פגיעה בלימודים בתלמידי בית ספר ובסטודנטים עם ADHD – האם התרופות משפיעות?

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ביצועי בית ספר, והשפעת תרופות

ADHD, School Performance, and Effect of Medication, Andreas Jangmo, JAACAP, 2019

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נמצאים בסיכון מוגבר לביצועים לימודיים ירודים בבי"ס, וטיפול תרופתי ב-ADHD עשוי להיות עם השפעות מועילות על ביצועי הלימודים בבי"ס. מסקנות ממחקרים קודמים היו מוגבלים בגלל גודל מדגמים קטן, מדדי התוצאות ומעקב טיפולי. המחקר הנוכחי ניתח את הביצועים בבית ספר בקרב תלמידים עם ADHD בהשוואה לתלמידים ללא ADHD, והקשר בין טיפול תרופתי ב- ADHD וביצועי בית ספר.
כ-5% מכלל הילדים בגיל בי"ס בעולם מאובחנים עם הפרעת קשב (ADHD) והליקויים הקשורים ב-ADHD נמשכים במקרים רבים לבגרות. מחקרים הראו כי ADHD קשורה לביצועים לימודים ירודים בבי"ס, הן בילדות והן בשלב מאוחר בחיים.ילדים עם ADHD נמצאים בסיכון מוגבר: לציונים נמוכים יותר במבחני קריאה ובבדיקת הישגים בחשבון, בממוצע ציונים נמוך יותר (lower grade point average LGPA) בחזרה על מבחנים,ולימודים בכיתות מיוחדות קטנות, זאת בהשוואה לקבוצת בקורת. מתבגרים עם ADHD נכשלים יותר בציונים ומבצעים גרוע יותר מבחני הישגים אקדמיים סטנדרטיים בהשוואה לבקרות תואמות. למרות שהקשר בין ADHD לביצועים בבי"ס נחקר היטב, אף מחקר לא בחן את הקשר הזה באופן ארצי באמצעות שימוש במדדים אובייקטיביים.
מחקר קודם על ההשפעות קצרות הטווח של תרופות ADHD על מדדים שונים של ביצועי בי"ס מצא השפעות חיוביות במספר תחומים. עם מעקב של 1-7 שבועות, הראו השפעות חיוביות על: איכות לקיחת הערות, ציוני מבחנים, פרודוקטיביות העבודה בכיתה, והתנהגות משבשת, בעוד שהשפעות פחותות דווחו עבור ציוני מבחנים בקריאה ובמתמטיקה. מחקרי תצפית העוסקים בהשפעות קצרות טווח מצאו עדויות אלה, כמו מחקר שנערך לאחרונה באמצעות נתוני רישום שוודית מצא כי למרות השפעה קטנה, אנשים (גיל ממוצע 22.2 שנים) הצליחו טוב יותר בבחינות הכניסה ללימודים באוניברסיטה, בתקופות שנטלו תרופות מאשר בתקופות שלא נטלו תרופות. מחקר נוסף שנעשה בילדים באמצעות מדגם דומה נמצא כי ממוצע הלימודים היה גבוה יותר בתקופות לקיחת סטימולנט.
באופן אידיאלי, יש לבחון את הקשר ארוך הטווח בין תרופות ADHD לבין ביצועי בית ספר במדגמים גדולים, אך מאחר שהניסויים הללו הם בעייתיים (לדוגמה, מטופלים שהוקצו לקבוצה שלא מטופלים לטווח ארוך עשויים לחפש תרופות במקומות אחרים) וללא אתיקה (למשל הסתרת הטיפול עם התועלת הידועה), מחקר עתידי בתחום זה חייב להסתמך על ממצאים ממדגמים תצפיתיים. מחקרים תצפיתיים קיימים על קשר ארוך טווח בין תרופות ADHD לבין הביצועים בבית ספר הניבו תוצאות לא עקביות. למרות שדווח על שיפור בציוני בחינות במהלך בי"ס יסודי, הראיות בנוגע לממוצע הציונים (GPA ) מעורבות. מחקר מעקב במשך 9 שנים על ילדים עם ADHD הראה קשר בין תרופות ADHD לממוצע ציונים גבוה, ומעקב של 8 שנים Multimodal Treatment Study MTA, דיווח על חוסר השפעה של תרופות ADHD על ממוצע הציונים בלימודים. הערכה לא מושלמת (למשל, של הורה או דיווח עצמי) על שימוש ארוך טווח בתרופות, ודגימות קטנות ו/או קליניות לאלה שנכללו הן מגבלות רציניות של המחקרים הקיימים. מגבלה חשובה נוספת של מחקר התצפית הנ"ל היא כיצד מדדים שונים של ביצועי בי"ס משפיעים זה על זה. מבחנים סטנדרטיים ניתנים להמשגה כבדיקה לידע אקדמי, כאשר ציוני בי"ס, כוללים בנוסף היבטים רחבים יותר על התפקוד בבי"ס, כגון פרודוקטיביות והתנהגות בכיתה. מחקר סקירה אחד דיווח כי המתאם בין ציונים במבחנים נמוכים יותר בקרב תלמידים עם ADHD בהשוואה לתלמידים ללא ADHD, דבר המרמז על הערכת מורים שונה במצבים עם הפרעת ADHD. התפקיד הפוטנציאלי של תרופות ADHD במערכת יחסים זו אינו ידוע.
