכוטיות  באוכלוסייה זו.
בקרב ילדים ובני נוער במחקר ללא מחלה גופנית או פסיכוזה מסכנת חיים שהחלו טיפול אנטי פסיכוטי, אלו שקיבלו מינונים גבוהים במהלך המעקב היו בסיכון מוגבר של 80% למוות, שניתן לייחס לסיכון מוגבר פי 3.5 של מקרי מוות בלתי צפויים. לעומת זאת, הסיכון למוות מפציעות או התאבדויות לא גדל. הסיכון המוגבר למוות בלתי צפוי התמיד לא בגלל מנת יתר, עם סיכון מוגבר פי 4.3 למוות מסיבות קרדיווסקולריות או מטבוליות. לא נמצאה עלייה משמעותית בסיכון למינונים נמוכים של תרופות אנטי-פסיכוטיות, אם כי היו מספר מקרי מוות בקבוצה זו.
מוות בלתי צפוי היה נקודת סיום מחקרית חשובה, שכן, בהיעדר תופעות לוואי שליליות, מקרי מוות כאלה צריכים להתרחש רק לעתים נדירות באוכלוסייה צעירה ללא מחלה סומטית רצינית. למרות שההגדרות הקודמות של מוות בלתי צפוי בילדים ובנוער לא כללו מינון יתר של תרופות לא מכוונות, נכללו מקרי המוות הללו, משום שהנסיבות הקליניות לעיתים קרובות דומות לאלה של מקרי מוות כתוצאה מגורמים קרדיווסקולאריים (למשל, מוות בלתי מוסבר במהלך השינה), וזה יכול להיות קשה כדי להבחין בין המנגנונים לאחר המוות. יתר על כן, תרופות אנטי-פסיכוטיות הן בעלות השפעה בדיכוי מערכת העצבים המרכזית, שעלולת לפגוע בנשימה ובכך מעלות את הסיכון הקטלני של התרופות.
ממצאי המחקר מחזקים הנחיות קיימות לשיפור תוצאות טיפול באנטי-פסיכוטי בילדים.  ההנחיות כוללות:הגבלה לאינדיקציות שעבורן קיימות ראיות טובות ליעילות; ניסוי נאות של חלופות; כולל התערבויות פסיכו-סוציאליות; הערכה קרדיולוגית לפני הטיפול וניטור לאחר הטיפול; הגבלת הטיפול למינון הנמוך ביותר ולמשך זמן הקצר ביותר האפשרי.
הערותיי: 
מחקר חשוב מאד. מגיעים אלי ילדים ובני נוער רבים כשהם מטופלים עם ריספרדל לאחר שאובחנו עם הפרעות התנהגותיות (BD), בעוד ברה-אבחון קליני שאני מבצע, אני מאבחן אותם עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) בלבד או לעיתים יש מרדנות מתריסה (ODD) וקשיי התנהגות שהם חלק אינטגראלי בסיסי של ADHD במהותה. נראה שלעיתים האצבע קלה מידי על ההדק בשימוש בטיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות בילדים עם ADHD, שלא בהכרח רפואי. יש תחושה שכדי לפתור את הבעיה באופן חד "מהר ובקלות",מתחילים בטיפול כדוגמת ריספרדל, בעוד לאור ניסיוני ברוב מכריע של המקרים ניתן לטפל בהצלחה לא מבוטלת במגוון שלוב תרופות ADHD וטיפול פסיכולוגי התנהגותי.
מחקר זה מדליק בפנינו נורות אזהרה וממליץ לנקוט באמצעי זהירות: להגביל שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות לילדים ובני נוער רק לאינדיקציות שעבורן קיימות ראיות טובות ליעילות; רק לאחר ניסוי נאות של חלופות; כולל התערבויות פסיכו-סוציאליות; לבצע הערכה קרדיולוגית לפני הטיפול וניטור לאחר הטיפול; להגביל את הטיפול למינון הנמוך ביותר ולמשך זמן הקצר ביותר האפשרי.

 

2 מחשבות על “להקפיד על שימוש זהיר בתרופות אנטיפסיכוטיות בילדים, כמו ריספרדל לילדי ADHD

  1. שלום רב, אני קורא בעניין רב את הבלוג שלך ותמיד מעניין להתרענן ולהתעדכן. לצערי לא מצאתי דרך פשוטה ונגישה לשתף את מה שאתה כותב בדפי פייסבוק מקצועיים ופורמטים נוספים. האם יש לך הצעה בעניין זה?

  2. לד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי, ראש החוג לחינוך, שלום רב,
    שמחתי לתגובתך והמשוב שהעברת לי, תודה.
    נעתרתי לפנייתך, ומהיום תוכל "לשתף את מה שאני כותב בדפי פייסבוק מקצועיים ופורמטים נוספים כמו טוויטר".
    אני מקווה שכך יתאפשר לאנשי מקצוע רפואיים נוספים להיחשף ולהתעדכן מאתרי:
    " ADHD IN ISRAEL – ד"ר שלומי ענתבי מומחה להפרעות קשב והיפראקטיביות. הפרעות הנלוות לה כמו: אוטיזם, מרדנות מתריסה, בעיות התנהגותיות, חרדה, דיכאון, אובססיביות, טיקים, אכילה, שינה, ולקות למידה."
    שלומי ענתבי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s