במחקר הנוכחי, כיסו מרשמים ארציים בשוודיה, שמכסים 657,720 סטודנטים החל מכיתה ט', לאחר שסיימו את לימודי החובה של בי"ס יסודי, סופקו מדדים על הביצועים בבי"ס, מרשמים שנרשמו לתרופות ADHD, וכן גורמי השפעה פוטנציאליים כמו מצב סוציו-אקונומי של הורים. המדדים העיקריים בביצועי בי"ס כללו את זכאות התלמיד לעלות לבי"ס תיכון וסיכום ציוני הלימודים.
תוצאות המחקר הראו כי ADHD קשור בביצועי לימודים בבי"ס נמוכים משמעותית, ללא תלות בגורמי רקע סוציו-אקונומיים. טיפול בתרופות ADHD במשך 3 חודשים היה קשור באופן חיובי עם כל התוצאות הראשוניות, כולל ירידה בסיכון לאי זכאות לבי"ס תיכון. משמע ל-ADHD יש השפעה שלילית משמעותית על ביצוע לימודים בבית ספר, בעוד שטיפול תרופתי ב-ADHD קשור לרמות גבוהות יותר במספר מדדים של הביצועים בבי"ס. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של איתור וטיפול ב-ADHD בשלב מוקדם כדי להפחית את ההשפעה השלילית על ביצועי בי"ס.
ניסויים אקראיים מבוקרים (Randomized controlled trials – RCT), בהם מעורבים ילדים ובוגרים, הראו כי לתרופות לטיפול ב-ADHD יש השפעות מועילות לטווח קצר על תסמיני הליבה של ADHD והם קשורים לשיפורים במגוון רחב של תפקודים קוגניטיביים אצל ילדים עם ADHD, כולל זמן תגובה מורכב , זמן תגובה לזיכרון זיהוי מרחבי, עכבה, זיכרון עבודה וגיבוש אסטרטגיה.
המחקר הנוכחי כלל את כלל אוכלוסיית התלמידים המסיימים את בתי ספר חובה (יסודי ותיכון) בשבדיה בשנים 2008-2013, כלל מדגם גדול של תלמידים שאובחנו עם ADHD. המטרות היו כפולות: ראשית, חקרו את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לביצועים בבי"ס. שנית, בדקו כיצד תרופות ADHD השפיעו על הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין הביצועים בבי"ס בטווח הקצר והארוך יותר.
נמצא כי הפרעת קשב קשורה לביצועים נמוכים משמעותית בבי"ס. טיפול תרופתי ל-ADHD קשור עם ציונים גבוהים יותר, זכאות והשלמת לימודים אקדמיים. כוחם של אסוציאציות אלה מצביע על כך שהתערבויות ממוקדות לביצועי בי"ס צריכות להתחיל בשלב מוקדם, בשילוב עם תרופות, כשהן נראות מתאימות ע"י רופאים ובעלי עניין רלוונטיים, על מנת לסגור את פער התפקוד בבי"ס הקשור ל-ADHD.יש לשקול היטב השפעות חיוביות אפשריות של תרופה על ביצועי בי"ס  כנגד תופעות לוואי אפשריות של תרופות, כמו הפרעות שינה, אובדן תיאבון, ובעיות בשימוש לרעה.
הערותיי:
המסר של המחקר הנוכחי שילדים ובוגרים עם הפרעת קשב ריכוז/היפראקטיביות (ADHD/ADD) נפגעים בלימודים בבית ספר ובאקדמיה, וטיפול תרופתי עם פסיכו-סטימולנטים, משפר לימודיהם בציונים, ואף ימנע את הלמידה במסגרת לימודים מיוחדת כמו כיתה קטנה (?). המחקר אינו מחדש דבר, אנו יודעים ונוכחים בקליניקה, על מה וכיצד סטימולנטים משפרים תפקודים אולם לבוא ולטעון בצורה גורפת המונית, מבלי לבחון ספציפית אישית תלמידים וסטודנטים, שמא הם לוקים בלקויות למידה, או שמא מנת משכל (IQ) שלהם נמוכה, ואז וודאי אין לרוץ בהתחלה עם תרופות  (בשלב המוקדם ביותר כפי שהחוקרים ממליצים).
באתרי דנתי הרבה בסוגיות אלה כמו דיוני למחקר על סטודנטים ותרופות ל-ADHD. בין היתר ציינתי לסיכום תגובתי למאמר:  אני עצמי נוהג על פי נסיוני וקובע פרטנית לכל סטודנט שפונה אלי את ההמלצה הנכונה והטובה והמתאימה לו תוך התחשבות והתייחסות לתנאיו ולמצבו: האם יש לו כיום לקות למידה או שהיתה לו רק בבי"ס יסודי; מהי מידת הצלחתו או אי הצלחתו בלימודיו בבי"ס תיכון; מה הם כישוריו ויכולותיו הלימודיים; מהי מנת המשכל שלו; האם קיימים אצלו סימפטומים של קשיי קשב וריכוז שלא ניתן לאבחנם כהפרעת קשב (ADD/ADHD); ועוד.

ADHD drugs do not improve cognition in healthy college students, Lisa Weyandt

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s